לגבי תוקף השבועות כיום...
כל המקורות ההלכתיים העוסקים בנושא זה מראים על כך שתוקף השבועות הוא עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר. [ואגב עיקר השימוש במושג "שבועות" בנידון זה בא גופא לחזק תוקף הדבר ואי האפשרות לשנותו].
בברכה, יואל.
מתוך תשובה שכתבתי לחבר בענין:
בענין שלוש השבועות, ידוע שלא הובאו בספרי הפוסקים שמנית, אבל עיקר השאלה היא על הרמב"ם שדרכו להביא הכל, ולא על שאר הפוסקים שהשמיטו ענינים כאלו דהוי כהלכתא למשיחא וכדבר שאינו שכיח ברוב הזמנים או כדבר שלרוב פשיטותו לא היה צריך להזכירו. עכ"פ יש דברים שלא הזכיר הרמב"ם בפירוש בספר היד וסמך על כתיבת השורש אשר מהם תצא השאלה (עיין "ויואל משה" פרק ו' סי' ל"א), ומכיון שכבר כתב שאין ישראל נגאלים בלא תשובה, אפשר שסמך על זה שנבין מתוך כך שכל פעולה בנסיון לגאול את עצמנו בטל ומבוטל ומהוה מעין כפירה בהבטחת התורה (ועיין באורך בספר "ויואל משה" פרק י"ט). ומכל מקום, אי אפשר מחמת ההשמטה בספר היד לדחות מה שמפורש בסוף מכתבו באיגרת תימן וז"ל: "ולפי שידע שלמה עליו השלום ברוח הקודש שהאומה הזאת באורך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה, ויאבדו בשביל זה, ויבואו עליהם צרות, והזהיר מלעשות זה, והשביע האומה על דרך משל, ואמר (שיר השירים ב' ז'): "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". ואתם אחינו אהובינו קבלו עליכם שבועתו, ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ, ובורא העולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם לקבץ גליות נחלתו וחבלו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו..." (ועיין ב"ויואל משה" פרק ו סי' ל"א שמוכיח שאי אפשר לדחות המפורש בתשובה מחמת ההשמטה בספר. וראה שם גם שבסוף ימיו הסכים הרמב"ם לכל מה שכתב באגרת תימן אחרי שכבר כתב כל חיבוריו. ועיין שם בסוף פרק ו' ובפרק ז' מדוע כתב הרמב"ם שהשביע את האומה על דרך "משל". ושם בסי' ל"ו שמסביר שלכולי עלמא אינה שבועה ממש, ונקראת שבועה מחמת חומר הדבר ע"ש). ובדברי ה"אבני נזר" בסי' תנ"ד לא פטר אותנו כלל מענין השבועות ולא החליש את תוקפם, שהרי כותב במפורש שאם ננתק עצמנו מהם יהיה זה כניתוק הגוף מהנשמה או כניתוק הנשמה ממקורה, ותסור ממנו ההשגחה ח"ו (ועיין שם בדוגמא שמביא על ילד מתחת לגיל שלוש עשרה שעובר עברות ומסיר ממנו ההשגחה, ומה שהביא מהרמב"ם והרמב"ן שככל שהאדם מחובר יתר לנשמתו, או בלשון המחקר - לשכלו, כך תהיה עליו יותר השגחה וככל שיתרחק ממנה כך תסור ממנו ההשגחה). ומה שכתב שם שאינם ענין של הלכה, הוא לא מצד שאינם מחיבות אותנו, אלא שמנסה ליישב מדוע לא הוזכרו בספרי הפוסקים. וההסבר שלו הוא שהן לא מחייבות מצד שיש בהן עוון במובן ההלכתי, אלא שהן מחייבות מצד שהעבירה עליהם היא ניתוק הנשמה ממקורה והסרת ההשגחה העליונה ממנו ח"ו. ואעתיק לך כאן את לשונו המראה בבירור שהשבועות מחייבות וז"ל: "אך עוד יש מקום עיון בעיקר ישיבת א"י בזה"ז וקשה מאד לעמוד על הבירור כי תלוי בדברי אגדה בגמ' ובמדרש שה"ש בפסוק השבעתי אתכם. ובדברי אגדה העלימו הדברים כי באגדה גנוזים רוב הסודות כמ"ש האר"י ז"ל ע"כ לא רצו לגלות הדברים. וגם אגדה זו מוקשה מאד. ומד' אשאל עזר לעמוד על אגדה זו כדי לעמוד על ההלכה התלוי' בה" ע"כ. כלומר מרן ה"אבני נזר" אומר מראש שיש כאן נפקא מינה שצריך לעמוד עליה מתוך דברי האגדה ומבקש מד' עזרה בכך, ופשוט שמה שכתב אח"כ שאינם ענין של הלכה הוא לא כדי לפטור מחיובם או להחליש את תוקפם, אלא רק כדי ליישב מדוע לא הובאו בפוסקים כנ"ל. ולכן גם האריך אח"כ בענין החיוב לעלות לארץ ישראל כאשר יש רשיון מהאומה השולטת, ושצריך להשתדל ולהשיג רשיון כזה, והכל כדי שלא תחשב עליה המונית לא"י כעליה בחומה, ואם לשיטתו לא היו השבועות מחייבות – לא היה צורך בכל זה. ומספר נכדו של ה"אבני נזר" (הר' אהרון ישראל בורשטיין בנו של ה"שם משמואל" בספרו "מראה הדשא" ירושלים, תשס"ד) כי משלחת ובראשה ה"שם משמואל" בנו של ה"אבני נזר" יצאה בשנת תרנ"א במטרה לרכוש קרקעות בא"י למושבה חסידית ראשונה בעידודו ובברכתו של ה"אבני נזר" וז"ל: "לבסוף שמו עיניהם בשטח אדמה בגליל שהיתה יכול להתאים למטרתם, אלא שנפלה עליהם כמהלומה גזירת השלטונות האוסרת על נתיני חוץ (הכונה לנתיני רוסיה) לרכוש נחלאות בא"י, וכן הגבילה להם את הרשות לשהות בא"י למעלה מג' חדשים. אמנם אנשים שונים הציעו להם לרכוש את האדמה ולרשום אותה על שמו של תושב מקומי, אך המשלחת לא הסכימה לכך ואפשר להבין זאת, אחרי שהסכמת השלטון היתה אבן פינה בכל המבנה ההלכתי..." ע"כ. כלומר- הלכה למעשה! מבטלת המשלחת רכישת קרקע בא"י והקמת מושבה חסידית עליה שהיא מצות עשה דאורייתא וההסבר לביטול הוא לא אחר מאשר אותן שבועות. (וראה במאמר שממנו לקחתי את הסיפור מי הם הרבנים המעקמים בדעת מרן ה"אבני נזר" ע"מ לאשר את שיטתם בקישור הבא: http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=105 ). מכל מקום, השבועות בודאי מחייבות אותנו, והם לא שבועות ממש אלא נקראו כך מחמת חומר הענין. ולמרות שלא נכתבו בספרי הפוסקים הם הובאו בתשובות ועלו על הכתב כאשר הנושא עלה. ולכן הביאם הרמב"ם בסוף איגרת תימן, והביאם הריב"ש (סי' ק"א), והביאם הרשב"ש (סי' א') ומובן ממנו שזוהי גם דעת אביו הרשב"ץ וסבו הרמב"ן (ועיין לקמן במאמרו של הגר"ע יוסף מה שהביא עוד משו"ת חבלים בנעימים שגם לדעת הרמב"ן הרי השביע הקב"ה את ישראל שלא יסכנו את נפשם לעלות בחומה וכו'). וראה בפרק ט"ז ב"ויואל משה" סיפור נורא על הקדוש ר' אברהם גאלאנטי ויהודי פורטוגל שלא עברו על השבועות (וראה שם מה כתב עליו החיד"א). והשבועות הובאו במהר"ל שכתב שהם ביהרג ואל יעבור (נצח ישראל פרק כ"ד. ועיין בפרק י"ד ב"ויואל משה" שמסביר את דבריו התמוהים). וראה דברים קשים מפי בעל ה"חות יאיר" וז"ל: "כל הגזרות והחרבנות היו על ידי פריקות ישראל עול מלכי אומות העולם מעליהם" (עיין ב"משיחי השקר ומתנגדיהם" עמ' 64, והביא שם את המקור). והביאם מרן ה"אבני נזר" שאת דעתו הבאנו כנ"ל. והביאם הגרצ"ה קלישר ("ראשון לציון" מאמר קדישין ל"ה ע"ב. והביאם גם החכם באשי הגאון רבי חיים דוד חזן בהסכמתו לספרו). ועיין בסוף מכתבו של בעל "נתיבות המשפט" לגרש"ה קלישר (מתוך הספר "עמוד אש" תולדות רבנו המהרי"ל דיסקין- השרף מבריסק, הרב יוסף שיינברגר, עמ' קס"ג-קס"ז, ירושלים, מהדורה רביעית התשנ"ח. יצויין כי לספר ישנה הסכמה של מרן הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס רבה של ירושלים בה נכתב בין היתר שכל הנזכר בספר זה נאמן מאד בלי שום חשש ספק. וראה את המכתב במלואו בקישור הבא: http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=69 ). ועיין בדברי בעל הלשם (ספר הדע"ה חלק ב' דרוש ה' ענף ד' סימן ה'). ועיין בחפץ חיים על התורה פרשת דברים כמדומני, ובדברי תלמידו המובהק הגר"א אלחנן במאמר "עקבתא דמשיחא (סי' כ"ז, כ"ח). ובסיפור על תשובת החזו"א לשואלים בענין איסור דחיקת הקץ ("משיחי השקר ומתנגדיהם" עמ' 60, ומביא שם את המקור). וראה במכתבים הרבים של הגרא"מ שך בענין. ועיין בספר הקדוש "ויואל משה" באורך גדול. ולענין מה שכתב ה"אור שמח", יש עוד חלק במכתב שחשוב לצטט וז"ל: "ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא ניידא (קדושין ע"ב ע"א) ואף כעת תחת ממשלת ארץ-האי- עם בריטניה המתונה- אז בטח הוא ענין ברומו של עולם". כלומר: מרן ה"אור שמח" מדבר על התפתחות הרחבת ישוב א"י תחת ממשלת הבריטים ולא ע"י מלחמה נגד הבריטים או נגד הערבים שזה איסור גמור מדין תורה וגם עברה על השבועה "שלא ימרדו באומות". ומה שכתב: "סר פחד השבועות", יש לדייק שאמנם השבועות לא נתבטלו, אך כרגע הפחד של איסור העברה על השבועות אינו מרחף על ראשנו כי הוא באשור המלכות השלטת. לכן אתה יכול גם להוסיף את ה"אור שמח" לרשימת הפוסקים שמזכירים את חיוב השבועות (וראה מאמר בנושא בקישור הבא: http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=91 ). ולענין הסכמת האומות היושבים באירופה אם מועילה כאשר אין הסכמה מצד האומות שביניהם האומה יושבת עיין "ויואל משה" פרק כ, שמביא גם את דעת מרן ה"אבני נזר" והדברים באמת פשוטים. לענין השמועה על דעתו של הסטייפלר, קצת קשה להתפרנס משמועה זו, שנראה בעליל שבנו ממשיכו הגר"ח אינו סובר כן (וכמדומני עונה לשואלים שלא לצאת לשטחים), והבאתי גם את דעת החזו"א כנ"ל (ומן המפורסמות הוא יחסו של הסט
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|