---

ליואל אלחנן ובכלל מומלץ לקרוא

---

עיין במה שכתב הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב ס' קמ בסוף): "ובשנת תרצ"ו דנו בכנסיה גדולה על הקמת המדינה מחולקת, וכידוע הגר"א ווסרמן והגר"א קוטלר זצ"ל רצו לעזוב כשנראה סכנה שיסכימו לשלטון ציוני ונמנעו ע"פ הוראת הגרח"ע זצ"ל, והגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל כעס ורגז מאד שדנו בזה בשעה שיש בזה ר"ל גרם שפיכות דמים, ושאל אותו הגר"א קלמנויץ זצ"ל מה איכפת לו כ"כ עד שרוגז בקולי קולות הלוא הכי לא מתחשבים ברבנים, והביא הגמרא בסנהדרין נו, א דחזקיה חשש שהקב"ה אזיל בתר רוב, רק אמרו לו קשר רשעים אינו מן המנין, משמע שאם אינם רשעים נוטה הקב"ה לגבייהו, ולכן טען אז ואמר הרי בכנסיה התאספו רוב גדולי הדור, והקב"ה נוטה בתר רוב, והרי הסכימו על עצם מדינה, רק חלקו אם מותר לוותר על חלקי ארץ ישראל, ומר אז (בשנת תרצ"ו) חוששני שיתקיים שהרי אינו קשר רשעים והם מן המנין", ע"כ.

---

השקר הגדול של רבני הצה"ד

---

ובראשם השקרן הנוכל מנחם מנדל כשר שהתחיל בשקר הזה בספרו המלא על גדותיו משקרים ובדותות "התקופה הגדולה" מציג את המחלוקת שהיתה בין גדולי ישראל בועידת אגו"י בתרצ"ז כמחלוקת רק על דבר חלוקת א"י ואין לך שקר גדול מזה. היתה מחלוקת עקרונית אם שייך בכלל להקים ישות מדינית עצמאית לפני ביאת משיח ובזה צדדו הרוב אבל צידוד זה מותנה הן בכך שכל חוקי המדינה יהיו על פי תורה"ק והכל ייעשה ע"י הגעה להסכמה עם הערבים. רבני הצה"ד מעלימים תנאים אלה הכתובים במפורש בפרוטוכולים [ראה בהרחבה בספר "מקטוביץ' עד ה' באייר" לידידי הרב צבי וינמן שליט"א] של הועידה ופורסמו בשעתו בעולם כולו ומציגים את הסכמתם העקרונית למדינה [שע"ז כותב הגר"מ שטרנבוך שליט"א "הסכימו על עצם מדינה"] כהסכמה למדינה חילונית [עפ"ל] בעוד שעל מדינה חילונית נתקבלה החלטה פה אחד ע"י כל גדולי התורה של אגו"י באותה ישיבה גופא בזה"ל: "מדינה יהודית המסרבת להכיר בהתורה כחוקתה מתכחשת למקור ישראל ושוללת את הצביון הנכון של הלאום והיא חותרת בזה תחת קיומה. ישוב יהודי כזה אינו יכול להיקרא בשם מדינה יהודית".

בברכה, יואל.