מה היה יחס הגר"ח ברלין לציונות?

(אם אפשר בקשה ציטוטים...)

וכן אם אפשר ציטוטים ממכתב של הגרא"ז מלצר זצ"ל על החינוך הקלוקל של המיזרחי...

תודה!

אביעד

מכתב הגר"ח ברלין זצ"ל

רב העיר רוטרדם הג"ר דוב אריה ריטר זצ"ל פנה לגאוני רוסיה שיפרסמו את התנגדותם להמזרחי.כמה גאונים חששו מפרסום שמותם וכמה ענו לו כי לא כדאי לצאת נגד המזרחי "כי זהו דבר שהוא הבל הבלים ושיקרא לא קאי ושבקיה לרויא דמנפשיה נפיל" {אינך צריך להפיל השיכור הוא יפול מאליו.מסכת שבת לב א).

הגאון ר' חיים ברלין היה אחד מתוך שמונה עשרה הגאונים שהסכימו שיפרסם את התנגדותם.וזה לשון המכתב:

"למענה על שאלתו כהוגן אין לי אלא לבאר פסוק אחד בתורה בסדר שבוע זו בפרשת דור הפלגה: ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ:

והנני רגיל לבארו עפ”י הנודע מספר הישר וממדרשי חז"ל בבאור לשון "דברים אחדים" האמור בתחלת הפרשה,שכל עיקר תכלית כונתם בבנין המגדל היה בעצת נמרוד למרוד במלכות שמים,אבל פחדו לגלות מחשבתם הרעה הזאת לפני כל הבריות מפני שחששו פן לא יסכימו הבריות למרידה זו.והיתה תכלית כוונתם ידועה אך לראשי המנהיגים נמרוד ויועציו,ובפני כל העולם כלו אמרו שכונת בנין המגדל הוא כדי שלא יפיצו על פני כל הארץ.

וזהו באור הכתוב שאמרו מנהיגי החבורה איש אל רעהו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו (פירוש עיקר כונת המגדל)  בשמים (פירוש כונה גבוה ורמה למרוד במלכות שמים) אבל כדי שלא ימנעו לנגדנו מפריעים בעיקר תכלית כונה זו שאינה מתקבלת על לב ההמונים שאינם רוצים במרידה ח"ו על כן נעשה לנו שם [פירוש נפרסם בכל העולם כולו שאין כונת בנין המגדל אלא] פן נפוץ על פני כל הארץ אבל לא זה עיקר מטרת כונתינו אלא בשמים.

ולחכם ונבון כמוהו יספיקו דברי אלה.וקורא אני על מעלתו חכם עדיף מנביא ויפה דרש באמסטרדם.

והעליון ועינו אל יריאיו יתקננו בעצה טובה מלפניו ית"ש וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה ואז ציון במשפט תפדה ושביה (פירוש שבי פשע) בצדקה ויזכנו לראות בבנין אריאל בבוא לציון גואל ושבו בנים לגבולם ועל ראשם שמחת עולם בנפשות כל יראי ד' וחושבי שמו ותורתו ומצותיו וכנפש ידידו הרצוף אהבה רבה ואהבת עולם המצפה לישועה,

חיים ברלין החופק"ק והגליל.

דברי הגרא"ז מלצר זצ"ל

בשנת תרע"ג פרסם הגרא"ז זצ"ל בעיתון החרדי "הדרך" שיצא לאור בציריך מאמר ארוך בעניני בעיות השעה.להלן החלק הדן בהמזרחי:

"הנה אין אנחנו מסכימים לאגודת "המזרחי" אשר היא רק כמפלגה בתוך כלל האגודה "הציונית" ונותנת חומר על בנין בע"כ לכל שרירות לבם של הציונים החפשים"

כאשר התעוררה בארץ ישראל עם כינון המדינה שאלת החינוך התורני,איך יהיה צביונו בעתיד,סח רבי איסר זלמן למקורביו:

"כבר היה מעשה לפני עשרות שנים ששאלו טפסרי ק"ק מינסק את מורי הגאון ר' חיים מבריסק בזמן מגיפה רוחנית קשה-אולי מוטב להנהיג גם ברוסיה את השיטה החינוכית של רבי שמשון רפאל הירש ("תורה עם דרך ארץ") המצרפת ללימודי יהדות גם השכלה כללית,בכדי להציל בדרך זו את הנוער? והשיבם בשלילה: "גם הקב"ה צד בדבר" לאמור:התורה אוסרת,ואין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה'.

אף הוא רבי חיים,הוסיף והסביר אז מדוע הנדון אינו דומה לראיה: "יש דברים,אשר בהשקפה ראשונה הם נראים טובים וישרים,אך מכיון שחכמי התורה אין דעתם נוחה מהם אי-אפשר שיצליחו ואפילו המישור סופו שמתהפך לעקוב.לעומת זאת יש דברים אשר לכאורה אינם טובים וישרים,אדרבה נדמים עלינו כסטיה מן הדרך הישרה,אולם היות ודעת זקנים מסכמת עליהם בלי-ספק יצליחו "והיה העקוב למישור".

שיטת רש"ר הירש באשכנז לא היתה הדרך הסלולה והישרה,אלא כיון שהחכם בדור דעתו הסכימה לכך,בגלל נסיבות המקום והשעה,הצליחה ועשתה פרי הלולים; אצלנו זקני הדור מסתייגים משיטה זו-וממילא אין לה שום סכוי להצליח".