פגשתי פעם בחור, דברנו בענייני השקפה, ובתוך הדברים שאלתי אותו האם המשיח שיבוא בב"א יראה את הישיבות התיכוניות כדרך הראויה או לא ? בסופו של דבר התברר שאותו בחור הוא בנו של רופא גדול, פרופסור מפורסם - יהודי שומר תומ"צ, וכעבור יומיים קבלתי מכתב מאביו הפרופסור, וכך הוא כתב לי : "כבוד הרב פינקוס, ברצוני לשאול אותך שאלה : אם הרמב"ם היה קם היום לתחיה, האם היו מקבלים אותו להיות ר"מ באחת הישיבות הקדושות ? הן הרמב"ם עסק גם בפילוסופיה, רפואה, ובמדע כללי ? ! בכבוד רב - פרופסור" ... ובכן , זוהי שאלה טובה שעלינו לתת עליה את הדעת. כידוע, בישיבות לא מכניסים לימודי חול. מדוע ? כיצד אנו מסתכלים על הענין של לימודי חול ? ודבר נוסף : כיצד ניתן להבין שגדולי עולם עסקו גם בלימודי חול ומדעים ? הנה הרמב"ם מצד אחד היה גדול בתורה ; בצעירותו הוא כתב את פירוש המשניות ובזקנותו את פירושו הגדול - ה "משנה תורה" , ויחד עם זאת הוא גם היה רופא והגה בספרי פילוסופיה ומדע. התשובה האמיתית לשאלה זו טמונה בדבריו המופלאים של הרמב"ם עצמו באגרת ששלח לתלמידו (הובא בפאר הדור סי' מא , תשו' הרמב"ם [בלוי] ח "ג עמ' 57 ) , וכך הוא כותב : "אע"פ שבטרם אוצר בבטן התורה ידעתי, ובטרם אצא מרחם הקדשתני, ולהפיץ מעינותיה חוצה נתנתני, והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מבחורי, ואף גם זאת הרבה נשים נכריות נעשו לה צרות, מואביות עמוניות צידוניות אדומיות חתיות, והשם יתברך יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יופיה בי טובת מראה היא עד מאוד". הרמב"ם תימצת כאן במילים קצרות וקולעות את שיטתו במה שעסק גם בחכמות חיצוניות. דברי הרמב"ם הנ"ל ידועים ומפורסמים, אך יש לשים לב לעומק המשל הנפלא שהוא אומר.  הרמב"ם ממשיל את החכמות החיצוניות כארם שיש לו אשה בביתו והוא מכניס לביתו שפחות, רקחות, אופות וכו'. התורה היא האשה והחכמות האחרות הן הרקחות והאופות. באיזה אופן ניתן להחזיק שפחות בבית ? רק אם ישנה ידיעה והכרה ברורה שאלו הן שפחות! היינו, רק אם אין מרגישים כלפיהן שום רגש של אהבה וחיבה. רק אם הן עבורו בעלות מלאכה בלבד, מבשלות או מנקות ותו לא מידי, או אפשר להחזיק אותן, והן גם יכולות להביא תועלת. אך ברגע שמתחילים לחוש כלפיהן אפילו נקודה קטנה של קשר רגשי, יש לזרוק אותן מהבית באופן מיידי ! אמנם הבית יתפקד פחות, אבל בזה יציל בעה"ב את ביתו מחורבן ! על נקודה זו, אומר הרמב"ם, יכול רק השי "ת להעיד : "והשי"ת יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות". ומדוע באמת זה כך ? משום שרגשות אלו תלויות בנטיות עמוקות בעומק הלב, לכן רק השי"ת יכול להעיד שלעולם הוא לא גילה אפילו שמץ דק של חיבה כלפי ההכמות החיצוניות, ורק התורה היא לו "אילת אהבים ויעלת הן " ! (משלי ה, יט). אנשים כמו הרמב"ם היו כה קשורים לתורה, עד שהיא נעשתה ממש לחלק מדמם ותפסה את כל לבם, ולשאר ההכמות לא היה להם קשר כלל וכלל. זוהי התשובה לשאלה הנ"ל. לו יצוייר שהיינו יכולים להכניס לישיבות של היום אסטרונומיה, מתמטיקה, רפואה ושאר ההכמות, מבלי שאפילו בחור אחד ימשך לכך או יקבל מזה 'געשמאק' ]תענוג[ , אולי היה מקום לשאלה. אך החשש הגדול הוא שאם ילמדו חכמות אלו, עלול אי מי מהתלמידים להימשך אחריהן. לכן מוכרחים "'לזרוק אותן מהבית"- הרב שמשון פינקוס (נפש שמשון - התורה וקניניה עמ' של -שלב)