---

ערב רב??

---

1.שמעתי שהגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל כינה את ראשי הציונים בתואר ערב רב. רציתי לדעת מה המקור לכך? והאם לא עדיפה שיטתו של הראי"ה קוק  שדבר תמיד בעדינות כלפי כל יהודי יהיה מי שיהיה?

2. האם יש מקור בדברי גדולי ישראל לכך שרוב הגדולים התנגדו לציונות והאם יש מקור בדברים של רבני המזרחי לכך?

תודה, רוני.

---

מקור מפורש פרשת שלח

---

רוב גדולי ישראל התנגדו לעלות לא"י רק 2 תמכו

והקב"ה הכריע: המיעוט צדק ..........

---

אכן היו כאלה...

---

שהבנתם היתה כהבנתך ופוק חזי מה עלה בחלקם כפי שאומרת בפירוש אותה פרשה שממנה נסית להסתייע:

וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ:

(מא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח:

(מב) אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:

(מג) כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם:

(מד) וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה:

(מה) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה:

 

בברכה, יואל.

---

לרוני

---

להזכירך שהרב קוק חי לפני קום המדינה ויכול להיות(ואינני רוצה הכנס לנעליו הגדולות מאוד של הרב קוק) כאשר הוא היה רואה את השמד הרוחני שמעבירים הציונים את ילדי ישראל ואת החורבן הנורא של גוש קטיף יכול להיות שהוא היה משנה קצת את דעותיו בנוגע למדינה הציונית(כפי שאני עשיתי אחרי ההתנתקות)!

---

המקור בדברי הגר"א וסרמן הי"ד...

---

הוא בתחילת מאמרו הגדול והחשוב "עקבתא דמשיחא" תחת הכותרת: "אומר אני מעשי למלך". את כתב היד של מכתב זה אפשר לראות בנספחים לספר "מרא דארעא ישראל" חלק ב' (ירושלים, תשס"ג).

אגב, אולי תתפלא לשמוע אבל הראי"ה קוק לפני שהחל לומר על טמא טהור שלא כהלכה לא דבר אחרת מהגר"א וסרמן ושאר גדולי ישראל.

באחת מאגרותיו (אגרות הראי"ה חלק א' אגרת רי"ב) הוא מספר על עולים חדשים שהגיעו לא"י מתימן ומשבח את עדיפותם על העולים החילונים שבאו מרוסיא ושים לב כיצד הוא מכנה את האחרונים וז"ל: "פה במושבה נוסף ב"ה דבר לטובה, ע"י הד הקול של קיבוץ גלויות לאה"ק, שבא לארץ תימן, באו רבים מאחב"י היושבים שם , בלחץ נורא וגלות איומה מאד , לאה"ק, והם אנשים מסתפקים במועט מאד , רובם ככולם בני תורה , כמעט שלא נמצא ביניהם ע"ה כלל , וכולם חרדים ויראי ד' מאד . לוקחו כמה מהם בתור פועלים במושבה, ומה טוב הוא שאלה ימלאו את המקום של הפסולת דמסיטרא דע"ר הבאים מרוסיא, שהגרועים שבהם א"א שתהי' להם אחיזה בא"י, "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה". ע"כ.

לגבי שאלתך השניה: ראה דברי ערוך השלחן הכותב וז"ל: "וביותר אוי נא לנו כי דת תורתנו הקדושה הולכת הלוך וירוד באופן שאין לשער, וביותר אחרי שנתפשטה לדאבון לבבינו החברה הזעומה המכונים "ציונים", ועליהם נאמר ציון במר תבכה הם הם כיבו אש דת קדשנו ומקדשים ומטהרים ראשי פורקי עול כידוע לדאבון לבבינו וגם החדשים המזרחים (היינו הציונות הדתית) לא טובים מהמערבים הישנים וארס נחש במקומו עומד, ואם כי תודות לד' כל גדולי ישראל מגלים ערות החברה ההיא (היינו ה"מזרחי".) על כל זה תופסים מעמי הארץ רבים, מפני שלמראית העין אומרים שהמה יגדרו הפרצות ושועלים קטנים מחבלים כרם ד' צבאות...מאלה וכאלה באמת רפו ידינו ונחבל רוחינו וכו'.. הכלל: כל ירא אלקים באמת בורח מפני הציונים המזרחים כבורח מפני האש- אך אלו העומדים על שתי הסעיפים נמשכו אחריהם ואין בהם רבנים זולת המעטים שיסדוה לפי דעתם המשובשה. הרבה יש לדבר בזה אך לא יספיקם הגליון" ע"כ. ("הפלס", כסלו תרס"ה, דף קלט'. "תל תלפיות", חצי חשון תרס"ה, "משכנות הרועים" חלק א' עמ' רכג'-רכד').

וכתב מרן החזו"א כי איננו מכיר חילוקי דעות בין גדולי ישראל ביחסם הן לציונות והן לה"מזרחי".

כמובן שגם בקרב המזרחי יש שהודו בכך שהם מיעוט דלא מינכר מקרב כל גדולי ישראל ויש אף שהתגאו בכך היינו באומץ של קומץ אנשים לצאת נגד כל גדולי ישראל. אחד מהם היה הר' יהודה לייב זלוטניק אשר במאמר שפורסם לקראת הועידה הארצית השניה של המזרחי שהתקיימה בפולין בתרע"ט (1919) וכן בועידה עצמה אמר (אחרי שתקף את דרכה של היהדות החרדית בעמידתה מנגד לתנועה הציונית) את הדברים הבאים: "ואולם לאושרנו נמצא בקרב האורטודוקסיה קומץ -כן, רק קומץ- אנשים אשר הרגיש אחרת, הבין את הדבר באופן אחר וגם היה לו האומץ לבלתי הגרר אחר הרוב, כי אם לפעול על דעת עצמו". (מתוך הציונות הדתית בתמורות הזמן, הוצ' הקיבוץ הדתי-נאמני תורה ועבודה, תשמ"ט, עמ' 52). 

בברכה, יואל