---

האדמו"ר מסאטמר זצ"ל

---

ברצוני להבהיר נקודה שלא ברורה באתר
אומנם גדולי ישראל כיבדו מאוד את האדמו"ר מסאטמר
אך לא קיבלו את דעתו בעניין הציונות
(לא שהם ציונים אך דעתם על הציונות מתונה יותר)
וההוכחה לעניין היא שגדולי התורה קוראים להצביע
אם לאגודת ישראל אם לדגל התורה ואם לש"ס
בניגוד לחסידי סאטמר שבעקבות האדמו"ר מחרימים את הבחירות

---

חסיד סדיגורא יקר..

---

בתגובה ל: האדמו"ר מסאטמר זצ"ל ברצוני להבהיר לך נקודה שלא ברורה לך (כי לא קראת עדיין את "דת הציונות") ומאד ברורה באתר.

כל גדולי ישראל ובתוכם גדולי האדמור"ים של כל החסידויות התנגדו לציונות ולא חלקו על האדמו"ר מסאטמאר כהוא זה בנוגע למהותה ולעומדים בראשה.

גם הרבנים המועטים שבתחילת המאה הקודמת שעוד ראו איזה תקוה וסיכוי לשינוי המצב ע"י המזרחי התפקחו מהר מאד מאשליתם.

כשהתנועה הציונית התחילה לפעול באמת (היינו החל מהתחלת המנדט הבריטי בא"י) לא היה אף אחד מגדולי ישראל שעמד לימינה או לימין חברתה שנסתה עוד להציג עצמה "דתית". הגדול היחיד שהחליט ללכת נגד כל גדולי ישראל מתוך אמונה כי אפשר לנסות לתקן (תוך שגם הוא חוזר ומדגיש כי אינו ציוני ואינו מזרחי) היה הרב קוק ובכל התחומים שבהם ניסה לתקן נכשל כשלון מוחץ והביא לחורבן (החל מהרבנות וכלה בעיוות המחשבה וההשקפה שהובילו גם לתוצאות הרסניות בנוגע לקיום מצוות בפועל ולטשטוש ההבדלים בין קודש לחול ובין צדיק לרשע כשהמעוות הראשי הוא בנו יחידו והמוסד המוביל את קו ההשקפה המעוותת הוא לא אחר מאשר "הישיבה המרכזית העולמית" שהקים). עיין "דת הציונות" פרק ו' חלק א'.

הדבר היחיד שבו עמדו חלק מגדולי ישראל במחלוקת הוא : אופן המלחמה נגד הציונות!! כאן היו חלק שסברו שצריך להלחם מתוך המערכת הפוליטית וחלק שסברו שהכניסה למערכות המדינה היא איסור גמור ואף תחליש את המאבק בציונות.

לראות בזה "הוכחה" שהם היו מתונים בענין הציונות זו מסקנה של מי שלא למד את הסוגיא של יחס גדולי ישראל לציונות ואם כן למדת אנא הבא ראיות מגדולי ישראל שאתה מכיר. עד אז כדאי שתלמד ברצינות גם את סוגית הבחירות (שנאסרו ע"י ביה"ד בירושלים שמועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה שהוא הבי"ד שעל אגו"י להישמע לו בכל עניני א"י עוד הרבה לפני "ויואל משה") וגם את ההיסטוריה של אגו"י (שנכנסה בפעם הראשונה לממשלה הזמנית בתש"ח בלי לטרוח בכלל לקבל היתר לכך ממועצת גדולי התורה) שלא לדבר על חתימת נציג אגו"י על מגילה שבה כתוב ש"בא"י קם העם היהודי"..

ויאמר ברור- אין בדברים האמורים לעיל חלילה שום התימרות להביע דעה לכאן או לכאן בסוגית הבחירות לכנסת המינים. סוגיה זו כמו כל סוגיה אחרת הקשורה לכלל ישראל בארץ ובתפוצות שייכת לגדולי ישראל ואיפה שהגדולים נחלקים (או לפחות נראים לנו הקטנים כחולקים) הקטנים והדרדקים צריכים לשים יד לפה וסייג לחכמה שתיקה.

אבל בנוגע לציונות- אחדות הדעים בין כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמאר לכל גדולי ישראל שליוו את אגו"י מיום הקמתה ועד ימינו אנו היא מוחלטת וכמו שביטא זאת מרן החזו"א באחת מאגרותיו וז"ל: "ובזמננו כולם הושוו בהשקפתם על הציונות והמזרחי וכן בכל המתרחש על ידם וכמעט שאיני יודע חילוקי דעות בין היראים בענינים אלה , עד שכל מי שדעתו לקרב במקום שאנו מרחקים נשפט ע"י הרגש החרדי למי שצריך בדיקה אחריו" . ( אגרות ה"חזון אי"ש " חלק ב' אגרת ע"ה ) .

וזה שחברי כנסת מש"ס/יהדות התורה/אגו"י לא טורחים כבר להגיד זאת בברור זה עוד ענין אבל- לא מפיהם אנו חיים, ורק אל גדולי ישראל עינינו נשואות לשמוע דבר ה'- זו הלכה!!

בברכה,יואל.

---

קשה לומר מה שאתה אומר

---

בתגובה ל: חסיד סדיגורא יקר.. הגר"ע יוסף שלח את אנשיו לשבת בממשלה ציונית
הרב אליישיב שליט"א היה חבר בבית הדין העליון של הרבנות הראשית
מידיעה אישית שלי אני יודע
שהאדמו"ר מסדיגורא שליט"א תרם לקרן ליב"י לחיילי צה"ל
הרב שך זצ"ל היה ר"מ בישיבת הדרום גם בזמן שהיא שלחה את תלמידה להסדר
בשנים הראשונות למדינה תלו בישיבות פונוביץ' וחברון
ביום העצמאות דגל ישראל (זה היה קצת אחרי תחילת המאה הקודמת)
והרבי מלובביץ' ראה בתקופה זו קץ הגלות עקב המאורועות הפוקדים אותנו

כל הרבנים למעלה במפורש אינם ציונים
אך אני חושב שזה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לראות את
המהלכים שלהם כמחלוקת טקטית
עם האדמו"ר מסאטמר זצ"ל
שדעתו על הציונות היתה נחרצת ביותר בקנאותה (אני חלילה לא מבקר אותו)

---

נקוט כלל בידך...

---

בתגובה ל: קשה לומר מה שאתה אומר אין למדין הלכה ממעשה!!

הגר"ע יוסף לא שלח את נציגיו לכנסת מתוך חוסר התנגדות לציונות אלא מתוך דאגה לילדי ישראל ובמיוחד בני הצבור הספרדי שהועברו על דתם ע"י המדינה הציונית.

זה שמרן הגר"מ שך למד תורה בישיבה שמתוך סכלות והשקפה חילונית ציונית שולחת את תלמידיה לצבא לא עושה אותו "מתון" ביחס לציונות. אנא קרא "מכתבים ומאמרים" למרן הרב שך חלק א'- העוסק בהרחבה ביחס לציונות ותיוכח לדעת את עמדתו האנטי ציונית המובהקת ואם גם זה לא יספיק אנא קרא את הספדו על מרן האדמו"ר מסאטמאר (מופיע גם כאן באתר חלק ממנו במאמר על מרן האדמו"ר מסאטמאר).

תלית הדגל בישיבה זו או אחרת אין בה ראיה לכלום. ראה בספרי "דת הציונות" את דברי ראש ישיבת חברון הגר"י סרנא על המדינה ואת דברי מרן הגרא"א דסלר מפוניבז' גם כן.

כנ"ל לגבי הרבי מלובביטש- עיין בספרי פרק ו' חלק ב'.

לגבי התרומה ללב"י- הדבר באמת תמוה אם כי צריך לדעת מקרוב על מה בדיוק מדובר ולא פרטת.

בברכה,יואל.

---

קשה לומר

---

בתגובה ל: נקוט כלל בידך... הגר"ע יוסף שליט"א שלח את נציגיו
להיות חברים בממשלה הציונית
לא רק להיות חברים בכנסת
בנושאים כמו פנים רווחה ובריאות

אם ננסה לשיטתך נוכל גם לטעון שראשי
המזרחי התנגדו לציונות בדיוק כמו
האדמו"ר מסאטמר והיתה בינהם 'רק' מחלוקת טאקטית...
כל מעשה או מאמר ניתן להסביר לתוך
תאוריה ולהביא את העניין לכדי אבסורד

ודרך אגב מה לגבי הרב אליישיב שליט"א?

---

שוב..

---

בתגובה ל: קשה לומר בעובדת שליחת הנציגים לכנסת וכן בעובדת הכיהון במשרה כזו או אחרת אין ראיה לתמיכה בציונות!! אלא החלטה לפעול ולחזק את היהדות גם בתוך מסגרות אלה מחוסר ברירה אחרת לדעתם או מסכנה שתגרם באם לא ימצאו במסגרות אלה לדעתם. וכבר אמר פעם מרן החזו"א שכשדוב מתנפל על אדם אז במהלך המאבק עם הדוב יראה למתבונן מהצד כי האדם הנאבק עם הדוב מחבק אותו בה בשעה שהוא נלחם נגדו. הרב אלישיב וכן הרב עובדיה יוסף שליט"א גדלו דורות של תלמידים וכולם רחוקים מציונות ואביזרייהו ומזה יש ללמוד הרבה יותר מאשר שליחת הנציגים לכנסת. כך שאין כאן הסברת מאמר לתוך תיאוריה אלא התאמת המפגש בין האידיאולוגיה הציונית לתורתנו הקדושה שיכול להביא רק למסקנה אחת שאליה הגיע אפילו אחד מגדולי הוגי הדעות של ה"מזרחי" הרב משה אביגדור עמיאל שאמר בהרצאה שנשא בועידה העולמית של "המזרחי" בקראקא בשנת התרצ"ג ( 1933 ) את הדברים הבאים: "הננו מרמים רק את עצמנו אם אנו חושבים כי כבר הגענו לידי שלום אמיתי בין התורה והציונות , בין הדת והלאומיות כי באמת הגענו בזה רק לידי שתי רשויות שכל אחת יונקת את יניקתה ממקור אחר , ואם אין אנו מרגישים את ה" תרתי דסתרי " שיש בזה , הרי רק מפני שבהמשך הימים הולכת אחת מהן , מתכווצת יותר ויותר ומצטמצמת יותר ויותר לקרן זוית , עד שלא ירגישו בה כל כך". (הציונות הדתית – מוסד הרב קוק , עמ' 3). ושוב, קרא את הספר כי אני לא בטוח שאתה מבין כל כך למה הכונה במלואה כשמדובר על "ציונות". בברכה,יואל.

---

אפשר להסביר כך ואפשר אחרת

---

בתגובה ל: שוב.. כל ההסברים שלך יפים אולם בהפעלת שכל ישר אי אפשר להתחמק מכך
שזה דוחק גדול להגיד שהגר"ע יוסף שלח את נציגיו לממשלה הציונית
וגם כיהן כרב הראשי של הרבנות
אם היא מעשה שטן
אותו דבר כלפי הרב אליישיב אם הוא היה מאמין שזהו מעשה שטן הוא לא
היה נושא בתפקיד הנ"ל

ברור לגמרי שהם ואחרים אינם ציונים אולם יש בזה 'דרגות' אפילו המרחק של האדמו"ר מבעלז מהציונות שונה מהמרחק
של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א

וברור בלי שום קשר שישנה הערכה רבה כלפי האדמו"ר מסאטמר שאפילו שמיעת
סיפורים עליו מתקופת השואה מעוררת הערצה

---

ובכן..

---

בתגובה ל: אפשר להסביר כך ואפשר אחרת אפשר לומר בהחלט שאופן צורת הביטוי של ההתנגדות הוא שונה. אבל ההתנגדות העקרונית לציונות ותולדותיה (שכולן כיוצא בה) אינה שונה ושווים בזה כל גדולי ישראל.

ושוב, דעת אמיתית יכולה להפריד בין העובדה שזדים ופושעים כבשו את משרד הרבנות לבין האחריות הגדולה באם יופקר מוסד זה לגמרי ואת כל עמדותיו יאיישו אנשי "מזרחי" וכיו"ב.(וכמובן שגם אפשר לחלוק על כך ולומר אדרבה שידעו מה מהותה של רבנות מזויפת זו וכך ישמרו ממנה מרחק, אך מה עם כלל העם שאין להם עינים לראות זאת? אך ודאי שאין בכך שמץ של הפחתת ההתנגדות העקרונית לציונות מצד גדולי ישראל שהכריעו כן לתפקד מתוך הרבנות הראשית).

בברכה,יואל.

---

ליואל לגבי דברי חסיד סדיגורא

---

בתגובה ל: שוב.. בס"ד

חסיד סדיגורא לא כתב שרבנים אלה תמכו בציונות, אלא שהתנגדותם לציונות מתונה הרבה יותר מהתנגדותו של הרבי מסטמר, לכן מה שכתבת שאין בדברים אלה תמיכה בציונות, זה לא שייך למה שכת חסיד סדיגורא, כיוון שהוא כתב שדברים אלה מראים שהתנגדותם לציונות מתונה יותר מאשר התנגדותו הקיצונית של הרבי מסטמר, ולא שהם תמיכה בציונות.

---

התנגדותו של מרן האדמו"ר מסאטמאר...

---

בתגובה ל: ליואל לגבי דברי חסיד סדיגורא נראית קיצונית רק לאלה ששכחו את דברי גדולי ישראל בדור שלפני האדמו"ר מסאטמאר. ששכחו את דברי המהרי"לח דיסקין, ואת דברי מרן ה"חפץ חיים", ואת דברי הגדול והמובהק בתלמידיו מרן הגר"א וסרמן, ואת דברי מרן האדמו"ר מבעלזא ואת דברי רוב ככל גדולי ישראל החתומים על החלטת מועצת גדולי התורה של אגו"י מיום ט"ז אלול התרצ"ט (והאדמו"ר מסדיגורא דאז בתוכם) שמדינה המסרבת להכיר בהתורה כחוקתה, מתכחשת למקור ישראל ושוללת את הצביוןהנכון שלהלאום והיא חותרת בזה תחת קיומה. ישוב יהודי כזה אינו יכול להיקרא בשם מדינה יהודית.

זה שלא כולם הביעו את ההתנגדות בצורה שעשה זאת מרן האדמו"ר מסאטמאר זה רק כי הם לא היו מסוגלים לעשות זאת וכולם הכירו לו טובה על כך שנכנס בעובי הקורה והעריכוהו על מלחמתו (ועיין בהספדו של מרן הגרא"מ שך על מרן האדמו"ר מסאטמאר) ולא שהתנגדו למחאתו אלא הודו בחולשתם ובאי יכולתם ללחום כמותו בענין זה.

ואין היום גדול אחד בישראל שלא מודה בהצלה הגדולה של היהדות החרדית שהיתה במלחמתו של מרן האדמו"ר מסאטמאר בהשקפה הציונית ואביזרייהו
ואף רבים מאלה שלא הלכו בשיטתו מכל מקום לא פג טעמם לגמרי בזכותו...

ולא נותר לנו אלא לזעוק את זעקתו של מרן הרב שך בהספדו על מרן ה"ויואל משה": "מי יתן לנו תמורתו"??

וזה שבגלל קריאת עיתונים המנסים להשכיח את העבר לא יודעים זאת. זכות היא לנו להזכירם(ואין כונתי חלילה לחסיד סדיגורא הנכבד שבהחלט ניתן לראות מדבריו ששאל בכנות ולא מתוך רצון לקנטר) לבל תשכח תורה מישראל בכלל והעיקר הפשוט של התנגדות לציונות של גדולי ישראל בפרט.

בברכה,יואל.