ג' סיון ה'תשע"ג

מה בין ישיבה לישיבה במרכאות כפולות



לפני כחדש, בכ"ג ניסן, במסגרת שיחה שמסר הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין ראש ישיבת גרודנא באשדוד הוא התייחס גם לברית החדשה בין "הבית היהודי" ליאיר לפיד ומפלגתו ואמר: "אני שומע דיבורים שיש המתפלאים על אנשי המזרחי, מה קרה להם? איך הם התחברו לשונאי ישראל? איך הם נלחמים כנגד התורה? הם שוכחים את העבר, מי נתן יד לגזור את גזירת שירות לאומי על בנות ישראל? מי נלחם ברבותינו 'החזון איש' והגרי"ז מבריסק, אנחנו לא שוכחים זאת, מאז ומקדם תנועת המזרחי נלחמה בעמלי התורה ולומדי התורה, ונגד שמירת קדושת מחנה ישראל, הם מנסים לטשטש את זה, אבל הקב"ה גילה חרפתם למען דעת כל עמי הארץ מי הוא המזרחי".

במאמר שפרסם הר' דניאל שילה בערוץ 7 (רבה לשעבר של קדומים) בקש להגיב ולהפריך את הדברים שגרמו לדבריו לאחדים מחבריו, רבנים צעירים, מנהיגי קהילות וראשי ישיבות להתכרכמות פניהם מצער.

כהרגלם של רבני הצה"ד להפריך עובדות באמצעות דרשות הוא גייס את אחת הדרשות של הר' יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון מתוך ספרו: "חמש דרשות", בה נאמר בין השאר: "עובדה היא כי אנשי המזרחי ייסדו את הישיבות הגדולות בארצות הברית. הרב בר אילן היה נשיא ישיבת ר' יצחק אלחנן, הרב גולד היה אחד המייסדים של "תורה ודעת". בארץ ישראל – על אחת כמה וכמה. ....כי לולא ישיבות בני עקיבא , לולא כרם ביבנה, לולא הישיבות התיכוניות, לא היה קרן התורה נישא כל כך. הם עזרו לחזק את כבוד התורה על ידי זה שהכניסו את הישיבה ליישוב החדש. והוא מסכם:  האמת היא כי המזרחי כיום הוא מפיץ התורה ומרביץ התורה הגדול ביותר. המזרחי ייסד בארץ ישראל ישיבות ומוסדות תורניים, יותר מכל ארגוני הרבנים ביחד"[1]

אחרי שהוא מתמרמר ומוסיף כי "יש לדעת שבעיני החרדים לא נחשב כל זאת אפילו כקליפת השום, מפני שאין התורה נחשבת בעיניהם כלל אלא כאשר יוצקים אותה בכלים חרדיים" בא שילה ללמדנו פרק בהיסטוריה של שנות המנדט וראשית שנות המדינה ובנפלאות העשיה התורנית של המזרחי באותן שנים וז"ל: "בשנות המנדט הבריטי, וכן בראשית שנות המדינה, היה מצב היהדות בארץ בכי רע. החילוניות הלוחמת שלטה ברשות הרבים ורבים חללים הפילה. רשת בתי הספר שהקים ה"מזרחי" בארץ, היוותה רשת הצלה לכל שנפלו ממרום החברה החרדית אל תהום החילוניות[2]. עולמנו היה מלא מאות אלפים כאלו. אבי המנוח, בא ממשפחה חסידית חרדית בפולין, ומעולם לא עבר ב"מזרחי". כשבקש שבנו "ידע משהו", רשם אותי לבית הספר "בילו" בת"א. רבים כמותי למדו שם. רוב רובם של ההורים הללו לא היה רושם את ילדיו לבתי ספר אגודאיים. מתוך בתי הספר הללו הלכו אחר כך תלמידים לישיבות הקטנות והגבוהות. כן, על ידי ה"מזרחי הלוחם בתורה". בשנת ת"ש, הקים הרב נריה זצ"ל את  ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. שלוש עשרה שנים לאחר מכן, הלכתי ללמוד שם. זו לא הייתה אפשרות מקובלת אז. מדריכי בני עקיבא של אז, הם שדחפו אותי ואת חברי ללכת ללמוד שם. בראש כולם היה "חיימק'ה" אשר ברבות השנים הפך למרביץ תורה חשוב ביותר , שעיתונאים "חרדים" מכנים אותו ברשעותם בשם "חבר הכנסת דרוקמן"[3]. מן הישיבה בכפר הרא"ה הלכו רבים ללמוד בפוניבז', סלובודקה, חברון, והיו גרעין מרכזי בהקמת הישיבה  בזכרון יעקב, אשר עברה לאחר מכן לכפר חסידים. משם גם יצאה קבוצה, בעידוד הרב נרי'ה, אשר הקימה את הישיבה בנתיבות.

הרב נרי'ה, פעל כל אותן שנים, בבני עקיבא, בהפועל המזרחי, ולאחר מכן במפד"ל אשר מטעמה גם נבחר לכנסת. בשנת תשט"ו כתב חוברת בשם "תיקון יום העצמאות" אשר בה ביסס את חובת ההודאה על הקמת מדינת ישראל. באותן שנים, יזם את הקמתן של ישיבות "נתיב מאיר", "נחלים", שדה יעקב , מירון ועוד.

כל זה קרה בהשראת המזרחי ובעידודו, זה המזרחי "הנלחם בלומדי התורה". שנים לאחר לימודי בישיבה שאלתי את הרב נרי'ה , מדוע באו תלמידים ירושלמיים ללמוד שם. האם חסרו ישיבות בירושלים? השיב לי בפשטות, כי באותה עת הייתה עזיבת הדת נפוצה בירושלים, ולעומת זאת ידעו שהלומדים בכפר הרא"ה , נשארים שומרי תורה. דברים דומים שמעתי לאחר מכן על ידי שני מחנכים מפורסמים, ילידי ירושלים שאמרו זאת במוסדות בהם חינכו, הרב בהר"ן זצ"ל ויבלח"א הרב יוסף באגד בנחלים. ממשפחה ירושלמית אחת באו ללמוד בכפר הרא"ה שלושה אחים, זה אחר זה. פגשתי אחר שנים אחד מהם, אדם העוסק בתחום  הלכתי, מדוע הוא ואחיו באו ללמוד בכפר הרא"ה, והוא השיב לי באותה סיבה. יצויין בהקשר לכך, כי מוכרים לי שלושה מרביצי תורה חשובים בישיבות החרדיות, אשר למדו שם. אכן תפקידו של המזרחי בבניית "עולם התורה", גדול מכפי שחושב ראש הישיבה המקטרג. גם מדרשית נועם בפרדס חנה, אשר הוקמה על ידי "נוער המזרחי", ומזרחיים רבים למדו בה, אף היא תרמה רבות להגדלת הישיבות בארץ. ועוד לא הזכרנו את האולפנות אשר הביאו מהפכה בחינוך הבנות בארץ!

...ואתם וודאי תשאלו, אם כך הדברים, הכיצד ייתכן שתלמיד חכם מופלג ומרביץ תורה וותיק אומר כדברים הללו. והנה בהלכות כבוד תלמיד חכם, כותב השולחן ערוך, אודות ענישת מי שמבזה תלמיד חכם, כך: "ובלבד שלא יתחיל החכם במריבה לבזות בני אדם שלא כדין ויגרום בזה שיבזוהו ויתרסו נגדו (ג"ז שם). ומ"מ אף אם התחיל החכם קצת, אין רשות לכל אדם להחציף נגדו לענות לו בעזות.  (יורה דעה  סימן רמג) הנה מדובר כאן בתלמיד חכם גדול מאד, אשר גם הוא יכול בעידנא דריתחא לבזות בני אדם שלא כדין. ואני לא באתי אלא להילחם על כבודם של תלמידי חכמים שהם מן הנעלבים ואינם עולבים, על כבודה של תנועה אשר הרבתה תורה בעולם, והצילה רבים מעוון. ע"כ שיעורו, סיפוריו והצטדקותו ההלכתית של הר' דניאל שילה בתגובתו.

מכיון שלדבריו של דניאל שילה דברי ראש הישיבה נגועים במידת הקיטרוג ואין התורה נחשבת בעיניהם של החרדים כלל אלא כאשר יוצקים אותה בכלים חרדיים לא נגיב לדבריו  כי אם מפיהם ומכתבם של בוני "עולם התורה" של הציונות הדתית אשר יספרו לנו עד כמה גרמה תנועת המזרחי להגדלתה והאדרתה של תורה ועד כמה היתה שותפה בבנית עולמה של תורה והחזקתה.

ובכן, רשות הדיבור ל"מקים עולה של תורה"-ישיבות בני עקיבא בארה"ק, הר' משה צבי נריה המספר על היחס של המזרחי לישיבות ולעמל התורה וכתוצאה מכך למצב של נוער המזרחי אתו נפגש אחרי כשלושים שנות קיומה של התנועה: "הישיבות אף פעם לא עלו על ראש דאגותיה[4]. מבצרי תורה אלו לא פוסגו על ידה ולא חוזקו. הורים בודדים מאנשי "המזרחי" שלחו ושולחים את בניהם לישיבות[5]".

כששהה בדירת הרצי"ה קוק ראה שם מכתב מהר' אוסטרובסקי-המאירי, יושב ראש המרכז הארצי של "המזרחי" שדחה בקשת סיוע של ישיבת "מרכז הרב" בנימוק ש"ענין זה של תמיכה בישיבות זה לא בתכנית של "המזרחי"[6]

"לבני עקיבא היה אז אופי יהודי חיוור, ולא היתה תרבות יהודית עמוקה. לא היה עם מי לקבוע לימוד קבוע בסניף כי הצעירים היו רחוקים מזה. באתי להעמיק את היסוד הדתי ולקרב את הנוער לחיי תורה. צריך היה לעשות זאת לאט לאט. התחלתי לתת שיעורים בתורה, הרצאות ביהדות, חוגים ללימוד גמרא".[7]

"נפגשתי עם סקורטובסקי מפרדס חנה. בחור זה ותיק הוא ב"פועל המזרחי". דיברנו על המצב התרבותי בתנועה. המצב נורא. לשם מה כל הפטפוטים על "תורה ועבודה" ועל "יהדות שלמה", כביכול. סיפרתי לו על התמונה של "תורה ועבודה" שהציג הפועל המזרחי בתל אביב בשמחת בית השואבה. היתה זאת באמת תמונה חיה מהמציאות: אחד היכה בפטיש על גבי הסדן, השני עסק בבנין, השלישי זרע, הבחורה קצרה, ואחד עמד והחזיק בידו שלט ועליו היה כתוב "תורה ועבודה". זאת אומרת עבודה למעשה ותורה על השלט. ואם היה חסר משהו לבהירות התמונה החיה, בא הריקוד המשותף של בחורים ובחורות והשלים את החסר. אוי לאותה השלמה ואבוי לאותה תמונה"[8]. כשבקש הר' נריה תמיכה כספית לישיבתו מהר' מימון חבר הנהלת הסוכנות וראש "מוסד הרב קוק" קבל ממנו 3 לירות, סכום שהספיק אז ללחם ומרגרינה למשך שבועיים...[9]

 

נשיא המזרחי מאיר בר אילן במכתב לרמ"צ נריה כותב לו כי הוא טרוד מאד בימים אלה ולכן: "לא תתפלא אם לא אוכל לקבוע את זמן ביקורי "בישיבתך" אף על פי שנפשי חשקה בזה מאד מאד. ואל תתמה יקירי על המרכאות הכפולות כי הלא וולוז'ינאי אנכי ומתוך כך יש לי אמת מידה מיוחדת לישיבות[10]...". כן, כן, לא אחר מאשר נשיא המזרחי מחשיב את ישיבתו של נריה כישיבה במרכאות כפולות...

ומה גרם לר' נריה להקים את ישיבתו? האם עוּדָד לעשות כן ע"י המזרחי? את התשובה ניתן לראות גם כן בספרה של בתו: "התרשמותו מישיבת מיר עוררה התבוננות פנימית והערכת מצב מחודשת. בהשפעתה התגבשה התביעה לחזק את לימוד התורה בקרב הנוער הדתי בארץ ובגולה, והודגש הצורך להקדים להגשמה החלוצית השתלמות תורנית במסגרת ישיבה[11]".

דמות נוספת אשר משתייכת להנהגת המזרחי, הר' משה אביגדור עמיאל מלמדת אותנו ג"כ על דאגתה של המזרחי לעולם הישיבות וז"ל: "ודא עקא, שגם המזרחי שכל עיקרו לא בא אלא לשם הביצור הרוחני, שוכח ג"כ שעיקר תפקידו הוא להגביר את הרוחני המוחלט שבנו. ואם יש להם בתי ספר כלליים או שמאליים יש גם לנו בתי ספר מזרחיים, אבל מכיון שאין להם ישיבות גם לנו אין ישיבות"[12].

עוד הוא כותב (אחרי שהוא מציין כי אחוז תלמידי חינוך המזרחי ביחס לשאר המוסדות בישוב ירד מ-40 אחוז ל-24 אחוז) וז"ל: "אבל אם המספרים הללו, מספר האחוזים של ילדי ביה"ס של המזרחי כלפי בתיה"ס האחרים גלויים וידועים, הנה לא גלויים וידועים כלל וכלל, כמה אחוזים מהם נשארים אחר כך בתוך מחנה המזרחי? נדמה כי רק מתי מספר המה ורובא דרובא מהם גופא יוצאים ומתנפצים לכל הרוחות וממלאים את כל המחנות אך לא את המחנה של המזרחי ואף לא של הפועל המזרחי. אדרבא צאו ובדקו את הנוער בכל המחנות שלנו ותראו כמעט רק כאלה שזה מקרוב, כמעט תמול, באו מן הגולה, ואיפה המה הבני ציון היקרים שהורתם ולידתם בקדושה? החנוך המזרחי מונה כבר עשרות שנים לקיומו, והרבה קטנים נעשו כבר לגדולים, ואיפה המה הגידולים הללו, לאן הלכו? יש אולי איזו מאות "בני עקיבא" וכדומה בארץ, אבל הלא מכותלי ביה"ס של המזרחי כבר יצאו רבבות במשך הזמן, איפה הם כולם? והלא הורי הילדים הללו רובם או כולם בטח ממחננו אנו הם, והמורים בודאי ובודאי שהמה מאנ"ש ומדוע באמת "תולדותיהם לאו כיוצא בהם"?[13]

לסיכום, האמת והנסיון חזקים הרבה יותר מגיבובי הדרשות של רבני הצה"ד לדורותיה וסיפוריהם על דאגתם לתורה. מראשיתה של המזרחי נאמנותה לע"ז הציונית הלכה ונתחזקה והקשר שלה לתורה ולנושאי דגלה הלך ונתרופף אבל כבר הזהירה תורה"ק (בפר' בחקתי) כי החלפת עמל התורה בכל עמל אחר לא תוביל רק לעם ארצות כי אם לשנאת אלו המשמרים את עמל התורה כמסורת הדורות וכמש"כ שם רש"י (כו' טו'):"הרי שבע עבירות הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית ואלו הן. לא למד. ולא עשה. מואס באחרים העושים. שונא את החכמים. מונע את האחרים. כופר במצות. כופר בעיקר".

אם דבריו של ראש ישיבת גרודנא גרמה לאנשי מזרחי התכרכמות פנים, בצדק רב היא גרמה להם זאת, ואחת מן השתיים. או שיש את נפשם להודות על האמת ומוטב יעשו זאת מהר ויעצרו את התדרדרותם במדרגה החמישית שמנה רש"י. או, שבעזרת דרשות של דופי וסיפורי בדאים כמו זה של הר' דניאל שילה על "דאגת המזרחי לעולם התורה", יתעלמו מן האמת ומן המציאות, וכן מהידיעה הפשוטה שהתכרכמות פניהם בעלמא דקשוט כשיביטו בפני דורות שלמים של תלמידיהם שהוסתו על ידם מעמל התורה לעמל השדות והצבא, האקדמיה והקולנוע, השירה והריקודים (ושאר המגמות שב"ישיבותיהם") תהיה גדולה ומביישת לאין ערוך מזו שנגרמה להם מדברי ראש ישיבת גרודנא. עם זאת, בל ישכחו כי התעלמותם זו תוך אדישות כלפי הדין וחשבון שיצטרכו ליתן לפני בורא עולם יש בה אולי כדי להעיד גם על הגעתם לשלבי ההתדרדרות האחרונים: "כופר במצות, כופר בעיקר..."


[1]  "חמש דרשות", הר' יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (מבוסטון), עמ' 28, הוצ' מכון טל אורות, ירושלים, תשל"ד.

[2]  כותב המאמר אינו מתבייש לשקר במצח נחושה ולהציג את חינוך המזרחי כמערכת שהוקמה להצלת אלה ש"נפלו ממרום החברה החרדית אל תהום החילוניות". ראה לקמן דברי הר' משה אביגדור עמיאל מראשי המנהיגים הרוחניים של המזרחי באשר לזהותם האמיתית של התלמידים וההורים במוסדות החינוך של המזרחי והשתייכותם המובהקת למזרחי.

[3]  "מרביץ תורה חשוב ביותר" זה התגלה בשנים האחרונות כזייפן תעודות גיור סיטונאי המבולל גויים וגויות בתוך כלל ישראל, ממש הרבצת תורה למופת...(ראה בהרחבה בקונטרס "גיור ללא יהדות", הוצ' אזמרך בלאמים, התש"ע).

[4]  של תנועת המזרחי

[5] "שחר אורו-הרב משה צבי נריה זצ"ל", צילה בר-אלי, עמ' 449, ירושלים, תשס"ב.

[6] שם.

[7]  שם עמ' 233.

[8]  שם עמ' 271.

[9]  שם עמ' 478.

[10]  שם עמ' 490.

[11]  שם עמ' 417.

[12]  "הבעיות הרוחניות שבציונות",הר' משה אביגדור עמיאל, עמ' טו', הוצ' הסתדרות המזרחי בת"א, מנחם אב, התרצ"ז.

[13] שם עמ' לו'





למאמר זה התפרסמו 13 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  מהיכן יודע הרב דב צבי קרלינשטיין שליט"א ?   ז' סיון
ובכן, למי שאינו מכיר את הרב קרלינשטיין. נציין כמה עובדות לגביו.
האיש הענק ורב הפעלים הזה הוא אחד ממקימי עולה של תורה בעיר אשדוד.
אבל חייבים אתם להבין שכשאני אומר ממקימי עולה של תורה הדבר אינו מסתכם בהרבצת תורה בישיבת גרודנא בלבד ו"התסגות בתיבת נוח חרדית" כפי שמעדיפים לחשוב הדלי"ם המכנים זאת בשם הגנאי"צדיק בצמר גפן".
אלא מדובר כאן ברב שבצוו השעה ממש כיתת את רגליו ושלח מבני ישיבתו לכל איזורי העיר בניהם את הרב ירחמיאל קראם שליט"א הפעיל עד היום בהכנסת תלמידים לישיבות קדושות.ואם נבוא לפרט את פעולותיו של הרב קרלינשטיין למען חיזוק חומות היהדות הדף יכלה והמה לא יכלו.
וגם לא על כך תגובתי לכתבה אלא על מקרים שאני בעצמי ראיתי כילד שמהם ראה הרב קרלינשטיין במוחש את השינאה העצומה אותה רוחשים בני המזרחי לעולם התורה.
ובכן בתקופתי בסביבות כיתה ו' היתה פעילות עניפה מאוד של "הפעילים" באשדוד שרשמו תלמידים מבתי ספר ממלכתי דתי לישיבות קדושות. רק לסבר את האוזן בית הספר הממ"ד בו למדתי נסגר כשנה אח"כ מחוסר תלמידים שנטשו ונרשמו לישיבות קדושות או ציוניות אני לצערי לא הייתי מאלו שעברו לישיבות הקדושות מסיבות הקשורות להורי ורק מאוחר יותר נחשפתי לעולם התורני האמיתי בתקופת הישיבה התיכונית. אבל כמה מחברי דווקא כן הלכו. כמה מהם הלכו לישיבת יד שלמה באשדוד. בעידודו ובהכוונתו של הרב קרלינשטיין שממש נלחם על כל אחד ואחד.
והנה ביום באחד הימים 'רב' ד"ל של בית הכנסת המרכזי בו התפללנו בשכונה ושכנע את האבות של הנרשמים לישיבה הקדושה יד שלמה להעבירם ל"נווה הרצוג". ואכן כך עשו הורים אלו שהיו נתונים להשפעתו הרבה של אותו 'רב'. שאגב היה נוהג לומר 'דברי תורה' ביום שישי בלילה ותמיד היה משחיל איזה סיפור כגון על אשה 'אומללה' שבאה לפניו והתלוננה שבעלה לומד כל היום בכולל ומשאירה בודדה ועלובה.....וכך היה מחדיר את ארס העכנאי נגד לומדי התורה בסיפור רגשני....
ובכן, כשהצליח אותו 'רב במזימתו יצא הרב קרלינשטיין ועזב את תלמודו כיתת רגליו ועלה למשרדו של אותו 'רב' מחה וגער בו לפני כולם על מעשהו הנפשע. למרות שכוחו הפופולרי של אותו 'רב' היה גדול מאוד בעיר.

יש לציין שכל הנערים ההם בלי יוצא מהכלל עזבו אח"כ את נווה הרצוג ועברו בסביבות כיתה ט' לאורט ימי וכולם לדאבונינו חילונים למהדרין כיום.
אבל גם בסיפור הזה יש חלק שמח דווקא אחד מהנערים שכן "שרד" בגלל שלאביו היה נסיון מר עם 'ישיבות' תיכוניות וכל בניו כמעט התפקרו ולכן השאיר בעידודו של הרב קרלינשטיין את בנו באותה ישיבת יד שלמה הנער הנ"ל המשיך את למודיו בישיבת גרודנא וכיום הוא אחד ממרביצי התורה וראש אחד הכוללים הגדולים באשדוד. הנה כי כן מהיכן חווה הרב קרלינטשיין את שינאת המזרחי על בשרו....
בעילום שם  מאשדוד
2.  מה גרם לחילונים להיות אולטרא-חילונים ?   ט' סיון
זה קרה בגלל התובנה שפיתח הר' קוק ותלמידיו לפיה הבינוניות היא דרך התורה וכך היה לכתחילה ואליה (קרי אל הבינוניות) צריך האדם לשאוף והעיקר לשנוא את הקיצוניות ואת השאיפה לשלימות. בגלל שיטה זו של הצה"ד, החילונים שאולי לכתחילה לא היו כ"כ שלמים עם דרכם ומצפונם העיק עליהם במידת מה הבינו שהם דווקא נוהגים כשורה. וכך החילונים שרובם לא היו שונאי ישראל לכתחילה אלא אנשים שחונכו בדרך מסוימת בלי לדעת מאומה בנושאי יהדות, ינקו את השנאה לשיטה החרדית הקיצונית מאת הצה"ד ונהיו ברבות השנים אולטרא-חילונים ואף חילונים מיליטנטים !
ג.  
3.  כדאי לקראת את עבודת הד"ר של מרדכי בר לב   כ' סיון
לצטט כמה שורות מתוך ספר של הרב נריה שלא הוא כתב אותו, והשאלה מה ההקשר וכו' זה לא חכמה. כדאי מעט לקרא את עבודת הד"ר שנקראת 'ישיבות תיכוניות בארץ ישראל בין מסורת לקודש'. נמצא בבר אילן.
אסתי  מים
4.  ל-2: הרב קוק לא שאף לבינוניות אלא אנשי המזרחי!   ו' כסלו
הרב קוק שאף למצוינות רוחנית ולדקדוק בקיום מצוות התורה. והוא התנגד לחלוטין לפשרנות. מבחינה הלכתית ותורנית הוא היה חרדי לחלוטין.
ישראל קרמר  מקריות
5.  לישראל קרמר...   ט' כסלו
עיין בבקשה בספר "שחר אורו" (עמ' 156-158) בו מספרת בתו של הרמ"צ נריה תלמיד הראי"ה קוק בתקופת צעירותו כולל תקופת לימודיו במרכז הרב. מצולמים שם דפי יומניו שבחלקם פרט את הספרים שהיה קורא לפני השינה (שרובם ספרים האסורים בקריאה שחיברום מומרים ומינים ובכולם יש ביטול תורה ללא כל צורך לבחור ישיבה). וז"ל ביומנו בחדש אדר תרצ"א: "קראתי את "אחד העם"-בין קדש לחול, מידת הדין ומידת הרחמים, החינוך הלאומי, ומאמר של ד"ר קלויזנר. אני לומד היסטוריה מספרו של רובינסון. תולדות הזמן החדש של ריגר...קראתי גם את הספר המעניין "איסטידיות בתרבות האנושית"...

חדשים ניסן-אייר (הכנה למתן תורה...): "קראתי את "תולדות הסוציאליות" של בר, גאוגרפיה של מיטרופוליטינסק, הספר במערב אין כל חדש. צ'כוב, היסטוריה ישראלית של קלויזנר קראתי את כתבי ש' שילר "מחשבות על דבר היהדות" (שילר היה הוגה דעות יוצא גרמניה מאנשי המומר להכעיס ברנר),"הד החינוך"-מאמרו של שיפמן "טעמן של מצוות" ו"אידאלי הנוער העובד", שוב שילר "תורת הספרות", "הארץ" קראתי את הינה"...

כיצד לא חשש נריה לנשמתו?"היתה לי נפש דתית", הסביר הרב נריה, והיו לי סייגים ברורים שקבעתי לעצמי. כשמגיעים לכול מתוך לימוד תורה, זה לא מוציא מעולמה של תורהה. היסוד של הרב הוא שכשאתה מעלה את אופקי היהדות למרחבים גדולים, עניני השכלה לא יעמדו מנגד וייראו בעינים אחרות. תורה מקיפה את כל עולמו של הקב"ה".

שומע ישראל מה לימד הראי"ה קוק את תלמידיו?? שאם בבא קמא והשו"ע סותרים את אחד העם, קלויזנר, צ'כוב ושילר זה בגלל שעדיין לא העלית את אופקי היהדות למרחבים גדולים... אכן.. הראי"ה קוק לא היה כאנשי המזרחי אלא גרוע מהם בהרבה כי בעוד שהם חינכו לבינוניות על חשבון מצוינות בשדה ובכרם הוא חינך לבינוניות בתורה על חשבון מצוינות בספרים חיצוניים וספרי כפירה שלא השאירו זכר של תורה אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיהם (עד כדי כך שכיום כדי לספר לתלמידי ישיבות בני עקיבא מי היה הר' נריה צריכה הבת שלו לכתת רגליה כי אין תלמיד אחד שיוכל לספר עליו למוסתים והמודחים הלומדים במוסדות ההרס והחורבן שהקים).אז בלי סיפורי מעשיות בבקשה.
יואל אלחנן  
6.  ל-4: החלק הפוליטי והדתי באדם היו מבחינתו ברמת   י"א כסלו
ערכיות שווה. ומה למדו מזה תלמידיו ? שמספיק להיות לאומי/פוליטי ואין הכרח להיות דתי כלל ע"מ להיחשב "יהודי שומר תורה ומצוות". כלומר, שמספיק להיות חילוני-לאומי, לאהוב את ארץ ישראל, להאמין שכל היהודים צריכים לעזוב את הגולה, להתאסף בארץ וכד' בכדי לזכות בכל השכר לעוה"ב ואין צורך לקיים את המצוות בשביל זה. ומאי נפקא מינה אם הר' קוק עצמו דקדק בקיום המצוות אם לאו עם השקפות כאלה ?
חסוי  
7.  מזמן לא קראתי טיעון כ"כ מגוחך כמו של נריה   י"א כסלו
שלגמרי מתעלם מהרע בעולם. הרי באותה מידה אפשר לטעון שאכילת בשר חזיר מותרת כי התורה מקיפה את כל עולמו של הקב"ה וגם לחזיר יש מקום שם. אי לכך, אם באים לטעום קצת בשר חזיר מתוך לימוד תורה אין בכך פסול.
ג.  
8.  וגם הפייסבוק יהיה חלק מהמרחבים הגדולים אליהם נעלה   י"ד כסלו
את אופקי היהדות עד שיהפוך לאתר קדוש שם נפרסם תמונות של גברים ונשים, הכותל המערבי וכד' עם רשימות של חברים ולינקים כדי שהעולם כולו, מאינדונזיה ועד אמריקה הלטינית, יגלוש וישתאה מהקדושה...

אחחחח.. מעניין מה קורה עם הר' קוק היום..
משפטן  
9.  פעם התפעלתי מזה שיש פרשני ספורט דתיים בטלוויזיה   כ"ה כסלו
וזכור לי פרשן אחד בשם אלי סהר שדיבר על משחקים של מכבי ת"א כדורסל בגביע אירופה ביחד עם השדרן החילוני מאיר אינשטיין (בערוץ 1).
כל העניין הזה שאדם דתי עם כיפה לראשו דן בענייני ספורט כאילו דיבר על פרשת השבוע או דף מהגמרא נראה בעיניי מוזר. אגב, אני זוכר שאם למכבי היה נדרש נצחון על קבוצה יוונית וזה היה חל בתקופה של חנוכה היו מדברים על כך במונחים של נס חנוכה ועוד אינסוף שטויות והבלים שהיו מציפים בהם את צופי הטלוויזיה...


ג.  
10.  הנה עוד דבר מגוחך שקראתי בשם הר' קוק..   כ"ה כסלו
הוא אמר שקיים שופר טהור ושופר אחר העשוי מבהמה לא טהורה. כל הפרעות והפוגרומים לשיטתו הם בבחינת שופר העשוי מבהמה לא טהורה הבא לעורר את העם בגולה לעלות לארץ ולעסוק במפעל הלאומי לתחית עם ישראל בארצו...

כלומר, היוצא מדבריו הוא שהקב"ה העניש מיליוני בני אדם בעונשים קשים ומרים רק מכיוון שאלה לא עסקו בפוליטיקה, בעבודה חקלאית, לא הקימו לעצמם צבא וממשלה וכד'...
ג.  
11.  הוא בוודאי לא שיער שתלמידיו יהיו פרשנים   ל' כסלו
לענייני ספורט בטלוויזיה.

אפילו לשיטתו העקומה לא נראה שהוא חזה מה יצא בסוף מתלמידיו ותלמידי תלמידיו. אבל זה בוודאי לא פוטר אותו מאחריות מלאה לפשעיהם כי הוא הוזהר בידיי גדולי דורו שזה מה שעתיד לצמוח משיטתו וכל ה"קרדיט" של פעולותיהם ייזקף ל"זכותו" של רבם.
ג.  
12.  אם במקום לקרוא בספרים חיצוניים היה נריה מקדיש   ו' טבת
את זמנו להקמת מוסדות חסד, צדקה וגמ"חים אז אולי מצבו של הציבור הד"ל לא היה כ"כ נורא כפי שהוא היום !
חסוי  
13.  הסרחון העולה מדבריו של שילה   כ"ו טבת
הוא נורא. המזרחי של אז אלה נשמות טהורות לעומת המזרחי של ימינו. רק בשביל לסבר את האוזן, המזרחי לפני שמונים תשעים שנה התביישו להודות בכך שכוונתם לסלק את הבריטים מא"י על מנת להקים מדינה חילונית מיליטנטית. אמנם הם עשו הכנות כדי לעבור על השבועות בעיקר על השבועה שלא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ אבל אז הייתה להם לפחות הבושה. אולם כיום גם בושה אין להם והם מעבירים על כל שלוש השבועות בבת אחת בתוקף נוראי, תוך שהם עוקרים מהציבור שלהם את כל יסודות האמונה. ולגבי צניעות הבנות ומה שעוללו לבנות ישראל, על זה בכלל אין מה לדבר ר"ל...
חסוי