היתה לאורך כל הדרך מלאה סתירות וניגודים מיניה וביה. ואדרבה, כל מי שקורא את דבריו ב"תעודת ישראל ולאומיותו" יודע ששום דבר לא השתנה לטובה באשר לתנועה הציונית מאז כתיבת הדברים בתרס"א ועד יומנו אנו ושמי שהשתנה הוא רק הר' קוק שפעל בניגוד גמור לדבריו ותמך בידיו ועורר גם אחרים לתמוך בתנועה שהסיתה והדיחה רבבות יהודים משמירת תורה ומצוות ושהקימה מדינה שכל יום ויום של קיומה הוא חילול ה' ומרידה גלויה בה' ובתורתו קבל עם ועולם.
צריך לדעת גם כי כל זמן שחותנו של הר' קוק מרן האדר"ת היה בחיים הר' קוק פחד מאד להביע את דעותיו האישיות (וגם כשהספיד את הרצל בדברים תמוהים והזויים התנצל אח"כ בפני האדר"ת בכל מיני תירוצים מדוע עשה כן) ולכן כתב ברוח החרדית-הכללית של אותם ימים אבל מיד עם פטירת האדר"ת החל לדבר בצורה הפוכה לגמרי ואף את דברי מרן האדר"ת עצמו זייף ברמאות נפשעת כשהוציא לאור את צוואתו (בשם: "אדר היקר") כפי שהבאנו בקונטרס שארית יוסף כאן באתר (עמ' 14 הערה ג').
ומה שנתן בידי מרן ה"אמרי אמת" כתוב וחתום בכת"י כי הוא חוזר בו מדבריו אשר באורות היה ודאי מס שפתיים בעלמא מצידו והראיה הפשוטה לזה שאם היה באמת חוזר בו מהדברים לא היו חוזרים בנו ותלמידיו ומדפיסים אותם שוב כעבור שנים
(וראה ב"מרא דארעא דישראל" חלק ב' עמ' שכט' בהערה 55 מכתב הגה"צ רבי עקיבא פרוש למרן ה"אמרי אמת"). ומה שתיארו מרן ה"אמרי אמת" כאיש אשכולות-ראשית-יש לזכור שמטרת מרן ה"אמרי אמת" היתה להשכין שלום בתוככי הציבור החרדי בירושלים וודאי שלמען מטרה זו היה עליו לדבר בצורה מכובדת ומעריכה כלפי הר' קוק (ואעפ"י כן דחה מכל וכל את דבריו ושיטתו והגדיר את הר' קוק כ"אומר על טמא טהור" ושאין הלכה כמותו) וגם אם היתה כאן הערכת אמת לאישיותו של הר' קוק מצד מרן האמרי אמת ובאמת ראהו כאיש אשכולות אין בכך שום נפק"מ מפני שאם כשנסחטו אשכולות אלה התוצאה היתה יין נסך של דעות אפיקורסיות שתססו על גבי שמרי ספרי ההסכלה והפילוסופיה הכפרנית שהר' קוק מילא כרסו מהם בנוסף לידיעותיו בתורה אז העובדה שהר' קוק היה איש אשכולות רק הופכת אותו למזיד יותר ובפרט שאפילו את עצמו סתר בצורה הקיצונית ביותר וכפי שצטטת דבריו מ"הפלס".
בברכה, יואל.
הנסיון לקבוע בצורה חד משמעית כי "הרב קוק נשאר צמוד לכתביו גם כשהגיע לארץ הקודש וניסה לגשר פה" על סמך איזה מכתב אחד בודד שנכתב בשנתו האחרונה תוך התעלמות ממה שכתב דבר ועשה במשך שלשים שנה קודם לכן מאז שעלה לארץ בשנת תרס"ד הינו לא רציני כלל מעבר לעובדה הפשוטה שהמציאות מכחישה את מכתבו זה בצורה המוחשית ביותר שהרי לא רק שהר' קוק לא מחה על דברים מהותיים ביותר כמו חינוך ילדי ישראל לכפירה אלא שתמך ועורר יהודים אחרים לתמוך בקרנות הציונים למרות שידע כי בכספים הנאספים על ידם יחללו שבתות ויחנכו ילדי ישראל לכפירה בעיקר ובעוד שתמיכתו זו היתה בפומבי ובראש חוצות מכתב ה"מחאה" שלו הנ"ל הינו מכתב אישי לאדם בודד בחו"ל שלא נכתב על מנת לפרסמו כלל וגם אותו כתב הר' קוק כמו שהוא כותב בתחילת המכתב רק מפני ש"את מכתבו היקר מז' כסלו דנא קבלתי וברב צער נודע לי ממנו ש"תולין בי בוקי סריקי" [ע"פ ב"ב ז.] דברים אשר לא יוכלו גם לעלות על לבי ח"ו". וא"כ מה טיבה של "מחאה" הנשלחת לאדם בודד ואין לה שום השפעה מעשית זולת על קורא המכתב (וכולי האי ואולי) שכנגדה יש תמיכה פומבית שלו בכתב ובע"פ והכי חמור-בידים לעיני רבבות במומרים לכל התורה כולה בגופו ובממונם של יהודים רבים שהוא הסיתם להיות שותפים לפשעי הציונים בארה"ק ובעולם כולו יחד עם מסירת כלל ישראל בארה"ק להנהגתם של כופרים בעיקר והפקדת מוסד הרבנות שבו תלוי קיומה של היהדות לדורות בידם והכל תוך מלחמה בגדולי ישראל ופעולות לנטרול השפעתם על הציבור.
בברכה, יואל.
שוב, אתה משתמש בציטוט אחד מתקופה מוקדמת מאד וקובע על פיו מסקנה למרות שהמציאות שבאה אחרי שנכתב ציטוט זה מכחישה את הנאמר בו ומעידה בחוש על התנהגות ההפוכה לגמרי לנאמר בציטוט. דברי הר' קוק ש"כל זמן שהעומדים בראש הציונות אינם מתקרבים במעשיהם לשמור את התורה והמצוות ולהראות גלוי לכל שהרוח הלאומי שהביאם עד כה להתימר בכבוד עמם ולבקש תקנתו מלב דגש, הוא שמביאם ג״כ לשוב למעשה המצוות ושמירת דת יהודית בפועל להתפאר באמונת ישראל ולהתיחס לשם ד׳ אלקי ישראל - התנועה הזאת גורמת רעות מוסריות רבות" היו נכונים ולא השתנו מרגע שנכתבו עד יום מותו ואף עד ימינו אנו ולמרות זאת תחת חובתו ללחום ככל יכולתו בתנועה הגורמת רעות מוסריות רבות שיתף פעולה בהתלהבות עם תנועה זו וסייע בעדה לגרום לרעות מוסריות רבות עוד יותר שבגינן התדרדר מאד מצב עם ישראל בארה"ק ובתפוצות הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית ולכן הוא נושא באחריות לרעות המוסריות הרבות הללו יחד עם כל מי שתמך בתנועה הציונית.
ומה שכתב: "אבל אל לנו לשכוח כי רוח ישראל איננו מתעורר כלל למעשה והוא נרדם מתון בשפל. הכל יודעים שהדברים צריכים תיקון אבל כשמתעורר רוח העם לתחיה ואין זכר לשוב לשמור את התורה ולהוקיר את האמונה הרי כאן מחאה גלויה שאין רוח ישראל נזקק כלל לתורה ואמונה ודבר זה יוכל חלילה לגרום נפילה נוראה לרוח האמונה והרגש הדתי.", הרי ב"שמונה קבצים" כתב בדיוק להיפך וז"ל: "רוח האומה שנתעורר עכשיו, שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלהים, אם היו באמת יכולים לבסס רוח לאומי כזה בישראל היו יכולים להציג את האומה על מעמד הטומאה והכליון. אבל מה שהם רוצים אינם יודעים בעצמם, כ"כ מחובר הוא רוח ישראל ברוח אלהים, עד אשר אפילו מי שאומר שאינו נזקק כלל לרוח ד', כיון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל הרוח האלהי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו. היחיד הפרטי יכול הוא לנתק את עצמו ממקור החיים, לא כן האומה כנסת ישראל כולה, על כן כל קניניה של האומה, שהם חביבים עליה מצד רוחה הלאומי, כולם רוח אלהים שורה בם. ארצה, שפתה, תולדתה, מנהגיה. ואם המצא תמצא בזמן מן הזמנים התעוררות רוח כזאת, שיאמרו כל אלה בשם רוח האומה לבדה, וישתדלו לשלול את רוח אלהים מעל כל הקנינים הללו וממקורם הגלוי שהוא רוח האומה, מה צריכים אז צדיקי הדור לעשות? למרוד ברוח האומה, אפילו בדיבור, ולמאס את קניניה, זהו דבר שאי אפשר: רוח ד' ורוח ישראל אחד הוא. אלא שהם צריכים לעבוד עבודה גדולה לגלות את האור והקודש שברוח האומה, את אור אלהים שבתוך כל אלה, עד שכל המחזיקים באותן המחשבות ברוח הכללי ובכל קניניו ימצאו את עצמם ממילא שהם עומדים שקועים ומושרשים וחיים בחיי אלהים, מוזהרים בקדושה ובגבורה של מעלה...
תשובה: מפני שרבנו יונה בפירושו לאבות (פ"א מ"ו) כתב בענין "הוי דן את כל האדם לכף זכות) כך: "גם מן הרשע הגמור לא אמר, כי אם אפילו מעשה כלו טוב, ואין נראה לחוש עליו משום צד וענין, יש לאדם לדונו לכף חובה ולומר, לפנים עשה ואין תוכו כברו, וכמו שנאמר (משלי כו, כה), "כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו". ואם במעשה טוב כך כל שכן במעשה רע ומר של זיוף צוואתו גדול בישראל. ואדרבה, אתה הוא זה שצריך להוכיח שלא עשה זאת בכוונה ושהיתה לו גירסא אחרת (שהוא דבר תמוה מאד לומר כך!!)
בברכה, יואל.
היות והסעיפים הקודמים עסקו בעיקר בצביעות ובהפכפכנות הוספנו עוד דוגמא לכך גם ללא ששאלת אודותיה.
6. המכתב ממרא דארעא ישראל אשלח לך בל"נ למייל.
7. כוונתי היתה שבשעת כתיבת מכתבו של מרן ה"אמרי אמת" בשנת תרפ"א עדיין היה מוקדם מדי לראות מה יצא מ"איש האשכולות" ועדיין היה מקום לחשוב כי אכן כוונת הר' קוק היא רק להיות לתוספת עזר לבית דינו של מרן הגרי"ח זוננפלד "יען שיש לו מגע ומשא גם עם החפשים", מחשבה שעם השנים התבדתה אל מול מציאות הפוכה לגמרי שבה רדף הר' קוק את בית דינו של הגרי"ח זוננפלד וביטל את כוחו וסמכותו מחד גיסא ומאידך גיסא חיזק את מעמדם של ראשי הציונות כמנהיגיו ודבריו של כלל הציבור בארה"ק.
דבר נוסף, איני "מקטרג" ואיני "חושף רעיונות חדשים משלי" אלא חושף עובדות פשוטות שרובן פורסמו ע"י תלמידי ומעריצי הר' קוק ויש בהם כדי להצדיק הן את אלה שהתנגדו נחרצות לשיטתו והן את אלה שקיללוהו וביזוהו. ואם כל העולם היו תלמידי הישיבה בקרית מלאכי לא הייתי נזקק ל"דת הציונות" כלל והייתי שמח שהשמד שעברנו בית הספר הממ"ד בגלל הר' קוק ותלמידיו היה נחלת ההיסטוריה בלבד ובהווה כולם יודעים להתרחק מדעותיהם, אבל המציאות לצערנו אינה כך ולכן בעז"ה נמשיך לפרסם את האמת ואם נרחיק בכך מדעותיו של הר' קוק אפילו עוד יהודי אחד, דיינו.
8. כבר דשנו בפורום בנושא התבטאותו של הגר"ע יוסף שהיתה ללא ידיעה שנכדו מצלם אותו וללא כל נטילת רשות לפרסם את דבריו (תוכל להיעזר במנוע החיפוש של הפורום בחיפוש המלה "מלאך") ואדרבה מדוע לא תשאל הפוך: האם נראה לך כי על מלאך ה' היה כותב רבי יוסף ידיד הלוי זצוק"ל כי כל דבריו דברי מינות ואסור ליקח הוראה מפיו??
9. ה' יעזור שאמצא זמן לכך בהקדם.
בברכה, יואל.
שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|