---

ליואל

---

האם כל מי שמגדיר את עצמו כציוני אע"פ שהוא ירא שמים ותלמיד חכם נחשב לדעתך כאדם עם דעות פסולות וכו

---

צריך בדיקה אחריו

---

"ובזמננו כולם הושוו בהשקפתם על הציונות והמזרחי וכן בכל המתרחש על ידם וכמעט שאיני יודע חילוקי דעות בין היראים בענינים אלה , עד שכל מי שדעתו לקרב במקום שאנו מרחקים נשפט ע"י הרגש החרדי למי שצריך בדיקה אחריו" . ( אגרות ה"חזון אי"ש " חלק ב' אגרת ע"ה )

---

חומר למחשבה עבור יעקב

---

הבעיה עם סוג האנשים שהזכרת היא שהם אינם חושבים שקיימת בעיה עקרונית לשלב בין דעות כפרניות ועבודת ה' תחת קורת גג אחת. להיפך, רבים מהם משוכנעים כי הם עובדים את ה' ומקיימים את רצונו טוב יותר מיהודים אחרים,  באשר לשיטתם עבודת ה' איננה התכלית העיקרית לשמה נברא העולם והאדם וישנן עוד תכליות חשובות לחיינו פה, כגון הלאומיות, עבודת האדמה, יישוב הארץ וכד'.

מבחינה זו, מצבם חמור יותר מחסרי דת המודעים [רובם ככולם] למצבם. לעומתם, האדם הדתי-לאומי תופש עצמו כיהודי לעילא ולעילא ולדעתו הוא אף משמש דוגמה לאיך שיהודי צריך להתנהג ולהיראות.

יתר על כן, הנוכחות של שתי התכונות שהזכרת 'יראת שמים' ו'ציונות' באדם אחד הוא דבר מחוסר הגיון העומד בסתירה פנימית מוחלטת. להגיד על פלוני כי הוא תלמיד חכם, ירא שמים ובעל השקפות ציוניות נשמע יותר תמוהה ונלעג מאשר להוציא משפטים כגון: "הוא עשיר כקרח וגם עני מרוד." או: "הוא מאושר ונמצא במצב של דיכאון כרוני".