ט"ז אייר ה'תשע"ב

בענין מכתב מרן החזון אי"ש זצוק"ל לראי"ה קוק מיד עם הגיעו לארה"ק



בשנת תשמ"ב הדפיס תלמידו של הראי"ה קוק, הרמ"צ נריה קונטרס בשם "ראיה וחזון"[1] שבו בא להראות על יחסי הכבוד וההערכה המופלגים של מרן החזו"א לראי"ה קוק, כשהראיה העיקרית לדבריו היא מכתב של מרן החזו"א לראיה קוק הנפתח במילים "הוד כבוד מרן שליט"א" ובו שאלה אודות נכונותה של שמועה אותה שמע מרן החזו"א בקשר למנהג הנהוג בארה"ק לגבי תרומות ומעשרות.

הרמ"צ נריה מדגיש כי בתואר מרן פנה מרן החזו"א רק לגדולי ישראל מועטים מאד, וכי הסבה לפניתו לראי"ה קוק בשאלתו היא היכרותו את הראי"ה קוק כגאון גדול כבר מנעוריו [של מרן החזו"א] כשכל התבססותו היא על סיפור של הר' בנימין אפרתי שאין בו כדי להוכיח או לחזק את כל מה שכותב שם הרמ"צ נריה ושגם אין כלל ראיה על נכונותו.

לאחרונה יצאה לאור סדרת ספרים בשם "גנזים ושו"ת חזון איש" החושפת מכתבים ואגרות רבות של מרן החזו"א שטרם ראו אור. בחלק הראשון של הסדרה[2] נדפס לראשונה[3] (שלא מטעם תלמידי הראי"ה קוק) מכתבו של מרן החזו"א לראי"ה קוק ללא השורה הראשונה "הוד כבוד מרן שליט"א". יתר על כן, בניגוד לסיפורו של הרמ"צ נריה כי דמותו של הראי"ה קוק הרשימה את מרן החזו"א כבר בצעירותו ולכן פנה דוקא אליו בשאלתו ההלכתית מיד עם הגיעו לארה"ק, מתברר מהמכתבים הנדפסים בספר "גנזים ושו"ת חזו"א" הנ"ל, כי הדברים אינם נכונים כלל.

כחדש וחצי לפני עלותו ארצה, שולח מרן החזו"א מכתב לתלמידו המובהק אשר למד עמו בחברותא שנים רבות בקאסווה ובכויידאן ועלה מכבר לאה"ק- רבי משה אילביצקי זצ"ל, בו הוא מספר לו כי הוא מתעתד לעלות ארצה בקרוב וכותב לו וז"ל[4]: "מאד אני צריך לדעת על ענין הפרשת תרומות ומעשרות האם צריך להפריש דמאי, ואיך הוא האופן אשר מותר לאכול מפרי הארץ בלי חשש טבל, יש לי ספיקות הרבה ורצוני לדעת מנהג חברים בזה. נא להודיעני במוקדם.". ע"כ.

בתשובה כותב לו לו רבי משה אילביצקי[5] על מצב הפירות בארה"ק ובסיום מכתבו הוא כותב למרן החזו"א כך: "והנה באמת אינני האובטריטט האמתי למצוות התלויות בארץ כי ידעתי דלה מאד. ובשביל זה אני חושב שלא גמרתי כל מה שצריך לדעת, והנה באין ספק כאשר יבוא כתר"ה לפה אה"ק יתחדשו לו ספיקות הרבה והנה יש עם מי להתייעץ במצוות התלויות בארץ בתל אביב עם הרב הגאון רבי יוסף ראב"ד דתל אביב אשר יש בידו קבלות הרבה מחותנו הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ מוציא לאור שנות אלי' על שבת להגר"א ז"ל ומחבר סדור הגר"א והיה זמן רב ראב"ד ביפו בהתחלת הישוב. ובירושלים עם הרב "קוק" כי הוא בקי גדול ומנוסה בזה[6]." ע"כ.

כלומר, הסבה לפניתו של מרן החזו"א לראי"ה קוק אינה קשורה כלל לאיזו שהיא הערכה מוקדמת שהיתה לו כלפיו כבר בחו"ל כי אם המלצתו של תלמידו המובהק בפניו בטרם הגיע לארץ. מה שהופך את דברי הרמ"צ נריה ב"ראיה וחזון" לחסרי כל בסיס.

יתר על כן, מתברר שהחזו"א פנה להרב קוק כדי להעמידו על האמת, [מה שמסביר גם את הסיבה לפניה מכובדת, ביודעו שרק כך עשויה להיות תועלת בפניתו אליו], ולא בשביל לשאלו כתלמיד לרב או שחלילה נתקשה בשאלה באופן שרק הראי"ה קוק יכול היה להשיבו [כהמצאתם של הרמ"צ נריה וחוגי ה"מזרחי"], וכפי שעולה ממכתבו של החזו"א הנדפס "בגנזים ושו"ת חזו"א" חלק א' (עמ' קל') לתלמידו הנ"ל הר"מ אילביצקי, בו כותב לו מאמצע חודש מנחם אב תרצ"ג ולאחר שקיבל את שני המכתבים מהראי"ה קוק כי דעתו היא שאין לחוש לחידושו של הרב קוק, מבלי שהוא טורח אפילו לציין שם של מישהו  שסובר אחרת. [המכתב פותח במילים "כפי שעיינתי נראה דכל שיש בו במטבע" וכו']

בבירור שנערך עם עורך סדרת  הספרים "גנזים ושו"ת חזון אי"ש" [הנ"ל] הרה"ג אברהם ישכר קניג שליט"א באשר לפירסום מכתב מרן החזו"א לראי"ה קוק ללא השורה הראשונה בה נכתב "הוד כבוד מרן שליט"א" השיבני כי היות וברור מפי כל תלמידי החזו"א כי יחסו של החזו"א לרב קוק היה שלילי מאד וכאשר גם מופיע בכתביו [וכמובא גם לקמן ממכתבו בתוך השלושים לפטירת ה"ק] לכן, גם אם נניח שהשורה הזאת יצאה מעטו וגם אם בשעת כתיבת הדברים היתה הערכתו של מרן החזו"א כלפי הראי"ה קוק חיובית במדה כזו או אחרת הרי בודאי שלא יעלה על הדעת לעשות כנגד רצון החזו"א ולהנציח את יחסו הקודם שהשתנה מייד לאחמ"כ. כמו"כ הפנה ועורר אותי הנ"ל למקורות נוספים ולעוד מספר ספיקות ותהיות בולטות העולות מצורת המכתב שנדפס ע"י תלמידי הרב קוק:

א. תלמידי הרב קוק פרסמו את צילום המכתב ממרן החזו"א ובו התואר הנכבד נכתב בשורה ראשונה ונפרדת בת ארבע מילים בתחילת חלקו העליון של דף המכתב. למותר לציין כי בצילום כזה לא ניתן לעמוד על התאמתו למקור היות ובאופן כזה אפשר בקלות גדולה לשתול ולהוסיף כמה מילים בודדות ללא כל קושי.

ב. עד עתה, לא נמצאה כל עדות ראיה לגבי המכתב המקורי של מרן החזו"א ולמרות כל הנסיונות והבקשות מהגופים האחראים על בית הרב קוק לא הצליח עד עתה אף אדם לראות את המכתב המקורי ממרן החזו"א.

ב. ב"גנזים ושו"ת חזון איש" חלק א' (עמ' קכה') מובא מכתב נוסף של מרן החזו"א לתלמידו הנ"ל רבי משה אילביצקי הנכתב בעשי"ת של שנת תרצ"ו (סמוך ונראה לפטירת הראי"ה קוק ואולי אפילו בתוך ימי השלשים לפטירתו) ובו הוא מכנה את הראי"ה קוק "הרב קוק" בלי שום תואר כמו "הגאון" או "מרן" ואפילו ללא התוספת "ז"ל". יחס זה אינו בנמצא בשום מקום בו החזו"א מזכיר את אחד מגדולי ישראל [וגם כאלו שלא הכתירם בתואר מרן] ובכל אגרותיו וספריו לא נמצא אפי' פעם אחת התיחסות כמו: הרב וסרמן, הרב סולובייציק, הרב גרודז'ינסקי, הרב כגן, הרב מלצר, הרב סרנא, וכו' וכו'.].

ג. בכל מכתבי מרן החזו"א לגדולי ישראל הוא כותב תמיד בלשון נסתר ואילו בשני מכתביו לראי"ה קוק הוא פונה אליו בלשון נוכח: "שלומכון יסגא" וכדרך שהיה פונה להמון העם. [יעוי' בקובץ אגרות חזון איש]..

ד. במכתבו השני של מרן החזו"א לראי"ה קוק לא מופיעה כלל שורה זו או תואר כלשהו אחר.

ה. ישנו הבדל בין צילום המכתב כפי שנדפס לראשונה ע"י הרמ"צ נריה (בקובץ "שנה בשנה" ערה"ש תשמ"ו) לצילום שנדפס בספר "אגרות לראי"ה" (תשמ"ו) מה שמעלה את החשד להתערבות גורם כלשהו בצילום האיגרת.

ה. עדויותיהם של תלמידיו של מרן החזו"א[7] לגבי יחסו לראי"ה ועדותו הנ"ל של הגרח"י דינקלס באשר למה שאמר לו תלמיד מרן החזו"א, הגרש"פ שטינברג בשם מרן החזו"א באשר למכתבו לראי"ה קוק עומדות בסתירה מוחלטת להערכתו של מרן החזו"א את הראי"ה קוק כ"מרן". (במשמעות של גדול הדור וכד')

העולה מכל הספיקות המנויים לעיל כי ספק אם בכלל נכתבה שורה זו במכתבו של מרן החזו"א ע"י מרן החזו"א עצמו, וגם אם אכן נכתבה מטעם כזה או אחר ע"י מרן החזו"א אין בה כדי להעיד על יחס חיובי מופלג מצד מרן החזו"א לראי"ה קוק ובפרט שתאריכי המכתבים הם בתחילת בואו של מרן החזו"א לארה"ק וטרם שהספיק להכיר את הראי"ה קוק מקרוב.

(תודה וישר כח להרה"ג אברהם ישכר קניג שליט"א, עורך "גנזים ושו"ת חזון אי"ש" על עזרתו האדיבה והחשובה בהכנת המאמר).



[1] נדפס שוב גם בקובץ "שנה בשנה" של "היכל שלמה" ערה"ש תשמ"ו ואח"כ גם בספרו של נריה "בשדה הראי"ה". מכתבי מרן החזו"א המובאים בקונטרס פורסמו לראשונה ע"י בנו של הראי"ה קוק, הרצי"ה קוק, בקונטרס בשם "לתקון עולם" בשנת תשל"ה. על אף שהרצי"ה התנגד להדפסת אגרות שנשלחו לאביו מחמת הטענה כי "אבא לא זקוק להסכמות" (כך מספר תלמידו הר' יעקב הלוי פילבר בספרו "כוכבי אור", עמ' 12-13, תשנ"ג) הוא פרסם מקבץ של 11 אגרות שנשלחו לאביו. מחמת הקדמתו  הקצרה של הרצי"ה לקונטרס: "ב"ה. לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא כהוגן, הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים האחדים המצורפים בזה, עם הערות לתוספת בירורי הדברים. צבי יהודה הכהן קוק", נראה לענ"ד כי הסבה לפרסומו היא הדפסתו באותה השנה של חלקו השלישי של הספר "האיש על החומה" של הרב שלמה זלמן זוננפלד, בו הוצגה לראשונה בהרחבה ושלא ע"י ה"קנאים" (שכבר הקדימו לעשות זאת בספר "מרא דארעא דישראל" חלק ב' שגם הוא עוסק בתולדותיו של מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל) המחלוקת של גדולי ישראל ובראשם מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל נגד הראי"ה קוק ושיטתו, וכדי להחליש את ההשפעה של הספר על הציבור ה"לא קנאי" הוציא הרצי"ה לאור את י"א האגרות שרובן מגדולי ליטא.

[2] יצא לאור בירושלים, תשע"א.

[3] עמ' קכו'.

[4] שם עמ' קכב'

[5] שם עמ' קכב'-קכה'.

[6] יש לציין כי גם במכתבו של רבי משה אילביצקי (שכלל לא היה שייך לחוגי ה"קנאים") ניכר היחס ה"צונן" לראי"ה קוק. למרות שרבי יוסף הראב"ד דתל אביב היה דמות הרבה פחות מפורסמת ובעלת משקל מהראי"ה קוק הוא מכנה אותו "הרב הגאון רבי יוסף ראב"ד דתל אביב" בעוד שאת הראי"ה קוק הוא מכנה בסתמא "הרב קוק". כ"כ הוא נותן טעם מדוע כדאי להתייעץ עם הרב קוק: "כי הוא בקי ומנוסה בזה", נתינת טעם שודאי לא היה לה מקום אם מדובר באחד מגדולי הדור שמרן החזו"א מכתירו "מרן".

[7] ראה במאמרים הנוספים בענין זה כאן באתר. וראה קונטרס "מילי דהספידא ודברי הערכה על הגאון רבי גדליהו נדל זללה"ה" (בני ברק, תשס"ה) שהיה מבחירי וגדולי תלמידי מרן החזו"א וכתב בזכרונותיו על אודות הראי"ה קוק בהאי לישנא (שם עמ' קח' אות ו'):  "דוגמת אישיות מופרכת ומשוללת בהחלט הוא ה' קוק, ראיתי כתביו וזה איום". האם היה מתבטא כך הגאון רבי גדליהו נדל זצוק"ל על אדם שמורו ורבו החזיקו ל"מרן"?!





למאמר זה התפרסמו 7 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  ואולי דווקא הפוך   י"ז אב
אולי את הרב של תל אביב היה צריך לתאר ולכן כתב את כל הפירוט עליו אבל את הרב קוק לא היה צריך לתאר לחזו"א כי הוא הכיר אותו? כלומר אולי אתה דווקא הבנת הפוך מהאמת?
ועוד תהייה: האם המילה קוק מופיע במרכאות גם במכתבו של תלמיד החזו"א או שאתה הוספת את המרכאות מגודל אהבתך (בסגי נהור) את הרב קוק?
פלוני אלמוני  
2.  תשובה לפלוני אלמוני   י"ח אב
א. תלמידו של מרן החזו"א נותן טעם לפניה לר' קוק "כי הוא בקי גדול ומנוסה בזה". אם היה מדובר באדם אשר נחשב ל"גדול הדור" בעיני גדולי ישראל בכלל ומרן החזו"א בפרט נתינת טעם זו היא מגוחכת.

ב. המרכאות המופיעות במכתב תלמידו של מרן החזו"א הן במקור. בניגוד לתלמידי הר'קוק אנחנו לא נותנים לרגשותינו להשפיע על אמיתות המידע הנמסר על ידנו לציבור.
יואל אלחנן.  
3.  לפלוני אלמוני, קצת הבנת הנקרא   י"ח אב
אם תקרא בעיון את תשובתו של הרב אילביצקי זצ"ל תראה שהוא לא מתאר את הר' קוק בשום תארי כבוד (גאון, גדול וכד') אלא כותב סתם הרב "קוק". לעומת זאת, לרב של תל-אביב הוא מתייחס בתואר גאון ומתאר באריכות את זיקתו לחותנו הגאון והמקובל.

אילו מרן החזו"א הכיר את הר' קוק בתור תלמיד חכם לפני בואו ארצה, מדוע תלמידו המובהק של מרן החזו"א כותב במכתבו סתם הרב "קוק" (ועוד במרכאות) ? האם כך מדברים על תלמיד חכם ?
אחד הקוראים  
4.  רציתי לברר   ד' כסלו
במאמר כתוב:
ה. ישנו הבדל בין צילום המכתב כפי שנדפס לראשונה ע"י הרמ"צ נריה (בקובץ "שנה בשנה" ערה"ש תשמ"ו) לצילום שנדפס בספר "אגרות לראי"ה" (תשמ"ו) מה שמעלה את החשד להתערבות גורם כלשהו בצילום האיגרת.

אבל לא מוסבר מה ההבדל בין הצילומים.
אולי אפשר להכניס לכאן את הצילומים ולהראות את ההבדלים.
תודה.

משה אשכנזי  מתל אביב
5.  שאלה על המאמר   ה' כסלו
"יתר על כן, מתברר שהחזו"א פנה להרב קוק כדי להעמידו על האמת".

איך זה מתברר?

לפי נוסח מכתבו של החזון איש לא משמע כך כלל.


אברהם אלמליח  מאשקלון
6.  אני ראיתי המילים הוד כבוד מרן שליט''א   כ"א תמוז
כבר לפני הרבה שנים בספר על החזו''א והופיע שם צילום של האגרת.

אינני מתלמידי הרב קוק,
ותמיד היה לפלא בעיניי המשפט הזה.

ולגופו של עניין עוד יש להבין על עצם זה שהחזו''א פונה אליו בשאלות הלכתיות.
ברור שהמחנה של הגר''ח זוננפלד לא פנה לרב קוק בשאלות הלכתיות, מהטעם הידוע שאם יש בעיה בהשקפה יש בעיה בהלכה.

וכל העניין צריך עיון.

עוד פורסם שם בספר שבהנחת אבן פינה שהתקיימה בהשתתפות החזו''א נעמד החזו''א על רגליו כל זמן נאומו של הרב קוק.
גם הופיעה שם התמונה של המעמד.
ויהי לפלא בעיניי.
איכא דאמרי  מבני ברק
7.  העיסוק בנושא   כ"ב שבט
שלום לכותב,

רצוני לשאול, מה מוסיף העיסוק בנושא הזה ליראת שמים של מישהו?
דומה בעיני שאין חיובי בעיסוק שכזה. רק אנרגיות שליליות.

ההולכים בשיטת חזו"א - יערב להם.
ההולכים בשיטת הרב קוק - יערב להם.

מה נרוויח מ"הוכחות" כאלה ואחרות בדבר יחסו של זה לזה?
דוד  מישראל