---

יואל,

---

התוכל להתייחס ל"ישועות מלכו" (הג"ר יהושע מקוטנא זצלה"ה) שכותב:"כשאנחנו רואים את התשוקה שמקיפה את כל ישראל, מפחותי-ערך בישראל, דרך בינוניים, ועד ישרים יראים שלמים וכשרים, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה"" עכ"ל.

הוא כותב על פחותי הערך (משמע אולי לא דתיים) וכו'. האם לא משמע ממנו בעד הציונות? וא"כ, הרי גדולי הדור מכבדים אותו ואף מביאים את תשובותיו בשו"תים שלהם (עיין לדוגמא את תשובת הגרי"ש אלישיב שליט"א בענין תכלת בציצית בזה"ז שמביא את הישועות מלכו), ואיך תשלול את הציונות מכל וכל? הרי הם מסתמכים על אחד מגדולי הדור!

- האם אתה זוכר איפה בדיוק (אם בכלל) מתייחס הגה"ק מסאטמאר זצללה"ה ב"ויואל משה" למה שכותב ה"אבני נזר" שלאו דווקא צדיק יכול לעלות לארץ?

תודה

---

שלום יצחק...

---

בתגובה ל: יואל, הדברים שכותב הגאון בעל ה"ישועות מלכו" (חיו"ד סי' ס"ו) אינם שונים מדברים דומים שהביא הגרצ"ה קלישר וודאי שבאומרו פחותי ערך כונתו לאנשים פחותים בדרגתם אך ישראלים כשרים שהרי מי שפרק מעליו עול אינו פחות ערך אלא חסר ערך לגמרי ואבד צורתו האנושית בכלל וכמש"כ מרן הנצי"ב מוולוז'ין במאמרו "שאר ישראל" וז"ל: "והכי נמי ישראל, כשמאבד צורתו היא היהדות, נעשה גרוע מכל אדם חי, והרי הוא דומה אז כקוף בפני אדם, וחושבים אותו לבריה שאין עליה הצורה האנושית כלל". ובמכתבו של הגרצ"ה קלישר שגם הוא סבר שחזרה לקיום בפועל של מצות ישוב א"י הוא תחילת התנוצצות רוח הגאולה כתב מפורשות: "תהמה רוחו הטהורה לחוש על חילול שבת באה"ק אשר יהיה ח"ו חילול השבת עצום מאד, האמת אתו שאם יש לחוש לזה תתרועע ותשבר חומת בנין מצוה רבה הלזו, אכן לדעתי בטח אמרה נפשי כי לא כן יהיה, הלא כאשר נזכה לגמור הדבר ודאי נעמיד שומרים ושוטרים כאשר עשה נחמיה ע"ה לבל יבוא ח"ו שום חילול שבת מהפועלים ועובדי אדמת קודש, רק כולם יוכרחו לבא מליל שבת עד מוצאי שבת קודש לעיירות הסמוכות להתפלל שם ולשמוע בלימודים, ואם יזכיני ה' יתברך בזה אסע גם אני בלי נדר לשם, לשום עינא פקיחא עם סיועת הב"ד הגדול דאה"ק לשמור את השבת והמצות התלויות בארץ כהלכתן, ומי שיעבור על אלה ח"ו, יגורש מנחלתו ועבודתו, ויהיה מוחרם ומנודה... כי עוד המשרה על שכמנו בחרמות ועונשין על מפירי הדת".(מרא דארעא ישראל חלק ב' עמ' י') עכ"פ אין בדברי ה"ישועות מולכו" כמו גם בדברי הגרצ"ה קלישר ולו רמז לתמיכה בציונות מה גם שהוא נפטר כ-4 שנים לפני הקמת התנועה הציונית (בשנת התרנ"ג). לגבי התיחסות מרן ה"ויואל משה" לדברי מרן האבני נזר שציינת עיין ויואל משה, מאמר ב' (ישוב א"י) סי' מ' שם הביא הסתפקות מרן האבני נזר בזה והאריך בזה כדרכה של תורה עיי"ש. אך כל ההסתפקות היא רק לגבי מי שאינו צדיק, אלא שמכיר בכך שמקיים עכשיו מצוה בבואו לארץ! אך מי שפרק מעליו לגמרי עול התורה או חלילה כופר באמיתותה אסור בישיבת הארץ כמ"ש מרן האבני נזר מפורשות בחלק יו"ד סי' קכ"ו וז"ל:"והנה מומר אף דאפי' חטא ישראל הוא. מ"מ גוי הוא ג"כ. ועושה יי"נ. וקנאים פוגעים במומרת כמו בגוי' כמבואר בפוסקים באהע"ז בענין מומר זוקק ליבום יע"ש. ובדרישה דע"ז של מומר נאסר מיד כמו ע"ז של נכרי. וכיון שדינו כנכרי ג"כ. פשוט שיש בו לאו דלא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. וכיון שאסור לדור בארץ ישראל אין א"י מקומו כלל ופקע הערבות בעד המומר..." וראה דעת מרן האבני נזר אודות הציונות כאן באתר בחלק המאמרים (ישנם שני מאמרים בנושא זה) בברכה, יואל.