מאת:
לא משנה
22:59 | 12/23/2006
לרב יואל...
האם אנחנו לא צריכה להכיר טובה לחיילים ששומרים עלינו? ברור שהקב"ה שומר ומגן עלינו, אבל גם החיילים עושים מאמץ, לא?
מאת:
יואל אלחנן
23:55 | 12/23/2006
ראי כאן באתר במאמרים...
מאמר בשם "האם צריך לסגור את הצבא", ואז תביני ש:
א.לצערנו הרב, עיקר ההשתדלות של חיילי צה"ל לשמור על חיי עם ישראל היא בזמן שינתם וכידוע בצבא לא יושנים הרבה...(בזמן שהם ערים הם עושים בעיקר דברים המסכנים הן את קיומם והן את כלל ישראל (כמובן, שרובם פועלים כך שלא באשמתם כי נתחנכו כגויים בכל אורחות חייהם עד הצבא ולכן גם בצבא ממשיכים להתנהג כך וראי פרשת שופטים-כי תצא הסכנה של "ושב ה' מאחריך" והחובה שמחנה ישראל ביחוד בשעת סכנה חייב להישמר בטהרתו ובקדושתו היפך לגמרי ממציאות צה"ל על כל בסיסיו ומחנותיו).
החיילים לא עושים מאמץ להגן, כי אינם יודעים כלום אודות יהדותם ובטח לא אודות המפתחות להגנת עם ישראל שאינם לא נשק ולא תחמושת, לא מטוסים ולא אבקת שריפה כי אם "והיה מחנך קדוש" ואז "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון"...ואלןה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. זה נשקנו וכל עוד צה"ל מתעלם מנשק זה מסכן הוא הן את חייליו והן את כלל ישראל בכל מקום שהם.
והקב"ה ברחמיו ישלח לנו מהרה את מלך המשיח שילחם מלחמותינו ויושיענו בעזר אלקינו ויכרית כל צרינו. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והיתה לה' המלוכה.
בברכה, יואל.
מאת:
גיורא מויאל
09:24 | 12/31/2006
אל תעשה הכללה !!!
אתחיל מזה שאני לא תומך ומזדהה עם מוסדות המדינה כרגע ובזמן האחרון אני מפיץ את ספריו של האדמו"ר הקדוש מסאטמר ובכל זאת אני רוצה להגיב ולמחות כל דבריך אתחיל מכך שכרגע אני בחופשה משירות מילואים בן 30 יום על גבול הלבנון ונכון, לא הכל טהור וישנם בעיות חמורות ביותר של שמירה על דברים מסוימים כגון צניעות וכו' אך מי ששומר על עצמו לא מתפתה! הרי גם ברחוב אפשר ליפול באותם האיסורים. ועכשיו לענייננו - במילואים פגשתי אנשים מכל סוגי הקשת החל מאפיקורסים ותינוקות שנישבו וכלה בבעלי תשובה אשר מזכים את הרבים וכולם הם חלק מעם ישראל! במו עיני ראיתי אנשים חילונים אשר התחזקו מדברי תורה ודיסקים אשר חולקו להם והיכן היה ניתן לפגוש אותם אם לא במילואים? ודבר אחרון - נכון שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר אך בכל זאת ועם זאת אין להפחית מערכם של חיילנו אשר עושים ימים כלילות בהגנת הארץ וקורעים ומסכנים עצמם בהגנה עלינו נרצה או לא נרצה הגנה על יהודים הינה משימה קדושה מאין כמוהה ועדין לא זכינו לכך שנשב בבית ספונים ומתענגים באוהלה של התורה הקדושה ורק הקב"ה יגן עלינו בלא השתדלות מצידינו !! הרי לא הגענו לפסוק "וכיתתו חרבותיהם לאיתים וכו'..) קצת הערכה לחיילי צה"ל האמיצים לא תזיק לאף אחד ולהגיד בהכללה על חיילי צה"ל שהם מסכנים את קיומם ואני אצטט מדבריך "כמובן, שרובם פועלים כך שלא באשמתם כי נתחנכו כגויים בכל אורחות חייהם עד הצבא ולכן גם בצבא ממשיכים להתנהג כך" זה לא הוגן לכתוב כל ואני מקווה שתחזור בך.
גיורא
מאת:
יואל אלחנן
13:17 | 12/31/2006
שלום גיורא...
המגן היחיד על עם ישראל הוא הקב"ה וזה גם אם כל החיילים יהיו בדרגת החזו"א. אלא, שעלינו מתוקף ערכי התורה החסה על חיי אדם לגלות דעתנו שחיי אדם חשובים עבורנו ובין השאר להשתדל בשמירה על חיי אדם. להשתדלות זו יש גדרים, כללים ופרטים שמי שלא ילמד תורה בהכרח שיתעלם מהם גם אם כל רצונו הוא להגן על חיי אדם. צה"ל בכל הרמות מדרגי הפיקוד הגבוהים ביותר ועד פשוטי החיילים מתעלמים לגמרי מכללי ופרטי ההשתדלות ומהסייגים החמורים של קדושת ישראל שבלעדיהם מסולקת השכינה מן המחנה ובהכרח גורמים למצב של "שוא שקד שומר". זה שמישהו מסכן את עצמו לא מחייב הערכה כלפיו. מי שעוסק בצרכי ציבור באמונה הוא הראוי להערכה. כך שעם כל הרגשות המובנים מדאגתך. מי שעושה ימים ולילות על "הגנת הארץ" בלי שיש לו שמץ של מושג על מהותו כיהודי ועל ההשתדלות הנגזרת מהיותו יהודי, אינו שותף בהשתדלות השמירה לא על עצמו ובטח לא על אחרים אם הוא מתעלם מיסודות הכרחיים לשמירתו של עם ישראל. זו המציאות נכון להיום וה' יעזור ויזכנו לשוב בתשובה שלמה ושיהיו כל חיינו הן הפרטיים והן הציבוריים בקדושה ובטהרה. בברכה, יואל.
מאת:
גיורא
16:23 | 1/11/2007
זה לא פשוט כלל !
הנושא של ההקמת מסגרת לוחמת בארץ ישראל בכלל בכלל לא פשוט. מצד אחד תמיד היה צבא בעם ישראל אך אם נחקור מי בעצם שירת בצבא זה נגלה שבעצם הצבא היה מורכב מגדולי ישראל אנשים טהורים וזכים, ללא חשש עבירות שלהם היו הזכויות לשמור על העם ולקבל סיוע מהקב"ה לשם כך ...ואילו היום לא צריך להזכיר מה הולך בצבא שלנו וכל מי ששירת שם יודע, ונכון שאסור לעשות הכללות וגם בצבא יש מקומות פחות בעייתים וחיילים שהם יותר טהורים אבל עדיין באופן כללי המצב גרוע (שמירת שבת, צניעות , כשרות וכו'...) לדוגמא רק שבוע שעבר סיימתי שירות מילואים בן חודש על גבול הלבנון ובשבתות שעשיתי שם הייתי לצערי צריך לחלל שבת לא פעם על דברים שכלל לא היו קשורים לפיקוח נפש...(להזכיר: חילול שבת=סקילה!!!) האם זה נקרא צבא קדוש? ויש עוד המון דוגמאות (ליד הבית שלי יש בסיס של חיילים בדואים שצה"ל המהולל שלנו מציב שם חיילות יהודיות ולא פעם ראיתי למרבה הכאב חילים בדואים אשר יצאו עם חיילות יהודיות אשר הוצבו שם האם זה טהור? האם זה לא גובל בפשע? לשאלתך על ההשתדלות אני עדיין לא יודע אם יש לי תשובה ברורה זה ברור שצריך לשמור על הארץ אך מצד שני עם כל הצבא שלנו אנו רק סובלים יותר ויותר...מצד אחד הקמנו מדינה ומצד שני מי אמר לנו להקים אותה כך? כאשר ברור לכל מי שקורא את התנ"ך שההגנה האלוקית היא לא אוטמטית אלא תלויה בשמירה ובקיום המצוות! אם היינו כולנו דבקים בדרך התורה אז נראה לי שלא היינו סובלים כל כך אך מהרגע שלא עשינו כך ולא בחרנו בטוב גרמנו לעצמינו שנחייה על חרבינו ונצטרך צבא כ"כ חזק וכו'.. האם גם יהודי ארה"ב סובלים כך? ובריטניה? ברור שלא. אני נאלץ להגיע למסקנה שפשוט הציונות בדרך החילונית והאנטי דתית בה בחרה גרמה לכל המצב הזה ואם היו בוחרים להתיישב בארץ על מנת לקיים בה את המצוות כמו אבותינו מבלי לשאוף למרידה כ"כ ברורה בקב"ה כל הסכסוך הערבי כלל לא היה פורץ שכן אם נשים לב מאות בשנים הערבים כלל לא דרשו וטענו לבעלות על הארץ אלא - רק כאשר החלה הציונות במתכונתה הנוכחית ואשמח אם מישהו יתקן אותי.
מאת:
צלפחד
18:39 | 1/16/2007
אנסה להסביר במשל
המשל אינו מדוייק אך אני מקווה שהוא יוכל יותר טוב להסביר
המשל מורכב מכמה משלים ששמעתי/קראתי בנוגע למצבנו כיום:
ילד קטן שיחק בכדור ליד בור מלא בוץ. הכדור נפל לבור (שלא נראה עמוק בגלל הבוץ) והילד קרא לאביו, אבא שלו שידע שהבור עמוק אמר לו שלא יעשה שום פעולה אלא יחכה והוא (האבא) כבר ידאג לרשת בשביל לקחת את הכדור, הילד שחשב את עצמו לחכם יותר מאביו התקרב לבור כדי להוציא את הכדור והחל לטבוע בבוץ, אביו בא לעזרתו והציל אותו. אחרי יומיים הילד שכב במיטה עם חום בגלל התקררות שקיבל משהותו בבוץ הילד סיפר לאחיו שהוא אדם יוזם ואחראי ודואג לכדור והראיה שאביו הציל אותו.
בנמשל: הכדור זה ארץ ישראל הילד זה עם ישראל, הבוץ זה התוצאה של אי עשיית רצון ה' והגויים שהם שבט ביד הקב"ה ("אשור שבט אפי") ההוראה של האבא היא שלושת השבועות (לעשות רצון ה' ולא לחטוא, לא להגרות בגויים, לא לעלות בחומה=לא להכנס לבוץ) רשת ההצלה היא הגאולה, הילד שחשב עצמו לחכם זה רבני הציונות הדתית ("המזרחי") וחבריהם הטובים - הציונים החילונים. תחילת הנפילה בבוץ זה הנפילה הרוחנית הגדולה (עד כדי כך שתלמיד בישיבה הגבוהה אצל הציונות הדתית אחרי תשע שנים מסיק ממה שלמד שהוא צריך להתעסק בטקסטים בדויים ולהתעסק בתיאטרון) זה שהאבא הציל זה ההצלה שעם ישראל לא הושמד כולו במלחמה אחת שכך הייתה מידת הדין (העבירה על שלושת השבועות "הריני מתיר את בשרכם") זה שהילד נהיה חולה אחרי יומיים הוא נמשל לכך שהילד בראייתו לא רואה רחוק ולא מקשר את מה שקורה היום אחרי למעלה מחמישים שנה עם עקירת תורה לעקירה מארץ ישראל (ע"ע גוש קטיף) סיפורו של הילד על היותו יוזם ואחראי זו ההשתדלות שאת מדברת עליה הראיה שאביו הציל אותו זו הראיה שמשתמשים בציונות הדתית על מלחמת ששת הימים ועל "הצלחות" כאלו ודומיהם
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|