---

יחס גדולי ישראל למרן הרב קוק זצ"ל-י'

---

בס"ד

על הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך, פוסק הדור זצ"ל נכתב ספר בשם "התורה המשמחת" ע"י תלמידים של תלמידו המובהק של הגרש"ז אויירבך, הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א. ררואים בספר זה שהגרש"ז התייחס לרב קוק כגדול דור. לו הספר היה נכתב ע"י חרדים שנגד הרעיון הציוני, היו מעלימים יחס זה של הגרש"ז לרב קוק, כדי לגמד את דמותו של הרב קוק בגלל המחלוקת ההשקפתית (כמו שעושים למשל בספר "דת הציונות"). מאותה סיבה לא נכנסים ספרי הרב קוק לישיבות חרדיות, והגרש"ז לא היה יכול להכניס את ספרי הרב קוק לישיבתו שזה היה גורם למחלוקת והיו מי שהיו פוגעים בספרים. יחס זה קיבל מאביו הגאון המקובל הרב חיים יהודה ליב אויירבך זצ"ל (ראש ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים "שער השמים").
על יחס משפחת אויירבך לרב קוק רואים מן העובדה שהרב קוק ערך את הקידושין של הגרש"ז ורעייתו ע"ה, והיה הסנדק בברית של בנו בכורו של הגרש"ז, הגאון הרב שמואל שליט"א. אביו של הגרש"ז היה מביא אותו מדי פעם לרב קוק וכשקרובים מצד אמו שהיו מהקנאים ניסו להניאו מכך, אז כיוון שלא רצה לפגוע בקרוביו וגם לא רצה לוותר על ביקוריו אצל הרב קוק, לקח את בנו לסעודה השלישית של הרב קוק. הגרש"ז התבטא על כך: "הייתה שם אווירה של קדושה", "העונג הרוחני היה מעין עולם הבא", ""לפעמים היה נדמה לי שמלאכים ריחפו בחלל." כשהרב קוק נפטר היה הגרש"ז כבן 25.
הגרש"ז נוכח בגדולתו המיוחדת של הרב קוק כבר בהיותו צעיר לימים כשלמד בישיבת "עץ חיים", וכך סיפר מי שלמד שם בחברותא עם הגרש"ז, הגאון הרב חיים יעקב לווין זצ"ל, בנו בכורו של הצדיק המופלא הרב אריה לווין זצ"ל (מובא ב"התורה המשמחת" עמ' 96): "כשלמדנו יחדיו, לא היה לנו זמן לשום דבר שבעולם, רק ללמוד וללמוד ש"ס! אבל איך אפשר בלי ללמוד מוסר?...לבסוף סיכמנו (על פי עצת הרב אריה לווין) שכך יהיה לימוד המוסר שלנו: פעם בשבועיים-שלושה היינו רצים לחדר שבו למד הרב קוק (היה לו חדר בישיבת "עץ חיים" כיוון שהעביר שם שיעורים), כל אחד בתורו היה מביט דקה אחת ברב קוק כשהוא לומד, ומיד אח"כ היו רצים בחזרה לגמרות. המוסר הזה במשך דקה, פרנס אותנו למשך השבועיים-שלושה הבאים והיה שווה יותר מכל לימוד בספר מוסר."
הרב נבנצל סיפר שהגרש"ז לא הסכים לשמוע את פסקיו של גדול בתורה אחד כיוון שזלזל בכבודו של הרב קוק. (שם, עמ' 308)
ב'ליקוטי ראי"ה' ח"ג עמ' 104-97 מובאים הדברים הבאים על יחס הגרש"ז לרב קוק:
בהזדמנויות שונות הביע את צערו על שהציבור החרדי אינו מתייחס כראוי לשמו ולזכרו של הרב קוק, והדור הצעיר שבישיבות אינו יודע כלל על גדולתו.
לא פעם אמר: "הרב (קוק) היה אדם קדוש."
בהזדמנות מסוימת הגדיר את הרב קוק: "... הרב היה גדול בכל. איש האשכולות. מאיזה צד שהיית מתבונן בו, היית רואה את גדולתו, את יחידותו. גאון ששלט בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד."
עוד אמר: "הרב היה גאון מופלא וקדוש עליון, וחבל מאוד שבגלל ניגודי דעות בתוך הציבור התורני, ממעטים את דמותו ומתנכרים אפילו לספריו ההלכתיים. והלא ספריו מצטיינים בישרותם, ומתשובותיו הבהירות לשאלות השונות שהתעורו בזמנו, אפשר ללמוד דרכי פסיקה והוראה."
בהשוואה של הרב קוק לגדול אחר אמר הגרש"ז: "פלוני היה גדול בדורו, אבל היו עוד גדולים כמוהו. לא כן הרב, לא היו גדולים כמוהו בדורו, זו הייתה גדלות מיוחדת, ומבחינה זו היה הרב קוק גדול לא רק בדורו אלא בדורות." בשיחה אחרונה בין הרב נריה לגרש"ז לפני מותו שהתנהלה ביידיש, התגלגלו הדברים על הגרא"ז מלצר שבכמה מקומות מכנה את הרב קוק "שר התורה" ואז הגיב הגרש"ז בהתרגשות: "רבי איסר זלמן, איז דאך גיוון דעם רב'ס חסיד!" = "רבי איסר זלמן , הלא היה חסיד של הרב!"

---

לחלק י' של יחס הגדולים לרב קוק (הגרש"ז)

---

בתגובה ל: יחס גדולי ישראל למרן הרב קוק זצ"ל-י' בס"ד

בנו של הגרש"ז, הגרא"ד אויירבך, רבה של טבריה, סיפר שאביו הגרש"ז אמר שהרב קוק היה היחיד בדורו שידע ללמוד את חכמת הקבלה וחכמת האגדה לעומקה של הלכה.

בן אחר, הרב מרדכי אויירבך סיפר שאביו הגרש"ז התפעל מאוד מהדקדוק במצוות של הרב קוק שגם בחודשיו האחרונים עם ייסורים, הקפיד לקיים ככל שיכול היה את פסק הרמ"א להוסיף בלימוד בזמן שהיום מתארך.