.jpg)
היות ובימים הקרובים יחול יום פטירתו של הר' שלמה גורן מי שהיה הרב הראשי של הצבא הציוני ואח"כ של הרבנות החילונית הראשית והיות כי מנסים להאדיר את דמותו במיוחד לנוכח האירועים האחרונים והפולמוס סביב נושא העליה להר הבית שהר' גורן היה ראש למחטיאי הרבים באיסור חמור זה בעקבות ספר שלם שחיבר בנושא ולפיו התיר את העליה להר הבית באנו במאמר זה להזכיר מה היתה דעתם של גדולי וזקני ההוראה בדורו אודותיו ואודות פסקיו (המכתבים נכתבו במספר מקורות בעיקר בספרי האגרות של גדולי הדור האחרונים כמו: קריינא דאיגרתא-אגרות מרן ה"קהילות יעקב" ו"מכתבים ומאמרים להגרא"מ שך"-אגרות מרן הגרא"מ שך זצוק"ל ועוד).
כמו כן כדאי לראות את הקונטרס "המערכה על הצלת הרבנות בישראל" (הוצ' הועד להצלת הרבנות, תשרי תשל"ג) ואת הספר "שערורית הגיורים המזויפים-תעלולי הגיור הסיטוני במסוה הלכתי במדינת ישראל" (י"ל ע"י ועד הרבנים העולמי לעניני גיור, מנחם אב תשמ"ט) המפרטים באריכות את מעלליו של הר' שלמה גורן באופן שלא יקשה לקורא אח"כ לשונם החריפה ביותר של גדולי ישראל נגדו ופסילת הוראותיו הגורפת על ידם.
ובקונטרס 'גיור ללא יהדות' שהוצאנו לאור בשנת תשע"א הבאנו מה שהתפרסם בגליונו הראשון של כתב עת חדש לעניני צבא בשםisraeldefence תחקיר המספר על פרשיה מצמררת שהתרחשה בימי ראשיתה של המדינה, במהלכה גויסו עולים חדשים מארצות ערב שזה עתה הגיעו לארץ כסוכני שב"כ לצורך הקמתה של יחידה חדשה בשב"כ שמטרתה להיטמע באוכלוסיה הערבית בארה"ק על מנת להתריע בעת הצורך מבעוד מועד על כל כוונה של האוכלוסיה הערבית להצטרף לצבאות ערב השונים שלחמו כנגד המדינה שזה עתה קמה. ההיטמעות של הסוכנים כללה לא יאומן כי יסופר גם נישואין לנשים ערביות והקמת משפחות עמהן. כשהוחלט ממספר סיבות לפרק את היחידה התלבטו מפקדיה באשר ליחס לנשותיהן הערביות של הסוכנים וילדיהן. ההתלבטות היתה האם להותיר את הנשים ואת הילדים בכפרים הערביים ולהחזיר לחיק משפחותיהם המקוריות רק את הגברים, או לבקש מהנשים להתגייר ולהמשיך לגדל את ילדיהם כיהודים. הסוכנים עצמם התנגדו לעזוב את משפחותיהם ולכן נפלה ההחלטה לגלות את הסוד וליישב את המשפחות מחדש בסביבה יהודית בישראל. השב"כ זימן אליו זוג אחרי זוג, וגילה לנשים הנדהמות ששמעו רק אז, באמצע שנות השישים, שהן בכלל נשואות ל... יהודים סוכני שב"כ. התדהמה הייתה גדולה. היו נשים שהתעלפו. שפרצו בבכי. בהוראת השב"כ, הקים הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן בית דין של 3 רבנים, בראשותו של הרב גורן עצמו, שהציעו לנשים להתגייר בהליך מהיר. אלא שלא כל הנשים הסכימו לכך. קשה הייתה בעייתם של הילדים. הרבנים התלבטו האם יש להחשיבם כיהודים או כמוסלמים. ובסופו של דבר פסקו אנשי בית דינו של הרב גורן, כי למרות שלפי ההלכה היהודית דתו של הילוד נקבעת לפי דת האם, הרי שלאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, שבו נולדו הילדים כתוצאה משליחות אביהם היהודי, יש לראות בהם כיהודים – ללא צורך בהליך גיור".
דברי גדולי ישראל על הר' שלמה גורן:
מרן ה"קהילות יעקב" (ר' יעקב ישראל קנייבסקי):
תנן בפ"ג דאבות: המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין לו חלק לעולם הבא וענין המגלה פנים פירש הרע"ב (הברטנורא) שמראה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה. ובשבועות די"ג "תניא כי דבר ה' בזה זה הפורק עול תורה והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה" וכתב התם והנפש אשר תעשה ביד רמה כו' הכרת תכרת, כי גילוי פנים בתורה זהו הרמת יד על התורה ועל נותן התורה ואפילו לא אמר כן אלא ליחיד כבר הוא בכלל כי דבר ה' בזה וכ"ש וק"ו המקדיח תבשילו ברבים ומחלל שם שמים בפרהסיא ממש כלפי כל העולם כולו להורות שוא ומדוחים בשם התורה תורתו של הקב"ה ה"ז כעומד ומצהיר שאין דבר ח"ו אם יסלפו דיני תורה"ק לכל אשר יחפוץ בשרירות לבו, איני יודע איזו מילים יתאימו לכנות נבלה כזאת"
וברור שאדם כזה אין לו שייכות לרבנות כלל וכלל, כתביו כתבי קוסמין והוראותיו כהוראת הרע-בנים הרפורמים שר"י שכבר הוציא עצמו מכלל שלומי אמוני ישראל והציג עצמו בשורה אחת עם האח"ר שהיה בזמן חתם סופר וכיו"ב, וכמוהם ישארו שמם לשמצה ולקלון לחרפות ולדיראון עולם לדורי דורות".
דעת תורה (פורסמה בי"ח כסלו תשל"ג):
"נדהמים אנחנו מחילול כבוד שמים הנורא שנעשה ע"י הדבר החמור שנפל בישראל אשר כמוהו לא נהיתה להרים יד בתורה ולקעקע את ההוראה בישראל לגלות פנים בהוראה בדרכי תעתועים להתיר איסורים חמורים בריש גלי ע"י מעשים במחשך ולהשים ללעג וקלס את כל דברי ההוראה בישראל מקדמת דנא. אי לזאת הננו מכריזים שפסקיו והוראותיו בטלין. הכותבים וחותמים בלב קרוע ומרותח: יחזקאל אברמסקי, משה חברוני, חיים שמואלביץ', שלמה זלמן אויערבך".
בס"ד כסלו תשל"ג:
מזועזים אנו עד עומק נפשנו מן המעשה הנורא שקם אחד אשר בשם רב יכונה ויעז במצח נחושה לשלוח יד בתורת משה להתיר מפסולי קהל בדרכי תעתועים בהפקעת יהדותו של אדם העומד בחזקת גר והפיכתו לגוי, בזה פרץ פירצה נוראה בחומת דת תורתנו הקדושה, על כן אנו מכריזים שכל הוראותיו של איש זה בטלין ומבוטלין, ואסור לסמוך עליהם כלל וכלל. הכותבים בלב נשבר ומרותח: יעקב ישראל קנייבסקי, יוסף אדלר, יוסף שלום אלישיב, אלעזר מנחם מן שך, ישראל וועלץ, שלמה זלמן פרידמן, שמעון יחזקאל יעקובוביטש".
