במאמר כתב כך:
"יתר על כן, מתברר שהחזו"א פנה להרב קוק כדי להעמידו על האמת".
לא מוסבר כיצד מתברר דבר זה.
והרי כך כתב החזון איש במכתבו לר"מ אילביצקי: "מאד אני צריך לדעת על ענין הפרשת תרומות ומעשרות האם צריך להפריש דמאי, ואיך הוא האופן אשר מותר לאכול מפרי הארץ בלי חשש טבל, יש לי ספיקות הרבה ורצוני לדעת מנהג חברים בזה".
הרי לנו דברים מאד מפורשים מפי החזו"א, שיש לו ספיקות הרבה.
ההסבר הוא מיד אח"כ עם הצגת מכתבו הנוסף לתלמידו הר"מ אילביצקי בו הוא מתעלם לגמרי הלכה למעשה מדברי הר' קוק ואפילו לא מזכירם.
מה שמראה כי התכתבות קצרה זו עם הר' קוק הספיקה לו להגיע למסקנה כי למרות בקיאותו של הר' קוק עליה ספר לו תלמידו הר"מ אילביצקי לא הוא הכתובת לבירור ספקותיו של מרן החזו"א והחזו"א העדיף לסמוך על עיונו מאשר להסתמך על תשובתו של הר' קוק שהתעלם ממנה לגמרי ולא הזכירה כלל. ואם כתב לו שלא על מנת להתייחס כלל לדבריו כהלכה למעשה הרי זה כדי לנסות להעמידו על האמת שאין מקום לחוש לדבריו כלל. ולא כשואל על מנת לפשוט את ספיקו.
בברכה, יואל.
אתה כותב כך:
"וכפי שעולה ממכתבו של החזו"א הנדפס "בגנזים ושו"ת חזו"א" חלק א' (עמ' קל') לתלמידו הנ"ל הר"מ אילביצקי, בו כותב לו מאמצע חודש מנחם אב תרצ"ג ולאחר שקיבל את שני המכתבים מהראי"ה קוק כי דעתו היא שאין לחוש לחידושו של הרב קוק, מבלי שהוא טורח אפילו לציין שם של מישהו שסובר אחרת. [המכתב פותח במילים "כפי שעיינתי נראה דכל שיש בו במטבע" וכו']
לפי דבריך, החזון איחש כן מזכיר את הרב קוק במכתבו השני?
טוב תעשה אם תכניס את לשון קדשו של החזון איש במכתבו השני לרב אילביצקי.
תודה רבה
וז"ל מרן החזו"א: "כפי שעיינתי נראה דכל שיש בו במטבע מעשר מכבר מחללין בו אף פחות מש"פ [משוה פרוטה], ואיני רואה שום מקום להחמיר בזה, אך בחילול הראשון נראה דצריך חמש פרוטות עם החומש, וגם צריך שיהא החילול הראשון חיוב דאורייתא, ולכן אבקשך להשתדל לחלל על יין של ישראל ודאי חמשה פרוטות ולהביא את המטבע לכאן". ("גנזים ושו"ת חזון אי"ש" חלק א' עמ' קל', נדפס גם בפאה"ד ח"ב).
בברכה, יואל.
שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|