מאת: ג.ש.
א' שבט  ה'תשפ"ה  15:49 

לשוחד יש כוח לגרום סילוק דעת ועיוורון...


אמרו זאת גדולים וטובים ממני אבל אחת הבעיות להסביר דברים פשוטים ויסודיים כמו אלה הנידונים בפורום זה, נובע מן העובדה שהציבור, מלבד התעמולה התקשורתית, הדיעות הכוזבות, השקרים והכפירה אליהן הוא חשוף משך כל ימות השבוע, מעבר לכך ציבור זה מצוי תחת אפוטרופסות חומרית-כלכלית של כופרים ואפיקורסים והם למעשה באי כוחו ומחליטים עבורו בענייני תעסוקה, דיור בינוי, שיכון, רווחה, פרנסה, בריאות, מזונות (ומה לא בעצם).

אי אפשר לחשוב בצורה רציונאלית כי הראציו מסתלק בנסיבות אלה ומפסיק לפעול. כאשר כסף ונדל"ן מתנגשים עם ה"ראציו" - מה שמכריע אלה שתי המילים הראשונות ולא ה"ראציו". זה קורה אפילו ברמת התת מודע, כי כך בנוי האדם. כך שהוויכוח כאן הוא כבר הרבה פעמים לא עם אלמנט שכלי אלא עם אלמנט רגשי החושב דרך הבטן, הרצונות והדימיונות. וכבר הובאו כאן עובדות פשוטות ממה שקרה בשמחת תורה אשתקד ועדיין, משום מה, יש קושי להבין, לדוגמה, שהציונים מכרו את האוכלוסיה שלהם ולא התערבו בנעשה באופן מכוון כדי להצדיק מאוחר יותר שפיכות דמים בקנה מידה נורא, על מנת להיכנס לספרי ההיסטוריה. שום כמות של טיעונים רציונליים לא תוכל להועיל כאשר מדובר בדיון עם דיעות מוטות שהוטו בגלל ניגודי עניינים חומריים.

גדולים וטובים ממני אמרו שאפילו טובת הנאה קטנה ביותר (כמו שוחד קטן של "כבוד" או שירות קטן) יכולים לחולל מפנה מהותי בדרכי החשיבה עד כדי הטיית דין. ושם הכוונה לאנשים גדולים, ראשי ישיבות, דיינים, ת"ח המוחזקים לכאלה שהינם רחוקים מנגיעות אישיות ותאוות חומריות. מה יגידו, אם כן, האזרחים הפשוטים, ה"ממוצעים"..

בשביל לסבר את האוזן אביא דוגמה קטנה לגבי יכולותיה של מדינת ישראל לשנות דיעות ודרך הסתכלות מבחינה יסודית: לא רבים מודעים לכך, אבל בשנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' המדינה הייתה נותנת דירות חינם לעולים חדשים שהגיעו ארצה באותן שנים. נכסים במקומות כמו רעננה וירושלים אשר עולים כיום מאות אלפי דולרים (אם לא מיליוני דולרים) ניתנו אז חינם אין כסף לעולים שהגיעו ארצה (אני מכיר אישית מקרים כאלה). כן, שמעתם נכון: מה שהמדינה מעולם לא נתנה ל"צברים" או לעולים שבאו לפני כן ובשנים שלאחר מכן, היא חילקה חינם אין כסף באותן שנים (כמדומני קראו לכך "ימיי ארידור העליזים"). ה"חגיגה" נפסקה כאשר הייתה אינפלציה של מאות אחוזים באמצע שנות ה-80' והציונים נאלצו להחליף את השקל הישן בשקל החדש. אזרחים קיבלו אז משכורות של מיליוני שקלים כי השקל איבד לגמרי מערכו. שר השיכון המרוקאי דוד לוי הפיק דיבידנד פוליטי נאה ואמר: "היינו עד כה מדינה דולצ'ה ויטה". ואז, הציונים הפסיקו לחלק דירות חינם.

כלומר, הרי לפניכם דוגמה קטנה וצנועה מאד ליכולותיה של מדינת ישראל והאמצעים העומדים לרשותה, לשנות דיעות, ליצור זהות והיסטוריה חדשים ולעצב "מציאות" באמצעות: כסף, נדל"ן ו"הנדסת אנוש".

אני חושב שהדוגמה לעיל ממחישה על קצה המזלג את היקפם וכמותם של המשאבים העומדים לרשות התנועה הציונית העולמית וכיצד עלה בידם להטות דיעות של רבנים וחוגים כ"כ נרחבים בציבור החרדי עד כדי כך שהפכו את הציבור (הן הספרדי והן זה האשכנזי) ממתנגדים מושבעים לישיבה בממשלת הכופרים  - למצדיקי אפיקורסות מיליטנטית ומלחמות. אם לעולים חדשים שבאו באותו עשור הם נתנו כמה דירות חינם כי זה תאם את האינטרסים הפוליטיים של הציונות באותו הזמן, הרי לישיבות הם העבירו תקציבים של מיליארדים ואני משער שמדובר בטריליונים... השיטה הבדוקה "לחולל תמורות"...


















מאת: יצחק פתא'ל
ה' שבט  ה'תשפ"ה  05:36 

ייש"כ


דברים נכונים וברורים ומלאים אמת וחן.
מובא גם בדברי יואל עה"ת פר' משפטים וזו לשונו הק' שם:
"ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים. הנה איתא במשנה (סוף מס' פאה) וכל דיין שלוקח שחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות שנאמר ושחד לא תקח וגו' כי השוחד יעור. ע"כ. וכתב בזרע יצחק שם, מקשים המפרשים והרי מצינו כמה וכמה מקבלי שוחד שאין עיניהם כהות לעת זקנתם, ותירצו כי עיניו כהות פירושו מאור הנשמה... ונראה לומר כי מ"ש המפרשים דעיניו כהות קאי על מאור עיני הנשמה, הכוונה הוא כי בעוד בו נשמתו ועודנו חי בעוה"ז יכהה אור נשמתו, דהנה במשנה שם איתא הלשון אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, ולכאורה משמע כי רק לאחר זמן רב לעת זקנתו יכהו עיניו, וצ"ב שהרי פשטות הפסוק פירושו כי ע"י לקיחת השוחד מיד נעשים עיניו סמויות ולא יראה האמת, וכמ"ש רש"י ז"ל (פ' שופטים) משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבבו להפך בזכותו, ונראה כי זה אשר נתעורו עיני שכלו ולא יוכל לכוון אל האמת באותו משפט אין זה מצד עונש, כי דבר טבעי הוא שלב האדם פונה אל בצעו, וכאמרם ז"ל שנעשה לבם חד ודעתו נטרפת עליו. וכאשר ביארנו (עי' בדברינו בספרי ויואל משה סימן קמ"ו קמ"ז) ענין טעותו של שאול המלך... כי אילו ידע שאול כי מעשהו נגד רצון ה', ודאי לא היה עובר על דברי ה' מחמת יראת העם, אלא שחשב שעושה בזה מצות ה', כאשר אמר למען זבוח לה', וכאשר הוכיחו שמואל הנביא על אשר המרה פי ה' שלא מחה שמו של עמלק, וראה כי דבריו כנים ואמיתיים, חזר לתמוה על עצמו היאך בא לידו טעות כזה, שלא להכיר האמת בדבר ברור כ"כ, והתבונן כי אך מחמת יראת העם שחפץ לשמוע בקולם, נעשה משוחד, ובא לידי סמיות עינים לחשוב על עבירה שהיא מצוה... היוצא מזה הוא כי מה שהשוחד מסמא עיני האדם, לבל יוכל לשפוט דין אמת, אינו מצד העונש כלל, כי דרך הטבע הוא שלבו נוטה אחרי מי ששחדו, אמנם כוונת חז"ל במה שאמרו אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, היא כי אף בהבטל הסבה שהביאתו לידי טירוף הדעת וסמיות העינים, כגון בבא לפניו משפט אחר, או הוראת איסור והיתר שאין לו נגיעה בה כלל, ואינו משוחד, אעפי"כ תטרף עליו דעת, ולא יוכל לכוון אל האמת, כי כך ענשם של מקבל שוחד, אשר ברבות הימים תטרף דעתם, שלא יוכלו לכוון אל האמת בשום ענין בתוה"ק, ואת כוונת אומרם ז"ל אינו מת וכו' עד שעיניו כהות, ועונשו הוא מדה כנגד מדה, שאף בעת שאין לו כבר נטייה ואינו משוחד, מ"מ הוא אדם משוחד והשפעת השוחד נשארת עליו שלא יראה אמת."