מאת:
יצחק פתא'ל
י"ט חשון
ה'תשפ"ה
18:21
בעניין יחס ה'מגיד מישרים' לראי"ה
אקדים ואומר שאינני מתחבר ואוהב כלל שאלות מהסוג הזה, ואינני מעלה בדעתי כלל שיש בדברי נימוסין מנימוסים שונים או בדברי כבוד כאלה ואחרים שנאמרו ע"י מישהו גדול ככל שיהי'ה באיזו תקופה שתהי'ה בכדי להעיד משהו באשר לאישיות הראי"ה או באשר ליחס אליו אנו אמורים להתייחס אליו אך ורק בהתבסס על השקפותיו כתביו ומעשיו, אך מצאתי לנכון לנסח שאלה זו ולפרסמה כאן באתר בטרם יקדימני א' מכיתת הלצים ויבנה על שאלה זו תילי תילים של מגדלים פורחים באוויר על גדלותו ורוממותו של אדונם מורם ורבם ונמצאת הטעות גודלת וש"ש מתחלל ח"ו.
בספר 'בטוב ירושלים' (מהדורה שלישית שנת ה'תשס"ו בהוצאת 'עמודי אור') ל'מגיד מישרים' הרב בנציון יאדלער-גאלדבערג זצ"ל בפרק השמיני - גשר בין הישוב החדש לישוב הישן (עמוד קפ) כתוב בזו הלשון: "להלן אעלה את מעשה נסיעת הרבנים למושבות א"י לחיזוק הדת וכו'.. אשר סדרתי בשנת תרע"ד ובו השתתפו ולקחו חלק הגה"צ ר' יוסף חיים זוננפלד, והגאון רבי אברהם-יצחק קוק רב דיפו, הר"ר יונתן-בנימין הורביץ מגבאות אמשטרדם שבירושלים, והגאון רבי יעקב-משה חרל"פ מירושלים - זכר כולם לברכה.
כתבים אלו לכאו' צריכים עיון גדול שכן הם נמצאו באמתחתו הפרטית של ר' בנציון וראו אור רק לאחר פטירתו (פירוש הדבר שהם לא ניתנו באיזושהי צורה להראי"ה או לאנשיו ולא מוכח שהם היו ממוענים לאחד מהם או שהי'ה להם קשר כלשהו אלי'הם או לכתיבתם) מה גם שהם אף נכתבו לאחר מותו של הראי"ה (בפרק השני [עמוד סב] בהערות הר' בצלאל לנדוי [הערה 6] מובא כי "הדברים [דהיינו היומנות שהרכיבו את החיבור 'בטוב ירושלים'] נרשמו בשנת תש"ה בערך" בעוד שהראי"ה מת בשנת תרצ"ה) א"כ נמצא שהרב בנציון כותב לגמרי מרצונו החופשי בלי שום כוונה נסתרת או מטרה כלשהי של הצלה וכד' דברים שיש בהם בשבחו של הראי"ה, וצ"ע.