כ"ד חשון ה'תשע"ה

מה כתב מרן החזו"א בשולי הגליון על דבריו של הראי"ה קוק בקובץ "שערי ציון"?




לפני קצת יותר משנתיים הוצאנו לאור את הקונטרס "חזון לבם ידברו" העוסק ביחסו האמיתי של מרן החזו"א לראי"ה קוק בניגוד למה שבדו מלבם תלמידי הראי"ה לדורותיהם. בין השאר הבאנו מה שספר לנו אחד מגדולי וזקני ראשי הישיבות הליטאיות בדורנו כי ראה חוברת תורנית ובה מאמרים שהביאו לחזו"א כשהגיע לארץ ושם פרסם הר' קוק מאמר בנושא "אהלות" ועל מאמר זה רשם מרן החזו"א הערות שמשמעותן היו [וז"ל ראש הישיבה]: "הוא עושה ממנו צחוק בלימוד וכותב שם שהר' קוק אינו יודע כלל אהלות" [ואמר לנו את הדברים כראיה נוספת לכך שגם אם מרן החזו"א כינה את הר' קוק "מרן" לא היה זה מהסיבה  שראה בו אחד מגדולי הדור אלא מטעם אחר כי כשמדברים על "גדול הדור" ועוד במושגים של מרן החזו"א מי שלא יודע אהלות בסדר טהרות זה כמו מי שלא יודע פרק אלו מציאות ב"בבא מציעא"]. בעת ביקורנו אצלו (בשנת תשס"ח זמן קצר לאחר צאתו של "דת הציונות" חלק ב' לאור) אמר כי חוברת זו ובה הערותיו של מרן החזו"א מוצנעת באיזה מקום ושדבר זה הוא בגדר סוד. והנה לאחרונה (אלול תשע"ד) נדפס ספר "גנזים וש"ות חזו"א" חלק ד' ושם בעמ' שעט' נחשף המקור לדברי החזו"א והמדובר הוא על תשובה שכתב הראי"ה קוק להרב דחאסלאויטש הרב משה נחמיה כהנוב ונדפסה בחוברת שערי ציון שנה שלש עשרה חוברת ו'-ט', אדר-סיון תרצ"ג, סי' יט', ושם העיר מרן החזו"א על דברי הראי"ה קוק ב' הערות: האחת-בתגובה לדברי הר' קוק וז"ל: "נצטרך לכאורה לומר דכל הסוגיא כרבי אליעזר אתיא דפליג לשיטתם על הדין דסתם משנה אהלות הנ"ל" ועל כך מעיר מרן החזו"א: "ר"א פליג בהדיא במתני' שם" והשניה-בתגובה לנסיונו של הר' קוק להסביר את מחלוקתו של רבי אליעזר על הדין דסתם משנה וע"ז מעיר מרן החזו"א וז"ל: "זה אינו דר"א לא פליג אלא בנסמך ע"ג כלים אבל מודה דכלים אינם חוצצים אף שאינו מקבל טומאה, וא"כ אף כר"א לא אתיא, אבל נעלם מהכותב משניות מפורשות בפ"ה דאהלות דכלים עם דפנות אהלים מצילין והלא דפנות אהלים אין מצילין, ואין חילוק בין מן הצד לבין למעלה, וזה מפורסם במסכת אהלות תכלית הפרסום".

הערות אלה כתב מרן החזו"א אחרי המכתב שבו השתמש בתואר "מרן" כלפי הר' קוק [אם בכלל כתב הוא עצמו תואר זה] והן שוב ממחישות לכל מבקש אמת מה היה יחסו האמיתי של מרן החזו"א לראי"ה קוק ובאיזו צורה כתב אודותיו כשכתב לעצמו או לתלמידיו.




למאמר זה התפרסמו 3 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  האם אפשר בבקשה תרגום הדברים מארמית..   כ"ד חשון
לצערי אין לי רקע תורני ולא הבנתי את דברי הר' קוק ואת הערה א' של מרן החזו"א זצ"ל.


מאן דהוא  
2.  סגנון קלאסי לאחרונים. קראו.   י"א כסלו
מצינו באחרונים לשונות חריפות הרבה יותר כלפי ת"ח חולקים, ולא נבהלנו לומר שאותם הת"חים עליהם "ירדו" - אינם ת"ח עצומים ומגדולי הדור. למה שהפעם נחשוב כך?
ויתר על כן:
הרשב"א כותב על סברת רש"י באיזה מקום בב"ק ש"מי שסובר כן -אין לו שכל בקודקודו". וכי נחשוד מכאן שר"שי הקדוש הוא בור ועם הארץ?
דוד  ממרכז
3.  ולמה אינך כותב שמו של ראש הישיבה?   ט"ו טבת
אין כאן שום זלזול ברב קוק כלל.
כך דרך תלמידי חכמים להתווכח בלימוד ולהיפך,
אם החזון איש לא החשיב את הרב קוק, מדוע קרא במאמרו? מדוע טרח לכתוב עליו הערות?
ואם לדין יש תשובה,
בטוחני שאם הרב קוק היה רואה הערותיו של החזון איש, היה לו מה להשיב.
מי שטוען שהרב קוק לא היה גאון ובקי, רק מראה עד כמה דלה ועניה ידיעתו.


שלמה  מתל אביב