---

מדוע כל עלוני המזרחי מתעלמים מלא תתורו ?

---

שאלה לאחינו חובשי הכיפות הסרוגות, ה' יחזירם לצור האמונה הטהורה במהרה: במקום להתפלמס על שרשי השיטה. הבה נבדוק את עניפיה ופירותיה. לדוגמא: איסור ראיה של מקום באשה הצריך ע"פ ההלכה להיות מכוסה. וזה כולל גם שרוולים קצרים או ללא שרוולים (עיין גיטין צא)הוא מהתורה לדעת רבינו יונה. וכפי שאנו קוראים 3 פעמים ביום "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם" ואף לשיטת הרמב"ן הדבר אסור מדרבנן. ולכ"ע הרהור באשה הוא איסור תורה (ראה ע"ז כ ובהלכה המסתעפת משם). ולפרסם אשה שאינה צנועה ע"פ גדרי ההלכה, יש בזה לפני עוור לא תתן מכשול. ונזק עצום לאדם עצמו וכ"ש לחינוך ילדיו. והדברים ברורים ופשוטים. והנה חרף כל זאת עלוני המזרחי היוצאים מידי שבת בשבתו מתוך אהבה ואמונה לשפוף מעט מן האור שלהם על העולם הקטן שלנו ההולך קוממיות מבראשית בשבע ימי השבוע. מתעלמים לחלוטין מכל איסורים אלו ומפרסמים תמונות נשים שאינם צנועות, ומי ערב להם שלא יגרמו לאף אחד מכל מאות אלפי קוראיהם הרהור? וראיה ודאי יש. ואין לדבר היתר כלל. והיכן רבניהם הקוראים לקדושת החומר, שיבקשו בדרכי נועם לבטל איסור תורה זה הנרמס ללא רחמים מידי שבוע? "בני התורה" ממרכז הרב "החזקים שבמזרחי" היכן הם? על עמונה כואב להם ועל ביזוי שאר ציווי הקב"ה לא כואב להם ? (עיין או"ח סימן תרח ס"ג ובמ"ב על גדרי מצות תוכחה להלכה) בשיעור שמסרתי ביום טוב ראשון של פסח דברתי על נקודה זו, וקם אחד (בוגר ישיבת הסדר ידועה) ואמר לי לא היו דברים מעולם, הכל עלילה. אמרתי לו ניתי ספר וניחזי. ולצערי, מצאנו בעלונים שחולקו רק לכבוד חג החירות מהיצה"ר, למעלה מעשרים תמונות שגם הוא הסכים שאסורים הם בראיה ומכשילים את הרבים וחזר והודה לדברי. וזו רק דוגמא קטנה, לעשרות דוגמאות האצורות בזכרוני, לצערי, וביודעי ובמכירי קאמינא היטב את הציבור המזרחי למעלה מ30 שנה שבתוך עמי אני יושב. והמכנה המשותף לכל, שאין יראת שמים אמיתית. ירא שמים לא יכול לראות תמונות כאלו שבת בשבתו במשך שנים, ולא להרגיש באיסורם. אני נושא תפילה שילמד הקב"ה הטועים בינה, וישיב לב בנים על אבות שיחזרו לדרך ישראל סבא, כפי שאבות אבותיהם (לפני קום הציונות) נהגו מדורי דורות בהשקפות אלו והצליחו בתורה וביראת שמים וכל יהודי פשוט הסכין למסור נפשו על קידוש ה' אפילו על שינוי צבע שרוך נעלו כדאיתא בסנהדרין עד ע"ב. גם בלי האידאות הגבוהות והמילים המופשטות בהם רבני המזרחי מתיימרים להנחיל "אמונה" לשומעי ליקחם שלא מסרו את נפשם אפילו על הגדולה שבמצוות (לרמב"ן שזו מצוה כללית ולכן יש שלא מנו אותה), לטעמם, בגירוש גוש קטיף.

---

אמת ויציב

---

רק רציתי להוסיף על דבריך, שאיסור הסתכלות חל גם בנשים שלבושות בצניעות {לכולי עלמא} "אפילו באצבע קטנה..." כשההסתכלות היא בכוונה להנות {לאו -"לא תתורו"}, וכשמדובר בחוסר צניעות - אפילו ראיה בעלמא אסורה כדברי ה"משנה ברורה" {חלק א, עה,א, - י,יא}

לכן גם תמונות של נשים צנועות בעיתון יש בהם מכשול, מכיוון שאדם רואה אותם תוך כדי שהוא קורא בכתבה שלצידם והוא עלול לעבור על הלאו הנ"ל, והדבר פשוט לכל בר דעת {ולכן בעיתונים חרדיים הנושא בכלל לא עולה על הפרק}. 

הבעיה היא של"רבני" הצה"ד הדברים לא ברורים, והם עצמם מכשילים את הציבור. לדוג' כשנשאל הר' אליעזר מלמד בנושא, הוא ענה:  "תמונות של נשים אין איסור להכניס הביתה אלא אם כן הם בחוסר צניעות" 

ואעתיק לך כאן דוגמא ל"כח דהיתרא" של רבני הצה"ד: 

 

---

מדוע לא כתבתי

---

הסיבה שלא כתבתי את דברך, אף שהם נכונים מאוד. מפני שאני מכיר את תשובותיהם. על אשה צנועה הם ישיבו בגמגומי דברים להוכיח מע"ז כ ע"א שבכעורה רווקה אין איסור, וגם בנאה צנועה זה דוקא במתכוון להנות וכ"ש לפי תוס' בברכות סא ע"א דוקא ברגיל כך תמיד ובעובר אחריה בנהר. ואז יראה לעיני הקורא התמים שלא נוסה בויכוחים איתם, כאילו השיבו תשובה ניצחת כאשר בעצם על עצם הטענה לא השיבו דבר, וגם הראיות הנ"ל אינם נכונות כידוע לכל מחזיק ספר ואכמ"ל. לכן בחרתי "הודו לי מיהא בפלגא" נראה שיסכימו לבטל קודם כל את מה שאין דיון עליו, ואח"כ בעז"ה נדון על השאר. וכי אשה צנועה צריכה לככב בפרסומת עמוד שלם (כמו שהיה בעלונים ההם) זה הביאור שלהם לפסוק "כל כבודה של בת מלך פנימה" היכן הצניעות? ישנה שם גם פינה של "רבנית" אחת שכותבת. חובה על הקוראים לדעת כיצד ניראת אותה רבנית קדושה וחסודה? ראה בברכות נא ע"ב וקידושין בדף ע, שגם כשהיו מסובין לאכול, נשות האמוראים (כילתא שהיתה אשה חשובה ביותר, בתו של ריש גלותא, עיין שבת נד ע"ב "עשית ילתא" וברש"י מו"ק כה ע"ב)היו אפילו בביתם מצטנעות בחדר פנימי לבל יראו ע"י זר. וכדרך שרה אימנו "הנה היא באהל" רצה הכתוב ללמדנו לדורות, מקומה המכובד של אשה יראת שמים. לא צריך להוסיף הרבה מילים. כל בר דעת רואה מי ממשיך את היהדות המקורית כמנהג אבותינו ואימותינו הקדושות. ומי ליבו להיות כחילוני בטהרה במסוה של "לקדש את החול". מי ילדיו פונים לבתי מדרש ומי חולם על ילד עו"ד או ד"ר. מי מתלבש כיהודים שלא שינו מעולם את לבושם ומי לובש גינס זרוק וטריקו ונעלי נייק.מי ספרי רבותיו עוסקים סביב קדושת ההלכה והתלמוד, ומי רוב ספרי רבותיו על עניני "בינו לבינה" "אהבה וזוגיות" וכדו' ומראה היכן הראש שלהם מונח. מי מגלים על גדולי דורו שמתירים ומטהרים הם איסור כרת כאבינר ודומיו, ומי גדולי דורו שרפי עליון, כבבא סאלי, הרב עובדיה, הרב אלישיב, הרב קנייבסקי, הרב וואזנר והרב אויערבאך. צריך להיות עיור וחירש מלידה, כדי לא להבחין בגודל הטעות! ילמד ה' הטועים בינה וישיב לב עובדיהם לעובדו.

---

תוספת חשובה בנושא מאברהם

---

בהמשך לדברי בראש כותר זה. ברצוני להדגיש שבחיפוש המשותף אותו ערכתי עם אותו משתתף שיעורי שציינתי, לצערי, לא נמצאו רק איסורי "לא תתורו" אלא עוד הרבה דברים גרועים אחרים. המעידים על רקבון כללי ולא רק בתחום הצניעות.

ואפרט:

א. ראה במה שכתבתי, תחת השם ליאור (ולהם עדין חושך...) בהתכתבות בפורום זה עם שי היקר, טעויות מובהקות בהלכה. והכשלת הרבים. ע"ש.

 

ב. פירסום על עמוד שלם, על הזמנה לביקור חול המועד תחת הכותרת "היציאה של החג" "הפסח הזה, יוצאים לבלות (?) ולגלות שלל פעילויות במוזאון לאמנות האיסלאם". בירושלים עיר הקודש!  כן כן, זה לא הופיע בעלון של התאחדות הקיבוצים אלא בעלוני שבת החודרים לכל בית מקדש מעט (היישר מאל אקצא כנראה, שבנתיים התנחלה לדאבון לבבנו במקום המקדש ושולחת בקשה להתנחל גם בביתי מקדש מעט שנותרו לנו, ואחינו המזרוחניקים פותחים לה את הדלת, שהרי הכל היה טוב, עכשיו טוב ויהיה טוב ואין כלל כל רע בעולמו הקסום של הקב"ה...)

ועכשיו לתפריט:

יום א': סיור תאטרלי (מלשון תיאטרון, אני טורח להסביר לטובת אחינו החרדים שלא מבינים בעולם הגדול, ומכירים את התיאטרון רק דרך דברי הגמרא במגילה בדף ו ע"א שעתידים תאטריאות וקרקסאות שביהודה להעקר ובמקומם יקומו בתי מדרשות (שילמדו בהם אותם חרדים שלא יודעים מה זה תיאטרון בדיוק) לכל המשפחה (בנים בנות נשים וגברים) "שחקנית ומדריכה ימחיזו קטעי משחק בגלריות נבחרות".

 

ובשעה חמש מופע פריצות לכל המשפחה:

"גירסא מקוצרת לבלט אגם הברבורים לצלילי המוסיקה של צ'ייקובסקי, בביצוע הרקדנים של סטודיו לבלט דליס - ירושלים, ובהנחיית שחקן" (למי שלא יודע, בלט זה ריקוד מעורב עם בגדים מאוד לא צנועים).

יום ב': שלמה המלך והדבורה, מאת תיאטרון דלילה לילדים (זוכרים מי היתה דלילה, וכמה תרמה ליהדות?)

 

ג. קומיקס השם ללעג וקלס את ההגדה הקדושה. לדוגמה: בהקשר לדברי ר' אלעזר בן עזריה "הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות" (סוף פ"א מסכת ברכות) והאריז"ל (זה הם לא כתבו כמובן) אומר שהוא היה ניצוץ והמשכו של שמואל הרמתי השקול כמשה ואהרון שנפטר בגיל 52 מסיבה המבוארת בתענית ה ע"ב ע"ש, ולכן כשמינוהו בגיל 18 לנשיא ישראל (ברכות כח ע"א) נחשב שהוא כבן 70 שנה. ואז אמר משנה זו. אך ליצני הדור האלו כתבו כך (הכל עם ציורים כמובן): "מומו! אתה נראה ממש לבן וחיור! הצילו!    כן, הרי אני כבן שבעים שנה".  ועוד הרבה בדיחות חסרות טעם וריח כדוגמת אלו, שאסורות כדין לועג לדברי חכמים שעליו נאמר "דבר ה' בזה, הכרת תכרת הנפש ההיא" וכמפורש בסנהדרין בדף צט. וכל זה בעלון לשבת בפינה המיועדת לילדים, ואח"כ במדור אחר הם דנים בשאלה המתיפיפת: "מדוע הנוער אינו מתחבר ללמוד הגמרא?". צריך להיות שוטה גמור כדי לא להבין את הקשר, בין החומר אותו הם מפטמים את ילדיהם, לפירות הבאושים הצומחים אח"כ בנוער שלהם. כיצד ילד שקורא בדיחה כזו יכול ללמוד את דברי רבי אלעזר בן עזריה ולדון בהם ברצינות בלא להזכר באותו "מומו" (בציור מומו לא נראה כל כך קשור חזותית לדמות יהודית מסורתית...). ואז שואלים "מדוע הנוער אינו מתחבר לטקסט?". פשוט כואב הלב על אחינו בשרנו, להיכן הגיעו.

 

ד. אבירי "אהבת חינם, באהבה תבוא הגאולה, לאהוב את כולם ולקבל אותם איך שהם (גם את אחינו החילונים)" רוממות האידאות בגרונם וחרב פיפיות בידם. עלון "קוממיות" עמ' 3, במקרה תחת מאמר המכונה "חברים מקשיבים" (תכף תראו איזה חברים...) קריקטורה שהשטרימר הגרמני לא היה מתבייש בעוצמת אהבת ישראל הטמונה בה לכבוד החג בו נגאלו אבותינו המשותפים ונעשינו לעם אחד ומיוחד (רק בלי הרצל ובן גוריון):

הצייר מציג את ארבעת הבנים בגירסא מודרנית, הרשע הוא איש יס"מ, האינו יודע לשאול הוא זקן קרח עם חולצה של קדימה ציפי ליבני. החכם הוא כמובן מזרוחניק עם כיפה סרוגה גדולה והפנים המאירות והשמחות ביותר. והתם, נו מי הוא התם?  כן, חרדי עם כובע וחליפה (והיחיד בבנים, עם הזקן היהודי, נקודה נוספת למחשבה) הרי הם, הבחורי ישיבה וגדולי הדור שלהם לא מבינים כלום לא בתורה ולא בהשקפה. הם הבן שאינו מבין מדוע בכלל עושים את כל הפסח הזה. הם התגלמות ה"תם". אכן אהבת ישראל במיטבה...

 

ה. בעלון "השבת" (גליון 242) עמ' 13. תחת מאמרו של חיים דרוקמן ראש ישיבות בני עקיבא, "הגאולה השלמה" המסיים במילים "זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו (תשאלו בכל משתלה מה הם סיכוי צמיחתו של שתיל בן 61 שנה שלא רק שלא המשיך לצמוח, אלא קיבוציו התפרקו, חלוציו נעלמו, חזון הפרחת השממה ומיגור המלריה הוחלף בחזון הוילה הפרטית והקרירה האישית, והמילה ציונות מזכירה לנוער רק את שיעורי הסטוריה)...עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח (?) הוא גאולת הנשמה, אז תהיה גאולתינו שלמה".

ומתחת ישנה פירסומת, המסבירה כיצד אכן נזרז את השיבה לארצנו וקיבוץ הגלויות לתוכה:

"חוויה באנגלית" ומתחת - תמונה המראה תערובת בנים ובנות בגילאי העשרה בלבוש שאינו צנוע בתכלית העומדים צפופים מעורבים זה בזה בתמונה משותפת. ומתחת "טיולים, בילויים(!) ולימודי אנגלית לנוער דתי בגילאי 15 - 19 בלונדון (לא שבגיל יותר מבוגר לא צריך ללמוד אנגלית והמארגן מתנגד לעשות עוד כסף, אלא זה הגיל שה"כיף" במיטבו שאש בנעורת ויצר הרע חוגג, ומספר הנרשמים מובטח) ומשפט סיכום למטה : "חגיגה מתמשכת בלונדון לצעירים שאוהבים כיף..." (מעניין אם כוונת הכותב שלימוד האנגלית יוצר את הכיף והחגיגה המתמשכת הזו, או שמא דבר אחר...). כמובן, מצויין למטה "ישנה אפשרות למגורים באיזור דתי ולמזון כשר" כלומר, זה לא ברור שהאוכל שהם יאכלו יהיה כשר והם יגורו במקום דתי שיאפשר להם תפילות במנין ס"ת וכיו"ב מהפולקלור הדתי הנהוג משום מה בארץ המיושנת, צריך לבקש את זה, מי שזה איכפת לו, מי שלא - לא. קופים - כופים, צריך להעביר את היהדות בצורה יפה לא בכפיה ח"ו.

תגובה לאברהם