חיפוש מקור

ראיתי בכתבי הרבנים נגד הרב קוק (איני זוכר כעת שם הכותב) שהר' קוק בספריו משבח דת הנוצרות, אתה יכול להפנות אותי למקור?

תודה

מקור אחד

בספר משכנות הרועים חלק ג א' קכד:

"בהניר עמ' ז...ושיבח את הנוצרי ימ"ש" 

כמה מקורות על שבח הרשעים של בנו הרצי"ה

"היה משבח ומצטט הרבה פעמים את זלזולו של ניצ'ה בנצרות. בהקשר אליו היה מזכיר מידי פעם (אמרה של הרב), שהיו נשמות גדולות שהתגלגלו אל בין הגויים" ‏{דרך אגב, ניצ'ה הוא אחד מאבות הכפירה המודרנית ואמר משפטים כמו "האלוקים ברא את האדם(רק הפוך)" והרבה פילוסופים היום חושבים שהיו לדעותיו הרבה השפעה על גרמניה הנאצית. נשמה גדולה???} (גדול שמושה, קלג,י)

לימוד זכות על הרפורמים: "נטיות מצומצמות של חזרה אל הגוף הלאומי הכלל ישראלי" (לנתיבות ישראל ג, עמ' רפב. והוא נוקט שם שמות של רפורמים) 

"לשמירת כבודו של רח"נ ביאליק... ויעמוד בפרץ למען שמירת כבודו הגדול של משוררנו הלאומי ז"ל..." (לנת"י ג, עמ' רסו)

"למעלת כבוד ר"מ הדגולה מרבבות ישראל - מרת גולדה מאיר" (שם עמ' רנח)

מתוך המאמר "להצדיק צדיקים הרצל" שהתפרסם בעיתון הצופה (לנת"י ב, עמ' קכג): הרצל - איש אמונה {נכון, אמונה מהסוג של שפינוזה שר"י. לעומת זאת על החרדים הוא אומר: "כפירה המתלבשת בחרדיות וצדקנות"... לנת"י ג, עמ' פג,. אני} נורדאו - בעל תשובה במלוא מובן המילה {הוא חי עם גויה עד יומו האחרון, סתם פרט שולי... אני}

מתוך דרשה ל"בני עקיבא": "השם הגדול הזה הנקרא עליכם, הם של אותו ענק הענקים הישראלי רבי עקיבא" {יש לך ביזוי ת"ח גדול מזה? אני}

המקור לדברי הר' קוק...

המקור בו משבח הר' קוק את אותו האיש הוא במאמרו "דרך התחיה"  אשר פורסם במסגרת הקובץ "הניר" (שנה א' חוב' א' תרס"ו, ופורסם גם ב"מאמרי הראי"ה" חלק א') קובץ ספרותי שהוציא לאור א.ז. רבינוביץ'. וז"ל: במעמד חלוש כזה באה הנצרות ותעש בקיעים באומה. מחוללה היה בעל כח אישי נפלא, הזרמתו הנפשית היתה גדולה, אבל לא נמלט מהחסרון האלילי, שהוא תגברת ההזרמה הנפשית מבלעדי החנוך המוסרי והלמודי, וכ"כ נמסר לזרמת הנפשיות שלו ומסר לתוכה את הדבקים בו, עד אשר אבדו את התכונה הישראלית ונתנכרו מעשיהם ורוחם למקור מחצבתם.

בני משפחת שטרנבוך אשר אירחו את הר' קוק בעת שהותו בשוויץ במלחה"ע הראשונה העידו בפני גאון הדור רבי מאיר אריק זצוק"ל כי פעם אחת נרדם הר' קוק בלילה על הכסא והספר שהיה בידו נשמט. בעל הבית הר' שטרנבוך ניגש להרים את הספר ונחרד לראות כי המדובר ב"ברית החדשה". כששאל את הר' קוק לפשר הדבר אמר לו הר' קוק כי אין להרהר אחר הרב...

לעומת זאת כשנשאל על יחסו החיובי לאותו האיש הוא תוקף אותו בחריפות [אגרות הראי"ה חלק ב' אגרת שע"ה] וז"ל:

"וע"ד שאלתו בנדון שכתבתי בחוברת "הניר" ע"ד אותו האיש, שהי' לו כח אישי נפלא והזרמה נפשית, שנמצאו איזה אנשים שתמהו ע"ז וחשדו אותי כאילו באתי לספר ח"ו בשבחו, של אותו פושע-ישראל, שעשאוהו נכרים ע"ז. ידע ידידי, שלא כן הדבר, וכל מי שיקרא את מאמרי העמוק הנ"ל באותו העיון הראוי לענינים רמים כאלה, לא יוכל להעלות כלל על דעתו, שיש כאן ענין של שבח. כי הלא כה דברי, שעצם הכח האישי וההזרמה הנפשית הוא כח טבעי, והוא תלוי בהכשר אם מכשירים אותו ע"י קודש עליון הוא מתעלה, ואם עוזבים אותו בעינו, ונמסרים אליו כמו שהוא, נופלים על ידו לעמקי זוהמת ע"ז. ומי שטעם טעם עץ החיים ידע ויכיר, שזהו סוד פנימיות וחצוניות, שכשהפנימיות מחיה את החיצוניות נהפך לקדושה, וכשהחיצוניות פונה את עצמה מלקבל מהפנימיות חוזר הכל לתוהו וטומאה. ובארתי שורש טומאתו של פושע-ישראל הנ"ל ומהיכן כחו לקוח מכח התוהו שנמשך אחריו, ומשך לתהומא רבא של זוהמת ע"ז ביחוד אותם מבני ישראל שנמשכו אחריו. ולעת כזאת, שבעוה"ר ההסתה מרובה ליציאה מן הכלי, מצאתי לחוב קדוש לבאר דברים הללו. וזה דרכם של חכמי ישראל מעולם, לא להקטין את ערכם האישי של הרשעים הגדולים כ"א להראות את גודל כחם ולבאר, שבכל גדלם השחיתו, בהשתקעם בטומאתם". ע"כ.

כלומר, בפרהסיא כשמנסה הר' קוק למצוא חן בעיני המשכילים האפיקורסים הקוראים את דבריו אזי מחולל הנצרות הוא "בעל כח אישי נפלא והזרמה נפשית" אך כשמעירים לו על כך הוא מוכן לכתוב בחדרי חדרים ולא לעיני המשכילים המומרים כי הוא פושע ישראל..

מעניין מאד שהוא ותלמידיו הבאים אחריו הפכו את פושעי ישראל הגרועים בהרבה מאותו האיש יען אשר כפרו בעיקר ל"צדיקים" ולאנשים חיוביים וזהו קו הבולט לאורך כל הגותו האפיקורסית. הנצרות, הציונות ושאר הע"ז אינם אף פעם שליליים אלא ""חיוביים" ורק שיש בהם "חסרון" אותו ימלאו תלמידי הר' קוק. אך המציאות הוכיחה כפי שראינו בפרשת השבוע כי כשפונים אל האלילים ומוצאים בהם ולו משהו מן החיוב אזי סופך לעשותם אלוה ויבואו תלמידיך אחריך ויהפכו את המשומדים והאפיקורסים הגמורים ביותר לצדיקים ולבעלי תשובה במלוא מובן המילה יחד עם נשותיהם הגויות. והרבה יש להאריך בזה אך אין הפורום המקום המתאים לכך.

בברכה, יואל.