ו' שבט ה'תשס"ה

התכתבות עם הר' אורי שרקי מ"מכון מאיר"...



בעקבות פרסום המאמר "הקודש שבחול-האומנם?" המופיע כאן באתר, פנה ידידנו הסופר והמשורר רובי וינטרויב (מחבר הספר "הקודש שבחול" ומחבר השיר "יש לי חלום" ועוד שירים..) לר' אורי שרקי (מרבני "מכון מאיר") ובקש את התיחסותו למאמר. הוא גם שלח לנו עותק מהתשובה שקבל מהר' אורי שרקי (ועל כך תודתנו רובי), ואנו הגבנו בפניה אישית לר' אורי שרקי אודות תגובתו ובקשנו את הסכמתו לפרסם באתר את ההתכתבות בינינו. בניגוד לרב אבינר שמתעלם כבר למעלה מחצי שנה מפנייתנו אליו, ניאות הר' אורי שרקי להשיב לפנייתנו ואף נתן את הסכמתו לפרסום ההתכתבות בינינו (כמובן, במלואה ללא השמטות או "עריכה" של הדברים)שתעזור לנו לברר האם באמת דבריהם של אנשי מכון מאיר מקורם ב"דעת תורה" מתוך אהבה ואמונה. להלן מכתביו של הר' אורי שרקי, הראשון נכתב לרובי וינטרויב והאחרים ישירות אלינו. בין המכתבים תוכלו לקרוא את תגובתינו אליו.

ב"ה מוצש"ק יתרו תשס"ד

לכבוד רובי וינטרויב הי"ו (מאת אורי שרקי)

שלום וברכה,

א. גם אם נניח שבעל הלשם זצ"ל חלוק על הראי"ה קוק זצ"ל, אין כל פלא שהרי בר הכי הוא הרב זצ"ל לחלוק על בעל הלשם.

ב. ובפרט, שבתחילת המכתב הובאה הראיה לגדולתו של בעל הלשם מתוך דברי הרב קוק. כך שהרב הוא המכתיר את הלשם וממילא רשאי לחלוק עליו.

ג. ובפרט שאותם המשפטים שיש לכאורה מהם סתירה לדברי הרב קוק אינם נסמכים על המקומות שהביא הלשם מהזוהר, אלא הינם הרחבה מעבר למפורש בהם.

ד. אלא שבאמת המתבונן היטב יראה שאין כל סתירה. שהרי דבריו ז"ל מחולקים לשני חלקים. האחד בו הוא מביא את המקומות מהזוהר המצביעים על ההבחנה החדה בין קודש לחול. וזו הרי אמת ללא ספק שהחול בשלש קליפותיו שייך לטומאה. והמשך דבריו בהם עומד הוא על הקשר בין הקודש לחול שגם הם לקוחים מהזוהר מדברים על הקליפה הרביעית "נוגה" שיש בה מגע בין קודש לחול, ובהצטרפה אל הקודש נקראת "תוספת חול על הקודש" ובהיפרדה מהקודש מצטרפת לג' הקליפות הרעות, בסוד עורלה.(עי' כללי מאמר החכמה לרמח"ל אות י"ד במהדורת הגר"ח פרידלנדר זצ"ל). כך שדבריו של הרב קוק מכוונים לקליפת נוגה שהיא החול המתעלה אל הקודש וכפי שהזכיר בעל הלשם בעצמו.

ה. מלבד זאת, נראה לומר שהקודש שבחול שעליו מדבר הרב אינו שייך כלל במהותו לקודש שבקודש. שהקודש שבקודש שייך לפרצופים של היושר, שעליהם נאמר שאין הקודש שבהם מתערב בחול, ואילו הקודש שבחול שייך לעיגולים או לרשימו ועליהם לא דבר כלל בספר הדע"ה.

ו. באחרית הימים הקודש שבחול מתגלה למי שיש לו עינים לראות, ובכלל זה הרב קוק זצ"ל, ואז יש להתחשב בו הלכה למעשה. עיין בענין זה שיחות הבירור שקיים ר' הלל צייטלין הי"ד עם הרב קוק והרי"ח זוננפלד ב"ספרן של יחידים" הוצאת מוסד הרב קוק עמ' 238-240.

ואתה שלום, אורי שרקי.

נ.ב.
לענין דעתו של בעל הלשם שתקופתנו היא תקופת הגאולה ושאינה תלויה כלל בתשובה, עיין כל המקורות שנאספו מתוך כתביו בחוברת "עצתו אמונה" מאת הרב יוסף קלנר.
-לענין גדלותו של הרב קוק בקבלה, עיין ספר "מועדי הראיה" פרק ל"ד, ובפרט יחסו של הלשם אל הרב, שם עמ' תנ"ו.

(ע"כ מכתבו של הר' אורי שרקי).
________________________________________________

להלן תגובתנו למכתבו הנ"ל של הר' אורי שרקי:

בס"ד ערש"ק לס' "והטור השלישי לשם שבו ואחלמה" (שבת ציון פטירת מרן הגה"ק רבנו שלמה עליאשוו בעל ה"לשם שבו ואחלמה" זצוקללה"ה זיע"א.).

לכבוד הר' אורי שרקי.

נשלחה אלי ע"י רובי וינטרויב הי"ו תגובתך למאמרי "הקודש שבחול" שפורסם באתרנו באינטרנט. להלן תגובתי לתגובתך:

א. בקשר ליחס בין הראי"ה קוק למרן בעל ה"לשם" הדברים ידועים ומפורסמים שמדובר ביחס של תלמיד (הראי"ה ז"ל) לרב (בעל ה"לשם" ז"ל) ולא מדובר על תלמיד מובהק או על תלמיד חבר. עם כל זה ודאי שאין זה סותר אפשרות שהראי"ה קוק יחלוק על בעל ה"לשם" כדרכה של תורה עם ראיות ומקורות לדבריו.

ב. דברי הראי"ה קוק אודות מרן בעל ה"לשם" לא הובאו כ"ראיה לגדולתו של בעל ה"לשם" וגדולים ועצומים מהראי"ה קוק הם שהכתירו את בעל הלשם כענק שבענקים בכל הקשור לחכמת האמת. (ראה תולדותיו שכתב ר' אריה לוין ז"ל שם מובאים דברי מרן ה"חפץ חיים" ומרן ה"בן איש חי") כך שלא הראי"ה קוק שהוא תלמיד מרן בעל ה"לשם" הוא ה"מכתיר" את מרן בעל ה"לשם" אלא תורתו הקדושה של מרן בעל ה"לשם" היא שקבעה לו את מקומו המיוחד בתחום חכמת האמת, ודברי הראי"ה קוק אודותיו הובאו רק משום שהוא הדמות המוכרת ביותר לציבור שאליו מיועד האתר בו פורסם המאמר באינטרנט.

ג.דברי מרן בעל ה"לשם" נסמכים ישירות על דברי הזוה"ק ואינם "הרחבה מעבר למפורש בהם".

ד.בדברי מרן בעל ה"לשם" שהובאו במאמרי אין כל יסוד לחלוקה שעשית בין ג' הקליפות לקליפת נוגה ה-ד', ובכלל, הנידון הוא לא הקשר (אופן יניקת הקליפות מהקדושה) בין הקודש לחול אלא הגדרת החול כקודש ובזה אמר הזוה"ק מפורש ד"כל חול לאו איהו בסטרא דקדושה כלל" ועפי"ז כתב מרן ה"לשם": "והרי לנו גודל האיסור לייחס או לשתף איזה קדושה בכל דבר של חול" ולא חילק שום חלוקה כך שגם אם דבריו של הראי"ה קוק מכוונים לקליפת נוגה אין כל יסוד לומר שיש בחול קודש ובטח לא שהוא נשגב מהקודש שבקודש רח"ל, וגם בזה כתב מרן בעל ה"לשם" דאינו מתלבש הקדושה בקליפות ח"ו אלא שמאיר לו מלמעלה ומבחוץ. ופוק חזי מה שכתב מוהרח"ו ( רבי חיים ויטאל) בפרי עץ חיים שער הפורים פרק ו' שמה שאומרים "ברוך המן" כדי להמשיך אור לאותו הניצוץ המחייה את הקליפה חייב להיאמר שלא בכונה אחר שהוא שיכור וכבר יצא מדעתו ואם אומר בכונה ברוך המן ממשיך אור אל הקליפה!! וכל שכן אם אומר על החול קודש ממשיך האור אל הקליפה ומגדיל ומגביר כוח הטומאה בעולם. וכמו שכתב מרן ה"אמרי אמת" (הגה"ק ר' אברהם מרדכי אלתר-האדמו"ר מגור) במכתבו המפורסם על האניה בקשר לשיטתו של הראי"ה קוק ז"ל בענין העלאת הניצוצות).

ה. גם מה שכתבת שהקודש שבקודש שייך לפרצופי היושר והקודש שבחול שייך לעיגולים או לרשימו ועליהם לא דבר כלל בספר הדע"ה. ובכן שוב, אין קשר בין הדברים ואם יש אנא הבא מקורות לכך.
לגבי ס' הדע"ה וטענתך כי הוא אינו מדבר בענין העיגולים והרשימו, ובכן, אותו הדרוש (ס' הדע"ה חלק א' דרוש ה') ממנו ציטטתי את דברי מרן בעל ה"לשם" במאמרי עוסק כולו!!! בענין עיגולים ויושר וכתב שם בריש סי' ב' וז"ל: "ונבאר עתה עיקר הענין דעיגולים ויושר מה שהם ותכונתם ופעולתם" והולך ומבארם מדף ל"ו ועד סוף הדרוש בדף נ"ט, כלומר, כמעט ל' דפים, וכיצד אתה אומר שלא דבר בספר הדע"ה בענין העיגולים?!
ו. מה שכתבת "באחרית הימים הקודש שבחול מתגלה למי שיש לו עינים לראות ובכלל זה הראי"ה קוק זצ"ל ואז יש להתחשב בו הלכה למעשה" הוא חסר כל ערך לדיון כי באותה מדה אפשר לומר כי בעקבתא דמשיחא הסטרא אחרא מתלבש על רבנים כמו הראי"ה קוק וגורם להם להגיד על החול שהוא קודש אלא שמתגלה רק למי שיש לו עינים לראות ובכלל זה להאדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל ואז יש להתחשב בו הלכה למעשה... (וכעין זה יכול לומר כל אדם על איזה רב שיבחר).

ז.לגבי מה שכתבת בהערה בסוף (נ.ב) שיש מקורות מכתבי מרן בעל ה"לשם" שתקופתנו היא תקופת הגאולה ושאינה תלויה כלל בתשובה. עד כמה שידוע לי אין שום מקור בלשם שאומר שתקופתנו היא תקופת הגאולה ואם יש מקור כזה אשמח אם תפנה אותי אליו.
מרן בעל ה"לשם" כתב (חלק הביאורים חלק א' שער דרושי עיגולים ויושר ענף ה' אות ז') שהדורות מתמעטים והולכים וכתב שם וז"ל: "ובפרט אנחנו בדור הזה שהוא כקוף בפני אדם גם כנגד הדור הקודם שלפנינו ומה גם בימינו אלה שהוא חורבן העולם ממש בכל מילי דמיטב ה' יתברך יכפר..."
ובספר הדע"ה חלק ב' (דרוש ב' ענ"ד אות ה') כתב וז"ל: "ולכן הוא עתה כשאנו עומדים בהזמן האחרון ובסיומו של הקו כנזכר. הנה הוא עתה התגברות הקליפות היותר גרועים והדינין והצרות מתרבות רח"ל עד שאין לך יום שאין קללתו מרובה מחברתה וכנ"ל". ועוד כתב שם (חלק ב' דרוש ד' ענף ט"ז סימן ג' דף ס"ח ע"ג) וז"ל: "ולכן עתה שהוא בעקבות משיחא ניתן רשות לרשעה להתגבר בכל כוחה רחמ"ל כדי לקרב קצה ולהחיש עת ביטולה"...
הדברים נכתבו הרבה אחרי ההתעוררות ל"שיבת ציון" וכן אחרי "מדינת היהודים" של הרצל והקמת התנועה הציונית מה שאומר שמרן בעל ה"לשם" (כמו גם שאר גדולי ישראל) לא ראו בתנועה הציונית שום צעד של אתחלתא דגאולה ואם לא כן, אנא הבא מקור כלשהו לכך מדברי מרן בעל ה"לשם".
לגבי זה שהגאולה אינה תלויה בתשובה זה נושא אחר, וודאי שכל תכלית העולם היא הגאולה השלמה וודאי שאף אדם לא יוכל למנוע את הגעת העולם לתכליתו והגאולה בא תבוא ומי שלא ישוב בתשובה יתן את מלא הדין על מעשיו ואם מזרע ישראל הוא יתוקן ויזדכך אחרי כל העונשים והייסורים, אך בדיוק כמו שהעדר חזרה בתשובה לא יעכב את הגאולה כך גם מדינה פלסטינאית שבירתה ירושלים לא תעכב את הגאולה וגם אם חס ושלום יגלו את כל היהודים מכל א"י או גרוע מזה זה לא יעכב כהוא זה את הגאולה ובמה שתלוי בנו לגבי קרוב הגאולה כבר כתב הרמב"ם "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה" ואם לא נשוב בתשובה נמשיך לשלם את המחיר על זה כאשר עינינו רואות מדי יום ביומו שדם ישראל נשפך כמים באה"ק וה' יתברך יאמר קץ לצרותינו ויגאלנו גאולה שלמה ואמיתי במהרה בימינו אמן.

בברכה, יואל.
נ.ב. העתק מכתב זה ישלח גם לרובי וינטרויב הי"ו וכמו"כ נשמח לפרסם את ההתכתבות בינינו אם תסכים לכך. (ע"כ מכתבנו לר' אורי שרקי)

_______________________________________________

להלן תגובתו של הר' אורי שרקי למכתבנו אליו:

חוהמ"פ תשס"ד פעיה"ק ירושת"ו

לכבוד ר' יואל אלחנן, שלום.

אסכים לפרסם את תגובותי באינטרנט בתנאי שהתכתובת בינינו תתפרסם במילואה.

א.אמנם היה הרב קוק תלמידו של בעל הלשם אך הפך בהחלט לתלמיד מובהק או אף לתלמיד חבר כפי שעולה מספר מועדי ראיה עמ' תנו' (ועי' ספר אגרות לראי"ה עמ' פ"ח ועמ' צ"ד).

ב. אכן אין צורך להכתיר את הלשם. אך גם אין צורך להכתיר את הרב קוק שהיה ידוע לכל גדולי דורו כגדול המקובלים וגדול הדור.

ג.אכן יש הרחבה בדברי הלשם מעבר למפורש בזוהר, והמכוון למשפט: "אלא רק שחושב בדעתו ושכלו שיש איזה קדושה מלובש בה הנה הוא מאביזרא דע"ז רח"ל" וזה באמת לא נמצא בדברי הזוה"ק.

ד. ברור שאסור לומר על הקודש חול ועל החול קודש. אין זה מונע כלל לומר שיש קודש מסותר בתוך החול שהרי אפילו בתוך הקליפה עצמה יש ניצוץ קודש, וכפי שכתב הלשם בעצמו בדרוש שהבאת. וכן בפע"ח שער הפורים בהגהה הראשונה: "ידוע שיש ניצוץ של קדושה בכל קליפה המחייה אותה" ומה שכתב הלשם בשם האר"י שהניצוץ הוא רק שורש, ומאיר מבחוץ, הוא המכוון בדברי הרב קוק באורות עמ' פ"ה "אלא שהוא מסתתר הרבה". ולענין קליפת נוגה, תמה אני איך כבודו מתעלם משער שלם בעץ חיים הלא הוא שער קליפת נוגה שכל כולו בנוי על כך שנוגה הוא מעורב מטוב ורע, ושבאצילות קליפת נוגה כולו טוב, ועל העלאת הניצוצות מתוך הקליפות. והוא היסוד לדברי רמח"ל שהבאתי במכתבי הקודם, ובודאי לא נעלם מעיני הלשם. א"כ פשוט שדברי הרב קוק מכוונות לקליפת נוגה ודברי הלשם לג' קליפות האחרות.

ה.לא נעלם ממני שהלשם מדבר על עיגולים ויושר בספרו. רק זאת אמרתי שאותו פרק באותו דרוש מדבר ביושר ולא בעיגולים. וכך עולה מסגנונו לכל אורך הפרק עיי"ש היטב.

ו.ברור ש"העינים לראות" בעקבתא דמשיחא, שייכות דוקא למי ש"מהפך חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו" שלפי הקדמת תיקו"ז הוא היכול להיכנס למתיבתא דמלכא משיחא. ולכן מתאימים הדברים דוקא לרב קוק ולא לרבי מסאטמאר כפי שהעזת להעלות על דעתך. ועי' בס' ספרן של יחידים מאת הרב הלל צייטלין (עמ' 238-240) שהבאתי במכתבי הקודם. וכן דברי התיקו"ז שדור עקבתא דמשיחא "ביש מלבר וטב מלגאו".

ז. באותה פסקה של בעל הלשם מחלק הביאורים שהבאת בה הוא מקונן על חורבן כל מילי דמיטב בדורנו, הרי שדבריו אינם נופלים מדברי הקינה הקורעים לב של הרב קוק על מצב הדור בעמודים הראשונים של מאמר "הדור" שבעקבי הצאן. וגם המשך דבריו שם הם ממש כדברי הרב קוק שמציין שבדורות אלה "התחיל להתנוצץ אור התיקון" ודבריו כמעט כלשונו של ר"י מקוטנא בשו"ת ישועות מולכו על התעוררות ישוב א"י שהיא התנוצצות אור הגאולה ובודאי שניתנה רשות לרשעה להתגבר כדי לכלות כוחה ולהחיש עת ביטולה, הן ע"י רוחות של כפירה מבפנים והן ע"י שונאי ישראל מבחוץ שהמיטו עלינו את שואת אירופה לתפ"צ. ואין זה נוגע כלל לשאלת גאוליות תקופתנו.
ומה שכתבת שכל גדולי ישראל לא ראו בציונות שום צעד דאתחלתא דגאולה הוא שקר שכן בזה חלקת על הנצי"ב, על המלבי"ם, האבני נזר, ה"משך חוכמה", ר' משה כלפון, רצ"ה קלישר, ר"א גוטמכר, האדמו"ר מאוסטרובצה, ר"י מקוטנא, ר"מ אליאשברג, ר"ש מוהליבר, רי"א ספקטור, השדי חמד, הרצמ"ח עוזיאל, ועוד רבים מענקי ישראל שכולם פה אחד ראו בהתעוררות לשיבת ציון את האתחלתא דגאולה. אלא אם כן נאמר שכל מי שסבור כן אינו ראוי בעיניך להימנות על גדולי ישראל...
ומה שכתבת שאף אם יגלו היהודים מא"י ח"ו הגאולה בא תבוא. הרי כבר הודיעונו חז"ל בירושלמי שביעית פ"ו ה"א שאחרי שיבת ציון השניה לא תהיה יותר גלות והוכיחו זאת מכתוב מפורש בתורה. וכן כתב רש"י על הפסוק באיכה תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך, פקד עליך בת אדום וגו' שאחרי גלות אדום אין יותר גלות. וכן הוא בילקו"ש ישעיה ס' ועוד מקומות. ומה שכתבת על המחיר של שפיכת דם ישראל רח"ל, יש להעיר לכל מי שעיניו לא טרוטות, שאת מחיר שפיכת דמם של ישראל שילמנו בשואה האיומה אחרי שלא שמענו לקול ה' הקורא לשוב לא"י מאז החל הקץ המגולה (סנה' צח.), ושכל הרוגי מלחמות מדינת ישראל אינם עולים במספר יום אחד של הרג באושוויץ. מלבד זאת לא הותר לשום למדן בישראל לקטרג על כלל ישראל המוסר נפשו יומם ולילה על ישוב א"י וכיבושה, אפילו יהא מיושבי ביהמ"ד המסולקים מן הסכנה בשל השתמטותם ממלחמת מצוה.

ח. לא אוכל גם שלא להעיר על כך שלא ראית לנכון לקיים תקנת חכמים לקרא בשלום לחבירו, בריש מכתבך.
כל טוב, אורי שרקי.

(ע"כ מכתבו של הר' אורי שרקי).

_______________________________________________________


להלן תגובתנו למכתבו:

לר' אורי שרקי,
שמחתי לשמוע כי אתה מוכן שההתכתבות בינינו תפורסם באתר. אין לי ספק כי תהיה בכך תועלת למבקרי האתר המעונינים לברר את האמת ע"י דיון רציני תוך שמיעת שני הצדדים.
ולעצם הדברים:
ראשית, אני שמח שבעיקר הדבר הסכמת שאין לומר על קודש חול, או על חול קודש, ולגבי ניצוץ הקדושה המחיה את הקליפה כבר אמר הלשם בדבריו המובאים במאמרי כי זו הארה מלמעלה ומבחוץ בלבד ואין שום קודש מלובש בחול וכמו שאמרת גם הראי"ה קוק ז"ל מסכים לזה והוא המכוון בדבריו: "אלא שהוא מסתתר הרבה" (אם כי לצערי כידוע אף אחד לא הבין כלל את דבריו בצורה הזאת ואין משמע כך מפשט לשונו שהרי כתב הקודש ש"ב"חול והשאיר מקום לטעות ולחשוב כי בחול עצמו מלובשת קדושה (טעות שהזוה"ק על פי הסברו של הלשם מגדירה כ"אביזרא של עבו"ז" אפילו אם רק חושב כך במחשבתו).
עכ"פ כיון שהדבר מוסכם וברור שעל חול אי אפשר למר קודש (והיינו לדוגמא שמי שעובד אדמת א"י בהתעלמות מוחלטת מכך שיש בורא לעולם וללא כל כונה לקיים את המצוות התלויות בארץ אינו עובד עבודת קודש אלא מחלל את ארץ ישראל מקדושתה, ומדינה שכל מהותה הוא מרידה גלויה בה' יתברך ע"י הכחשת מציאותו ברוב ככל מערכת החינוך שלה, ומושתתת על הפנית עורף לחוקי התורה ואימוץ חוקי הגויים ותרבותם תחתיה, וכל שאיפותיה היא להידמות יותר ויותר לגויים על כל שיקוציהם וטומאותיהם וכו' אינה קודש כי אם חילול ה' קבל עם ועולם, וכן אין שום קודש כשבת אולפנא הופכת לכתבת חדשות של "ערוץ 2", או שבחור דתי לאומי משחק בכדור עם כיפה על ראשו בליגת המכללות בארה"ב או ב "מכב"י ת"א" וכן הלאה..) לא נותר לי כי אם להעיר בקצרה על דבריך (וכיון שההתכתבות בינינו מתפרסמת בפומבי הייתי מעדיף שבנושא זה לפחות אם תהיינה לך השגות על דברי תפנה אלי אישית כי אני לענ"ד חושב שאתר אינטרנט הפונה לציבור רחב אינו המקום לדון בנושאים אלה לרום גובהם ועומקם ):

א. לגבי קליפת נוגה, איני מתעלם מהעובדה שיש שער שלם ב"עץ חיים" אודותיה אלא פשוט אומר (וחוזר שנית ואומר) שההבדל בין קליפת נוגה לשאר הקליפות אינו קשור כלל לעובדה שאין הקודש מתערב בחול שהיא עובדה עקרונית שחלה בכל הקליפות וכמו שכתב מפורשות מוהרח"ו בשער ההקדמות לגבי עולם האצילות וקליפת נוגה שכנגדו וז"ל: "ודע כי עולם האצילות רובו טוב ומעוטו רע ואינם מתערבים יחד הטוב והרע בשום אופן" ובעץ חיים בשער הקליפות פרק ג' כתב כנ"ל בשינוי לשון קצת וז"ל: "כי הנה בעולם האצילות של הקדושה הטוב מרובה על האצילות של הטומאה ואינם מעורבים כלל הקדושה עם הטומאה" (וכמובן מה שמעורבים מטוב ורע עולמות בי"ע הוא רק בעולמות עצמם וכמו שכותב שם מוהרח"ו בהמשך וז"ל: "ואומנם ענין התערבות טוב ורע הנ"ל שיש בג' עולמות בריאה יצירה עשיה אינו ח"ו בעשר ספירות המקוננות בהם כנודע..אבל התערובת הוא בעולמות עצמם" ).
העולה מדברינו: בבי"ע אין שום קודש מלובש בחול וקל וחומר בן בנו של קל וחומר גבוה מבי"ע (ולא יעלה על הדעת שי' ספירות דבי"ע שהן כולן רק הארה מי' ספירות דאצילות (דשם הוא עצם הספירות והוא אין סוף ביחס לבי"ע) לא יהיו מעורבות בחול ואילו הי' ספירות שבאצילות (שהן עצם הי' ספירות כנודע) יהיו מעורבות בחול, ומה שכתב ב"עץ חיים" בשער קליפת נוגה ששם הקליפה היא כולה טוב אין זה משום שמעורב בה קודש אלא מסיבה אחרת לגמרי הקשורה להארות השונות שיש כנגדה בעולם האצילות (אם זה הארת הבינה המהפכת אותה לגמרי מדינא לרחמי או הארת המלכות ששם מתהפכת מרחמי לדינא כמבואר שם ב"עץ חיים" בשער קליפת נוגה פרק ג') הארות שעל פי דברי הלשם ומוהרח"ו עצמו הן מלמעלה ומבחוץ בלבד!! וכנגד הבינה הטוב גובר ולכן מתהפכת מטוב לרע וכנגד המלכות הוא רובו רע ולכן מתהפכת מרחמי לדינא אך הם לעולם זה כנגד זה!! ולא מתלבש הקודש בחול כלל זולת הארה מלמעלה ומבחוץ כנ"ל, ובפירוש כתב כן גם רבנו הרמ"ק בספרו עסיס רימונים (שער כ"ה בביאור עניני הקליפות ריש פרק ו') וז"ל: "ודע שאין לשום קליפה וכוחות הטומאה וענפיהם שום מבוא ואחיזה וקורבה אל הקדושה לא בעולם האצילות ולא בעולם הבריאה" והמשיך להסביר שם כונת אותם מקומות האומרים שלכאורה הקליפות נכנסות בקדושה ומבאר שם בדיוק כדברי מרן ה"לשם" שהוא רק יניקתן משפע המגיע מלמעלה וסיכם ואמר וז"ל:
"ולעולם אין הקליפות נכנסות תוך הקדושה כלל רק מתפשטות סביב.." (עיי"ש דבריו ולא הביא שום מחלוקת בין המקובלים בזה) . כך שלגבי העיקרון שאין הקודש מתלבש בחול אין כל חילוק בין קליפת נוגה לג' הקליפות האחרות וכנ"ל. וכן לגבי עבודתנו בהעלאת הניצוצות מהקליפות הדברין ידועים שהעלאת הניצוצות שלנו יש חלק בה היא רק ע"י תורה ומצוות וכל מה שמתוקן בדרך אחרת הוא רק ע"י בורא עולם ובבחינת "כבשי דרחמנא" הנעלמים מכל בריה ואסור לנו להגדיר שום פעולה של אדם מישראל המנוגדת לתורה כהעלאת הניצוצות מהקליפות כי כל מעשה המנוגד לתורה רק ממשיך הארות אל הקליפה ונותן לה מקור יניקה ואחיזה. (ושוב, לענ"ד אין מן הראוי להמשיך את ההתכתבות בנושא זה באופן פומבי (מה גם שגם לפי דבריך אין שום נפקא מינה איך הוא באצילות כי אנו נמצאים בתחתית בי"ע ושם הרי מוסכם גם עליך שאין הקודש מתלבש כלל בחול) ואם יש לך איזה שהן השגות על דברי לעיל אשמח אם בנושא זה תפנה אלי באופן אישי לברור הדברים עד תום.).
לגבי שאר הנושאים שהעלית במכתבך, העלית מספר נושאים חשובים שלענ"ד חשוב מאד לבררם בפומבי והם:

א. טענתך שהראי"ה קוק היה ידוע לכל גדולי דורו כגדול המקובלים וגדול הדור (ובכלל זה טענתך כי היה תלמיד מובהק ואף תלמיד חבר של מרן בעל ה"לשם",וכן טענתך הוא היה זה שהיו לו "עינים לראות" ולכן דוקא אליו הקודש שבחול מתגלה ואז יש להתחשב בו הלכה למעשה).

ב. טענתך שדעתו של מרן בעל ה"לשם" היתה שתקופתנו היא תקופת הגאולה ושיש לכך מקורות רבים בכתביו (ובכלל זה האם יש דמיון בין דעתו בזה לדעת הראי"ה קוק ז"ל בזה).

ג. טענתך לגבי דעת גדולי ישראל לגבי הציונות, והאם האומר שהם התנגדו לציונות הוא המשקר או להיפך.

ד. דעתך שאנו כבר אחרי גלות אדום (המבוססת על המקורות שהבאת במכתבך).

ה. טענתך לגבי שפיכת הדם של יהודי אירופה (הי"ד) בשנות הזעם של מלחה"ע ה-2 והיות העובדה "שלא שמענו לקול ה' הקורא לשוב לא"י מאז החל הקץ המגולה" הגורם לשפיכת דם זו (ובכלל זה טענתך שכל הרוגי מלחמות מדינת ישראל אינם עולים במספר יום אחד של הרג באושוויץ).

ו. טענתך בדבר "היתר לקטרג על עם ישראל" (שאגב, לא הבנתי על איזה חלק מדברי במכתבי הקודם אליך אמרת זאת, כי לא אמרתי אלא שאם לא נחזור בתשובה נמשיך לשלם על כך את המחיר, ואם לזאת אתה קורא קטרוג, תמהני האם מחקת מחומש ויקרא את פרשת בחוקתי משום שהיא מלאה "קטרוג"?? ועיין רמב"ם ריש הלכות תענית).

ז. טענתך שיושבי ביהמ"ד שאינם משרתים בצבא הם משתמטים ממלחמת מצוה.

כיון שנושאים אלה חשובים מאד, הייתי רוצה שנבחר נושא אחד מתוך הנושאים ונתכתב אודותיו בלבד ושנמצה אותו עד תומו נעבור לדון בנושאים האחרים עד תום כל נושא בפני עצמו.
ראשית הייתי רוצה לדון אתך לגבי יחסם של גדולי ישראל לציונות שלטענתך היה יחס חיובי שאף הוגדר על ידיהם כאתחלתא דגאולה (ומי שאינו אומר כן הוא משקר, או שאינו סובר שהרבנים שהבאת במכתבך ראויים להימנות על גדולי ישראל.).
ובכן ציינת שמות של רבנים רבים וביניהם כאלה שהיו מפורסמים בהחלט בכל תפוצות ישראל כגדולי הדור. אך לא הבאת כל מקור מדבריהם המוכיח את טענתך. לכן אנא הבא את דבריהם האומרים לטענתך כי הציונות היא צעד של אתחלתא דגאולה ואז נוכל לדון ענינית בדבריהם.

להשתמע, יואל אלחנן.


נ.ב.
א. לגבי הערתך שלא ראיתי לנכון לקרוא לך בשלום בתחילת מכתבי, ובכן, לדעתי אתה ועוד אנשים בצבור הדתי לאומי אינם ראויים לקריאת שלום בשל הדברים שאתם חושבים ועוד אומרים ברבים (כמו שביארתי בספרי "דת הציונות" הרצ"ב ואשמח לחזור בי אם יתברר לי שטעיתי לגביכם ולגבי דבריכם) ובימינו שחלישות הדעת הולכת ומתגברת די בקריאה לשלום כדי שיבוא מישהו ויחשוב כי אני נותן מקום או לגיטימיות לדבריך. מטרת ההתכתבות (נכון לעכשיו, ושוב, אשמח אם תשכנע אותי שאני טועה) היא רק להראות בפומבי כי טענותי כלפיכם מבוססות על דברים שאתם עצמכם אומרים ולא הכפשות חסרות בסיס וכן להוציא מלבם של רבים את הטענה שאנו מתחמקים או מפחדים מבירור הדברים עם רבנים מהצה"ד. וב"ה שלא הביא תקלה על ידי לקרוא בשלום למי שמגדיר את יושבי בית המדרש: "משתמטים ממלחמת מצוה" (שבעז"ה עוד נדון גם בזה).

ב. אשמח אם בנוסף לתשובתך אלי בכתב, תצרף גם עותק שלה על דיסקט כדי שיהיה קל לנו לפרסם אותה באתר בהקדם האפשרי (הצורך בתשובה בכתב הוא רק למניעת אפשרות הכחשה של הדברים), או לחלופין לנהל את ההתכתבות דרך e-mail ולשלוח את תשובותיך לכתובת:
yoel@yoel-ab.com.


להלן תגובתו של הר' אורי שרקי למכתבנו אליו:

ב"ה כ"א בסיון תשס"ד לסדר "ויביאו דבת הארץ רעה"

ליואל אלחנן
א.מאחר והסכמת לפרסם את תכתובתנו במילואה אבקש לכבד התחייבות זו גם בנוגע למכתב זה.
ב.הערתך בסוף מכתבך המצויינת "נ.ב" ראויה לחייב אותך נידוי על ביזוי ת"ח, אלא שאין זה דרכי. אך בודאי שדבריך אלה גם מצד תוכנם וגם מצד סגנונם, אינם ראויים להתיחסות נוספת, ועל כן בזאת תמה ההתכתבות בינינו, שחשבתיה לכתחילה כנובעת מרמבה תורנית ראויה לשמה, ונתברר לי עתה שאתה בכלל מבזי ת"ח שאין רפואה למכתם. (כך גם עולה מסגנונו הזול של הספר ששלחת אלי).
אורי שרקי.


בס"ד, י"א באב התשס"ד לסדר "כי עם קדוש אתה לה' אלקיך"

לר' אורי שרקי.

להלן תגובתי למכתבך אלינו בו חזרת בך מהסכמתך להתכתבות עמנו הכוללת התיחסות לסיבות שאותן ציינת כגורמות להפסקת ההתכתבות.

א. ובכן, במכתבי ציינתי כי הסיבה לכך שאיני קורא לך לשלום בתחילת מכתבי היא בשל הדעות שאתה מפיץ ברבים והחשש מכל הבנה מוטעית של מאן דהו כי ההתכתבות בינינו היא מתוך לגיטימציה מצדי לשיטתך, תוך כדי אמירה מפורשת שאם יוסבר לי שאני טועה אשמח לחזור בי. והנה מן הראוי היה כי אדם המשתייך לחבורה החורטת על דגלה סיסמאות כמו "צו השעה- אהבת חינם" "אהבת ישראל" וכו' וכו', יעמידני בדרכי נועם על טעותי או על חומרת דברי וינסה ב"אהבת ישראל" לשכנע אותי כי יש מקום לדבריו ולדעותיו ויסביר לי שמהרתי להסיק לגביו מסקנות לא נכונות, או ידונני לכל הפחות לכף זכות ויראה אותי כבעל תשובה ש"הוסת" ע"י רבותיו לשנוא את האחר ולבטל את דעתו, אבל המהירות בה נחפזת לחרוץ כי אני מחוייב נידוי על ביזוי ת"ח מבלי כל נסיון להעמידני על טעותי בדרכי נועם הוכיחה קבל עם ועולם כי בעוד רוממות "אהבת חינם" ועוד שאר סיסמאות מזויפות בגרונך שנאת חינם ליהודי החרדי בלבך, ובה בשעה שמבזי קדשי ישראל כמו אהוד ברק מוזמנים לנאום ב"מכון מאיר" כשכולם סוגרים את הגמרות ומקשיבים להם בקשב רב ואף מכבדים מוקירים ומעריצים אותם (שהרי מאחוריהם עבר צבאי מפואר..) יואל אלחנן הופך מיד ל"מבזה ת"ח החייב נידוי".

2. במכתבך הקודם כתבת כי האברכים היושבים בבית המדרש הינם "משתמטים ממלחמת מצוה". בזה ביזית את רוב מנין ובנין של גדולי הת"ח בישראל שרובם ככולם לא שירתו בצבא, ועוד גרוע מכך, הפכת את כל גדולי הדורות האחרונים למחטיאי הרבים שכן ההוראה שלא להתגייס לשום מסגרת צבאית אלא להמשיך לשקוד על לימוד התורה יצאה מפיהם של כל גדולי ישראל ואם אי הגיוס הוא השתמטות ממצוה הרי שאתה טוען כי גדולי ישראל מורים לאלפי אברכים שלא לקיים מצוה מן התורה, וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה בתחילת פרק רביעי וז"ל: "עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה. ארבעה מהן עון גדול והעושה אחד מארבעתן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו. ואלו הן: א. המחטיא את הרבים, ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה" ע"כ. הרי שלשיטתך כל גדולי ישראל הם מחטיאי הרבים, מה שמקיים בך כל הפוסל במומו פוסל ואם כן במקום שבו רצית למצוא עווני, שם נמצא עוונך וקלונך כמבזה כל גדולי ישראל שבדורות האחרונים שמפיהם חי כל עם ישראל.

לגבי טענתך על זילותו של ספרי- אכן ספרי הוא ספר זול כי הוא עוסק באידיאולוגיה זולה של אנשים זולים שהפנו עורף לתורתנו הקדושה ולגדולי הדורות ותחת אשר יכלו להנות מגדולי ישראל עצה ותושיה הלכו אחרי ההבל ויהבלו עד שהתדרדרו לשפל המדרגה ומבקשים תורה מאנשים שכל מהותם הפנית עורף לתורה, מאנשים שתמונות כופרים ומשומדים מעטרים את שולחנותיהם וחרוטים על לבם בהערצה, באותו חוזק שחרוטה עליו שנאת היהדות השורשית והאמיתית, זו שמאיימת על גילוי קלונם וכזבות דיעותיהם ברבים. אך ב"ה, כוחה של האמת ומעט מאורה חזקים הרבה יותר מהחושך של מכון "מאיר" ושאר מפיצי תורת השקר והזיוף המסתתרים מאחורי מסכת רגישות לכבוד ת"ח בה בשעה שמכונם הוא סמל של החצפת פנים נגד כל גדולי ישראל ואפילו נגד רבותיהם שהיו קורעים בגדיהם לו היו שומעים כינוי כמו "משתמט" נאמר על בן תורה המקדיש חייו ללימוד התורה.

אני מודה לה' על שגלגל את הסכמתך לפרסם התכתבות זו שיש בה עזר רב לעבודתנו בקרוב אחינו הדתיים לאומיים שהרחקתם מאבינו שבשמים בעזרת תורת הזיוף של "דת הציונות" אותה אמצתם.

נ.ב.

כמובן שאנו מצידנו נתייחס לכל הטענות שהועלו במכתבך הקודם (התיחסות שרק תחזק את טענותינו כלפיך).

התיחסות לטענות הר' שרקי במכתבו הקודם בקרוב באתר בעז"ה, במאמר נפרד.




למאמר זה התפרסמו 5 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  הרב שרקי ?   כ"ח כסלו
אני מכיר היטב את הרב שרקי-ומדובר בת"ח עצום,מלא ענווה,שבעקבות כך הסכים להתכתב עמך,למרות שזמנו יקר מאוד.צורת לימוד התורה שלך לא שווה את זה,כי ללא מידות מתוקנות לא יכולה לחול קדושה על האדם או תורתו,ונמצא מקלקל וחבל,בעז"ה גם אתה תחזור בתשובה,כשתגלה שהשקפת עולמך נובעת ממניעים נפשיים,כגון כעסים מילדות על איזה דמות דתית לאומית או משהו בסגנון.
נפתלי  
2.  בושה   ח' טבת
הרב שרקי בגדלותו העצומה בתורה, הביא המון מקורות לטיעוניו השונים, אליהם לא התיחסת. זו כנראה השיטה: להתיחס ולענות רק למה שנוח. כך אי אפשר לשכנע ציבור חכם ורחב דעת, כציבור הדת"ל. מוטב שתתיאש ממפעלך הכושל ותשוב לראות את אורותיו של הרואה הגדול הרב קוק זצוק"ל.
דוד שרעבי  ממרכז
3.  לדוד שרעבי...   ט"ו ניסן
אורי שרקי כותב: "ולכן מתאימים הדברים דוקא לרב קוק ולא לרבי מסאטמאר כפי שהעזת להעלות על דעתך." ה"גדלות" היחידה שלו נובעת מזה שהוא (עם הרבה חוצפה של עזות פנים כנגד האדמו"ר מסאטמר) אומר לאחרים "כפי שהעזרת להעלות על דעתך" שלא תעיז לחשוב אחרת מהשקפת הציונות הדתית! אחרת אתה עוד עלול להבין של"רבני" הציונות הדתית אין גדלות תורנית שהרי לא הביאו מקורות לדבריהם אלא סיפורי מעשיות ומקורות לא קשורים ואורי שרקי ישאר בלי תלמידים...
צלפחד  
4.  ל 1 ו 2 מורגש שלא עיינם בהתכתבות   ו' טבת
כנראה שהשיטה הזו של עיון חפיפי היא עיקר בעייתכם
פלוני  
5.  האמת יוצאת לאור ~   כ"ו ניסן
בס"ד
סוף כל סוף ...
וזוהי נראה לי על דרך האימרה המפורסמת:
"אתחלתא דגאולה"
הגאולה מהשקרים והזיופים !!
ישר כוח יואל אלחנן גיבור חיל !