---

סיום תגובתי ליואל על "ובכן ישראל"

---

בס"ד

כאן בסיום תגובתי אתייחס לרב יששכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד בעל "אם הבנים שמחה" ושו"ת "משנה שכיר". הוא היה גדול בנגלה ובנסתר וחסיד מונקץ' אנטי ציוני של הגאון ה"מנחת אלעזר" זצ"ל. אך, כפי שעולה בבירור מדבריו ב"אם הבנים שמחה", בניגוד לדברי בנו, תוך כדי השואה שינה דעתו מן הקצה אל הקצה, והפך לתומך נלהב בבניין הארץ הציוני, וראה בזה רצון ה' ואתחלתא דגאולה, ויש במובאות שמביא ממקורותינו, מקורות להשקפה הדתית-לאומית. אביא מס' דוגמאות מהספר ("אם הבנים שמחה"):
הוא כותב למשל, שמה שלחרדים אין השפעה בארץ והשולטים בבניין בארץ הם החופשיים, הוא כיוון שהחרדים התנגדו לזה, ולא השתתפו בבניין הארץ, שההשפעה בארץ היא בידי אלה שטורחים ובונים אותה, בבחינת "מי שטורח בערב שבת, יאכל בשבת". עוד מוסיף בעניין זה שאם גם החרדים היו משתתפים במפעל בניין הארץ, היה לארצנו הקדושה מעלה גדולה בהרבה של קדושה ממה שעתה, אך גם המצב עתה (ללא מעלת הקדושה הזו), רצוי ונחמד לפני אבינו שבשמים... בהמשך כותב בהאי לישנא : "וכמדומה לי שכל אלו המנהיגים שמנעו את ישראל מלילך ולהשתתף עם הבונים, לא יוכלו לכפר את ידיהם ולומר: 'ידינו לא שפכו את הדם הזה." (עמ' י"ח במהדורת מכון "פרי הארץ" מתשמ"ג, עמ' כ' במהדורת הוצאת "קול מבשר")
הרב טייכטל מביא מהגאון הרב משה חגיז זצ"ל ב"שפת אמת" (דף, ל"ב, ב' במהדורת וילנה תרל"ו) שכתב: "כי יצאה הגזירה מלפניו יתברך, שכשם שכל האנשים הרואים את כבודי... אני גוזר עליהם שלא יהיו רואים את הארץ, כך לדורות הבאים, כל מי שמוציא שם רע על הארץ ילקה בגופו, וייכנס בעונש זה, והיינו: 'כל מנאצי לא יראוה' (במדבר י"ד , כ'),דקאי על העתיד גם כן." אח"כ מביא הרב טייכטל מה"חסד לאברהם" (הגאון המקובל הרב אברהם אזולאי זצוק"ל, זקנו של הגאון המקובל החיד"א זצוק"ל) שכתב ("מעיין ג', נהר י"ב ב"חסד לאברהם": 'כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינו צדיק כפי הנראה לעיניים, כי לא היה צדיק, היה הארץ מקיאו... וכיוון שהארץ אינו מקיאו, בהכרח הוא נקרא צדיק, ואף אם הוא בחזקת רשע." בהמשך מביא הרב טייכטל את דברי בעל "נחלה לישראל" (שכתב ספרו בעילום שמו והיה רב באוהעל שבהונגריה, למעלה מ-40 שנים, עלה לא"י ונפטר בטבריה בתרכ"א) שכתב (בפרק י"ב): "... אין אנו מבינים עפ"י ראות עינינו הגשמי את יושבי א"י, כי אדם יראה לעיניים ןה' יראה ללבב. א"כ אין אנו יכולים לדונם ולבזות אישים פרטיים וכל שכן הכלל, אפילו אנו רואים מהם אשר לא הוטב בעינינו ולא טוב עשה בתוך עמיו." (אמנם הדברים נכתבו עשרות שנים לפני בניין הארץ הציוני, אך דברים אלה מתאימים גם לחלוצים הציוניים שראינו מהם אשר לא הוטב בעינינו, ולא טוב עשו בתוך עמם, וגם כלפי כאלה, אומר הצדיק הנחבא אל הכלים מחבר "נחלה לישראל", אסור לבזותם (ביזוי כולל לדבר נגדם ולתקוף את דרכם ומעשיהם).
מוסיף הרב טייכטל שכך גם אסור לדבר סרה נגד בוני הארץ בזמנינו, וכל המדבר נגדם נופל בגזירה של "וכל מנאצי לא יראוה".
(בעמ' כ"ג-כ"ד במהדורת "קול מבשר")
'אשא דברתי אל בוני ארצנו הקדושה בדורנו זה... זה ברור כשמש כי מעשיכם רצויים לפני הקב"ה.'
(עמ' נ"ז במהדורת "פרי הארץ", עמ' ס' במהדורת "קול מבשר".)
הרב טייכטל מביא ראיה שבניין הארץ הציוני רצוי לפני ה' למרות היותם של הבונים (ברובם המכריע) חילוניים מסנהדרין ק"ב, ע"ב ומילקוט שמעוני ח"ב, רמז ר"ז, שם כתוב שעמרי זכה למלכות (ב"ילקוט שמעוני" כתוב שזכה להושיב שלושה דורות על כסאו) "מפני שהוסיף כרך אחד על א"י." (כך בסנהדרין. לשון המדרש: "מפני שהוסיף עיר גדולה בישראל.") הרב טייכטל מוסיף בעניין זה, שבוודאי בוני הארץ בזמננו אינם יותר רשעים מעמרי שהכתוב העיד עליו שהרע מכל אשר לפניו, כולל ירבעם בן נבט שהחטיא את הרבים, ולמרות זאת, בבניינו שבנה עיר גדולה בא"י קיים את המצווה של יישוב הארץ כתיקונה, וכך יש להתייחס לבניין הארץ בימינו. (עמ' נ"ז, עמ' ס"א)
עוד כותב הרב טייכטל שספירת מלכות בעולמות העליונים נתגדלה וניתקנה
ע"י מעשה הבניין של בוני הארץ בזמננו, אפילו הפושעים הגדולים ביותר, מ"מ מעשיהם רצויים לפני ה', ולא עוד אלא שעושים במה שבונים את הארץ בלי שום כוונה לשמים, תיקון יותר גדול בעומות העליונים ממה שעושים הצדיקים הגדולים ביותר עם תיקון החצות בבכיות וקינות על השכינה והגלות, שבוודאי עושים בזה תיקון גדול, אך עם כל התיקון שעושים, לא הגיעו לתיקון שעושים בוני הארץ במעשה ידיהם, מה שנבנה בפועל. (עמ' נ"ח, עמ' ס"ב)
כותב הרב טייכטל שמה שבנו החלוצים הערים והנחלות, הכפרים ונטעו הגינות והפרדסים, והפכו אדמה יבשה לאדמה פוריה, בסכנה ובמסירות נפש, אין ספק שכל אלה הם בלי ספק אתחלתא דגאולה.
(פרק שני אות י"א בפסקה האחרונה, עמ' ק"כ במהדורת "קול מבשר")
למעשה, כותב הרב טייכטל, בניין הארץ היה צריך להעשות ע"י עוברי עבירות, מפני שכל דבר גדול שבקדושה, כמו בניין א"י, צריך צריך לצאת ע"י דברי חול ועיטופים מכוערים, כדי להינצל מהמקטרגים (פרק שני אות י"ג. עמ' קכ"ב-קכ"ז, ובמיוחד עמ'קכ"ו במהדורת "פרי הארץ"; עמ' קל"ד-עמ' ק"מ, ובמיוחד עמ' קל"ח[שורה שישית]-קל"ט[שורה שלישית מהסוף].
עוד כות הרב טייכטל, כי מה שבוני הארץ הם עוברי עבירה, זה כי נשחרו ממעשי הגויים בגלות הארוכה, ולכן אין עבירותיהם פוסלות את מעשה הבניין וזו כוונת המדרש בילקוט שמעוני ח"ב רמז תתרל"ח על הפסוק (ביחזקאל ל"ו, י"ז) "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה", וכך לשון המדרש: '... אמר הקב"ה: "הלוואי יהון בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאים אותה." (פרק שני אות ט')
כלומר, אעפ"י שעקרונית העבירות פוסלות את ישיבתם בארץ של עוברי עבירות, זה לפני הגלות, אך בוני הארץ בזמננו הם עוברי עבירות בגלל עינוי הגלות, ולכן אין עבירותיהם פוסלות את ישיבתם בארץ ובניין הארץ שעושים, ועל זה אומר הקב"ה: "הלוואי שיהיו בני עמי בא"י למרות שמטמאים אותה, כי החטאים המטמאים שלהם באו בגלל שנשחרו ממעשי הגויים בגלות, ואין הם פוסלים את ישיבתם בארץ.
עוד כותב הרב טייכטל שבגלל שהחרדים סילקו ידם מבניין הארץ מאז שהתעוררה התנועה הציונית, ברור שהיישוב בארץ יהיה נגד רוח התורה. ואם החרדים היו משתתפים בבניין הארץ עם הבונים, יהיו מי שיהיו, אז היה לארץ תואר של קדושה ורוח טהרה, כי ידוע שאור קטן דוחה חושך גדול. (בפרק שלישי אות י"א, בתוך קושיותיו על שיטת ה"מנחת אלעזר".)
עוד מביא הרב טייכטל מדברי המפרשים על פסוק בזכריה ג': "על אחת משבע עיניים." - שמירה תהיה מאת במקום ברוך הוא על הבניין ההוא. בהמשך הפסוק כתוב: "הנני מפתח פתיחה נאום ה' צבאות." - המקום בעצמו יחקוק צורות האבנים ויפתחם. רצונו לומר, ה' ייתן כח ועזר על המלאכה. אח"כ כתוב: "ומשתי את עוון הארץ ההוא ביום אחד." - בפעם אחת אסיר את עוון הארץ, כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו ולא ימצאו עוד עוון. (עיי"ש במפרשים.)
כוונת הנביא לומר, מסביר הרב טייכטל, שלא לקטרג על הבניין ולומר, הלוא בוני הארץ לא טובים ומלאי עוון, ולכן לא ירצו להשתתף עימם. על זה אומר הנביא, שה' הבטיח שימוש את עוון הארץ ביום אחד. כלומר, פתאום (מיד לפני הגאולה השלמה) יהפך לבבם לטובה ברוח חדש לעשות רצונו של מקום. ואין לתמוה, איך דור מלא חטאים ועוונות ייטיבו מעשיהם, משום שבכוחו של הקב"ה לעשות דבר כזה, ועל זה באה ההבטחה "ומשתי את עוון הארץ ביום אחד." ומוסיף הרב טייכטל: ומפני שכך הבטיח הנביא בשם ה', אין לנו להתחכם ולומר כי בוני הארץ בזמננו אינם נראים לנו ואין להשתתף עימהם, כי הם עוברים על רצון ה'. עלינו לעשות את שלנו, להשתתף בבניין הארץ עם הבונים האלה, והקב"ה יעשה את שלו לקיים: "ומשתי עוון הארץ ההוא ביום אחד". 'וזה גורם לכל הצרות כעת, שהסחנו דעתנו מא"י, וגם עוד זרקנו בוז וקלון על הבונים אותה. וכל זמן שלא נשוב מדעתנו זו, ח"ו, עוד יתגברו עלינו הצרות."
(בפרק שלישי, אות ג', עמ' קנ"ח, מהשורה החמישית מלמטה)
וכן כותב הרב טייכטל כי התגברות המלחמה בעולם מתרע"ד ועד ימינו (הוא כתב את ספרו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה), הבלבול בעולם ומה שרבים מישראל נוהרים לא"י, כל דברים אלה ביחד, הם בוודאות אתחלתא דגאולה.
(פרק שני אות כ"א, מהפסקה השנייה עד הסוף, עמ' קנ"ב, קנ"ג במהדורת קול מבשר")
מכל דברים אלה של הרב טייכטל זצ"ל הי"ד שהבאתי כאן ומדברים אחרים בספרו, ברור כי הוא תמך בצורה נחרצת בציונות וראה בה רצון ה' ואתחלתא דגאולה, ומביא לדבריו ראיות ב

---

לישראל-

---

בתגובה ל: סיום תגובתי ליואל על "ובכן ישראל" תמיכה בישוב א"י, זה לא תמיכה בציונות, וכבר כתבתי לך את זה הרבה פעמים ביתר פירוט.

---

תגובה למשיב בעניין יישוב א"י והציונות

---

בתגובה ל: לישראל- בס"ד

לדעת אהב"ש תמיכה ביישוב א"י היא כן תמיכה בציונות. קרא שוב בעיון את הודעתי שהגבת עליה ותיווכח שהוא כות דברים שמאימים רק לתומך בציונות ורואה בננין הארץ הציוני רצון ה' ואתחלתא דגאולה.