.jpg&width=400)
רבנים גדולים שתמכו בציונות?
בספר "דת הציונות" מוצגות דעות חד-משמעיות של גדולי הדור בעבר לגבי הציונות, וכולן מתנגדות בתוקף (מלבד הרב קוק)... לעומת זאת קראתי מאמר באינטרנט שמספר שהיו רבנים גדולים שכן תמכו בציונות (חלקם אפילו העריצו את הרצל), ביניהם: ר' שלמה הכהן בעל "חשק שלמה" (זקן רבני וילנא ככתוב באותו המאמר), הרב שמואל מוהליבר, הרב דוד פרידמן מקרלין, ר' זאב יעבץ, הרב ריינס (מגדולי התורה בדורו ככתוב באותו המאמר)... אשמח אם תעזרו לי קצת לסדר את הדברים בראש...:)
כבר התיחסנו לכך בעבר במאמרי האתר...
לגבי הגר"ש מוהליבר-תוכלי לראות כאן:
www.yab.co.il/katava.asp?id=107
לגבי ה"חשק שלמה" תוכלי לראות כאן:
www.yab.co.il/katava.asp?id=78
לגבי הסבר באופן כללי ל"תמיכה" בציונות מצד אנשי תורה תוכלי לראות כאן:
www.yab.co.il/katava.asp?id=78
הערה לסיום- רבי דוד פרידמן מקרלין היה מגדולי ומראשוני המתנגדים לתנועה הציונית ומהראשונים שנתנו ביטוי בכתב להתנגדות זו ולא כפי שציינת. הר' ריינס והר' יעבץ לא היו כלל מגדולי ישראל המובהקים לא בדורם ולא בדורות שלאחר פטירתם. ספרי הר' ריינס מעלים אבק בספריות אקדמאיות שם שואלים אותם רק כשמתבקש איזה דוקטור או פרופסור לכתוב איזה מאמר לרגל "מאה שנה להיווסדות המזרחי" וכד'. בשום בית מדרש כולל בתי המדרש בהם לומדים קרבנות שיטתו לא עוסקים בתורתו וספק אם תמצאי בחוגי הדת"לים מישהו שיידע להגיד לך את שמו המלא. וגם כשהקים ישיבה נתקבצו אליה מקצה השוליים של נערי ישראל ומרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל התיר לחלל שבת כדי לחלץ בחור מישיבתו.
בברכה, יואל.
אך גם בלא כל הנ"ל ניתן לעשות סדר בנקל...
- האם תוכלי למצוא נימוק הלכתי אחד בתוך כל בליל ה"הגות" של הר' ריינס הרואה בחיוב כי תנועה של אפיקורסים תהיה המנהיגה של כלל ישראל על כל המשתמע מכך?? חוץ מדרשות מפולפלות בדברי אגדה נטולות מראה מקום הלכתי כלשהו אין בדברי הר' ריינס ושאר חביריו למזרחי כלום. לעומת זאת בדברי גדולי ישראל אשר היו מוכרים ומפורסמים כגדולי התורה המובהקים ביותר בדורם ואשר תורתם מהדהדת בכל בתי המדרש עד היום (כולל באלה של קרבנות הר' ריינס שהעדיפו על פני גדולי ישראל את המשומד האתאיסט תיאודור הרצל והיום באשמת הר' ריינס צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם מדברים וחושבים ונראים כמו הרצל (למעט הזקן והפראק שכבר יצאו מהאופנה) ) תוכלי למצוא מקורות למכביר מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל פה ומכל פוסקי הדורות וגם כל מקורותיהם אינם נצרכים כלל וכמו שכתב מרן הגר"ח מבריסק כשנדרש לכתוב נגד הציונות שהוא תימה בעיניו שצריך לכתוב נגדם והרי מה שהם מעידים על עצמם חזק הרבה יותר מכל מה שנכתוב נגדם דהיינו אם שמעון זומם להרוג את ראובן אך מתחזה לאוהבו כדי שיצליח במזימתו ודאי שצריך להזהיר את ראובן כי שמעון הנראה לאוהבו הוא בעצם שונאו ורוצה להורגו אבל אם שמעון מתקרב לראובן כשחרב בידו וצועק לעברו הריני מוכן ומזומן להרגך, האם צריך לבקש ממאן דהו שיזהיר את ראובן מפני שמעון והרי גלוי וידוע לפני ראובן מדברי שמעון עצמו מה מטרתו ושעליו להשמר ממנו...
מהותו של עם ישראל וחיותו הוא הקשר לקב"ה. אם קמה תנועה שבאה לומר כי אנו אומה ללא הקשר עם הקב"ה ורוצה לנתק אותנו מהקב"ה ומתורתו אין לך תנועה מסוכנת מזו לכלל ישראל ומי שתומך בה הרי הוא גרוע בהרבה ממי שתומך בוותיקן ברומא (שם לא כופרים בקיומו של אלקים ובתורה מן השמים) ומי שמעריץ את הרצל גרוע בהרבה ממי שמעריץ את יש"ו הנוצרי או את היטלר וכמו שלא נכחיש את השואה ואת נוראותיה אם נראה רב מנשק תמונה של היטלר או כותב ספר שלם בשבחו כך לא נכחיש את תורתנו הקדושה מפני רב שפרסם שבח כזה או אחר על הרצל אלא נדע באופן ברור שהאפשרויות הן אחת מהשתיים: או שהרב המשבח לא ידע כלל מי הוא הרצל והוטעה באשר לאישיותו או שהתורה הקדושה בצד אחד והרצל יחד עם הרב המעריצו בצד שני ואשרי מי שבוחר להיות בצד של תוה"ק ואוי לו למי שמעדיף להיות בצד של הרצל גם אם יודע את כל הש"ס בע"פ כי בעולם האמת מקומו עם הרצל וכשנמצאים יחד עם הרצל אי אפשר אפילו לחזור על דברי התורה שלמד בהאי עלמא כי אסור להרהר בדברי תורה במבואות המטונפים...
בברכה, יואל.
וכמדומני היה זה הר' קוק שאמר
שאין לנו היכולת להבחין בין החלק הפוליטי לחלק הדתי שבתנועה הלאומית ולכן עלינו לקבל את שני החלקים בשלימות ושניהם קדושים (או דברים ברוח זו).
כאשר מן הסתם כל ילד מסוגל להבחין בין פוליטיקה לדברים שהם א-פוליטיים ואין צורך להיות רב או גאון בשביל זה.
תודה:)
דבר ראשון אני רוצה לומר לך שאתה אדיר!!!! תודה רבה על כל המידע, ההוכחות ובעיקר על האמת ללא פשרות. אתה פשוט תותח ומוכשר במיוחד!!! הדברים שרשמת ועדיין ממשיך לרשום מאוד עוזרים לי ומכוונים אותי.
מה שכן, אני עדיין קוראת בהמון מקומות כל כך הרבה דברים שסותרים ומנסים להוכיח אחרת, בדיוק ההפך מהדברים שאתה אומר. כרגע לצערי אין לי כל כך זמן להתעמק בדברים ולאסוף את כל המידע, אבל בקרוב אעשה זאת. בכל אופן... אני כמובן אשמח להמשיך ולגלות שיש אמת חד-משמעית, ושאין מחלוקות בין גדולי הדור בעניינים אלו וישנה דעה אחידה. בסופו של דבר אני כמובן מתבטלת כלפיהם, בתקווה כמובן שלא אגלה שיש הבדלים תהומיים כל כך מבחינה השקפתית בין גדולי הדור של אז ושל היום.
ולעניין זה, מאוד מטריד אותי שאיני רואה התנגדות נחרצת כזאת לציונות, לצבא ולכל דבר שקשור למדינה, להנהגה החילונית וכו', מפיהם של גדולי הדור היום (הרב עובדיה יוסף, הרב שטיינמן). איני רואה התנגדות כלל לצבא (הבנתי שיש אפילו תמיכה מצד הרב עובדיה בבחורים שעזבו את הישיבות להתגייס לנח"ל החרדי), ואפילו קראתי באיזשהו מקום שהרב עובדיה מאמין כי המלחמות של היום הן מלחמות מצווה (וממילא פג תוקפן של שלושת השבועות לפי דעתו, ואין אנחנו צריכים מלך כיום בשביל להילחם וכו'). בנוסף מפלגת ש"ס הצטרפה להסתדרות הציונית, כיצד זה ייתכן?! ובכלל, כיצד ייתכן היום שרבים מן הציבור החרדי אינם אנטי-ציוניים מובהקים (על מי הם מסתמכים?)?
בנוסף, הבנתי שר' מרדכי אליהו היה ציוני דתי מובהק. הוא אינו נחשב גדול דור? (אני באמת שואלת.)
ועניין אחרון- קראתי באיזשהו אתר (שוב אין לי מקורות) שר' מרדכי שרעבי אמר לר' אבורביע (אם אני לא טועה....) שדרכו של הרב קוק עדיפה על דרכו של הרב זוננפלד. ואף תירץ זאת ב"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". האם זה נכון, או שזה סתם שמועה? היה רשום באותו אתר (לא אתר דתי-לאומי או ציוני) שרבים מהמקובלים באותה התקופה היו בעד הרעיון הציוני. האם יש לזה בסיס?
תודה רבה מראש :)
שלום וברכה...
ההתנגדות למדינה ולציונות ולכל מה שקשור לזה נקבעה כבר ע"י כל גדולי הדורות הקודמים ומבוטאת באין ספור ספרים ומאמרים שפרסמו גדולי ישראל גם בדורות האחרונים. ומה שיש גדולי ישראל או אפילו גדולי הדור שלא מדברים מזה הוא מחמת שיש דברים אחרים המצריכים התיחסות מגדולי ישראל ורוב ככל הציבור החרדי מתחנך רחוק מאד מהציונות ולא יודע אודותיה מאומה.
מה שכתבת שהגר"ע יוסף תומך בגיוס בחורים שעזבו את הישיבות לנח"ל החרדי הוא שקר וב"דת הציונות" תראי מכתב של ראשי ישיבות ספרדים רבים וגם הגר"ע יוסף חתום עליו ובו נאמר מפורשות שגם מי שאינו נמצא במסגרת לימודים יזהר מלהתפתות ללכת לנח"ל החרדי וכל הפתרונות של גדולי ישראל לאלה שלא הצליחו במסלול הרגיל של לימודי הישיבה הם אך ורק בתוככי הציבור החרדי ומי שחושב שמסגרת מופקרת חילונית כלשהי בין צבאית ובין אזרחית תיטיב עם הנושרים אינו אלא שוטה (ומה שאמרו גדולי ישראל במקרים פרטיים להורים של בחור כזה או אחר להתגייס הוא אך ורק ששהייתו בבית סיכנה אחרים היכולים להיות מושפעים על ידו לרעה ואז מוטב שילסטם את עצמו בלבד בצבא מאשר שילסטם את עצמו ואת כל שכונתו בביתו). ומה שכתבת שלדעת הגר"ע יוסף המלחמות הן מלחמת מצוה ולכן בטלות לדעתו שלשת השבועות- ההיפך לגמרי הוא הנכון. וז"ל במאמר שפרסם בתחומין (חלק י') בשנת תשמ"ט: "
ועל כל פנים כבר הבאנו דברי הרשב"ש, שאף זקנו הרמב"ן מודה בגלות החל הזה שאין להסתכן לכבוש את הארץ, ואדרבה, יש איסור בדבר שלא יעלו בחומה. וכן כתב בשו"ת חבלים בנעימים (סוף ח"ה סי' מה), שגם לדעת הרמב"ן הרי השביע הקב"ה את ישראל שלא יסכנו את נפשם לעלות בחומה. ומשום דהוה אמינא, שמכיון שמצות יישוב ארץ ישראל מצוה גדולה היא ושקולה ככל המצוות, יבואו למסור נפשם עליה, קא משמע לן על ידי השבועה הנ"ל שיזהרו שלא יסכנו נפשם, ע"ש. וכן כתב הגאון רבי צדוק הכהן מלובלין בספר דברי סופרים אות יד, שנראה לו עיקר כדעת המגילת אסתר, שאין כיום מצות עשה ביישוב ארץ ישראל, אלא רק בזמן בית המקדש, ע"ש. וכן הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בשו"ת בית הלוי (ח"ב סוף סי' נ) מסכים הולך לדברי המגילת אסתר הנ"ל, ע"ש. ועיין עוד בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' תנד אות נב והלאה), ובשו"ת דברי יששכר (סי' קמט).
ולפי זה נמצינו למדים, שגם להרמב"ן אין שום מצוה בזמננו לצאת למלחמה ולהיכנס בסכנת נפשות כדי להגן על החזקת השטחים הכבושים על ידינו בניגוד לדעת אומות העולם. ומה גם שאין לנו מלך וסנהדרין ואורים ותומים הנדרשים לכך, כמו שכתב הרמב"ן עצמו בספר המצוות (בהשגות במל"ת יז), שמצוה מוטלת על המלך והסנהדרין, כשמוציאים למלחמת הרשות או למלחמת מצוה, לשאול באורים ותומים, ועל פיהם יתנהגו. וכמו שנאמר "ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה'". וכמבואר בברכות (ג,ב) שכאשר היה דוד מצוה אותם, לכו ופשטו בגדוד, היו שואלים באורים ותומים וכו'. והיא באמת מצוה לדורות, ולא עצה בלבד, כדמוכח בסנהדרין (טז,א) דאמרינן, "ודילמא לסנהדרין הוא דקאמר להו רחמנא דלישיילו באורים ותומים", ונשאר כן במסקנא. וכן הסכים במגילת אסתר שם, שמצוה לדורות היא, ויש לנו להביאה במנין המצוות, ע"ש. ואם כן, כשבידינו להחזיר שטחים, ולמנוע סכנת מלחמה של האויבים, חייבים לעשות כן משום פיקוח נפש (ועיין להגאון הנצי"ב בספר מרומי שדה עירובין מה,א ודו"ק).
ולא אכחד כי המהר"ח ויטל בהקדמת עץ חיים כתב, שזמן השבועה שלא לעורר הגאולה עד שתחפץ, הוא עד אלף שנה, וכמ"ש בספר הזוהר פרשת וירא וכו'. וע"ע למרן החיד"א בשם הגדולים (ח"א סי' ריט ערך רבנו אלעזר בעל הרוקח). אולם מ"מ מסתימות דברי הש"ס נראה, שהשבועה שלא ידחקו את הקץ ושלא למרוד באומות העולם, היא לעולם, עד ביאת המשיח. וכן מוכח להדיא מתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק השבעתי אתכם וכו'. וכן מוכח מדברי הרמב"ם באגרת תימן, ומדברי הרשב"ש בתשובה הנ"ל, וכן מדברי הריב"ש. וע"ע ביפה תאר על המדרש רבה ויקרא (פרשה יט סימן ו). וראה עוד למהר"א גאלאנטי בספר זכות אבות, פ"ק דאבות על המשנה ואל תתודע לרשות. וראיתי שכבר האריך מאד בזה בספר ויואל משה על דברי המהרח"ו והחיד"א הנ"ל (מעמוד פה והלאה), ומשם בארה, ואכמ"ל. ודו"ק כי קצרתי. ".
הרי לך שהמקור אליו מפנה הגר"ע יוסף באשר לשלשת השבועות הוא לא אחר מאשר חיבורו של הרבי מסאטמאר זצוק"ל "ויואל משה".
ומה שיש מן החרדים שאינם אנטי ציונים מובהקים הוא בגלל שאינם יודעים את ההיסטוריה ואינם יודעים ציונות מה היא וחושבים שזה משהו ששייך לעבר הרחוק ולא קשור לדורנו כלל (ולכן גם לא נזהרים מהרבה דברים חמורים שאילולי היו יודעים מה היא ציונות היו נשמרים מהם ומתרחקים מהם.
באשר לר' מרדכי אליהו...
מה שכתבת שהר' מרדכי אליהו היה דתי ציוני גם זה אינו נכון ואפילו בנו שהוא ציוני מאד מאד לבושתו ולחרפתו הכחיש זאת ואמר שאביו לא קשור כלל לציבור הדתי לאומי ואינו ממנהיגיו אלא שכרב ראשי אשר פניו לכלל הציבור המסורתי והלא מסורתי שבכללו הרבה דת"לים וכן בגלל מגוריו של הר' מרדכי אליהו במעוז החרד"לי קרית משה נוצר הרושם כאילו יש לו איזה קשר מיוחד לציבור זה אך אין זה נכון והר' מרדכי אליהו אף השתייך בעבר לאירגון קנאי מאד בשם "ברית הקנאים" ובמסגרת אירגון זה היה בדרכו עם חבריו להשליך רימון מאולתר לתוך בית הכסא (ה"כנסת") (ונעצר ע"י המשטרה בדרכו לשם בעקבות הלשנה ואף ישב במעצר על כך) ורבותיו היו המפורסמים שבקנאי ירושלים הספרדים וראי הסכמתו לספר "ארי עלה מבבל" על הגר"י מוצפי זצוק"ל ראב"ד העדה החרדית הספרדית שכתב שם שצריך ללכת בדרכו.
מה גם שהציבור הדתי לאומי ממרה את פיו גם בנושאים יסודיים כמו שירות לאומי אשר הר' מרדכי אליהו אסר אותו בתכלית האיסור.
ומה שכתבת לגבי דעת המקובלים-המקום האחרון שיספר לנו על המקובלים ודעתם הוא האינטרנט ומבלי עדות מפורשת של התלמידים או מדברי המקובלים בכתביהם לא נקבל שום סיפור או בדותא בטח שלא כאלה שמקורם באינטרנט. וגם אם יתבטא מקובל כלשהוא בחיוב אודות המדינה והציונות עליו לנמק דבריו מן הנגלה ומן הנסתר ולהראות מקור לדבריו בדברי רבותינו. לולא כן אין בדבריו ממש כנגד רבותינו אשר בצורה גלויה וברורה התבטאו בצורה נחרצת נגד הציונות ואביזרייהו עוד לפני שחלק מהמקובלים שציינת בכלל נולדו. מה גם שרוב הרבנים הספרדים שדברו בחיוב אודות הציונות או המדינה עשו זאת בעקבות תיאור שקרי של הציונות והמדינה שהוצג בפניהם ע"י רבנים מהמזרחי שנשלחו לעשות תעמולה בקרבם כדי שיתמכו בעלית אנשי קהילותיהם לארץ ואח"כ הועברו אנשי קהילותיהם בארץ על דתם ועל דעתם ובמקום שימלאו את הארץ בתורתם ובמורשתה המפוארת של יהדות ספרד מילאו את בתי הכלא בארץ אחרי שהוסתו והודחו ע"י מדריכי השומר הצעיר לנטוש את יהדותם וסבלו מעוני ומקיפוח בשל מוצאם.
בברכה, יואל.
נ.ב.
מן הראוי לבת ישראל להשתדל לשמור על דיבור צנוע ולא להשתמש בכינוי רחובי ורדוד כמו "תותח"...
מה בין תנועה פוליטית לדת ?
צריך להעיר דבר אחד: הציונות נוסדה מראשיתה כתנועה פוליטית ומעולם לא התמיירה להיות תנועה דתית-רוחנית אליבא דשיטת מייסדיה ומי שייחס לציונות את המימד הדתי וקידש אותה עשה כן על סמך שגעונותיו הפרטיים/רשעותו, שהרי ראשי הציונות לדורותיהם ועד ימינו שלנו תמיד הדגישו שהפתרון שלהם לבעיה היהודית הינו פתרון מדיני-צבאי-מטריאליסטי גרידא, ולא תורני-הלכתי. אי לכך, תחת לקבל פוליטיקה "דתית" כדימיונות המזרחי, קיבלנו דת פוליטית עם קונספציות פוליטיות-מדיניות מובהקות כשירות צבאי, שירות לאומי וכיוב' אשר קיבלו במרוצת השנים סטטוס של ערך דתי מקודש אצל הציבור הדתי במדינת ישראל.
לפני שזיכני הקב"ה לשוב בתשובה...
הייתי עוסק הרבה במוסיקה ולצערי זוכר אני משפט משיר של להקת מחאה בריטית ששיריה היו מתנגנים במועדוני תל אביב של אז. המשפט היה:
"warshiping the devil in the name of god" (משתמשים בשם האלקים להעריץ את השטן). המשפט הזה מתאר באופן מדויק את מהותה של המזרחי והציונות הדתית שצמחה בעקבותיה מאז הקמתה ועד היום: להשתמש בתורת ה' כדי להלל ולרומם את הרוצים לעקור אותה מן העולם.
בברכה, יואל.
מצב שאין גרוע ממנו
כיום, בכל אומה בעולם קיימת הפרדה ברורה בין דת ומדינה וכל ילד יודע שהכנסיה (לצורך הדוגמה) והמדינה אלה שני דברים שונים. ישנם מקומות בהם הציבור יכול להפגין פטריוטיזם ולהיות מאוחד סביב הצבא וכד', אולם באף מקום מלבד מדינת ישראל לא בונים תילי תילים של פרשנויות וקונסטרוקציות דתיות כדי להצדיק שיטה פוליטית מסוימת ומהלכים מדיניים המסתעפים ממנה. באופן כזה, הציבור בארץ מרגיש לא סתם חובת נאמנות בעלמא כלפי המדינה אלא חובה מוסרית-ערכית-דתית כלפי המדינה, דבר שאין לו תקדים באף מקום בעולם אפילו לא בסין וצפון קוריאה, כי שם האזרח הפשוט יכול לטעון תמיד שהמדינה היא קומוניסטית ואילו הוא בדתו בודהיסט, מה שקשה מאד לטעון היום לצעיר הישראלי שבתפישתו המדינה מייצגת את הדת שלו.
עוד סיבה מדוע הציונות גרועה מהשכלה
ההשכלה הייתה רעיון כללי ובלתי מחייב משום בחינה הפתוח לפירושים שונים. מי שנהיה משכיל לא בהכרח עקר עצמו מן היהדות ולא בהכרח הכריז כלפי כולי עלמא שהיהדות איננה רלוונטית. לעומת זאת, הציונות היא כאמור תנועה פוליטית התובעת מאדם לעשות פעולות קונקרטיות בעולם המעשה אשר יש בהן כדי לשנות את מהותו הפנימית של האדם, הלך מחשבתו, מערכת ערכיו ודתו כגון: להפריש ממון עבור מטרות מסוימות, לעשות עליה, ללמוד ולדבר עברית, להשתתף במלחמות, להפגין נאמנות כלפי אנשים ומוסדות מסוימים וכאן אין אפשרות לטעון שהאדם חופשי ממערכת של חובות שהוא נוטל על עצמו בהיותו מזוהה עם המדינה ומוסדותיה. כאשר האדם מאמץ מערכת של חובות וערכים שאין להם מקור בתורה הרי הוא מקבל על עצמו דת חדשה ומכריז הלכה למעשה שהיהדות הישנה היא עניין של העבר ואין בה תועלת או רלוונטיות לזמן המודרני.
הכנסיה הגדולה של האגודה ב-37'
עדיין לא הצלחתי להבין מה הייתה מטרת הכינוס הזה ומדוע הוטרחו גדולי ישראל מכל קצוות אירופה להגיע ולדון דיון תורני ברעיון המדינה שהתחיל מהציונים. מדוע צריך היה בכלל להתייחס לרעיון שלהם ולתת לזה במה אצל בני תורה ?? מדוע היה קשה להתעלם מהם ומכל ההבלים שלהם ?? במבט היסטורי כל זה נראה תמוה ביותר, בלשון עדינה.
הרקע להתיחסות הכנסייה הגדולה של אגו"י..
לענין המדינה הינו ועדה שנתמנתה ע"י הבריטים ב-1937 ונקראה "ועדת פיל" אשר יזמה את תכנית החלוקה דהיינו חלוקת גבולות א"י בין הציונים והערבים. כיון שבין המדברים בפני הועדה היתה גם אגו"י היו צריכים לדעת מה העמדה שתציג אגו"י בפני הועדה ולכן נדרשו לנושא גדולי התורה בכנסיה הגדולה בתרצ"ז.
אגב, מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל סימן את הכנסייה הגדולה הזו בתרצ"ז כתחילת סטייתה של אגו"י מהקו המקורי שלה באשר ליחסה לציונות ולרעיון המדינה הציונית ואכמ"ל.
בברכה, יואל.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|