דיעה מעניינת בנושא המדינה

שלום יואל.

בתור בחורה דתית לאומית שהתחרדה , קראתי את הספר דת הציונות ואכן הוא סתם לי הרבה חורים בהשקפה. אני חייבת לשתף אותך באירוע שקרה לי השבת שמאד מעסיק אותי, אשמח לתגובתך בעניין.

השבת התארחתי אצל משפחה חרדית חסידית, ובדברי התורה של ראש המשפחה, אברך ת"ח, הוא דיבר על אברהם אבינו שהייתה נשמה גדולה, שהקליפות אחזו בו ולכן הקב"ה הוצרך לשימו בבית תרח כדי לתת מענה לאחיזתם , שהרי כך הם הסכימו לשחרר אותו. שאלתי את בעל הבית: מה, הקב"ה צריך אישור ממישהו? הוא לא צריך כלל! כדי להוריד נשמה גבוהה הוא לא צריך אישור ממישהו.. אז הוא ענה לי שבגלל שיש מציאות של בחירה חופשית בעולם, כן היה צורך לשים את אברהם בבית של תרח, כדי שיבחר ויגיע כמו שעשה , לעבודת ה' מתוך בחירה פנימית.

ואז הוא אמר שזה דבר ידוע בכתבי האר"י שכשיש נשמות גבוהות, או בכלל דבר טוב שצריך לרדת לעולם, יש הרבה מניעות מצד  החיצונים שלא יתאפשר הדבר, ונתן דוגמאות כמו דוד המלך שהיה חייב לצאת מרות המואביה דווקא, או מעשה תמר - שממנה יצא המשיח, שיצא דווקא בשל מעשה לא ראוי כי כך יכל לרדת לעולם. .

בעקבות כך, התגלגלה שיחה על הקמת המדינה והוא אמר כך: יש 3 דיעות:

אלה שסוברים שהמדינה היא מתנת ה'

אלה שסוברים שהמדינה היא מעשה שטן

והדיעה השלישית- שבעצם המדינה לא יכלה להגיע ע"י אנשים שומרי תורה ומצות אלא דווקא ע"י אנשים חילונים כופרים, כי כך כביכול, כוחות החיצונים והקליפות התרצו (מה אכפת להם שהם יעשו להם את עבודת השמד..)  מכאן יוצא- שהמדינה היא מתנה רק שהיא באה בערמה, בהפוכה כמו שאומרים בלשוננו..

שאלתי אותו: אם כך, איך אנו צריכים להתייחס למדינה?

הוא ענה שזו אכן מתנה א ב ל בגלל שהמדינה לא הולכת בדרך תורה ויש התנגשות עם היהדות אנו לא לוקחים חלק ממנה. אך עצם הרעיון הוא טוב, כי בספרי הנביאים כתוב שהגאולה תגיע שכשעם ישראל יהיה בארץ ישראל ויהיה לו חזקה עליה. כך שזה מעיין סוג של התחלתא דגאולה..

אני חייבת לומר שזה מבלבל אותי..יש את המציאות,הפשוטה שאכן המדינה אינה מתנה והיא נוסדה ע"י כופרים ולכן אין לקחת בה חלק בשום מצב מלכתחילה. ויש את כל עולם הקבלה שלפי המושג הזה המדינה היא כן דבר חיובי רק שהיא חייבת להיות לפי דרך תורה...

החלטתי שבמוצאי שבת אני ישר כותבת לך כדי לקבל את תגובתך.. איך צריך להתייחס למדינה הזו למען ה'??

שלום שירה...

תשובה חלקית לשאלתך תמצאי בדיון שיש בסמוך עם מאיר (כאן בפורום). תשובה מפורטת יותר שתסביר את טעותו של האברך הנכבד אצלו התארחת אשתדל להכניס לפורום בקרוב.

בברכה, יואל.

האם המדינה היא "מתנה"??...

בס"ד

 שלום שירה!

ראשית, שמחנו לשמוע על עוד בת ישראל שספר "דת הציונות" היה לה לעזר בביסוס השקפת עולם יהודית תחת ההשקפה הדת"לית אשר מן הניכר מקורה.

כפי שכתבתי, בתשובותינו למאיר התיחסנו באופן חלקי לשאלתך אבל היות ואותו אברך מתוך חוסר ידיעה גרם לך לבילבול נסביר יותר את הדברים. לפני כן אציין שביאור כל נושא הקליפות והצורך "לרצותן" הוא נושא עמוק שצריך (כמו כל נושא בחכמת האמת) לגשת אליו אחר הקדמות מסודרות אך לעניננו אין צורך בכך.

 בספר "שער הגילגולים" [לרבי חיים ויטל גדול תלמידי האריז"ל) בהקדמה טו' המבארת טעם הדבר שמצינו היות צדיקים גמורים גדולים בני רשעים בהתיחסו להולדת אברהם מתרח מסביר מהרח"ו שסבת גלות השכינה לבין האומות והקליפות לאחר חורבן ביהמ"ק [וכן לאחר חטא אדם הראשון] הוא מחמת שגלו שם גם נשמות ישראל ואין בהן כח לצאת לבדן מן השביה לולא עזרת השכינה הקדושה. אך עצם הקשר שבין השכינה הקדושה לניצוצות הנשמות הבלועות בקליפות משפיע חיות גם לקליפה וככל שהנשמה הבלועה בקליפה גדולה יותר כן שואבת הקליפה חיות גדולה יותר בעבורה ולכן אינה רוצה לשחררה מקרבה לבל תיפסק חיות זו. ולכן כשרוצים לחלץ מן הקליפה ניצוצי נשמה גדולה על מנת להולידה כאן בעולם יש התנגדות גדולה מצד הקליפה לכך כי בזה גחלים אתה חותה על ראשה ואינה רוצה לוותר על החיות הגדולה שיש לה בעטיה של נשמה זו הבלועה אצלה ואך בתנאי אחד מוכנה לאפשר את הדבר והוא שתצא לעולם דרך טיפת זרעו של רשע הפגום בתכלית כי אז תיפגם יותר ממה שהיתה לכתחילה ותחזור אל הקליפות באופן שכבר לא תוכל עוד לצאת מהם וכתב שם וז"ל: "והנה הקב"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח ובפרט זו הנשמה הטהורה והמעולה ואז שומע לקולם [היינו של הקליפות] ומכניסה במקום הרע ההוא [היינו טיפת זרעו של הרשע] וכיון שיצאה מתחת ידם [היינו שאינם מערערין עוד על יציאתה לעולם מהטעם דלעיל]

הקב"ה עוזר אותה והיא מתנערת מעפר שריפת חטאתה וטומאתה ומכשרת מעשיה כמרגלית המתרחצת ומראה זכותה לעיני הכל ולא די כי אותה הנשמה ניתקנת אלא גם אביו שהולידו זוכה ע"י בנו וחוזר בתשובה ע"ד מה שנתבאר אצלנו בענין איוב שהיה גלגול תרח אבי אברהם אשר שב בתשובה ע"י בנו אברהם והקב"ה מרמה הקליפות כי חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח".

ע"כ דברי מהרח"ו בהקמה טו' וכל המתבונן בדבריו רואה מפורשות שהעובדה שצדיק יוצא מן הרשע לא הופכת את הרשע המולידו לצדיק ותרח נקרא רשע עד יומו האחרון!! ומה שנתקן ע"י אברהם הוא רק כשבא בגלגול נוסף וחדש ולא נקרא עוד תרח וגם אז היה צריך לסבול יסורין כדי למרק חטאו מן הגלגול הקודם ולהיתקן.

והנה על בסיס דברי מהרח"ו הנ"ל כל ההשואה שעשה אותו אברך לגבי מדינת ישראל אינה כי אם חוכא ואיטלולא וזאת מכמה סיבות.

א. מדינה גשמית אינה ערך ביהדות לא גדול ולא קטן שיהיה שייך לדמותו לנשמת הצדיק ולדמותם זה בזה.

ב. אם במשל ישנם: שכינה, קליפות, תרח ואברהם הרי שהמקביל למדינת ישראל מצד הנמשל הן הקליפות ולא נשמת אברהם (ואפילו לא נשמת תרח) שהרי כל מטרת המדינה ומקימיה וכל מהותה היא לטמא ולטנף נשמות ישראל בכל מיני צחנה וטינופת ממש כמטרתן של הקליפות. ואם תצא בסוף נשמת מלך המשיח מתוך הטינופת הזו הרי יגרום הדבר לאבדון הקליפה ולמותה [כמו שמבאר שם מהרח"ו].

ג. רק אחרי שאברהם בהתנהגותו הופך לצדיק אזי מתגלה כי היתה כאן נשמת צדיק בתוך זרעו של רשע אך לפני כן אין לנו כאן כי אם זרעו של רשע. וא"כ כל זמן שלא רואים כאן כי אם את תרח רק שוטה יגיד על תרח הרשע עובד האלילים כי הוא "מתנה"

וגם אח"כ שאברהם נהיה צדיק גמור תרח נשאר רשע גמור כך שגם אם עתיד לצאת ממדינת ישראל משהו טוב ונעלה על פי חשבונות הקב"ה הנעלמים מכל בריה אין זה משנה כלל את מהותה של המדינה העומדת לנגד עינינו וכמו שתרח נשאר רשע גמור על אף שהיה אמצעי להולדת אברהם הצדיק כך מדינת ישראל כיון שבמהותה היא רע גמור (ואין לך רע גמור וחילול ה' גדול יותר מאשר מרידה בפרהסיא בבורא עולם מתוך כפירה בו ועוד תחת השם "ישראל" תוך הדחת רוב כלל ישראל אחרי כפירה ומרידה זו) אזי אין העובדה שאולי יצא ממנה בעתיד משהו טוב תשנה את היחס אליה.

בשבת האחרונה קראנו בפרשת כי תשא על חטא העגל. והנה מהתשובה על חטא העגל יצאה מתנה נפלאה לעם ישראל הלא הוא יום הכיפורים אשר בו "יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". האם יאמר אותו אברך כי עגל הזהב היה מתנה מה' בשל כך?? האם אותו אברך לא מתענה בי"ז בתמוז בשל העובדה שכתוצאה מחטא העגל זכינו ליום הכיפורים?!.

מי שחושב שמדינת ישראל כפי שהוקמה בה' באייר תש"ח ומאז ועד היום הינה מתנה אינו אלא או שוטה או מלגלג על דברי חז"ל ואינו פחות שוטה ממי שיאמר כי עגל הזהב הוא מתנה לכלל ישראל. כך שאם ישנן ג' דעות לגבי המדינה הרי מקומן של ג' דעות אלה הוא מחוץ לבית המדרש. ומה שראו איזה גדולים את המדינה כמשהו שיש בו מן החיוב