אכן כפי שציינת אין הנושא שייך לפורום שלנו. רק אעיר כי ההתנגדות אליו היתה נחלתם של גדולי ישראל רבים ולא התנגדות פרטית של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, וכל מי שרואה לאן הגיע חלק גדול של המשתייכים לחב"ד יכול לראות בחוש כמה ראית הנולד היתה בהתנגדות זאת מעבר לטעמים שהיו להתנגדות זאת בהווה בשעתו.
עכ"פ, את דעת מרן הגרא"מ שך בנושא תוכל למצוא בסדרת הספרים הנפלאה "מכתבים ומאמרים למרן בעל האבי עזרי".
כ"כ ישנו מכתב של ידידי רבי יעקב סגל שליט"א המסביר חלק לא מבוטל מההתנגדות בצורה מקיפה ויפה. אשתדל להעלותו לפורום בהקדם.
בברכה, יואל.
לפני מספר שנים ביקשתי לברר את עמדתה של תנועת חב"ד בנושא הציונות. הצגתי להם שאלה דרך אתר האינטרנט שלהם. השיב לי הר' צבי פרימן: תשובתו התבססה על לקט מדבריו של הר' מליובאוויטש. להלן עיקרי תשובתו: המדינה חשובה לעם ישראל משום שהיא מספקת הגנה ומקלט ליהודים, למרות שחב"ד לא רואה בתהליך זה אתחלתא דגאולה. חב"ד אמנם מתנגדת מכל וכל לציונות במתכונתה החילונית אך תומכת בציונות הדתית ורואה חשיבות בערך השירות הצבאי.
הסיפא של דבריך סותרת את הרישא..
-כואב לקבוע כי מי שלא מכיר את דעת חב"ד כי אם מתוך ספריו של רב וולפא-'דעת תורה' ו'בין אור לחושך'- מגיע למסקנה רחוקה בתכלית ממה שכתבו באגרותיהם הרביים המהרש"ב והריי"צ נ"ע.
לדאבונינו חסידי חב"ד [בשוגג או במזיד] אינם מודעים לדעת קדשו של המהרש"ב אודות הציונות, שכל המעיין באגרותיו יראה גודל התנגדותו נגד הציונות ואף היה מן המיוחדים ברוסיא ופולין שהתנגדו נמרצות נגד האגודה - בשביל התחברותם להציונים בשלב מסוים - וכתב עליהם דברים כדרבונות.
חסידי חב"ד כהיום הזה הם ציונים מושבעים, אם אמנם שעמדתם המוצהרת איננה שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אבל מעבר לזה הם מרגישים עצמם כעצם מעצמו ובשר מבשרו של המדינה הציונית בכל המובנים, וידוע עד כמה החשיב האדמו"ר רמ"מ כל דבר שיש לו שייכות עם המדינה הציונות, שמח עם ה'ניסים' וקיבל את מנהיגי המדינה בסבר פנים יפות ואכמ"ל והדברים ידועים ומפורסמים.
אגב: מרן הויואל משה התבטא פעם שאלמלי היה הרש"ב חי כהיום היה מסכים עם כל מילה שכתבתי בויואל משה.
מה לעשות, אבל מה שכתבת עומד בסתירה גמורה לתשובה שקיבלתי מהר' צבי פרימן - הגורם המוסמך לענות על שאלות בשם תנועת חב"ד (דרך אתר האינטרנט הרשמי של התנועה). ועם כל הכבוד, אין לי יסוד להאמין שאתה מכיר את מכתבי הר' מליובאוויטש טוב יותר מאשר רבני ודוברי חב"ד. ואם הדובר הרשמי של חב"ד מעיד שחור על גבי לבן כי חב"ד תומכת בציונות הדתית אין לי סיבה להאמין שהאמת הפוכה מדבריו. דרך אגב, גם מלקט השיחות והמכתבים שהציג הר' פרימן ניתן לראות בבירור את עמדתו הפרו-ציונית של הר' מליובאוויטש ואת תמיכתו בשירות צבאי, ולא זכור לי שהופיע שם הסייג "צבא כשר". אז מדוע להמציא דברים שהיית רוצה שהר' מליובאוויטש יגיד והוא לא אמר.
ואפילו היו הדברים כפי שטענת, עדיין יש בעמדה זו 'המתוקנת' שלו (כפי שהצגת אותה) אלמנט של יציאה נגד דברי חז"ל.
שכתב אל נשיא המדינה שז"ר (מומר לחצי התורה) לאחר שנבחר כנשיא מדינת ישראל (נעתק בספר נשיא וחסיד עמ' 196): "נהגו בכגון זה לומר מזל טוב, אף שלכאורה תוספות אחריות רבה בזה, וגם אחריויות חדשות אבל מנהג ישראל תורה הוא... שהרי בודאי ובודאי שמלכתחלה ומקודם נותנים כל הכחות והאפשריות למילוי האחריות במילואה ולא עוד אלא גם סיוע ועזר".
עוד כתוב בין השאר בספר הנ"ל: "יצויין שהחל מאיגרת זו החל הרבי נוהג להוסיף בפתיחת איגרותיו אחר שמו של שז"ר את הברכה "שליט"א" בעוד קודם לכן הופיעה רק הברכה שיחי'. איגרת זו מתייחדת גם בחתימתה שכן הרבי חותם בה בשמו המלא שלא כרגיל באגרותיו לאנשים פרטיים שהיה חותם רק באות הראשונה של שמו הפרטי... הרבי הורה שאחרי שידביקו את הבול על המעטפה שיחזירו אותה אליו והוא עצמו הלך להכניסה לתיבת הדואר... התחיל הרבי לציין בפתיחת איגרותיו לשז"ר את התוארים 'בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו'".
ואידך פירושא זיל גמור...
נ.ב. הספר 'נשיא וחסיד' במילואו העוסק ב"מסכת הקשרים המיוחדת במינה שנרקמה בין נשיא דורנו הרבי מליובאוויטש וחסידו בלב ונפש ר' שניאור זלמן רובשוב - שז"ר" יש למצוא בתוכנת 'אוצר החכמה'
בפגישה משנת 1961 השואל הציג שאלה נוספת לר' מליובאוויטש:
"שאלה: האם מדינת ישראל יכולה להיחשב לאתחלתא דגאולה ?
הר' מליובאוויטש: לא. היא בהחלט לא יכולה להיחשב לאתחלתא דגאולה. הגאולה באה יחד עם תורה ומצוות. בתפילת מוסף לחג אנו אומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ומכאן שהמונח גאולה משמעותו מיעוט חטאים - כמה שיותר גאולה, כך פחות חטאים.
למרבה הצער, בארץ ישראל דהיום, אין אנו עדים למיעוט בחטאים. להיפך, ישנם יהודים רבים אשר היו שומרי תורה ומצוות לפני 1947, ואילו אחרי 1947, לדאבוננו הרב, הפסיקו לשמור תורה ומצוות. לגבי יהודים אלה אפשר לומר רק כי הם עברו מגלות אחת לשניה. כמו כן לצערנו הרב, אי אפשר לומר כי בארץ ישראל חל שיפור ביחס לשמירת תורה ומצוות; להיפך, חלה הרעה ברורה. לפיכך, אי אפשר להתייחס אל מדינת ישראל כאל אתחלתא דגאולה." ע"כ דבריו.
הערה שלי: אם המדינה גורמת לריבוי חטאים, לפי דברים ברורים שהוא עצמו אומר, מה ההגיון לשלוח את חסידיך לשרת בצבא של אותה מדינה ?
הלא המהרש"ב זצ"ל הנהיג לפניו את חסידות ליובאוויטש ופסק באופן חד משמעי שאין להתחבר אל מחזיקי הרעיון הציוני, אף לא לדבר מצווה. אז מה קרה שבא אדמו"ר חדש וסתר מיני ובה את דבריו של גדול ישראל זה ואת דבריהם של יתר גדולי ישראל, והתיר לחסידיו שירות בצבא ? ועל איזה בסיס הלכתי הוא עצמו נהג להחניף לרשעים ולקרוא להם בתואר "מורמים מעם" ? [ותסלח לי, אבל הסיפור על שז"ר אשר "עשה תשובה" באחרית ימיו הוא פרי הדמיון, משום שהמדינה לא נותנת כבוד לבעלי תשובה ובוודאי שאיננה קוראת בתי ספר ורחובות על שמם].
לגבי יום ירושלים שהזכרת, די אם תעיין באיזה מאמר או שנים המופיעים באתר האינטרנט של חב"ד כדי להיווכח שהם מתייחסים למלחמת ששת הימים ביראת קודש ורואים בהשתלטות המדינה על השטחים נס עצום שיש להודות עליו, על אף שהם מנסים לטעון כל הזמן כאילו אין הם רואים במדינה אתחלתא דגאולה...
דברי מסתמכים על תשובה מוסמכת שקיבלתי מנציג חב"ד (עיין בדברי הר' פרימן לעיל) ועל עובדות הגלוית לעין כל. אם תרצה ואם לא, זו המורשת הבעייתית שהותיר אחריו הר' מליובאוויטש. אני מבין את רצונך העז להגן עליו, אבל האמת היא זו שצריכה להיות נר לרגלינו ולא שום דבר אחר. אני מוכרח לתקן כמה דברים שכתבת:
גדולי ישראל, כולל המהרש"ב זצ"ל - מנהיג חסידות ליובאוויטש לפניו, פסקו באופן חד משמעי שאין להתחבר אל הציונים בשום עניין. גדולי ישראל אסרו ללכת לצבא בהיותו מרד נגד הקב"ה [ומה שייך פה צבא ארה"ב]. דרך אגב, החוק שעליו דיברת מאפשר הוצאת פטור וזה מה שעושים מי שמציית לדברי חכמים. וגם אם חוקי המדינה לא היו מאפשרים הוצאת פטור, עדיין אסור היה לעבור אפילו על קוצו של יוד מהתורה הקדושה. קל וחומר, כאשר השיקול המנחה את חסידי חב"ד בלכתם לצבא [לפי דבריך] הוא רצונם להתקבל אח"כ לעבודה ולהרוויח כסף באמצעות נשיאת חן בעיני המעסיקים פורקי העול. ודרך אגב, זה בכלל לא מה שמצטייר מתוך דבריו של הר' פרימן: הוא כותב בבירור כי חב"ד רואה בשירות הצבאי ערך בפני עצמו.
בנושא שז"ר: עדיין לא הבנתי כיצד אפשר להגדיר רשע ואפיקורוס בתור "חוזר בתשובה" [ואולי תפנה אותי לאותם מקורות מהם עולה שהוא היה "צדיק"].
אתה כותב גם שהוא כביכול "לא אחז מהפתרון הציוני הסופי", ובאותה נשימה אתה אומר שהוא ראה במלחמת ששת הימים "נס גלוי" ודגל במדיניות "אף שעל" של ז'בוטינסקי ושות', שזו סתירה פנימית מיני ובה.
יתר על כן, עצם האמירה שכל ויתור על שטחים הוא פיקוח נפש זו הודאה לצדקת דרכם של הרשעים וחנופה להם, שזה בדיוק כמו לומר שהם מצילי עם ישראל באמצעות הצבא והכוחניות. ובכלל, עצם זה שקוראים להצלחת המרד נגד הקב"ה בתואר "נס" מראה על סילוק דעת גמור.
החנופה של חב"ד כלפי הרעיון הציוני ונושאי דגלם כבר מזמן הפסיקה להיות אהדה מילולית גרידא, אלא עברה למעשים שהינם זהים ברוחם ובמהותם לציונות הדתית. והנה רק דוגמה אחת לפעילות שלהם: בתי חב"ד בחו"ל מארגנים התרמות כספים למען המדינה ומזמינים אליהם שליחים של הסוכנות כדי שאלה "ישווקו" את המדינה לקהילה היהודית המקומית...
כונתי היה להדגיש שאף שנה ופירשניק כשז"ר (שבכל אופן בשעה שנבחר לנשיא עדיין היה פורק עול לכל הדיעות ) זכה לתארי כבוד וליחס חם אך ורק בשביל היותו פקיד גבוה במדינה הציונות. (בספר הנ"ל אף מובא 'הוראה' של הרבי שצריך להתייחס אל שז"ר כאל 'חסיד'...)
אבל עם כל זה יתכן בהחלט שאתה צודק שזה אינו מראה על יחס חם לציונות דייקא, כי לדאבונינו כל פורק עול וכופר בעיקר על אף שאינו מכיר בבורא עולם מקבל יחס חם בחסידות ליובאוויטש כל זמן שאיננו 'מתנגד' ומכיר בעליונות חב"ד וחשיבותה.
מה אתה צריך לראיה יותר שהוציאו לאור ספר שלם (!) על מנת להראות את הקשר האמיץ שהיה בין שז"ר לרבי, שלא יאומן כי יסופר אשר יהודים מאמינים שומרי תורה ומצות גאים בזה שאיזה פורק עול היה 'חסיד' מהרבי שלהם!
אינני יודע אם זה קשור לציונות או לא, אבל בכל אופן זה מראה על בלבול מושגים באופן נורא ומבהיל (לדעתי בשטח זה הם גרועים מהמזרחי).
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|