---

שלום יואל...

---

האם תוכל לומר לי בקצרה מה כתוב בספר:"מאמר הדור" של הרב קוק?(אני יודעת שגדולי ישראל אסרו קריאה של ספרים שכתב הרב קוק המכילים השקפה)
ואיך זה שכל הדת"ל מבססים עליו את כל טענותיהם?

תודה ויישר כוח!

---

שלום פלונית מתחזקת...

---

מאמר הדור של הראי"ה קוק עוסק באפיון הדור בזמן הראי"ה ובנסיון להציג פיתרון לקירוב הדור לשמירת התורה. הבסיס של המאמר (כמו מאמרים רבים שפרסם הראי"ה) הוא שטמון בכל אחד מבני הדור פוטנציאל גדול למימוש למרות ההפקרות הנראית לכל. כמו שלדוגמא כותב וז"ל: "והנה אם היה באמת דורנו דור רע ומושחת, דור אשר חלאתו בו, אז עוד היינו מקבלים עלינו באהבה את הבוז והקלון, כיון שאיננו ראויים לצורה של חיים יותר הגונים, "נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו". אבל במה ננחם כאשר נחדור לתוכיות מצבו הפנימי, המוסרי והשכלי של הדור, אדרבה נמצאנו לא דור שפל, גם לא דור חוטא לפי האמת. בין באבות בין בבנים, נמצא המון דברים טובים, רגשות עדינים, ורצונות נכבדים..." לגבי הדת"לים. הם לא מבססים את טענותיהם על שום דבר שהראי"ה קוק אמר כי אם היו עושים כן היו המה חרדים לדבר ה' כמו שהיה הראי"ה. הם מבססים את טענותיהם על הוגי הדעות החילוניים למיניהם, אלא שכתבי הראי"ה קוק משמשים להם אילן להיתלות בדעות כוזבות אלה ולהסוותם כדברי תורה שהרי מדובר בדור נפלא ומצויין, רענן ומתחדש וממילא אין צורך בזהירות יתר מפני הכופרים שהרי כופרים מתוך "מעלתם" ואפשר להתחכך בהם וכו' וכבר האריכו גדולי ישראל בסכנה שבדברים ועוד יותר העיד החוש מה עלה בגורלם של המתחנכים עפ"י משנתו. שהפכו מהרה ממצדיקי רשעים למרשיעי צדיקים, הופכים אור לחושך וחושך לאור... בברכה, יואל.

---

כ"כ קשה להבין...

---

איך חלק מהדת"ל מבססים את כל הטענות על שקרים...
וחלקם מתעלמים לחלוטין מדברי גדולי הדור!
ואגב-אם במצדיקי רשעים עסקינן-
איך אפשר להסביר את המושג רשע? יש בימינו רשעים גמורים?

---

לגבי המושג רשע...

---

כבר התייחסנו כאן באתר בעבר לנושא והעתקתי עבורך שוב את הדברים:

בלשון הרחובית העילגת המתיימרת להקרא לשון הקודש התואר "רשע" מתאר אדם שעושה בכוונה פעולה לא מוסרית ולכן טועים לחשוב שאם אדם עשה מעשה לא מוסרי או עבר על כל התורה כולה מחמת היותו תינוק שנשבה", מופקע הוא לגמרי משייכות לתואר "רשע"".

אך אין זה מדוייק כלל. הגמרא בבבא מציעא (קה.) מכנה זיתים שנשארים לעולם בוסר ולא נגמר בישולם בתואר: "רשעי זיתים" ובפרק המפקיד (שם בבא מציעא מ.) מביא התוספות (ד"ה וכי מה אכפת להו לעכברים) מן הירושלמי שכינו את העכברים שאינם מסתפקים באכילת תבואה לעצמם אלא קוראים גם לחבריהם, בתואר: "עכברי רשיעי". כלומר:תואר "רשע" בא לבטא אחת מן השתיים: או חסרון הוצאה לפועל (וכדוגמת רשעי זיתים) או הוצאה לפועל בצורה לא נכונה או יתר על המדה (וכדוגמת "הני עכברי רשיעי")
שהרי ודאי אין כונת הגמ' לומר שיש טענה על זדון לבם של העכברים המקנה להם תואר "רשעים" (ובטח לא על הזיתים..).

לכן תואר רשע נכון ושייך גם על תינוק שנשבה (כמובן שאין זה אומר שצריך לבוא אליו ולומר לו רשע אתה כשכל תפיסתו על מונח זה היא רחובית, או להשתמש בתואר זה כלפיו בחברת אנשים שכל שפתם היא רחובית) ולו מהעובדה שאינו מוציא לפועל את כחותיו או שמוציאם שלא באופן הנכון (שכן האופן הנכון היחיד להוציא מן הכח אל הפועל הוא כפיפות להדרכת והוראת התורה הקדושה ואם אינו יודע מקיומה ודאי לא יוכל להוציא כחותיו אל הפועל.(ועיי' בספר התניא ריש פרק א' התיחסותו לענין אמתת שם התואר רשע)

ונראה לענ"ד שהביאור הנ"ל טמון במלה רשע. שהרי ידוע הוא דכל דבר בעולם הוא קומה שלמה של עשר ספירות והחלוקה העיקרית של הספירות היא 3 ו-7 דהיינו: שלש ספירות עליונות כנגד הראש (הנקראות מוחין) וז' ספירות תחתונות שהן הגוף. והנה כל תכליתו של האדם היא לעסוק בתורה ולהפוך את מוחו למח של תורה ככל שיוכל ובמקביל לשעבד את כל כחות גופו לפעול על פי הכרת מוחו ובאר הגר"א בביאורו לספר יצירה (וכן הוא בספר עץ חיים למהרח"ו בכמה מקומות) דכל ספירה כוללת בתוכה עשר ספירות ואם כן כלל כחות הפעולה של האדם הם 70 (שבע ספירות תחתונות שהן כלל הגוף הפועל וכל אחת מהן כלולה מעשר הרי שבעים)

ואם כן פירוש המלה רשע היא: רש-ע היינו רש (מלשון עני ורש) מלהוציא את ע' כחות הפעולה מן הכח אל הפעל כפי הנדרש ממנו בתוה"ק.

כך נראה לענ"ד והקב"ה יעזור שכל הרשעה כולה כעשן תכלה והתינוקות שנשבו וכל רשעי ישראל יזכו לחזור בתשובה ולצאת מאפלה לאורה.

בברכה, יואל.