כ"ב אדר ה'תשס"ז

דעת מרן ה''ערוך השלחן'' על הציונות וה''מזרחי'' (והערה בענין היתר מכירה בשביעית)



בספרו של יעקב אבן חן על תולדותיו של הראי"ה קוק ז"ל "רב ומנהיג" (ירושלים, התשנ"ט) בעמ' 52 מובא כי מי שסמך את הראי"ה קוק לרבנות היה הגאון הנודע מנובהרדוק מרן בעל ה"ערוך השלחן" רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצוק"ל.  לפניכם דעתו של אותו גאון קדוש על התנועה הציונית. ואחותה לדעה ומעש  "המזרחי":


"וביותר אוי נא לנו כי דת תורתנו הקדושה הולכת הלוך וירוד באופן שאין לשער, וביותר אחרי שנתפשטה לדאבון לבבינו החברה הזעומה המכונים "ציונים", ועליהם נאמר ציון במר תבכה הם הם כיבו אש דת קדשנו ומקדשים ומטהרים ראשי פורקי עול כידוע לדאבון לבבינו וגם החדשים המזרחים לא טובים מהמערבים הישנים וארס נחש במקומו עומד, ואם כי תודות לד' כל גדולי ישראל מגלים ערות החברה ההיא (היינו ה"מזרחי" יואל אלחנן.) על כל זה תופסים מעמי הארץ רבים, מפני שלמראית העין אומרים שהמה יגדרו הפרצות ושועלים קטנים מחבלים כרם ד' צבאות...מאלה וכאלה באמת רפו ידינו ונחבל רוחינו וכו'.. הכלל: כל ירא אלקים באמת בורח מפני הציונים המזרחים כבורח מפני האש- אך אלו העומדים על שתי הסעיפים נמשכו אחריהם ואין בהם רבנים זולת המעטים שיסדוה לפי דעתם המשובשה. הרבה יש לדבר בזה אך לא יספיקם הגליון" ע"כ. ("הפלס", כסלו תרס"ה, דף קלט'. "תל תלפיות", חצי חשון תרס"ה, "משכנות הרועים" חלק א' עמ' רכג'-רכד').


וכך כותב מרן ה"ערוך השלחן" בענין היתר המכירה בשמיטה:


ומה שהקילו בעוונותינו הרבים בעת הזאת בישובי אה"ק לעשות בשביעית ע"פ שטרי מכירה על היסוד שאין זה רק מדרבנן, זהו עלבון תורתנו הקדושה, ועלבון ארצנו הקדושה, להאריך פזורינו ככתוב בתוכחה, ויד המכונים רק בשם ישראלא באמצע, כאשר צווחו גדולי הדור על זה, כמבואר בתשובת גיסי הגאון הצדיק מוולוז'ין[הנצי"ב זצוק"ל. יואל אלחנן] בחיבורו משיב דבר בקונטרס השמיטה, עיי"ש[אחר סי' נ"ו], והוא רחום יכפר עוון . ע"כ. (ערוך השלחן העתיד, הלכות שמיטה ויובל, סי' ט"ו).


א. הנה על מה שכתב "ויד המכונים רק בשם ישראל" וכו' העיר מרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל רבי יואל טייטלבוים בשו"ת "דברי יואל", יו"ד סי' צ"ו אות ו', ונדפס גם כקונטרס בפני עצמו בשם "שלוש תשובות", וכן יצא לאור בספר בשם "מהר"י ט"ב שביעית" עם הוספות בעניני שביעית למרן הגה"ק זצוק"ל בשנת השמיטה האחרונה (ירושלים,התשס"א)) וזלה"ק: "והנה הוציא את המקילים בזה מכלל ישראל שכתב עליהם שאינם רק מכונים בשם ישראל, ואי אפשר לומר שכיוון על אותן הגדולים שהתחילו בהיתר כי אף שרבו עליהם חבריהם והיא דעת יחיד שבטלה דעתם נגד המרובין וגם היה דעתם בטעות ע"י שהטעו אותם כנ"ל, עכ"ז חלילה לפגוע בכבודם של אותן שהיו גדולים וחשובים ובפרט זלזול כזה לומר שאינם רק מכונים בשם ישראל, אבל הענין הוא כי בעל ערוך השלחן היה ביניהם ונמנה עמהם וידע כי כבר חזרו מדבריהם וגם מעיקרא לא נתקיימו התנאים שכתבו בהיתרם, ולא נשארו בהמתירין אלא אותן אשר טומאת הציונות בלבם ועליהם כתב שאינם רק מכונים בשם יהודים". ע"כ.






למאמר זה התפרסמו 1 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  בין מזרחי לרב קוק   כ"ז אב
לרב קוק לא היה שום קשר(אפילו קלוש) עם תנועת המזרחי והוא לא הצטרף לתנועה חרף בקשות המזרחי
נ"ז  מחיפה