תפילה לשלום החיילים בעת הזאת

האם יש להתפלל רק לשלומם האישי של החיילים כמו שמתפללים על כל יהודי הנתון בצרה ובסכנה. או שיש מקום להתפלל להצלחת הצבא ?

שאלתי נובעת מכך שהצבא הוא שליח של המדינה הציונית שבעצם התגרותה באומות היא זו שמביאה את כל הסכנות על יושבי הארץ אבל מצד שני זהו מצב נתון ושנאת הערבים ליהודים כה עזה שלולא הגנת הצבא כל היהודים בארץ ישראל ישחטו רח"ל כך שהצלחת הצבא בעצם מונעת סכנה זו.

על מה להתפלל ועל מה לא...

ראשית, נגדיר את מהות תפקידו של צה"ל ואח"כ נסביר מה הוא היחס הנכון שצריך להיות לנו אל מילוי תפקידו. צה"ל הינו מערכת ביצועית שאמורה ליישם בשטח את החלטות הדרג המדיני-ממשלת המדינה.  ממשלת המדינה מבחינת מהותה הינה גוף שביסודו מושתת על כפירה  בקב"ה ובתורתו וכל תפקודה הינו על בסיס כפירה זה (וגם נוכחותם של כמה חברים בגוף שבחייהם האישיים מוגדרים או מגדירים עצמם כמאמינים וכנאמנים לתוה"ק  הם חסרי כל השפעה על המערכת) החלטות הדרג המדיני ובענינו הכונה בעיקר לגוף הנקרא "קבינט מדיני בטחוני" אינן מכירות כלל בחוקי התורה כמחייבים במשהו ולמותר לציין כי שום מורה הוראה אינו חלק מגוף זה או גורם מייעץ לגוף זה.

דבר נוסף וחשוב שצריך לזכור הינו כי חלק מהתפיסה האפיקורסית של הנהגת המדינה הינו כי המדינה היא הערך העליון ביותר ולכן מוות או פציעה של אזרחים או חיילים בשירות המדינה הינו מוצדק אם הוא משרת אינטרס כזה או אחר של המדינה כי גם הערך העליון והחשוב של חיי אדם אינו שווה ערך לערכיות המדינה. ועד היכן מגיעה התפיסה האפיקורסית והאכזרית הזו יכול ללמד מעשה שהיה במלחמת לבנון השניה לפני שמונה שנים. במהלך המלחמה נערך דיון עם מגורשי גוש קטיף באשר לדרישותיהם של המגורשים ותביעותיהם לגבי תיקוני ליקויים באתרים הזמניים שהוכנו עבור איכלוסם לאחר הגירוש. אחרי ששמע את דבריהם וטענותיהם אמר ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט את הדברים הבאים (כדי לבטל לגמרי את טענותיהם של המגורשים): החיילים שיצאו לקרבות בימים האחרונים ונהרגו לא עברו מבית מרווח  יותר למרווח פחות, או מבית עם מיזוג לבית בלי מיזוג, הם חזרו בארון!! למדינת ישראל יש את הכח לקבל החלטות שיקבעו לא רק באיזה בית אתה תגור והאם תקבל תנאים כאלה או תנאים אחרים בעקבות גירושך מביתך. למדינת ישראל יש כח לקבל החלטות שיקבעו אם תחיה או אם תחזור הביתה בארון!! כך דיבר אז הרשע האכזר הזה. ובשו"ת "פאת שדך חלק ג' סי' נו' [להגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל] שם דן באריכות בשאלה "מה היא מלחמת מצוה מצד הדין" ובסוף דבריו כתב וז"ל: "ובנידון דידן (כוונתו למלחמת ששת הימים שאודותיה נשאל) שהיתה סכנה אף לכל אחד ואחד וא"כ כולם צריכין להכנס לסכנה כדי להציל זה את זה, מכל מקום אי אפשר להכנס לצבא שלהם, ששולחים את החיילים למקומות סכנה על פי אומדנא בעלמא, ולפעמים שלא לצורך עיקר הנצחון כלל אלא לצורך ענינים פוליטיים, ולענ"ד כל החיילים דינם כשבויים, וראשי הצבא יש להם דין רודף מהאי טעמא" ומיד אח"כ התייחס גם לנידון דידן לענין תפילה להצלחתם וז"ל: "ובענין התפילה באיזה אופן מותר להתפלל, הנה ודאי באותה שעה היה נראה לעיני בשר, שאין הצלה אחרת אלא נצחון פריצי בני עמנו, ומ"מ לענ"ד אינו נכון להתפלל להדיא להצלחת הרשעים, וזכורני בשנת תש"ח אחרי שהרעישו הערביים את ירושלים כחדש ימים ונהרגו רבים, ואח"כ היתה הפוגה כעשרה ימים, והיתה אסיפה גדולה בבהכ"נ ישועות יעקב במאה שערים ונתעוררו מאד לתפילה ותשובה, ואמר אז המנוח הר"ר אברהם יוחנן בלומנטאל ז"ל, היאך נתפלל, האם נתפלל לנצחון הערביים, חס ושלום! והתפלל שינצחו הרשעים ג"כ אין יכולים אלא כמו שמצינו אצל ישראל במדבר במלחמת הכנעני, שלא ידעו אם הם עמלקים או כנענים והתפללו סתם, כן אנחנו נתפלל סתם, רבש"ע הצילנו".

לאור כל האמור לעיל, ודאי שאי אפשר להגיד באופן גורף כי כל פעולה עליה מחליטים אנשים אלה הינה ראויה או טובה וודאי שאי אפשר להתפלל להצלחת פעולותיהם או להצלחת חייליהם כי איננו יודעים כלל מה טיבן של פעולות אלה וצריך לדעת שבדברים כגון דא גם הצלחה מסחררת מידית ללא כל אבידות ונפגעים אינה בהכרח הצלחה. כי גם אם לדוגמא צה"ל מצליח להביס את החמאס ללא כל אבידות אך הדבר יגרום להתעוררות רגשות נקם אצל אירגוני טרור אחרים וכתוצאה מכך יפגע יהודי אחד אין זו הצלחה כלל ואם כן התפילות צריכות להיות לישועת ישראל ולרחמי שמים על כלל ישראל.

כמו כן צריך להזהר מלייחד תפילה על החיילים עצמם (או מכל פעולה אחרת המייחדת את החיילים מיהודים אחרים כמו "אימוץ חייל" וכד') ולא מחמת שאנחנו חפצים חלילה בהיפגעותם של החיילים אלא מחמת שתפילה מיוחדת או פעולה מיוחדת כזאת עלולה בנקל לתפוס את דמות החייל כדמות ערכית חיובית ולא היא כאמור לעיל (שבסופו של דבר החייל הוא שליח של הגוף השלילי ביותר מבחינה ערכית-ממשלת המדינה) וגם כיון שרבים מהחיילים אינם שומרי תורה ומצוות (ואני לא דן אותם כרגע על כך אלא רק מציין את העובדה המציאותית) תפילה מיוחדת לשלומם או לבריאותם יש בה כדי להטעות כי יש מעלה או ערכיות חיובית כלשהי בלהיות בריא או שלם גם לצורך חיים חילוניים וממילא הדבר יוצר לגיטימציה לחילוניות והוא ודאי היפך דעת תורתנו הקדושה.

ולכן התפילות צריכות להיות בכלליות על כלל ישראל ובנוסחים המקובלים מדורי דורות (שמעולם לא הפכו את החייל לערכי יותר מהאזרח וגם לא את הפצוע מהקרבות בעזה לערכי יותר מהזקן שנפל בדרך למרחב מוגן או מילד שנפצע ל"ע בתאונת דרכים וכד') כגון: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן". וכגון יקום פורקן ומי שברך לקהל שגם בהן רואים את כלליות התפילה "וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה" [והקבינט המדיני בטחוני של נתניהו ושאר האפיקורסים והמומרים עוסקים בצרכי ציבור מתוך כפירה ומתוך חנופה לכל עמי העולם גם כשזו מחייבת הפקר חיי חייליהם ואזרחיהם ה"י]

וגם העניין של המרידה

צה"ל הוקם כדי למרוד בקב"ה ולהראות לעולם כולו שהיהודים אינם זקוקים להשגחת ה' ואינם סומכים על הצלתו אלא הערובה לקיומנו היא האמונה ביכולת של עצמנו להושיע את עצמנו (תכסיסים פוליטיים וכוח צבאי). לא לחינם גיוס החרדים עומד בראש סדר היום שלהם: הצבא הינו סמל ברור של מרידה בקב"ה וכפירה באמונה של ביאת המשיח. וגם סמל ליסודות עליהן מושתתת הציונות - שפיכות דמים, עבודה זרה, גילוי עריות. כל המלחמות של המדינה אלה מעשי רצח וח"ו להתפלל להצלחה שלהם.

לגבי רשעות ואכזריות יש עוד דוגמה בולטת לעין. מי שזוכר את תאונת האימונים בצאלים ואת בריחתו של אהוד ברק שלפי הדיווחים במקום לסייע לפצועים ולהעבירם לבי"ח במסוק שלו - ברח משם במסוק הנ"ל כשהוא נוטש פצועים, משיקולים פוליטיים.

וגם מלחמת לבנון הראשונה ו"קו ארבעים הקילומטר" של בגין ושרון: רק מראה כמה דם יהודי שווה בעיניהם.

תפילה על מישהו הופכת אותו לערכי?

הגורם לערכיות החיובית המוטעית...

הוא לא העובדה שמתפללים על פלוני אלא העובדה שמייחדים לו תפילה כי הוא חייל, הופכת את המושג חייל לערכי וכיון שצה"ל אינו גוף בפני עצמו אלא זרוע של מדינת ישראל הפועל על פי החלטות של מדינת ישראל אזי ערכיותו תלויה בערכיותה של מדינת ישראל וכיון שמדינת ישראל היא מדינה שערכיותה הינה השלילית ביותר שיכולה להיות (כי אין שלילי יותר מכפירה בבורא עולם וכפירה בבורא עולם ובתורתו הינם הבסיס של חוקי המדינה ושל תפיסת ראשיה) אזי גם צה"ל כזרוע הביצוע של המדינה הינו שלילי מבחינה ערכית וגם אם כרגע פעולה מסויימת של החיילים יש בה משום השתדלות כזו או אחרת שהן כשלעצמן מותרות או נצרכות אין לשכוח מהערכיות השלילית של המערכת באופן כללי וכל שכן לא לגרום להערכה ערכית חיובית למערכת שמתנהגת בניגוד גמור לחוקי תורה"ק.

שנית-גם לפי דבריך וללא האמור לעיל, עובדת היותם של החיילים בסכנה גדולה מאד לעומת האזרחים מצריכה תפילה להצלתם ולא להצלחתם. תאר לעצמך כי ל"ע יהודי פלוני נמצא בשביה. האם תתפלל להצלחתו בשביה או להצלתו מן השביה?? והרי עצם העובדה שחייל זה אמור במגרת "הצלחתו" בתפקידו למסור אפילו את חייו בשביל המדינה והאינטרסים שלה הוא ניגוד גמור לדעת תורה"ק ורק מחמת זה בלבד הגדירו הגרש"ד מונק זצ"ל בתשובתו הנ"ל כשבוי ואת השולחים אותו לקרב כרודפים.

ומה שאמרת בשם מרן הגרא"מ שך קרוב לודאי שהנך טועה וודאי שאין מתפללים שמשהו שנעשה נגד ההלכה יצליח אלא אולי כעין הנ"ל שהתפללו שאלה ששבויים בידם והוכרחו בפקודה ליטול חלק במבצע לא ייפגעו בגלל סכלות ואכזריות שולחיהם.

בברכה, יואל. 

לגבי השאלה הנוספת

דבר נוסף בענין מי שברך לחיילי צה"ל...

דבר נוסף שיש לעורר עליו בהזדמנות זו הוא באשר לתפילת "מי שברך לחיילי צה"ל אשר תיקנו הפוסחים על שתי הסעיפים והמתחנפים למלכות המינות שבתחילה נדפסה בסידורים הצבאיים ואח"כ בעוה"ר נכנסה גם לסידורי תפילה ספרדים של  מו"ל מן החרדים מחסרון דעת וחלישות השכל, הנה מלבד מה שיש בו עצמו (בנוסח התפילה) דברי מינות וחנופה לרשעים [כגון שבצבא הפרוץ בעריות ובכל העבירות שבתורה תתקיים הבטחת התוה"ק "כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" בה בשעה שתוה"ק מזהירה בפירוש: "כִּי ה' אֱלֹקיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶךָ] כבר כתב מרן הגרא"מ שך במכתב וז"ל: "בתשובה על מכתבו לדעתי אפשר לברך מי שברך בנוסח המקובל כמו שנוהגים לעשות לחולים ר"ל, גם בעד החיילים הפצועים, שלדאבוננו זה מקרה של יום יום כמעט. וה' ישלח להם רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל. ואין לעשות שום שינויים מכפי שנהוג עד היום. ומה שכתב בענין מי שברך בעד בני תורה, בזה גם כן אין לעשות שום חדשות. רק מה שיש בזה תקנה קדומה בנוסח יקום פרקן, ברכה לכל מאן דעסקין באורייתא וכו'. וגם במי שברך, שאומרים אחרי יקום פורקן יש שם ברכה לכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, וכבר יש שם ברכה לכולם, ואין להוסיף על זה. ע"כ [מכתבים ומאמרים, חלק ג', עמ' עג']. והקב"ה ברחמיו הרבים יחוס ויחמול על עמו ישראל ויוציאנו במהרה מאפלה לאורה ומצרה לרוחה ומשעבוד לגאולה בב"א.

מרן הגרא"מ שך במכתב

סליחה על אי ציון המקור...

המקור למכתב מרן הגרא"מ שך זצ"ל:

מכתבים ומאמרים, חלק ג' במדור הלכה (עמ' עג').

בברכה, יואל.

אז לא הבנתי להגיד את התפילה של מי שברך

ודאי שלא להגיד...

רק להתפלל על כלל ישראל ובלב לכוון שגם החיילים ייצאו במהרה מהשביה בידי נתניהו וחבריו אשר דמם של חייליהם הפקר בעיניהם אם רק יעמוד נגד איזה אינטרס פוליטי ולו הקלוש ביותר.

בברכה, יואל.

מלחמות קדושות..

תחשוב כמה חיילים נהרגו בתעלת סואץ, בסיני ולבנון ואיך המדינה יצאה מאותם מקומות. איך אפשר לשלוח אנשים למלחמה כאשר אינך יכול להסביר אפילו את זכותך המוסרית על הארץ וכל המהלכים נובעים משיקולים פוליטיים גרידא ? וחוץ מזה שאחרי המלחמות הנ"ל המזה"ת נהיה הרבה יותר מסוכן ורדיקאלי ממה שהיה לפני כן. לדוגמה: לחיזבאללה יש היום פי מיליון יותר נשק ממה שהיה לאש"ף בשנת 82' עם יכולת להפציץ את תל-אביב (וזה קרה בשנת 2006). אם צה"ל ייכנס היום ללבנון לכמה שנים, יספוג אבידות כבדות בהרבה ממה שספג בשנת 82. כך שהמלחמות של הציונים לא פתרו שום דבר אלא גרמו למצב מסוכן בהרבה. אגב, היום יש גם מחבלים מתאבדים מה שלא היה בעבר. 

צריך להתפלל לפירוקה של המדינה הציונית בדרכי שלום בלי שייגרם נזק לאף יהודי אבל בוודאי שאסור להתפלל להצלחה צבאית של הציונים שהיא למעשה לא הצלחה אלא חורבן ומסכנת את יושבי הארץ.