הובא לתשומת לבי פירוש שהוא הוצאת הדברים מהקשרם ממש מלבד היותו סילוף של דברי רש"י. חשוב להדגיש שדוגמה זו היא דוגמה אחת דוגמאות למכביר מתוך פרשנות 'תמימה' אשר רק עיון מעמיק ברש"י חד (להבדיל) ובפירוש שטיינזלץ מאידך מראה עין בעין את מגמת הפירוש: הפרדת רוח וחומר מידם של התלמידי חכמים כרצץ לשיטת הציונות הדתית שהארץ תבנה ע"י עושי עולה...

 

במסכת תענית ד, א מובא: "אמר ליה ר' אבא לרב אשי: אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה דכתיב (דברים ח) "ארץ אשר אבניה ברזל" אל תקרי אבניה אלא בוניה...". פרש"י - היום פטירתו לפני 1000 שנה - "בוניה: תלמידי חכמים מקיימי עולם בבניניהו". כל בר בי רב דחא יומא מבין, כי קיום העולם הנאמר בדברי חז"ל אינו ביחס לרוחני אלא ביחס לפיזי ממש! וזה פשט הגמרא (וכן בסה"ק "נפש החיים" לגר"ח מוולוז'ין תלמד מובהק לגר"א מוילנא הרחיב כי ללא תורה אין עולם והכונה לקיום החומרי ממש של העולמות!). אלא דברים פשוטים וברורים.

 

ברם, מה יעשה עדין אבן-ישראל (השם שטיינזלץ גלותי מדי) נגד דברי גמ' מפורשים שת"ח הם-הם מקיימי העולם? פשוט מאד, מוסיפים מילה 'קטנה' לפרשנות הגמרא: "אל תקרי אבניה אלא בוניה, והכוונה לתלמידי חכמים שהם הבונים את הארץ ברוחניות, והם קשים כברזל".

 

מנין לו ש"הכוונה... ברוחניות"?! הרי רש"י כותב בפשטות מקיימי העולם היינו החומרי ממש! אלא לא קשיא, כיון שכופר במעלת ת"ח אמיתיים ולא כאלה שמוציאים תלמוד בבלי בהוצאת 'המכון הישראלי (קרי, חילוני) לפרסומים תלמודיים' ולא יתכן שהם בונים את העולם בחומרי-גשמי ממש (הרי הם פרזיטים פרמיטיבים אוכלי חינם - כלשונם הטהור של הציונים החילונים והדתיים) הרי שחובה לפרש את הגמרא שמדובר ברוחניות בלבד, בגשמיות החלוצים הם-הם בונים את העולם ומקיימים אותו במעשיהם הטובים...