דינא דמלכותא דינא

שאלה ליואל אלחנן:

לא הבנתי את דברייך בשלל מקומות שבו אתה אומר שאין דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל. אני מסכים איתך שדינה כמלכות גויים ואדרבה זה רק מחזק את השאלה שהרי אם מדובר במלכות גויים זה לא רק מתאים לשיטת הרמב''ם והשו''ע שאומרים שיש דינא דמלכותא דינא במלכי ישראל כמו בגויים אלא גם מתאים לשיטת התוספות שאומרים שיש דינא דמלכותא דינא רק במלכות גויים.

ולכן קשה לי איך אפשר להתחמק מתשלום מיסים למדינה והרי זה לא במקום שנוגד דין תורה, ויותר מזה לשיטת הש''ך הקדוש בדין בין ישראל לנכרי  הולכים לפי דין המלכות גם כשזה נוגד דין תורה ולכן אם אתה מגדיר אותם כ"יצאו מגדר עמך" קשה יותר, מה גם שזה בכלל לא נוגד דין תורה. 

וכן פסק הרמב''ם ובעקבותיו השו''ע שמותר למלך לקצוב מס על בני העיר משנה לשנה ושזה אינו גזל.

אשמח להחכים ולשמוע תגובה

עד כמה שזכור לי...

לא נגעתי כאן בפורום וגם לא בספר בשאלה אם יש/אין דינא דמלכותא דינא לגבי שלטון הערב רב הנקרא מדינת ישראל כי לענין החומר המובא כאן באתר ובספר "דת הציונות" אין שום נפק"מ לשאלה זו.

בברכה, יואל.

אז מחילה התבלבלתי

כנראה התבלבלתי או שלא הבנתי אותך נכון באחד המקומות. בכל מקרה אשמח לדעת מה דעת כובדו בנושא כי כן יש לזה נפקא מינא, האם ישנו חיוב בתשלום מיסים למדינה זו גרועה ככל שתהיה או לא.

אשמח להחכים

ישנם כמה וכמה ספרים שנתחברו בנושא...

ויחכימו אותך אודותיו הרבה יותר ממה שאני אוכל לעשות זאת. ולענין הנפק"מ גם כך לא אוכל לעזור לך כי לא זכיתי להגיע להוראה ועליך להיועץ בזה במורה הוראה.

בברכה, יואל.

ספר חדש בנושא

בעניין המיסים

יכול להיות מאוד

שאתה צודק. אבל  לדעתי בוודאי שאפשר להשוות בין שלטון הערב רב לבין מלכות גויים הרי היו שלל מלכויות גויים שעשו גזירות גרועות יותר לעם היהודי שיהודים מסרו נפש בשביל לקיים ברית מילה. ובנוסף לפי מה שראיתי (במעט העיון שעיינתי בנושא) לא ראיתי חילוק בין מלכות העושה צרות לישראל או לא ואי אפשר לטעון שלא היו כאלה.

ההשוואה נכונה רק לכאורה

אם תבדוק תראה שכל הגזירות שגזרו אומות העולם נגד הדת [קח כדוגמה את מלכות רומי הרשעה] תמיד נתפשו אצל העם בתור גזירות. בכל הדורות, יהודים מסרו את נפשם כדי לקיים את מצוות התורה ולא העלו בדעתם לכרוע ברך לפני האידיאולוגיה של אלה אשר גזרו את הגזירות. מה שאין כן עתה, כאשר מרבית העם תופש את מעשי "הציונים" לא בתור גזירות אלא אדרבה רואה בהם ברכה וערכים חיוביים אשר 'נוספו' לדת [בדמות המדינה, הצבא, הלאומיות וכיוב']. ואכן, בדורות האחרונים קיימת מסירות נפש גדולה למען הרעיון הלאומי הדומה במהותו לעגל הזהב, וכיום רבים וטובים מוכנים למסור את נפשם למען אותו 'עגל' [דוגמה לכך היא הנכונות ללכת לשרת בצבא]. ומה קרה בסופו של דבר ? הלאומיות נעשתה אצלם העיקר ואילו הדת נהפכה לעניין טפל של פולקלור ודקורציה [למשל, שמים מזוזה כי "זה המסורת ויש בכך סגולות..."]. 

לכן, בוודאי שאי אפשר להשוות בין המסיתים והמדיחים אשר יצאו מתוך העם היהודי בעת המודרנית [כמאמר הכתוב "כי מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו"] ואשר גרמו לרוב רובו של עם ישראל להמיר את היהדות האותנטית שקיבלנו במעמד הר סיני ב'יהדות' חדשה מבית היוצר של הרצל ונורדאו ימ"ש, לבין מלכויות גויים שאפילו הגרועות שבהן לא גרמו כזה קלקול וכזה חושך כפי שקיים כעת. מי היה מאמין שיהודים כשרים יחשבו על עקירת דת וכפירה מוחלטת במונחים של "גאולה"/"אתחלתא דגאולה" וימצאו בגזירות "הציונים" טעם ערב ["גשמאק" בלשונו הק' של מרן החזו"א זי"ע]. מה עוד שהם נתמנו לאפוטרופסים על העם היהודי והגענו לשפל שלא היה כמותו מאז בריאת העולם, אל תחתית שער החמישים של הטומאה, שבו רוב העם וגם אומות העולם מכירים בהם כמנהיגיה ושליחיה של היהדות ר"ל...

הערה בעניין

קודם כל ליהודי היקר: זה לא מדויק מה שכבודו אומר ש"תמיד נתפסו אצל העם בתור גזירות" הרי העם תפס את האמנסיפציה למשל בתור גזירה?!?!?! הרי רבים התבוללו וגם היו כאלה שראו בה דבר חיובי כהרש''ר הירש זצ''ל. אז אתה לא יכול להגיד שזה נתפש תמיד בתור גזירות.

בנוסף לגבי דינא דמלכותא דינא התברר לי שהדין תקף גם כאשר אין מלך ממש והשלטון בידי קבוצת אנשים שנבחרו לכך (הגאון מטשעבין שו''ת דובב מישרים ח"ג, פט) ובנוסף שהגר''ע יוסף שליט''א (ח"ו חושן משפט כ"ח, ב) ושבעל ה"ציץ אליעזר" (ח"י סי' א ס"ג) פסקו שדינא דמלכותא דינא אמור גם במדינת ישראל.

טעות נפוצה

אמיר היקר,

ראשית, יש לך טעות בנושא האמנסיפציה ואין שום מחלוקת כי זו לא הייתה גזירה כי אם חסד גדול שנעשה ליהודים, חסד ששיפר את מעמדם החברתי, העניק להם שוויון זכויות ומיעט את האפליה והאנטישמיות כנגדם. אומות אירופה לא כפו על עם ישראל נישואי תערובת, לא כפו עליו חינוך כפרני ולא הוסיפו 'ערכים' חדשים לדת [כפי שעושים "הציונים" בא"י]. היהודים שם נהנו מאוטונומיה דתית מוחלטת ואיש לא התערב בחייהם. לצערנו, זה שרבים בחרו להתבולל מבחירה חופשית עדיין אין בכך כדי לגרוע מן החסד שנעשה עימם ע"י הגויים [דרך אגב, זו אחת הסיבות שנוהגים להתייחס אל שלטונו של נפוליאון בצרפת כאל מלכות של חסד]. מכל מקום, בוודאי שאי אפשר לערוך השוואה בין מעשה חסד שביקש לעשות מלך גוי כזה או אחר ליהודים, לבין גזירות של שלטון הערב רב המורכב כולו מכופרים ומומרים [מי מהם להכעיס, מי מהם לתיאבון]. מה גם שבעוה"ר רוב הציבור תופש את הגזירות בתור מעדן ולא בתור גזירות, כפי שציינתי לפני כן.

בעניין "דינא דמלכותא דינא", קראתי בשם מרן החזו"א זצוק"ל וכן בשם מרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל אשר כבר פסקו להלכה כי אין להם דין של מלכות. הנה מספר דוגמאות:

"ובשם בעל החזון איש זצ"ל שמעתי שיש להם דין מוכס העומד מאליו, ולא שייך אצלם דינא דמלכותא דינא." (שו"ת פאת שדך ס' צ"א - מעשה איש ח"ד).

גם אמר, "די חוקים זייערע זענען נישט קיין מלכותא דינא, ס'איז סתם ליסטות", וכך פסק להלכה בספרו (חזו"א על הרמב"ם הלכות סנהדרין סימן ט"ו אות ד').

"הוא (החזו"א זצ"ל) לא הכיר במדינה, אין מציאותה מציאות אמר, כשנערך מרשם האוכלוסין הראשן סירב להתפקד, ולא הצטייד בתעודת זהות." (פאר הדור ח"ד).

כך גם בספה"ק "ויואל משה" פסק מרן הגה"ק מסאטמאר לגביהם כי הם גרועים הרבה דרגות מאחאב וסיעתו ואין להם דין מלוכה כלל.

הערה אישית: קשה לי להבין כיצד אפשר להתייחס אליהם כאל מלוכה לגיטימית ולו רק מפני האיסור לקחת ממשלה בזמן הגלות.

תודה ליהודי

על החידוש לגבי פסק החזון איש והאדמו''ר מסאטמר, אבל מסתמא שיש פה טענות לשני הצדדים כי עובדה שהגר''ע יוסף והציץ אליעזר פסקו אחרת.

לגבי האמנסיפציה, אני חייב להגיד שדיי שכנעת אותי בדבריך. אולם אני לא בטוח שאם היית שואל בזמנו את החתם סופר זצ''ל אם זה גזירה או טובה מצדם (אבל גורמת לרע) הוא היה עונה לך שזה טובה.

שיויון זכויות

מדברי החתם סופר על האמנסיפציה

בדרשה לשבת הגדול (דרשות חתם סופר חלק ב,עמ' רנ טור ד,שנת תקצ"ב,פיסקא עבדים היינו לפרעה) "ולפעמים הצרה בהיפוך.שהמלכות נותן חירות לישראל ומגביהם ומקרבם.אז שאור שבעיסה מעכב,וצרה גדולה מהראשונה.שבעו"ה כל מגמת ישראל אז להתקרב אל שרי המלוכה וללכת בחוקותיהם ולעזוב תורה מרצונם."

ובדרוש לז' אב "כי אנו רואים שכל מה שמלמדים בניהם חוקות הגויים וספריהם עוד יותר מוסיפים הם שנאה עלינו"

ומשל לבני מלכים שגלו מעל שולחן אביהם שכל עוד שהם סובלים מתנחמים כי אביהם ירחם עליהם ויחזירם.אך כאשר האב שולח להם בנאים אומנים לבנות להם ארמונות שם בגלותם.אז במסתרים תבכה נפשם שכנרא שבדעת האבא להשאירם שם זמן רב.

מלכויות של גוים הם בעצם מלכיות לגיטימיות

כי עד שיתקיים הפסוק והיה ה' למלך על כל הארץ ניתן רשות לכל גוי וממלכה להתארגן ולהקים מלכות, וזה שהם גוזרים גזירות רעות על ישראל על אף שבודאי הם עתידין ליתן את הדין על זה ויעקרו מן העולם במהרה בימינו, אבל זה לא שולל מהם את הזכות להתקיים כאומה וכמלכות [וראיה לזה ממשה רבינו שבעיצומן של המכות במצרים עדיין חילק כבוד לפרעה להיותו מלך וכמבואר ברש"י פר' בא].

אך לאידך גיסא ממשלת רשעי ישראל על יתר עם הקודש, ובפרט יסוד ממשלה בניגוד לדעת תורתינו הקדושה, היא דבר שלילי מיסודה שאין לה זכות קיום לפי דת תורתינו הקדושה.

אך עם כל זה יתכן שעל פי הלכה שייך בזה דין דינא דמלכותא וצריך לזה הכרעת חכם, ולא באתי אלא להדגיש מה שיש לחלק בין ממשלה זו לשאר מלכויות רשע.

ליונה, משל למה הדבר דומה