תמיכת הר' קוק בקרן היסוד
הרב חזן הביא בשיעורו ב"פסגות" מכתב שבו רואים שהרב קוק קורא לתמוך בקופת קק"ל, ובסוף השיעור הר' ביננפלד רצה לדחות את דבריו בזה שהרב קוק אכן אמנם תמך בקופת קק"ל שכביכול רק דאגה לגאול קרקעות א"י וגם זאת בצורה מסוייגת ומותנית, אך התנגד ולא רצה הרב קוק לתמוך בקופת קרן היסוד שכאמור גדלה כופרים להכעיס.
אלא שמתוך כתבי הרב אלחנן וסרמן והאדמו"ר מגור משמע מפורשות שהרב קוק אכן תמך גם בקופת קרן היסוד.
בספר "קובץ מאמרים" ח"א עמ' קנ"ג, מובא מכתב מהרב אלחנן וסרמן לרב יוסף צבי דושינסקי: "כפי הנשמע עלתה הצעה לחבר בי"ד של החרדים לרבנות הראשית, והנה ידוע כי העומד בראש הנ"ל (הרב קוק) כותב וחותם קול קורא לעורר יהודים לתת כסף לקרן היסוד, וידוע ג"כ כי כספי קרן היסוד הולכים לגדל כופרים להכעיס, וא"כ המעורר לתמוך בקרן זה הוא מחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה."
בספר "מלאכים כבני אדם" (שמחה רז) עמ' 472, מובא מכתב של האדמו"ר מגור ועוד אדמורי"ם אל הרב קוק, ושם הם כותבים לו בין השאר: "כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתנו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד, ואדרבה הננו מזהירים שלא ליתן לקופות הללו."
לגבי תמיכת הר' קוק בקרן היסוד...
א.ראשית, העובדה שלא ידוע לנו על תמיכה של הראי"ה קוק בקרן היסוד ולרבי אלחנן וסרמן הי"ד כן היה ידוע על כך הינה אפשרית בהחלט.
שנית אין זה משנה כי רבי אלחנן וסרמן הי"ד נתן טעם מה הבעיה בקרן היסוד והבעיה הזאת נכונה שבעתיים כשמדובר בקק"ל כי הקק"ל עסקה בחינוך ובפרט בחינוך הדור הצעיר הרבה יותר מקרן היסוד שכמעט לא עסקה בכך כלל.. "הספריה לנוער" שהיתה מכשיר חינוכי לטובת חינוך כפרני של הנוער והילדים בישוב החדש היתה מתוצרת הקק"ל ולא מטעם קרן היסוד והראי"ה קוק היה מודע לכך היטב (הוא אפילו קובל במכתב ליו"ר הקק"ל מנחם אוסישקין על דברים שנכתבו באחד מפירסומי אותה הספריה לנוער-ראה אוצרות הראי"ה חלק ד' עמ' 130} ואעפ"י כן המשיך בתמיכתו בקק"ל.
[ובספר "סוכנת תעמולה ארץ ישראלית-הקרן הקיימת לישראל 1924-1947" של פרופ' יורם בר-גל (הוצ' הספרים של אוניברסיטת חיפה, התשנ"ט) על הקק"ל יראה כב' כי אדרבה הקמת קרן היסוד גרמה לכך שהקרן הקיימת תעסוק גם בחינוך ובנושאים נוספים חילוניים במהותם כדי שלא תרד קרנה בצל קרן היסוד וחוץ מזה היא פעלה בשיתוף עם קרן היסוד ואף פורסם בשעתו [בסוף שנות השלושים] כרוז משותף שלהן תחת הכותרת "הקרן הקיימת וקרן היסוד שתי זרועות של גוף אחד".
מעבר לכך, הנהלת התנועה הציונית יכלה לקחת מתקציבי קרן אחת לטובת קרן אחרת מבלי בעיה כך שכל תמיכה באחת מקרנות התנועה הציונית חזקה את כל פעולותיה של התנועה הציונית ובראש ובראשונה את פעולות החינוך לכפירה ולהעברה על הדת של ילדי ישראל בארץ ובתפוצות.
וראה בספרו של שמחה רז כיצד עוד היו לראי"ה קוק טענות על אלה שלא תמכו בקק"ל ואפילו על אלה שתמכו באופן מסוייג התבטא בצורה ביקורתית. כך שגם אם נכונה העובדה כי בקרן היסוד לא תמך הראי"ה קוק כלל, נכונים דברי הגר"א וסרמן כלפיו באשר לתמיכתו בקק"ל.
ולגבי תמיכת מרן ה"אור שמח" בקרן היסוד. לא מצאתי שום מקור המעיד על כך. ובמכתבו המפורסם אשר בו משתמשים הטוענים כי תמך אין ולו זכר לתמיכה כזו. מה גם שה"אור שמח" היה רחוק ממקום ההתרחשויות בארה"ק כך שגם אם היה תומך בקרן שכזו היה אפשר לטעון כי לא ידע מה מהותה וכי הוטעה באשר לשייכותה לתנועה הציונית ובאשר למטרותיה, מה שאי אפשר לטעון כלפי הראי"ה קוק שהיה בארה"ק וידע היטב ואף הכיר אישית את ראשי הקרנות ואת מהותם.
ב. את אותו הטעם שנתן הגר"א וסרמן לחומרת התמיכה בקרן היסוד הביא מרן האמרי אמת במכתבו לגבי הקק"ל כך שתמיכה בקק"ל זהה בחומרתה לתמיכה בקרן היסוד.
ג. בספר "צבי חמד" (חלק לח'-מ' שנת תש"כ עמ' 67 ישנו מכתב שכותב הגר"מ העללער זצ"ל לבעל ה"צבי חמד" (הגאון רבי צבי הירש פרידמן זצ"ל ובו מעדכנו לגבי הנעשה בא"י ע"י הר' קוק וכותב לו וז"ל: "ובעצם הענין מאותו האיש [היינו הר' קוק] לא נתחדש דבר כי אם מה שהוציא קול קורא על קרן שאין לו יסוד, וכמובן היה על זה התרגזות גדול במחנה היראים...".
בברכה, יואל.
תמיכת האור שמח לכאורה בקרן היסוד
בספר של הרב זאב אריה רבינר בשם "מרן רבנו מאיר שמחה כהן זצ"ל", עמ' קס"ב, שקיבל על הספר הסכמה של הרב שך זצ"ל כותב:
"בשנת תרפ"א בא ר' מנחם מנדל פינקלמן ז"ל אל רבי מאיר שמחה כשליח מיוחד מטעם ההסתדרות הציונית בלטביה...מר פינקלמן הודיע לרבי מאיר שמחה שהוא בא מריגא בשליחות לבקשו שיפרסם קול קורא אל הצבור היהודי לעורר אותו לתרום לקרן היסוד המשמשת מכשיר לבנין הארץ, באותו מעמד לא השיב דבר. גם ביום המחרת יום השבת שמר פינקלמן בילה בחברתו רוב שעות היום שתק רבי מאיר שמחה ולא אמר כלום. במוצ"ש אחר הבדלה פנה לרבנית וביקש לתת לו ניר ועט ודיו ואמר לפינקלמן דרכי תמיד לחשוב בשבת קודש בדברי תורה ובמוצ"ש אני מעלה אותם על הניר וכך נהגתי גם בענין בקשתו בדבר ארץ ישראל ביום השבת שקלתי בדעתי מה לכתוב ועכשיו לאחר שהבדלתי הנני כותב את המכתב. אחרי שרבי מאיר שמחה גמר לכתוב את המכתב מסרו לרבנית כדי להטביע את חותמתו שהיתה שמורה בידה, הרבנית שמה לב לזה שהמכתב כתוב בדיו דהה והעירה לרבי מאיר שמחה כי לא מן הכבוד הוא לכתוב מכתב חשוב כזה בדיו כזה. מה לעשות אמר רבי מאיר שמחה, אין לי דיו אלא זו וכבר הגיע חצות וכל החנויות סגורות, וביקש מהרבנית לא לעכב מסירת המכתב לפינקלמן (המתכב פורסם ב"התור" תרפ"ב גליון ג')."
עוד הוא מביא שם ידיעה מעתון הצופה: "זכות היסטורית מיוחדת היתה לפינקלמן אחרי שיסדנו את קרן היסוד לקבל מאת גאון הדור מרן מאיר שמחה הכהן זצ"ל הגאב"ד דדוינסק את הסכמתו לקרן הלאומית הזאת,ובזה עודד יהודים דתיים לתרום את תרומתם לקרן היסוד."
המכתב של האור שמח הובא בשלמותו בספר של הרב רבינר.
עוד הוא מביא שם אחרי זה עמ' קס"ה: "חיבה עצורה יקדה בלבו של הגאון רבי אליעזר דון-יחיא רבה של לוצין זצ"ל לארצנו הקדושה ולהתיישבותה שבאה לידי גילוי הבולט אחרי הצהרת בלפור כשהופיע יחד עם שר התורה גדול הדור רבי מאיר שמחה זצ"ל בקריאה נלהבת אל הצבור היהודי שירים תרומותיו לבנין הארץ כשהתחילה מגבית קרן היסוד בלטביה תרפ"א."
הספר: http://www.hebrewbooks.org/7338
עיינו שמה עוד איך כביכול היתה יחסו של מרן האור שמח חיובי כלפי החלוצים.
סיפוריהם ההזויים של רבני המזרחי....
ראשית אי אפשר שלא לגחך על העובדה כי מכתב שבו המלים "קרן היסוד" לא מופיעות כלל ואפילו לא ברמז מוגדר כ"קול קורא לטובת קרן היסוד". גיחוך נוסף יעלה על פניו של מי שיראה את הספור המקורי (דהיינו את הדמיונות המקוריים של המספר הראשון) וישווה אותם לסיפורו של רבינר. וז"ל של בעל ה"שמועה" המקורי יהודה פישמן מימון מנהיג המזרחי (כפי שמופיעים ב"ספר המזרחי" שהו"ל פישמן בשנת תש"ו עמ' קכד'):
רבי מאיר שמחה היה לו תוספת שמחה כשנוסד המזרחי. עכשיו- היה אומר, לא יוסיפו ה"חרדים" לטעון כי רק הפושעים הם ציונים. לאחרי הצהרת בלפור כשנוסדה "קרן היסוד" פנו אליו אחדים מראשי המזרחי בדווינסק כי יפרסם את דעתו על אודות "קרן" שנוצרה בשביל ישוב הארץ.
רבי מאיר שמחה נענה להם מיד וישב וכתב מכתב מיוחד בשבחה של "קרן היסוד". לאחרי שגמר לכתוב את מכתבו שלח כפי שמספרים את המכתב לרבנית שתניח את חותמו על מכתבו זה (החותם היה מונח תחת ידה). נתנה היא את עיניה במכתב וראתה כי הוא כתוב בדיו דהה וכהה. אמרה לו- לפי דעתי דעת אשה צריכים מכתב כזה לכתוב בכתב יפה ובהיר שיהיה מאיר את העינים. אבל מה אעשה?-החזיר לה רבי מאיר שמחה, השעה מאוחרת, החנויות כבר סגורות ואין לי אלא דיו כהה זו. עמדה הרבנית על דעתה ואמרה: יחכו אנשי המזרחי עד מחר ובלבד שלא תוציא מתחת ידך מכתב שקשה לקרוא אותו.
לא! החזיר רבי מאיר שמחה בתוקף! ברי לי שמתנגדי הציונות כאן הריחו כבר כי חברי המזרחי פנו אלי ובקשו ממני איזה מכתב בדבר הציונות ואם יצאו מביתי בידים ריקניות מובטחני שעוד מחר עם שחר יסובבו מתנגדים אלו בעיר ויפרסמו ברבים כי המזרחי יצא ריקם מלפני. מוטב שיקבלו תיכף את המכתב כמו שהוא ולא לתת למתנגדי הציונות לשמוח ב"נצחונם" אף רגע. והמכתב נתפרסם למחרת ובבוקר השכם. (הוא נדפס אחרי כן ב"התור" שנה שניה גליון ג'). עכ"ל של פישמן.
היכן "שבחיה" של קרן היסוד במכתבו של מרן ה"אור שמח" או קריאתו לתמוך בקרן היסוד???
במוחם ההוזה והמדומיין של פישמן ורבינר...
נ.ב.
במכתבו של מרן הגרא"מ שך בתחילת ספרו של רבינר ניתן בנקל לראות כי לא מדובר ב"הסכמה" על תוכן הספר כי אם במכתב עידוד על עצם הרעיון להוציא ספר על תולדותיו של מרן ה"אור שמח" כמתאים לספר שבו משולבות בדותות מבית היוצר של פישמן מימון היה על רבינר לקבל מכתב לפני שהספר קיים...
בברכה, יואל.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|