כתבו לנו סרטים ספר דת הציונות פורום מאמרים מסמכים
כ"ב טבת ה'תשס"ו

התיחסות גדולי ישראל לראי''ה קוק ולספרו ''אורות''

מאמר מס. 83

גירסה להדפסה
הגיבו או קיראו תגובות למאמר זה

התיחסות גדולי ישראל לראי''ה קוק ולספרו ''אורות''

בספרים השונים שיצאו אודות הראי"ה קוק מוצגת ההתנגדות אליו ואל שיטתו כהתנגדות של "מיעוט קנאי" שהפיץ נגדו כתבי שטנה והאשימו בהאשמות חסרות בסיס. מהטענות החמורות שטענו נגדו גדולי הדור בארץ ובחו"ל מתעלמים כותבי קורות חייו. במאמר שלפנינו נביא מדבריהם של גדולי ישראל בדורו של הראי"ה בארץ ובחו"ל מהם נוכל לראות באספקלריא מאירה של דעת תורה כיצד זעקו והתריאו מבעוד מועד גדולי הדור מפני שיטתו המסוכנת שבדורנו די בבדיקת תוצאותיה כדי להבין כי דברי גדולי ישראל היו רחוקים מ"קנאות קיצונית" ולא היו אלא קיום דברי חז"ל (בגמ' במס' תמיד לב.) "איזהו חכם-הרואה את הנולד".


כמו כן נדגיש כי אין בכוונתנו להכפיש את הראי"ה קוק או לטשטש את עובדת היותו גדול בתורה אלא רק להזים את הטענה כאילו היו מבין גדולי הדור כאלה שהתיצבו לימין שיטתו או תמכו בה ולהראות כי אדרבה, התיצבו למלחמה כנגדה והתריעו מפניה עד כמה שרק יכלו.


(רוב החומר המוצג לקמן לקוח מתוך הפרק "פרשת הרבנות" בספר "מרא דארעא ישראל"-חלק ב' (תולדות מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל), להרה"ח מנחם מענדל גערליץ, שיצא לאור לפני יותר משלשים שנה בהסכמת גדולי רבני ירושלים ובראשם מרן בעל ה"מנחת יצחק" (רבי יצחק יעקב וייס זצוק"ל) ובד"ץ העדה החרדית, ונדפס מחדש בירושלים בשנת התשס"ג. ספר זה הוא מהחשובים ביותר בסוגיית מלחמתה של היהדות החרדית עם הציונות ואביזרייהו בארץ ישראל בכלל, ובסוגית יחס גדולי ישראל לראי"ה קוק ולשיטתו בפרט. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שהדברים יהיו לתועלת.


מכתב מאת  בית הדין  בירושלים וזקני הדור מרן הגרי"ח זוננפלד ומרן הגרי"י דיסקין שנשלח לגדולי הדור בחו"ל


ידיד ה' הננו מוכרחים הפעם לצאת מגדרנו מדת השתיקה ולהודיע צערנו גלוי גם לכבוד תורתו הרמה שיחי' – הן הובא לפנינו חוברת נדפסה מקרוב לרב אחד מפה, והנה נשתוממנו לראות ולשמוע דברים גסים וזרים לתורת ישראל כלה, וראינו כי את אשר יגורנו לפני בואו לכאן, כי יחולל חדשות לילך בדרכים עקלקלות אשר לא שערום רבותינו ואבותינו מעולם. בא ונהייתה לעובדא, ועוד יותר מזה אשר לא פללנו כלל. גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר לא ראינו עד כה וכי הפיץ כבר חוברות ברוח העת החדשה רוח הכפירה "ותרבות" חדשה, אבל האחרון הכביד אשר בשם "אורות" קראה מחוללה, ורעל מות בתוכה, יש בה הרבה דברים שאסור לשמען וכ"ש לכתבם ולהדפיסם. ולדאבון הלב הנם נקראים לבני הנעורים אשר לא ידעו ואשר אינם רוצים לידע ולהבחין בין אור לחושך, ובשגם כי שם רב נקרא על כותבם והם נכנסים בקרבם כארס של עכנאי, ומתקדשים ומטהרים על הגנות, ושם שמים מתחלל וסכנה והריסת דת משה ויהודית נשקפה בעטים של דברים כאלה על כל רוחו וחינוכו של הדור הצעיר, ואם אמנם החרשנו בגלוי עד כה מחשש מחלוקת וקטטה וחלול ה' שיכול לצאת עי"ז, אבל כבר עברו ושטפו כל גבול ופלך השתיקה ואם אנו מחשים ומצאנו עוון ח"ו – רצו"פ המחברת הזאת אשר כמה פרקים מלאים תהלות ותשבחות לרשעים, שם חושך לאור "ואור לחושך" ואומר לרשעים צדיקים אתם כמו שצועק:  (בפ' מ"ג, מ"ה, כ' וט"ז) "ואפילו לאותם הצעירים והצעירות בעלי ההתעמלות וההוללות אשר אנו מכירים בהם שעושים שבתם חול בפרהסיא, שהם מומרים לכל התורה, ועוסקים בפריצות נפרזה וכל מיני ניאפופים וכדומה. אומר שעוסקים ועובדים "עבודת הקודש" (פרק ל"ד) ואת אשר נפש רשעים ופושעי ישראל חפצה נתן להם בכתביו, ולעומת זה דוקר ועוקץ בעקיצות גסות את שלומי אמוני ישראל. (פ' כ' כמעשה עמלק וכו') וכי נפשם של פושעי ישראל יותר מתוקנת מנפש שלומי אמוני ישראל  (פ' מ"ג) וכן נפש כל המחזיקים בתוה"ק עפ"י מסורת האבות מקטין ומרעיל אותם בסם (אל מות) ובכמה דברים מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ר"ל. ועל כגון דא עקא. ואסור לנו למשתק שלא נתחייב ח"ו בדמם של כל אותם בני הנעורים והתלמידים אשר ישתו את המים הרעים הללו, ואיך נאמר אח"כ ידינו לא שפכו וכו', וכאשר שמענו מפי נאמנים כי כבר פשתה נגע הצרעת הזאת אצל הצעירים הישרים עד כה, בטענה ותואנה שהרי הרב אומר כך "להתעמל" ולהתעלס ועליזת החיים היא מעלה את השכינה כמו אמירת שירות ותשבחות שאמרם דוד המלך ע"ה בספר תהלים, אשרי אזן שלא שמע כל האלה, והנה זאת היא חובתינו בתור הקרובים אל החלל, ואל מקום המשפט לקדם פני הרועים רועי ישראל הנאמנים ולקרא להם כי יתנו ידם לעמוד בפרץ ולגדור גדר סביב חומת אש דתוה"ק וגדרי הצניעות והמוסר, וע"כ הננו פונים היום אל הדרת גאונותו שליט"א ואנו מעוררים אותו עוד הפעם כי כבר יצאה ההבערה הזאת "מקברות התאוה" ותאכל כמה נפשות יקרות בחורי חמד פרחי בני הישיבה ואם לא נמהר כלנו יחד לעצרו בעד הרעה ונאכל ח"ו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית כרם ה' צבאות.


יקום נא לעזרת ה' בגיבורים ויעורר נא את מכיריו ומיודעיו הרבנים הגאונים שליט"א לתת ידם לה' אמונה, ולדון על ספריו אם ספרי קוסמים הם, ולפרסם אותו ברבים כי אסור לעיין ולסמוך על כל הבליו ועל חלומותיו, ועתה הנה אנחנו עשינו את שלנו והודענו את צערנו גלוי להדרת גאונותו שליט"א, ומעתה הרי חובה זו מוטלת עליו להצטרף עמנו יחד לפרסם זה האיסור ברבים, ימלא נא את חובתו הקדושה וה' יהיה בעזרנו ע"ד כבוד שמו כי תמלא הארץ דעה את ה' ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ונזכה לראות בביאת  גואל אמת צדק במהרה בימינו אמן.


יצחק ירוחם בהגאון החסיד מו"ה                                   יוסף חיים זנענפעלד


משה יהושע יהודא ליב זצ"ל דיסקין                   רב ואב"ד לקהלת האשכנזים


                                                                              בעיה"ק ירושלם ת"ו


משה יוסף האפמאן


ראב"ד דק"ק פאפא                                               משה נחום וואללענשטיין


נשיא אגודת הקודש                                            ראב"ד בעיה"ק ירושלם ת"ו                                                    


מרדכי ליב רובין                                              יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל  


ד"ץ ומו"ץ


מכתב זה של גדולי וזקני הדור  בא"י יחד עם בית הדין בירושלים נתפרסם בין השאר גם כחלק  מקונטרס שיצא אז בשם "קול השופר" ועקב המשקל הכבד של דעת גאוני ישראל,  ניסו גורמים שונים להפיץ שמועה כאילו שגדולי ישראל  פרסמו מכתב הכחשה בקשר לדברים החריפים שנכתבו בקונטרס.


זקן חכמי ירושלים מרן הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין משיב (במכתב להגאון רבי משה שמעון זיויטש מיום כ' שבט תרפ"א)  אודות טענה זו וז"ל:


"בתשובה על שאלת כבוד תורתו הרמה ממני בדבר מחברת קול השופר אשר לפי דברי כבוד גאונותו נתפרסמו כבר מכתבי הכחשה גם בשמנו, הנני להשיב לכבוד תורתו הרמה מפני הכבוד ומפני כבוד שמים, כי אנחנו אין אנו יודעים כלל ממכתבי הכחשה בענין זה ואם נתפרסמו כאלה הנם מזויפים ומבקש אני מאת כבוד תורתו הרמה אם אפשר להמציאם לידי, המחברת קול השופר אם כי לא מאתנו יצאה, לבד המכתב הראשון שמצאנו תועלת גדולה לפרסם להסיר מכשול, הנה נתפרסמה ע"י אנשים חרדים לדבר ד' ומקנאים קנאתו מאת אנשים בעלי שיטות משובשות, ולדעתנו אין כאן שום הפרזה יתירה בדבריהם.


לו היה לנגד עיני כבוד תורתו הרמה ספר האורות וראה בו הדברים הזרים המוזרים לא היה אפשר לו להתאפק מלמחות ולצאת בזרוע נגד זה.


צר לנו כי קשה בעוה"ר בזמן הזה למנוע בעד דברים מסוכנים כאלו המטילים דופי בשיטתנו המקובלה והמסורתית והנותנים כח ועוז להסטרא אחרא, אנחנו לעצמנו מכירים את הרב הזה עוד מנעוריו ורעיונותיו המשובשות ידועים לנו מאז ובכל מקום שהוא נמצא הוא גרמא בנזקין להכניס רוחות זרות בצעירי ישראל ולהרחיקם מעל תורתנו הקדושה, ואם אנו מכסים טפחים הוא רק מפני שחוששים אנו לחלול שם שמים ומפני הכרתנו כי הוא לא ישוב מדרכיו ומצוה שלא לאמור דבר שלא נשמע.


ידע נא מע"כ כ"ג ידידי שיח' כי אני נמנע מלהשיב בענין זה מפני המחלוקת ואך הפעם יצאתי מגדרי בידעי את כבוד תורתו הרמה כי הוא חפץ לדעת אמיתן של דברים (בדברים אלה אפשר גם לראות סבה לכך שרבנים אחרים לא הגיבו באותה החריפות של גדולי הדור בא"י למעשיו, ולפרסום דעותיו אלה של הראי"ה קוק.) ובהיותי חושב כי ידיעת כתר"ה יכולה להיות לתועלת גדול בהרבה ענינים, ואין כוונתי לפגוע בזה במישהו כי אני נחבא אל הכלים ובורח מן המחלוקת כמטחוי קשת, כחכמתו יעשה למסור את דברינו אלו רק לאנשים צנועים וידועים לו במקום שימצא לתועלת.


דברי ידידו דוש"ת באה"ר מוקירו ומכבדו כערכו הרם מברכו בהצלחה רבה בדרכי ד' ובעבודתו הק' החותם למען כבוד התורה והמצוה.


                                                                            יצחק ירוחם דיסקין


לפסק זה של גדולי וזקני הדור בירושלים הצטרפו גם גדולי וגאוני העדה הספרדית. כך כותבים שניים מראשי העדה הספרדית בירושלים, מרן הגאון רבי יוסף חיים סופר  (בעל החבור ההלכתי המפורסם"כף החיים" על שו"ע או"ח [ומקצת סימנים ביו"ד]) ורבי יצחק ברוך.


ב"ה תזלרו"נ היום י"א לחו' רחמים ש' פר"ת


גם אני הח"מ ראיתי את המחברת הנזכרת אשר יש בו כמה דברים נגד תוה"ק ואסור לעיין וצריך ביעור כמ"ש הגאונים הנז', ואינני אלא כנטפל להם במצוה, וע"כ המצוה מוטלת על כל אחד ואחד אשר בידו כח לעזור ולכתוב איזה דברים נגדיים בכל כח לבטל המכשול ולהרים דגל התוה"ק כדי שלא תעשה עוד כזאת שהרשות תהיה נתונה ביד כל אחד לכתוב דברים שעולה מלבו נגד התוה"ק, וע"כ נא בבקשה שיתאספו כל חו"ר בה"מ הי"ו ויכתבו דברים הנצרכים לפי ראות עינם במחברת הנז' ויחתמו כולם, וכל המרבה ה"ז משובח ותשובתם הרמתה מהרה תצמח כי הרבנים החותמים הנז' הם רבני וגאוני פעה"ק ירושת"ו כידוע, וזכות תוה"ק תגן עליכם ועלינו לקרב קץ הגאולה בב"א.


יעקב חיים סופר                                                          ח' יצחק ברוך


בעמח"ס כף החיים                                                            ס"ט


גם הגאון הגדול רבי יוסף מרדכי ידיד הלוי [ראב"ד העדה החלבית, בעמח"ס שו"ת ימי יוסף, ספרי תורת חכם, ברכת יוסף, ויחי יוסף] כתב מכתב חריף בענין זה [תוך שהוא מתייחס גם לקבלתו של הראי"ה קוק את רבנות ירושלים] להגאון האדיר זקן רבני ספרד באה"ק הסבא קדישא מרן רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי וז"ל:


לכבוד מעלת הרב האי גאון שר התורה חד בדרא ראש כל בני הגולה הרב הגדול מעוז ומגדול כמהר"ר אלעזר מלכאדו אלפאנדארי נרו אלקי אברהם יהי' בעזרו וישמרו כרועה עדרו וכסא תורתו ירום ויגדל לעד אכי"ר.


נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוה"ר איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפי' לרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני ישראל ראשי הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות ה"ה מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זאנענפעלד שליט"א, ובעו"ה זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאד כמעט נטרפה דעתו וחבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנק' "אורות", אוי לאזנים שכך שומעות (לעינים שכך רואות) על חילול שמו הגדול ותורתו הקדושה, אוי לזמן שנתקע הדור בכך, שבמקום שהרב ידרוש דברי מוסר ודברי כיבושין לומר בואו אחי בואו ריעי לעבוד את ד' לשמור את השבת ולהניח תפילין וציצית הוא דורש דברים של דופי, ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו, ובודאי גם כת"ר לעוצם גדולתו וקדושתו יטה אוזן לדברי מע' כבוד הגאונים הרה"ג הנז' להעמיד פרצת הדת ולפרסם איסור ללמוד בספרי המחבר הנ"ל, ומצפים אנו לתשובתו הרמה ואני אברך ברכת הדיוט יהי רצון שיאריך ימים ושנות חיים ויכתב לאלתר לחיים טובים ולשלום אכי"ר.


                                                                       העבד העובד לא-ל יחיד


                                                                    יוסף מרדכי ידיד הלוי ס"ט


מרן רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...(שם בנספח 14 לפרק על פרשת הרבנות)


מכתב הרב יקותיאל יהודא רוזנברגר (בעל שו"ת "תורת יקותיאל"): "...כללא דמלתא בקצירת אומר. ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו". (שם)


מרן האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה..."


(שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א ועיי"ש גם סי' קל"ב).


מרן האדמו"ר ממונקאטש (רבי חיים אלעזר שפירא):(מתוך מכתב שכתב למרן ה"אמרי אמת" מגור): "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע, ואיך כתב עליו במכתב הנדפס הנ"ל שהוא אדם גדול שונא בצע וכוונתו לשמים ומדמה אותו לגדולי ירושלים החרדים שהללו מוסרים נפשם ללחום נגדו (של קוק) שחטא והחטיא את הרבים! אוי ואבוי! היש מכאוב כזה ללב יהודי מאמין?" (מתוך מכתב תוכחה שכתב למרן האדמו"ר מגור ( רבי אברהם מרדכי אלתר-ה"אמריאמת") בעקבות מכתבו המפורסם שכתב על האניה אחרי ביקורו בא"י. תגובתו של האדמו"ר מגור למכתב זה היתה: הלא יש אתי צרורה מכתב כת"י  הרב קוק שהוא חוזר מדבריו בחיבוריו". (ראה בס' "תיקון עולם", מונקאטש תרצ"ו, עמ' יח'-יט'). משמע- שלולא שחוזר בו מדבריו לא חולק מרן האדמו"ר מגור על דברי מרן האדמו"ר ממונקאטש!!


מרן ה"אמרי אמת" (רבי אברהם מרדכי אלתר-האדמו"ר מגור): מרן האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..." (שם עמ' שכח')
בשנת תרפ"א, לפני בואו של מרן ה"אמרי אמת" לביקור זה בא"י שלח גיסו האדמו"ר חנוך צבי מבענדין מכתב לידידו הר' הירש דוד הירשבין וכתב לו שם בין היתר: "והנה כאשר כבוד תורתו מאוהביו של הרב הגאון הרא"י קוק שליט"א, צריך לראות שיבטל דעתו מפני דעת הרבים, כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים חס ושלום לעשות קלקול גדול בעולם רחמנא ליצלן, והנה כתבתי כן לרב בעצמו.."


למכתב זה צורף גם מכתב של מרן ה"אמרי אמת" וז"ל:


ב"ה ה' לסדר כי השוחד יעור עיני פקחים


גם אני דורש שלום ידידי הרב הירש דוד נ"י. כנים דברי גיסי שי' מעל"ד- ויותר ממה שכתוב הקולות נשמעים על חיבורים כאלה המערבים רע בטוב, וחושך באור ואומרים לרשע צדיק אתה- האומנם הותרה כלאים בלבושי כהונה- אך בזמן בית המקדש, ובשעת עבודה ובלבוש החיצון ובגזירת הכתוב, אולם עירבוב בדעת ובהנפש הפנימי- בזה אי אפשר לאור וחושך לשמש כאחת. בטח ראית דברי אבי מורי ז"ל בשפת אמת פ' קדושים שנת תרנ"ה בפי' יכול כמוני- וכבר הוזהרנו לבל להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה, לזאת רק יתפרדו מפועלי און, ויקבלו דברי חברות יוכל הרב שי' לקרבם ולקבלם, אולם לא בעוד שהשרץ בידם לא יועיל כל מימות שבעולם לטהרם אפי' מי זהב".


לאחר ביקורו כתב את מכתבו המפורסם בו כתב כי אהבתו של הרב קוק לא"י עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור,  (משפט שב"טעות" שכח שמחה רז להכניס לספרו "מלאכים כבני אדם" על הראי"ה) וששיטתו מסוכנת.


בשנת תרפ"ד הגיע שוב מרן ה"אמרי אמת" עם גיסו ועם מרן האדמו"ר מסוקולוב בשליחות גדולי ישראל שבחו"ל על מנת להשכין שלום (כשמרן הגרי"ח זוננפלד חתם מידית כי יקבל כל החלטה של המשלחת בעוד אנשי הרב קוק השתמטו ובסוף לא חתמו על החלטת משלחת הגדולים הנ"ל). בדו"ח המסכם של שלושת ענקים אלה נכתב מפורשות:


"לעומת זאת, הרב קוק, על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין, איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים. הרב קוק מקושר כבר עם רוח הזמן ומדבר גדולות על "תחיית עמנו". ולמרות הירידה המוסרית והדתית של דורנו רואה הוא בעיני רוחו "תחיית הלאום" וכדומה, והוא מועיד לרבנות הראשית תפקיד חשוב בתהליך זה. ("בדור תהפוכות", עמ' 358 ש.ז.זוננפלד, התשנ"ד).


מרן הרוגוטשובער (רבי יוסף רוזין בעל שו"ת "צפנת פענח", מהבולטים מגאוני דורו של הראי"ה קוק):


ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק


קבלתי ג' מכתביך על דבר הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל פותר עצמו: עי' חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה הוא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג' ע"ב ע"ש בתוספות תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים. וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כל שכן דפקר טפי. ועיי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה" .


מרן האדמו"ר מסאטמאר (רבי יהודה גרינוואלד בעל שו"ת "זכרון יהודה"): קול נהי נשמע מציון איך שודדנו כי יצא איש אחד מאנשי בליעל למעול מעל דרך לשונו קבר פתוח גרונו מלעיב במלאכי ה' קולו כנחש, נחש שרף ועקרב לעקר להרס ולסתור יסודי אמונתנו הקדושה ויסודי תוה"ק בדברי כפירה ואפיקורסות ומייקר שם ע"ז נקוב בשם רשעים ירקב אברהם יצחק קוק חובר חברים ספרי מינים וספרי אפיקורסות מלאים על כל גדותיהם דרשות של דופי ופורש רשת ופח יקוש להציד ציד להביא בחורי ופרחי ישראל לכפור באלקי ישראל ובתוה"ק רח"ל ודין גרמא להסית ולהדיח כי עטף מעיל חסידות ודמיו עוזרים לו, כי פזר נתן להבאים אליו לשמוע בקול דבריו הארסיים השורפים אתנשמת ישראל וכמה אלפים מישראל נלכדו ברשת אשר טמן להם...ע"כ דינא דהאי אברהם יצחק קוק שאין לו נאמנות בשום איסור והיתר וכש"כ שהוראתו אסורה וסדרי קידושין שלו הם בטלים וספריו ידונו בשריפה כספר מינים ואסור להתחבר עמו ולא עם סיעתו וכל אשר בשם ישראל יכונה יתרחק ממנו ומכת דילי' בכל מיני ריחוק בעולם כמבואר בתשובת מהר"ם שיק סי' ש"ו וכל המתחברים אליו דינם כמותו. ע"כ כל אשר יראת ד' בלבבו יתחבר אל מקהלות האשכנזים שבא"י אשר כבר נפרדו ממנו ומכת דילי' ועומדים תחת דגל הרב הגאון הישיש הצדיק וכו' כש"ת מו"ה יוסף חיים זאנענפעלד שליט"א והשומע תבוא עליו ברכת טוב".


מרן הגאון רבי מאיר אריק מטארנא (מחברי מועצת גדולי התורה של אגו"י) "והנה מקום אתי כאן להעתיק מה שהעיד הרב ר' יעקב טייטלבוים שליט"א, עת בקרתי בבית מדרשו, ביום ד' פרשת שמות תשכ"ח ב"קיו גארדענס", ניו יארק, בשם מו"ר הרהגה"ק מהר"ם אריק מטארנע, שאמר בוויען באסיפה בעת שחזר אדמו"ר מגור ז"ל מארץ ישראל.


ובפתיחת האסיפה צוה לאחד הרבנים הרב האראוויץ נ"י שיתן דו"ח מהמתרחש מא"י, ולא ישר בעיני הרבי דבריו, לכן אמר שהוא בעצמו יגיד, ואמר בערך אותן הדברים שכתב במכתבו, שלדאבון נפשו אין עיר הק' ירושלים יכולה לבוא על מכונה בעבור מחלוקת הרבנים העדה חרדית נגד הרב קוק, והרב קוק הוא איש אשכולות ובעל מדות רק שחיבתו לארץ ישראל גרמה לו שאומר על טמא טהור ועל טהור טמא, ואין הלכה כמותו, וכבר חזר בו. ולדעתו אין נכון שאגודת ישראל מתערבת במחלוקת הרבנים, ושצריך לתווך השלום, ואין לצאת נגד הרב קוק וכו' ויש רבנים שאינם יכולים להכנס לאגו"י כי אינם רוצים להתערב במחלוקת, ע"כ בא כשואל על דעת תורה, ומוסר הדבר להרב מטארנא וכאשר יאמר כן יקום.


מששמע הרב כך שאל את הרבי מגור, האם ראה את הביכלעך של קוק, השיב הרבי: שהראו לו באיזה מקומן! אזי שאל הרבי אם הרב מטורנא ראה אותם, השיב הרב מטורנא: שכן הוא עבר עליהם מדאשקע לדאשקע, שאל הרבי מגור מה הוא אומר עליהם.


אזי עמד הרב מטורנא זי"ע על רגליו! ועשה הכנה כמה רגעים, וכרך איזורו סביביו, ואח"כ פתח פה קודשו ואמר: אתם שואלים אותי על קוק, והכריז בכל כוחו בזה"ל: "שבתי צבי בשעתו". ומחלישתו שסבל הרבה על כאב הראש נפל על כסאו באין אונים לאחוריו.


אח"כ הוציא הרב מגור מכתב מכיסו והסתכל בו, הרכין הרב מטורנא את ראשו וקרא בו, והיה כתוב בו,איך שהרב קוק כותב, היות שאין העולם מבינים מה שכתב בספריו, על כן מסכים לחזור ממה שכתב. על זה התחיל הרב מטורנא לצעוק: "תשרף הוא והודאתו", (היינו וחזרתו. עיין שו"ת חתם סופר חלק ו' סי' צ"ו).


ענה הרבי מגור, אם כן אם הרב מטורנא כן פסק, נשאר בזה. והאסיפה נסגרה.


אח"כ יצא הרבי מגור ז"ל ונשאר הרב מטורנא כשהרבה אורחים סבבוהו, והיה הרב בוער נגד המאורע ורצו התלמידים של הרב מטורנא לעמוד על דעת רבם הק' במה שאמר שהוא שבתי צבי בשעתו, למה תפס לשון זה דוקא, וצוה להביא לפניו חבור של קוק "אורות מאופל" [והוא לא קראו חיבור אלא דיבוק], והראה לכל הסובבים אותו אחר האסיפה, שכתב שם שקודם ביאת המשיח ים התלמוד יבש ויחרב והעיקר להמשיך מימי הקבלה "און דאס איז שבתי צבי" (אמר הרב מטורנא), דעד שנאחזים באביי ורבא אי אפשר לסלף, אבל עם קבלה קל לעשות מיעקב עשיו ומעשיו יעקב והיה שם רב מטשערנאוויץ, ושאל מה קול הרעש, הלא כל ימי עולם היה מחלוקת בין רבנים בעיירות הרבה. ענה הרב מטורנא: זהו כל האסון, ודא עקא אשר הרבי מגור מדמה זאת למחלוקת שני רבנים על עיירה מפולין, אבל האמת שכאן נתערבו חבילה של לומדות  וחבילה של קבלה עם חבילה של מינות, ואלו עומדים ללחום ולהחריב כל היהדות".


מרן הגאון רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי-  ( גדול וזקן הרבנים הספרדים באה"ק וז"ל אחרי שמסביר מדוע מתחילה נסה לדון לכף זכות את הראי"ה קוק למרות הטענות ששמע אודותיו): "אולם הן עתה בראותי עתה את החוברת בשם "אורות", מה שכותב על אותן האנשים דבזמן הזה נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ושהם רשעים ופושעים, שעל ידי אלו ביותר יתגלה המשיח ונתן להם השבח. עמדתי מרעיד ונבהלתי מראות שיגעון כזה, ונשתוממתי על המראה, ולא ידעתי מאי אידון ביה, איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קודשם. ואף התינוקות יודעים שבתנ"ך מקללים אותן להרשעים ושהם אויבי ה'...והנה עתה ראיתי בחבורתו בפרק כ' שכתב: שיש דעות דבזמן הזה שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ויש מחלוקת הדעות אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נושאי דגל שם ה' לא יהיה להם שום יחס עם פורקי העול והפושעים והוא הכריע נגד זה, דהחיבור הכללי הוא הטוב, משום דיסוד צדקת הצדיקים בכל דור נתמך ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבקים לכללות האומה הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים כדורדיא לחמרא [כשמרים ליין].


והנה כדי לפשוט ספק זה כפה פסכתר על כל דברי תורה שבכתב ותורה שבע"פ, והעלים עיניו מהם, ורק הביא איזה דמיונות כוזבות לסמות עיני העם אשר אין להם חכמה. כי העיני בשר יראו כי גם לפי חלומותיו בשקר אשר דימה לשמרים ביין, הרי משם תברא, דצריך ליזהר שלא יתערבו השמרים עם היין ויקלקל היין, ורק לפי שעה ישארו בתחתית החבית ואח"כ ישפוך השמרים לאיבוד...על כן אני אומר דעשה כן בכוונה להרבות במרד האנשים האלו ביותר ממה שהם, ומ"ש שעכ"ז צדקת הצדיקים נתמך על ידם, כדי ליתן אצבעו בין שיני נושאי דגל ה' וליתן פתחון פה להם מה שלא עלה במחשבה בדברים בדויים, דודאי לא ישתוקו ויוכיחו בחכמה ודעת ובראיות נכונות להרחיקם".


מרן ה"אמרי אמת" (רבי אברהם מרדכי אלתר- האדמו"ר מגור):


האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק בא"י ובו כתב: "אולם אהבתולציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..." (שם עמ' שכח')
בשנת תרפ"א, לפני בואו של מרן ה"אמרי אמת" לביקור זה בא"י שלח גיסו האדמו"ר חנוך צבי מבענדין מכתב לידידו הר' הירש דוד הירשבין וכתב לו שם בין היתר: "והנה כאשר כבוד תורתו מאוהביו של הרב הגאון הרא"י קוק שליט"א, צריך לראות שיבטל דעתו מפני דעת הרבים, כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים חס ושלום לעשות קלקול גדול בעולם רחמנא ליצלן, והנה כתבתי כן לרב בעצמו.."
למכתב זה צורף גם מכתב של מרן ה"אמרי אמת" וז"ל:


ב"ה ה' לסדר כי השוחד יעור עיני פקחים


גם אני דורש שלום ידידי הרב הירש דוד נ"י. כנים דברי גיסי שי' מעל"ד- ויותר ממה שכתוב הקולות נשמעים על חיבורים כאלה המערבים רע בטוב, וחושך באור ואומרים לרשע צדיק אתה- האומנם הותרה כלאים בלבושי כהונה- אך בזמן בית המקדש, ובשעת עבודה ובלבוש החיצון ובגזירת הכתוב, אולם עירבוב בדעת ובהנפש הפנימי- בזה אי אפשר לאור וחושך לשמש כאחת. בטח ראית דברי אבי מורי ז"ל בשפת אמת פ' קדושים שנת תרנ"ה בפי' יכול כמוני- וכבר הוזהרנו לבל להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה, לזאת רק יתפרדו מפועלי און, ויקבלו דברי חברות יוכל הרב שי' לקרבם ולקבלם, אולם לא בעוד שהשרץ בידם לא יועיל כל מימות שבעולם לטהרם אפי' מי זהב".


לאחר ביקורו כתב את מכתבו המפורסם הנ"ל בו כתב כי אהבתו של הרב קוק לא"י עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור,  (משפט שמשום מה שכח שמחה רז להכניס לספרו "מלאכים כבני אדם" על הראי"ה) וששיטתו מסוכנת.


בשנת תרפ"ד הגיע שוב מרן ה"אמרי אמת" עם גיסו ועם מרן האדמו"ר מסוקולוב בשליחות גדולי ישראל שבחו"ל על מנת להשכין שלום (מרן הגרי"ח זוננפלד חתם מידית כי בעבור השלום יקבל כל החלטה של המשלחת בעוד אנשי הר' קוק שתמיד דברו גבוהה גבוהה אודות מעלת השלום והאחדות השתמטו ובסוף לא חתמו על החלטת משלחת הגדולים הנ"ל, כי רק לשלום עם פורקי עול היו פניהם). בדו"ח המסכם של שלושת ענקים אלה נכתב מפורשות:
"לעומת זאת, הרב קוק, על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין, איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים. הרב קוק מקושר כבר עם רוח הזמן ומדבר גדולות על "תחיית עמנו". ולמרות הירידה המוסרית והדתית של דורנו רואה הוא בעיני רוחו "תחיית הלאום" וכדומה, והוא מועיד לרבנות הראשית תפקיד חשוב בתהליך זה. ("בדור תהפוכות", עמ' 358 ש.ז.זוננפלד, התשנ"ד)


מכתבים  ועדויות נוספות רבות לגבי התיחסותם השלילית של גדולי ישראל נוספים לדרכו ולשיטתו של הראי"ה קוק ראה בספר: מרא דארעא ישראל", חלק ב', להרה"ח מנחם מענדל גערליץ, ירושלים התשס"ג, בפרק "פרשת הרבנות". ובהרחבה בספר "משכנות הרועים" חלק ג', להר' אהרון רוזנברג, ניו יורק, התשד"מ)


בקרוב יצורפו למאמר זה דיעותיהם של רבנים נוספים שהתיחסו לשיטתו המסוכנת וההרסנית של הראי"ה קוק, וכן מקורות באשר לנסיונות של הראי"ה קוק ותלמידו הרי"מ חרל"פ להתגונן מפני הטענות החמורות הנ"ל של גדולי וזקני דורו של הראי"ה.


למאמר זה התפרסמו 14 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1. חזק ביותר (לת)
  (כ"ג טבת )
2. תמיכה 
עדו ,  צפון הארץ   (כ"ד טבת )
3. הבא דוגמאות מאורות  
מאן דהו   (כ"ה טבת )
4. השמרו מפני בזיון ת"ח 
נתנאל השומרוני   (ח' שבט )
5. יוצא מן הכלל! ישר כוח! (לת)
רפאל כ.   (ד' ניסן )
6. תגובה ל-4 
יניב   (כ"ג תמוז )
7. למה לא מוצוצטים החז"א והחפץ חיים? 
חנן ,  מדבר יהודה  (ד' אלול )
8. דברי אמת - לנתנאל השומרוני 
דורשי אמת   (ח' טבת )
9. אמת מארץ תצמח. 
אברך ,  צפון הארץ  (י"ז טבת )
10. תשובה ל-7 
יעקב פאר   (כ"ו שבט )
11. תשובה לחנן 
יעקב פאר   (ט"ו אדר )
12. תקון קל 
משה ,  מדינת אמעריקא  (ט"ז אדר )
13. מכתבו של הרוגוטשובער גאון זצ"ל במילואו 
משה ,  מאמעריקא  (ט"ז אדר )
14. שתי נקודות להוספה 
אליעזר ,  פ"ת  (י"ב טבת )
עוד על הראיה קוק
ושוב נתפס יצחק דדון כשהוא משקר בזדון...
יואל אלחנן
ושוב נתפס יצחק דדון כשהוא משקר בזדון...
בענין ספרי קודש הנדפסים ויו"ל ע"י מוסדות המו"ל גם ספרי מינות ובענין ספרי רבני ה"מזרחי"- תשובה מאלפת מהגאון רבי משה שטרן זצ"ל בספרו שו"ת באר משה חלק ח' סי' ג'-ה'.
יואל אלחנן
בענין ספרי קודש הנדפסים ויו"ל ע"י מוסדות המו"ל גם ספרי מינות ובענין ספרי רבני ה"מזרחי"- תשובה מאלפת מהגאון רבי משה שטרן זצ"ל בספרו שו"ת באר משה חלק ח
אָחִי הַבַּנְדִיט – אַחַי הַדְיוּמְסְנָאִים
הרב מאיר ויסברגר שליט"א

איזהו בן גיהנם?-מכתב מאלף מהגאון רבי שמעון סופר זצוק"ל אב"ד קראקא ובנו של מרן החת"ם סופר זצוק"ל
יואל אלחנן
איזהו בן גיהנם?-מכתב מאלף מהגאון רבי שמעון סופר זצוק"ל אב"ד קראקא ובנו של מרן החת"ם סופר זצוק"ל
בענין מכתב מרן החזון אי"ש זצוק"ל לראי"ה קוק מיד עם הגיעו לארה"ק
יואל אלחנן
בענין מכתב מרן החזון אי"ש זצוק"ל לראי"ה קוק מיד עם הגיעו לארה"ק
לכל המאמרים