יש כיוון לתשובה

הכיוון לתשובה הוא..

פירוש רש"י מפורש-  במקום!(שם במסכת קידושין לו עמ' א)-מפרש כי כל עוד שעובדים ע"ז אמנם נקראים בנים אבל עם תוספת שם הגנות "משחיתים" ולא נקראים בני מעלייא {בנים מעולים] רק אחרי שחזרו בתשובה.(וכך יוצא מפרש"י על הפסוק בניו מומם (האזינו לב ה).

ומפרש המהרי"ט כי החידוש הוא כי אחרי שיחזרו בתשובה שוב לא ייזכר עליהם כלל מה שהיה להם פעם תוספת שם גנות של "משחיתים".

וכל זה במה שנוגע להנהגת הקב"ה וחיבתו לישראל,כמבואר בפרשת עקב כי גם אחרי מעשה העגל וגם אחרי שהקציפו את ה' בתבערה ובמסה ובקברות התאוה עדיין "אף על פי שעשיתם כל זאת,עודנו רחמיו וחבתו עליכם, ׁרש"י פרק י פסוק יב).

אך במה שנוגע לחיוב האדם,האדם חייב להתרחק מן הרשעים כמבואר במשנה אבות (פרק א משנה ז) "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע "

ורק לעזור לו במצוקתו כפי שהשיב רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע (בבא בתרא דף י עמ' א) כי גם אם ישראל מכעיסים עדיין חייבים אנו לפרנסם משום שנקראו בנים למקום.וכך נפסק ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ב:

"כל ישראל והנלוה עליהם כאחים הם שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם ואם לא ירחם האח על האח מי ירחם עליו, ולמי עניי ישראל נושאין עיניהן, הלעכו"ם ששונאין אותן ורודפים אחריהן הא אין עיניהן תלויות אלא לאחיהן."

וכן מצינו ברמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש (פרק יג הלכה יד),כי מצד אחד אסור להתחבר לרשע ומצד שני חייבים לעזור לו בטעינה ופריקה:

"השונא שנאמר בתורה הוא מישראל, לא מאומות העולם, והיאך יהיה לישראל שונא מישראל והכתוב אומר (ויקרא י"ט י"ז) לא תשנא את אחיך בלבבך, אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי זה מצוה לשנאו עד שיעשה תשובה ויחזור מרשעו, ואע"פ שעדיין לא עשה תשובה, אם מצאו נבהל במשאו מצוה לפרוק ולטעון עמו ולא יניחנו נוטה למות שמא ישתהה בשביל ממונו ויבא לידי סכנה."

ועדיין לא אמור כל זה רק ברשעים שהרבו להרשיע אך מאמינים בי"ג העקרים כי אז הם עדיין חלק מכלל ישראל.אך אלו שאינם מאמינים,רח"ל,אות הוא כי "אינם מזרע יעקב הטהור והנקי שעמדו אבותיהם על הר סיני כי על זרע יעקב הרי הובטח למשה רבינו עליו השלום 'וגם בך יאמינו לעולם'.נמצא שאינם מכלל ישראל וגרועים הם מישראל עובדי עבודה זרה. (לשון הרמב"ם באגרת תימן ובפירוש המשניות לסנהדרין פרק י)

והבדל זה פוסק הרמב"ם להלכה (שם בסוף):

"והתורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים בין צדיקים מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת, שנאמר (יחזקאל ל"ג י"א) אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה."

איכה רבה פרשה ג:

מי יתנני במדבר מלון אורחים (ירמיה ט א):מי יתן עמי כמראש כשהיה במדבר. אמר הקב"ה הלואי הוו בני עמי כמה שהיו במדבר אעפ"י שמלינין עלי, ודכוותיה בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה (יחזקאל לו יז), אמר הקב"ה הלואי היו בני עמי בארץ ישראל אעפ"י שמטמאין אותה.

פירש "יפה ענף" (מפורש על הדף... וכעין זה בספר "ויואל משה" מאמר שלש שבועות אות קג): כי אמר הקב"ה הלואי ולא היו חוטאים אלא כדור המדבר (מי יתנני במדבר) שהייתי יכול לסבול,אך הם פשעו בשפיכות דמים וגילוי עריות וזה לא יכולתי לסבול והייתי חייב לגרשם מן הארץ.

וזה גם הפירוש ביחזקאל פרק לו.

(יז) בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני:

(יח) ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה:

(יט) ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים:

-הלואי ולא היו אלא מטמאים אותה בדרכם ובעלילותם (פסוק יז) כעין חטאי דור המדבר והייתי סובל אותם אך הם גם שפכו דם וטמאוה בגילוליהם (פסוק יז) עד שהייתי חייב לגרש אותם (פסוקים יח-יט).

הר' לדווין טען על אי לימוד תנ"ך...

האם לפחות פרשת השבוע עם רש"י  קוראים אצל הציבור הד"ל??

מעשה שהיה בראי"ה קוק ובמרן רבי יצחק בלזר גדול תלמידי מרן הגרי"ס מסלנט: (מובא ע"י הג"ר אליהו לופיאן זצ"ל ב"לב אליהו" פר' אחרי מות): כשעלה ר' יצחק בלאזר לא"י עשה לכבודו הראי"ה קבלת פנים ובקשו לדבר לכבוד בואו לארץ הקדושה. ורבי יצחק סירב ואז דרש הר' קוק ואמר בתוך דבריו את הפסוק "ותבואו ותטמאו את ארצי" ופירש -הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי. מיד שאמר הר' קוק דבר זה קם מרן הגר"י בלאזר על רגליו ואמר בקול: אבל יש עוד פסוק "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה" וא"כ מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה- הרי שוב יגלו!!!

ענין בנים בקידושין

הערה

גם הבית יוסף (טור יו"ד סימן שעב) וגם הרמ"א (בשו"ע שם סעיף ב) הביאו את דברי הרשב"א למעשה וגם בביאור הגר"א (שם) סמך על  הגמ' דקידושין הלכה למעשה.

לגבי האחרונים