על פי דעת הגרע"י?? האם יש לך מקור כלשהו בדבריו שכתב שיש לומר אותה?? [ואע"ג שכשהייתי אצלו בביתו פעם בתפילת שחרית של שבת אמרו תפילה זו ואם איני טועה כמדומני שהוא עצמו אמרה אין מכך ראיה לכלום כפי שכתבתי לעיל בתשובה הראשונה. כך שללא מקור שיש לאומרה אין כאן כלל מחלוקת והסיבה להתנגדות לתפילה זו [וליתר תפילות שאין ידוע כלל מקורן ומי חיברן] כתבתי כאן בשירשור אחר קחנה משם.
בברכה, יואל.
אם התשובות דחופות עבורך ניתן להתקשר לטל' 052-7687487.
בברכה, יואל.
ב. ראשית, מבחינה עקרונית לא דומה המחלוקת עם המזרחי למחלוקת עם החסידות כי האחרונה היא מחלוקת על דרך בעבודת ה' שבזה יש הרבה מקום לסברא ולאומדנא דלבא על פי מצב הדור וקשה להכריע בזה ממקור תורני-הלכתי . מה שא"כ המחלוקת בין היהדות החרדית למזרחי הינה מחלוקת בין היהדות כפי שהיתה מוכרת לאורך כל השנים לבין דרך שהחליטה להתעלם לגמרי מהיותה של התורה מכוונת דרכו של עם ישראל. כלומר, לא היתה כאן מחלוקת בין שתי דעות תורניות אלא בין דעת התורה אותה ייצגו כל גדולי הדור אז לבין דעת הרצל וחבריו האפיקורסים אותה ניסו להכשיר אנשי המזרחי. כלומר למזרחי לא היתה מעולם דרך משלה הנסמכת על מקורות כלשהם מן היהדות. מהותה היתה התבטלות להנהגה החילונית התורנית של אותה שעה מבלי שום התחשבות בסתירות שיוצרו עם השנים. מעולם לא היה למזרחי גוף תורני כלשהו שהמפלגה היתה כפופה אליו. ספרו של הר' ריינס "אור חדש על ציון" המבטא את תפיסת ה"מזרחי" לא הודפס מעולם במהדורה שניה ולא נלמד מעולם ע"י חניכי המזרחי במוסדותיהם. כל מי שיקרא קצת בספריו ימצאם מלאים סתירות וגדושים בהתבטאויות המנותקות לגמרי מהמציאות, אבל שוב , לא מדובר בשתי תפיסות תורניות שכל אחת אומרת קבלו דעתי אלא בשתי תפיסות שאחת אומרת קבלו את דעת התורה ממי שאמרה והשניה אומרת למקות שכיפה לראשה וזקן ופאות מצדדיו: קבלו דעת האפיקורס הרצל ולכו אחריו לארץ המקלט אל השקט והשלוה שישימו קץ לאנטישמיות ולשנאת היהודים לנצח... (כפי שעינינו רואות היום...).
לגבי השבח-כל שבח שהוא אינו ראיה לכלום וכל שכן אם עובדות מוצקות המצביעות על גנות ועל פשעים עומדות כנגדו. מה גם שדבריו של הגר"ע יוסף לא נאמרו לנכדו כפסק לא ליחיד ולא לרבים ואפילו את רשותו לפרסמם לא קבל מסבו מעבר לעובדה שלא הודיע לו שמצלם אותו ודברי הפסק המפורשים של רבי יוסף ידיד הלוי שכל דבריו של הר' קוק הם דברי מינות ושאסור לקחת הוראה מפיו המגובים בהוכחות מדברי הכפירה שכתב חזקים יותר מכל שבח שיגיד עליו הגר"ע יוסף שאינו מנומק ואינו מצדיק את דברי הכפירה שלו (ונכדו יודע זאת היטב ולכן לא העז לפרסם את הסרטון בחיי סבו אלא רק ארבע שנים אח"כ וכשסבו נפטר כיאה לרוצים לשקר המרחיקים עדותם לעולם האמת ואז מגיחים עם מרכולתם לאתרי הרפש והזוהמה ומבזים הן את עצמם והן את זקניהם.
ג1. הגדר הפשוט למקום סכנה (המתקיים כמעט בכל ההתנחלויות): מקום שהישוב בו מועט ומוקף אוכלוסיה עוינת בקרבת מקום אשר מתוכה יכולים לקום אנשים, לפגוע ולחזור מהרה לבתיהם, מקום שהדרכים אליו בחזקת סכנה (כבישים חשוכים שלא במקום ישוב, בקרבת אוכלוסיה עוינת וללא תחבורה ציבורית מסודרת בחלק גדול משעות היום וכד'). ונכון שיש גם פיגועי התאבדות שיכולים להתרחש בכל מקום ותאונות דרכים אבל כנגדן קשה יותר להתגונן ואין שום יתרון בזה למקום אחד על מקום אחר וודאי שלא נאמר לאדם שיפרח באויר מפני שבכל מקום יכול להשיגו ח"ו פיגוע או תאונת דרכים ומה שיכול האדם להשתדל בשמירת חייו מוכרח להשתדל ולגלות דעתו שחייו יקרים לו ולכן שומר עליהם.
2. באופן עקרוני שלשת השבועות אינם איסור על עצם המגורים בא"י אלא על צורת המגורים דהיינו שאופי המגורים לא יכלול שום התגרות או מרידה באומה השולטת על א"י. רק באופן ששליטי הארץ אוסרים על היהודים לגור בא"י או לרכוש קרקע בא"י יתכן והמגורים בא"י/רכישת קרקע בא"י יהפכו לאיסור מדין שלשת השבועות.
לאו"ם והחלטותיו אין שום נפק"מ לגבי חיובינו ההלכתיים וכמו שביאר מרן האדמו"ר מסאטמאר בספרו ויואל משה דהחלטות האו"ם הן בדר"כ על פי רוב האומות החברות בו ולא מצינו דין רוב באומות ובמקום שאין בהחלטה של האו"ם משום התנגדות לחיוב הלכתי כלשהו נראה לענ"ד שלא גרע האו"ם מאומה אחת וודאי שאין למרוד בו או להתגרות בו שהרי יכול לקבל החלטות הנוגעות גם לנפשות מישראל ועלינו לעשות הכל כדי למנוע שפיכות דם או ספק של שפיכות דם של יהודי במקום שעפ"י דין תורה ניתן למנוע שפיכות דם זו.
3. גם היה מצב שהיה מותר להקים מדינה גם במחיר שנצטרך צבא כדי להגן עליה והיה הצבא מתנהל כהלכה היה מותר לגייס לצבא שכזה רק כאלה המעונינים בכך אך לא ניתן היה לכפות על אף אחד גיוס לצבא כי סמכות כפיה להתגייס לצבא יש רק למלך ישראל וזה אין לנו עד ביאת המשיח בב"א. ולגבי שתי שאלותייך האחרונות, התיחסנו אליהן בעבר בהרחבה כאן בפורום בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".
לדעתי, הסיבה לכך היא שכיון שהחינוך להערצת המדינה והצבא וההבנה הבסיסית המעוותת שעצמאות מדינית הינה דבר שצריך וראוי למות למענו נצרבו כ"כ חזק בתודעה של הציבור החילוני לכן ההסברה החרדית פחדה להכנס לנושאים אלה כדי לא לעורר רתיעה של הציבור החילוני מפני נושאים שאליהם ניתן יותר לקרב את הציבור החילוני. הבעיה העיקרית היא שהסברה זו נכנסה גם לתוך הציבור החרדי וגרמה שם בלבול נוראי עד שאם תאמר היום לאברך דעת תורה פשוטה כמו דבריו של מרן הרב מבריסק זצ"ל שאסור שימות אפילו יהודי אחד בשביל מדינה עצמאית יהיה הדבר בעיניו לחידוש עצום ותמוה.
ובחול המועד פסח שעבר (תשע"ד) זכינו לביקור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א (ראב"ד ירושלים) בעירנו אלעד ובסוף דבריו דבר על גזירת גיוס בחורי הישיבות ואמר שהסיבה לגזרות מעין אלה כפי שקבל מאחד מגדולי הדור הקודם היא שאנחנו מפחדים לומר את האמת!! ואז אמר כי הסבה האמיתית שאנחנו לא מתגייסים היא מפני שאין לנו שייכות כלל לצה"ל ולמה שהוא מייצג אבל אף אחד לא אומר זאת ורק מסתתרים מאחרי התירוצים של תורתו אומנותו וכו' וסִפֵּר שנסע במונית ושאל אותו נהג המונית מדוע החרדים לא מתגייסים? והשיב לו: גם הערבים לא מתגייסים, למה עליהם אתה לא שואל את אותה השאלה? ואמר לו הנהג: כי הערבים שונאים את המדינה. השיב לו הגר"מ שטרנבוך: גם אני שונא את המדינה!! ואז אמר הנהג: אם כן, אני מבין למה אינכם מתגייסים. לצערנו הרב הפוליטיקה החרדית הפנתה את כל מאמציה רק לצרכים האישיים של הציבור החרדי בעיקר בתחומי החינוך והדיור והשאירה שאלות כבדות משקל של דיני נפשות להכרעתם של כופרים בעיקר ומומרים מבלי אפילו לגלות דעתה ברמז מה דעתה של תורה בענינים אלה. ומחמת שאימת הפוליטיקאים החרדים הינה גם על מסבירנים ודרשנים (ואפילו על מורי הוראה וראשי ישיבות) וכד' גם הם הלכו בעקבות הפוליטיקאים ומילאו פיהם מים בשאלות אלה.
בברכה, יואל.
החלטת האו"ם הייתה לשלוח ועדה שתבחן באיזה אופן תחולק הארץ. האו"ם לא אמר שהוא מאשר לגור בשטחי 48 או להקים שם מדינה אלא החליט שצריך לשלוח ועדה ע"מ לבחון את הנושא ולגבש את מסקנותיה. איש באו"ם לא אישר לבן גוריון להכריז חד צדדית על הקמת מדינה באף אינץ' אחד של ארץ ישראל. לא שיש לכך נפקות הלכתית אבל צריך להבהיר עד כמה טענות הציונים מופרכות מיסודן, וזאת אליבא דשיטתם.
שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|