---

בימי מתתיהו

---

איך היה מותר לחשמונאים למרוד ביוונים ולקחת מידיהם את השלטון, מה עם השבועה של שלא ימרדו באומות?

 

ואין לומר שכיון שהיו אז לאחר הפקידה שהייתה בימי כורש היה מותר להם, כי לא ניתנה להם אלא הרשות לעלות לא"י אבל היו עדיין תחת שלטון האומות, ואילו החשמונאים פרקו מעליהם לגמרי את שלטון האומות.

---

מלחמת החשמונאים ביוונים...

---

לא היתה כלל המסגרת רצון כלשהו לקחת מידיהם את השלטון אלא מחמת טעם אחר לגמרי והוא נסיונם של היוונים להעבירם על דתם שבזה הוא חובה להיהרג ולהילחם ואינו קשור כלל לאיסור השבועות. בברכה, יואל.

---

גם אצל בן כוזיבא

---

המרד פרץ עקב גזירותיו של אדריאנוס על המילה, וגם דורו של שמד שהיה לאחמ"כ, היו בו גזירות העברה על דת, ואעפ"כ שני דורות אלו נמנים במדרש שיר השירים עם הדורות שדחקו את הקץ ונכשלו, והויואל משה מפרש שנענשו על שעברו על השבועה. נראה מדבריו שעליהם לחיות עם המצב כפי שהוא ולא לפעול כלום לשינויו מעבר לתפילה לה'. לא ברור מה החילוק בין דורות הנ"ל לדור החשמונאים, גם שם הם קיימו מצוות בסתר וחיו עם זה כחמישים שנה עד לפרוץ המרד. 

---

מרידה באומות זה ענין אחד...

---

ודחיקת הקץ זה ענין נוסף. מעבר לכך בעצם לקיחת המלכות ע"י החשמונאים לא היתה מרידה באומות כיון שבעקבות נפילת היונים היתה רומי המלכות החזקה ובשותפות עמהם הוקמה מלכות חשמונאים (ולכן לדוג' כותב הרמב"ן שלקחו מלכות שלא כדין מחמת שלא ניתנה מלכות לכהנים אלא לשבט יהודה ולכאורה גם אם היו משבט יהודה הוה מלכותם שלא כדין מחמת השבועה שלא ימרדו באומות). וגם אולי יש עוד טעם לחלק בין זמן שיש ביהמ"ק לזמן שאין ביהמ"ק לגבי השייכות של לקיחת מלכות כפי שכתב הרמב"ם (בסוף הדקמתו לספר המצוות בשרש הארבעה עשר) דלא נוהג מינוי מלך אלא בזמן שביהמ"ק קיים. בברכה, יואל.