ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" (דניאל יא לה)"
מה שקשה מהרמב"ם הוא שקבע על המלך שהתחיל המלחמה ולמעשה לא הצילח, שהוא כשאר מלכי בית דוד השלמים הכשרים.
אז איך זה לא סתירה אם ב' מושגים שהבנתי שעליהם עומד כל השיטת בעל הויואל משה א. שיש איסור חמור מאוד לעבור השלש שבועות. ב' שאי אפשר להיגלות בלי תשובה.
על חלק א' זה פשוט שמדברים פה על מלך יהודי שאינו משיח והתחיל ללחום מלחמות אם האמות העולם, ובסוף נהרג, עליו כתב הרמב"ם שהוא מלך שלם וכשר, הלא עבר על העבירה חמור שדינו ביהרג ועל יעבור?!
ב' הויואל משה סובר שאי אפשר למשיח להתחיל שום ענין של גאולה לפני שכל ישראל יחזרו בתשובה וזה כפירה בההלכה שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכן קבע ההלכה שמיד שעם ישראל יחזרו בתשובה מיד הן נגאלין, אז איך יהיה שהמלך הזה התחיל המלחה לפני שובו של כל ישראל בתשובה (-דהא ראיה שבסופו לא נגאלו) ?
תודה רבה!