---

האם מותר לשמוע מוזיקה שחוברה ע"י מלחינים

---

לא דתים?

שמי רויטל ואני לומדת באולפנת צביה בירושלים.

כמה בנות לספסל הלימודים משמיעות מוזיקה ישראלית עכשווית כולל שירי ארץ ישראל

האם מבחינה הלכתית מותר לשמוע שירים שחוברו ע"י חילונים?

תודה

---

איזה מוסיקה מותר לשמוע?

---

שלום רויטל!

שאלת שאלה חשובה שנוגעת ודאי לרבים ורבות מאחינו ואחיותינו בית ישראל וגם מתאימה לשבוע שבו קוראים את פרשת "והיה עקב תשמעון".

ראשית- צריך לדעת שעצם ההיתר לשמוע מוסיקה (ובמיוחד כזו המלווה בכלי נגינה) ואפילו שירים שבמהותם הינם שירי הלל ותשבחות לקב"ה הוא קולא מעיקר הדין שפסק הרמב"ם בתשובותיו בסי' רכ"ד וז"ל:

התשובה ידוע, שעצם הזמר והניגונים כלם אסורים, אפילו אין אומרים עליהם מלים כלל, לאומרם (סוטה מ"ח א') ז"ל אודנא דשמעא זמרא תעקר. וכבר באר התלמוד (גיטין ז' א') שאין הבדל בין שמיעת הזמר או ניגון על מיתרים או השמעת הנעימות בלא [מלים], אלא כל מה שמביא לידי שמחת הנפש והתרגשותה, (הוא) אסור, כמו שאמרו, וסמכו דבריהם אל איסור הנביא, (שאמר) (הושע ט' א' ועיי' גיטין שם ע"ב) אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. וטעם זה (הדבר) ברור מאד, לפי שכוח תאוה זה צריך לכובשו ולמונעו ולמשוך ברסנו, ולא שיפעל ויחיה מתו (עי' מורה נבוכים ח"א פ"ה, פ"ן) ואין משגיחים באחד היוצא מן הכלל שמעטים כמותו, אשר (זה) מביאו לידי שמירת הנפש ומהירות התפעלות להשגת מושכל או כניעה לדברים האלהיים, לפי שדיני התורה לא נכתבו אלא לפי הרוב והרגיל, שדברו חכמים בהווה (עי' למשל שבת פ"ו מ"ו ומ"ט.) וכבר בארו לנו הנביאים זאת ואמרו בגנותם השימוש בכלי השיר על דרך הפולחן ע"י שמיעתם, וזה אומרם (עמוס ו' ה') הפורטים על פי הנבל כדוד חשבו להם כלי שיר. וכבר בארנו בפרוש אבות (פ"א מי"ז), שאין הבדל בין הדיבורים העבריים לדיבורים הערביים, ואין זה אסור או מותר אלא לפי העניין הכלול באותם הדיבורים. ואליבא דאמת אסור לשמוע דבר טפשות, אפילו נאמר שלא בשירה, ואם מנגנים אותו על כלים, יש כאן שלשה איסורים, איסור שמיעת דבר טפשות ונבלות הפה (עי' מורה נבוכים ח"ג פ"ח, פ"ן) איסור שמיעת שירה, ר"ל זמרא בפומא, ואיסור שמיעת (כלי) מיתרים. ואם זה במקום שתיית יין, יש איסור רביעי, והוא אומרו (ישעי' ה' י"ב) יתעלה והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם. ואם המזמרת אשה, יש שם איסור חמישי, לאומרם (ברכות כ"ד א') ז"ל קול באשה ערוה, ומכל שכן אם היא מזמרת. (וכבר) התבארה האמת במופת, והיא, שהכוונה בנו, שנהיה גוי קדוש ולא יהיה לנו מעשה ולא דיבור אלא בשלמות או במה שמביא אל השלמות, ולא שנעורר הכחות המונעים מן כל טוב, ולא שנפקיר (עצמנו) בהוללות ושחוק. וכבר בארנו בזה הענין במורה בחלק האחרון (ח"ג פ"ח) שבו, מה שיש בו מספיק, בדברים (שהם) מופתיים לאנשי מעלה".

כמו כן, אני ממליץ לך לקרוא קונטרס חשוב שחובר בנושא זה ושמו "כי דבר ה' בזה". הקונטרס יצא לאור ע"י הועד לנגינה יהודית העוסק בהשתדלות למנוע חדירת השפעות שליליות בתחום המוסיקה לתוך הציבור החרד לדבר ה' אך יש בו הסברים רבים על השפעת המוסיקה וכן על האלמנטים השליליים וההרסניים שיכולים להיות בה (הן ממקורות תורניים והן ממחקרים שנעשו בענינים אלה בעולם). אם תרצי נשמח לשלוח לך את הקונטרס.

כמובן שהקולא של הפוסקים אחרי הרמב"ם להקל בשמיעת שירות ותשבחות לקב"ה אינה תקפה כהוא זה לגבי שירים של חילונים אשר מלבד איסור שמיעת דבר טפשות מלאים לרוב בגועל נפש ובכיעור שכל יהודי שלא כהה לבו לגמרי לא יכול שלא לסלוד מהם. (וכבר התבטא מרן החזו"א פעם ואמר: "מה שאצלם מוגדר "אהבה" אצלנו מוגדר "כרת")

ואפילו  כשמדובר בניגון ללא מילים מובא בקונטרס הנ"ל (עמ' 16-17) וז"ל:

"כתוב בספרים הקדושים שמי ששומע נגינה ממנגן רשע הרי זה מפריע בעבודת הבורא. וז"ל הרב שמואל אליהו מז'וואלין זצ"ל בסוף ספר אמרי שאול: "אחריות כבדה לוקח אדם על עצמו כשהוא משמיערינה, כי עליית הנפש והנשמה וירידתה נתונים בפי הניגון. הכל תלוי במנגן. הניגון עשוי להעלותו עד גבהי מרומים ולהורידו ח"ו עד שאול תחתית" עכ"ל. ומזה לומדים שאפילו אם הניגון הוא כשר ורק המנגן אינו כשר, הרי זה נותן השפעה רעה לאדם ומחליש את הכח הרוחני שבו.

יש לציין שלא מצאנו בספרי רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל בארצות אשכנז להיזהר מהמוסיקה של הגויים, חוץ ממה שהזהירו שלא לשמוע שירי עגבים, שהם שירים של חשק ותאוה, [ובדרך כלל עיקר הרע בשירים אלה נמצא בתוך המלים ולא בתוך הניגונים], יש להסביר את הדבר כי עד המאה העשרים רוב המוסיקה בארצות אירופה היתה מכובדת, ולכן לא כתבו גדולי האשכנזים להיזהר מניגוני הגויים בזמניהם. ואותם גדולי ישראל שהזכירו את הרע שיש בכמה סוגים של מוסיקה היו גרים בין הערבים, וידוע שמוסיקה שלהם מלאה זימה. וזה לשון הרב חיים פלאג'י זצ"ל בספר כף החיים סי' יג' אות ו': "מי יתן שיזהרו המשוררים שלא ינגנו הקדיש והקדושה בניגוני הגויים במאקאם, שהיודע מהם יבוא לו הירהורים רעים, ופיגול הוא לא ירצה, וההעדר טוב ממציאותו".

אבל בזמנינו הגיעה המוסיקה לשפלות רוחנית שלא היתה כמותה מעולם. ובמקום להיות נחשבת לאומנות מכובדת, המציאו הגויים בימינו סוגים חדשים של מוסיקה שכל תפקידה הוא לעורר את היצר הרע וההשפעה על צעירי הגויים ניכרת היטב. ואעפ"י שאין רוח חכמים נוחה מזה כלל, הזמרים החרדים ושותפיהם מחקים את הסגנון המודרני של הגויים בלי לחשוש לנזק שמגיע לנשמותיהם של הצעירים ששומעים את שיריהם. והם מעיזים לקרוא לזה בשם "מוסיקה חסידית" רחמ"ל, ולוקחים מלים דוקא מכתבי הקדש כדי לרמות את הציבור לחשוב שיש איזה קדושה בשירים שלהם. למה הדבר דומה? לקבוצה של כופרים שמקימים מדינה ורוצים להראות את עצמם כאילו הם הנציגים של העם היהודי, ומשתמשים בסמלים יהודיים כגון המגן דוד והמנורה של בית המקדש וכו' כדי לרמות הרבה יהודים תמימים בכל העולם לחשוב שיש להם איזה שייכות ליהדות" ע"כ מהקונטרס הנ"ל.

וקל וחומר בן בנו של קל וחומר באשר למוסיקה ולשירים של החילונים!!

וגם מה שנקרא שירי ארץ ישראל כמו:

בארץ אהבתי השקד פורח...

הם שירים ללא טעם וללא ריח! המנתקים את הקשר לא"י מהקשר לבורא עולם והופכים אותה לאיזה חתיכת אדמה "אהובה" כמו שהספרדי אוהב את אדמת ספרד והרוסי את אדמת רוסיה"

והקב"ה ברחמיו יזכנו לשמוע אל מצתוותיו ואל דברי עבדיו הנאמנים גדולי הדורות וגדולי דורנו ולקדש את כל חושינו שיהיו ראויים  לשרת את מלכנו ונשמע ונראה ונתבשר בשורות טובות במהרה אכי"ר. 

בברכה, יואל.