כ"ט טבת ה'תשס"ט

בענין יחס הגרי"ש אלישיב לר' קוק- תגובה לדברי עלון שבת הראי"ה



 בעלון "שבת הראי"ה" (פר' תולדות, גליון 50) דובר אודות יחסם החיובי המופלג של הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגה"צ רבי גדליה אייזמן שליט"א ומרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל לר' קוק. להלן התיחסותנו לטענות שהובאו בגליון כביכול בשם הגרי"ש אלישיב. לדברים המובאים כביכול בשם ה"חפץ חיים" נתייחס במאמר בפנ"ע בעז"ה.


לפני שנתייחס ל"עובדות" שמביאים עורכי העלון (תלמידי ישיבת ההסדר ברמת גן המתעלמים מהוראת הר' קוק ותלמידו חברו הרי"מ חרל"פ שת"ח פטורים משירות צבאי לגמרי ומוטב שישבו ויעסקו בתורה) יש לשים לב לשני עקרונות בסיסיים אצל מנפחי דמותו של הראי"ה בכלל ואצל עורכי העלון הנ"ל בפרט.


א. כל ספור מוצג כעובדה מוגמרת ופשוטה שאינה ניתנת לעירעור גם אם אין בו שמץ של עדות של שומע הספור או שמץ של פרט לגבי מקור הספור שיש בהם משום התחלת אפשרות לבירור הדברים. כך למשל באשר ליחס הגרי"ש אלישיב: מספר הגר"י בוקסבוים זצ"ל...(מתי סִפֵּר? למי סִפֵּר? עדות כלשהי לספור? מקור כלשהו לספור? שום דבר! לכל היותר הם מציינים מראה מקום לספרי העיתונאי שמחה רז שגם הם נטולי ביסוס ומקורות) רבי אריה היה מסביר...מסופר כי פעם שמעה הרבנית אלישיב...סיפר לנו אחד הרבנים...עוד מסופר...ספר הגאון רבי שריה דבליצקי...מפי קרוב משפחה של הגרי"ש...מפי אחד הנוכחים...


עובדת הצגת הדברים באופן כזה אינה מצריכה או מחייבת התיחסות או תגובה כלשהי  אך אעפ"י כן לצורך הדיון בלבד ולצורך חשיפת האמת בחלק מן הנושאים שהעלו עורכי העלון נתייחס לדברים כאילו יש בהם ממש.


ב. לכל ספור נוספים ביטויים רגשיים מופלגים והבעות רגשיות של הדמויות המדוברות כדי לשעבד גם את רגשותיו של הקורא לדברים  המוצגים בפניו ולהעצים את השפעתם עליו. (הרב אלישיב היה מזועזע...פעם אחת שמעה הרבנית אלישיב דברי בזיון כנגד הראי"ה, ונחרדה לנפשה מאד, וימים ארוכים סבלה וכאבה מכך...מיד קרע הגרי"ש את פסקו שלו...הוא מחה בחריפות על השקרים הנ"ל...גדולי ישראל בקשו והתחננו למערכת העתון שתפרסם התנצלות...כשהגרי"ש מדבר בשבחו של הראי"ה הוא כולו אש להבה, ומדבר בהערצה גלויה...)


עורכי העלון פותחים בספורו של הגר"י בוקסבוים לפיו פיטר את אחד העורכים במכון ירושלים בשל מניעת הכנסת קטע של דברי הר' קוק ל"אוצר מפרשי התלמוד". הם מוסיפים כי אותו העורך נגש עם הגר"י בוקסבוים ל"דין תורה" אצל הגרי"ש אלישיב שליט"א והגרי"ש אלישיב לאחר ש"הזדעזע" השיב לאותו העורך: "אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר". ובכן...


 


א. לפי דברי עורכי העלון הגרי"ש אלישיב טוען כי גדולי וזקני הדור לא הבינו טוב את הר' קוק. טענה כזו יכולה להיטען רק ע"י מי שרואה את עצמו כמבין טוב את הר' קוק. לפיכך, בתשובה זו אומר הגרי"ש אלישיב כי הבנתו טובה יותר משל כל זקני וגדולי הדורות הקודמים כמו הרוגוטשובער, רבי אלחנן וסרמן, סבו של הגרי"ש בעל ה"לשם שבו ואחלמה" (שדבריו יובאו להלן) , מרן ה"חפץ חיים", מרן הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"מנחת אלעזר", מרן הגר"ח מבריסק , מרן ה"אמרי אמת". אין לך הוצאת לעז גדולה מזו על הגרי"ש אלישיב שליט"א שיטען טענה כזו וכל המכיר מקצת מהנהגתם של גדולי דורנו שליט"א יודע שבמקום שדעתם שונה מדעת גדולי הדור הקודמים אזי הלשון היא: "לא זכיתי להבין את דעתם" ולא חלילה "הגדולים לא הבינו טוב". ורק פתי אשר רוצה לאחז עיני תמימים בכדי לגדל ולנפח את דמות הראי"ה בעזרת "פוסק הדור" (שעוד נראה לקמן עד כמה באמת הוא פוסק הדור בעיני עורכי העלון ושאר חבריהם בישיבת ההסדר ברמת גן) ישים דברים כאלה (שבנוגע (שבאשר לרבני הצה"ד לדורותיה הם בבחינת "מרגלא בפומייהו") בפיו של


הגרי"ש אלישיב.


ב. אם פוסק הדור טוען שענקי וזקני דורו של הר' קוק לא הבינו אותו טוב ולכן הבינו את דבריו כגילוי פנים בתורה שלא כהלכה וכדברי כפירה ומינות הרי ודאי שיש חשש מהבנות כאלה אצל קטנים מהם בהרבה וא"כ מוכח מדברי הגרי"ש אלישיב כי יש להרחיק מספריו של הר' קוק כי לא מבינים אותם טוב, ולכל הפחות עד שיזכה אותנו הגרי"ש אלישיב ויוציא לאור את ההבנה הנכונה של דברי הר' קוק כדי שכולנו נכיר וניוכח ב"טעותם" של כל זקני דורו וב"קדושתו העילאית" של הר' קוק.


ג. קצת היסטוריה... מכתבם הראשון של זקני הדור בא"י כנגד ספרי הר' קוק נכתב בשנת התר"פ. בשנה לאחר מכן, (התרפ"א) החריפה התנגדותם של גדולי הדור אליו בעקבות מסירתו את סידורי הרבנות בא"י לידי החילונים והבריטים ע"י הקמת רבנות חילונית ראשית הכפופה לראשי התנועה הציונית האפיקורסים ולחוקי הערכאות של הבריטים. הגרי"ש אלישיב היה אז כבן עשר שנים ועוד לא הכיר כלל את הר' קוק. [רק ארבע שנים אח"כ עלה הגרי"ש אלישיב לארץ]. כשנפטר הר' קוק בשנת תרצ"ה היה הגרי"ש אלישיב כבן כ"ה שנים. כלומר, היכרותו האישית של הגרי"ש אלישיב עם הר' קוק מבוססת על תקופת צעירותו ונעדרת נוכחות אישית עם ההתרחשויות הקשורות למחלוקת בניגוד להיכרותם של גדולי הדור שהתנגדו לדרכו עמו שהכירוהו בזקנותם [מרן הגרי"ח זוננפלד שריכז את המאבק נגדו בא"י הכיר את הר' קוק עוד משעת בואו ליפו, תקופת היכרות של 30 שנים!! בתחילת היכרותו עמו היה הגרי"ח בגיל נ"ו שנים כשרבי שמואל סלנט מגדירו אז כהתלמיד חכם הגדול ביותר בירושלים] והיו שותפים בפועל לכל ההתרחשויות הקשורות למחלוקת עמו באופן שתהא דעתו של הגרי"ש אלישיב בנושא זה אשר תהא ודאי שאין לה משקל זהה בחשיבותו למשקל של דעת זקני דורו של הר' קוק.


אף אם היה מציג הגרי"ש אלישיב חבילה של ראיות שיש בהן משום הבנה אחרת בדברי הר' קוק ואף מוציא לאור ספר שלם שיבאר הבנה אחרת בדבריו יכל כל הרוצה להמשיך ולסמוך על מתנגדי הר' קוק ולו רק מחמת היתרון הנ"ל. על אחת כמה וכמה שעורכי העלון לא מספקים מטעם הגרי"ש הגרי"ש אלישיב שום הבנה שכזו מחד גיסא ומצפים מאידך גיסא לבטל לגמרי את התנגדות גדולי וזקני דורו של הר' קוק אליו משום שהגרי"ש אלישיב אמר שלא"הבינו אותו טוב" ואין לך חוכא ואיטלולא יותר מזה...


ה. אם דעת הגרי"ש אלישיב כדבריהם, מדוע הסכמתו של הגרי"ש אלישיב אינה מופיעה על אף ספר שקשור בראי"ה? או בתלמידיו?


מדוע אין פומביות בכתבי הגרי"ש אלישיב ולו למשהו מן הדברים המוצגים בשמו ע"י עורכי העלון? מדוע דוקא באחד מספרי תולדותיו של קברניט דורו של הר' קוק בא"י ומראשי הנאבקים עמו ועם שיטתו - מרן הגרי"ח זוננפלד ("האיש על החומה"-ש.ז. זוננפלד) אשר בחלקו השלישי תיאור מפורט של מאבק זה שאם כי נכתב בלשון עדינה מדי לדעתי וחסרים בו לא מעט פרטים חשובים אשר הובאו בספרים אחרים אין בו משום תוספת כבוד לר' קוק כי אם להיפך, מובא מכתב הערכה של הגרי"ש אלישיב למחבר על עבודתו....?!


ו. האמנם בעיני תלמידי ישיבת ההסדר של רמת גן הגרי"ש אלישיב הוא "מרן פוסק הדור"?? האם הימצאותם במסגרת של "הסדר" היא עפ"י הוראת פוסק הדור?? האם התיחסותם לר' גורן בעלונם היא בהתאם לפסיקתו של "פוסק הדור" לגביו? [ספר לי הרה"ג דוד יוסף שליט"א בנו של הגר"ע יוסף שליט"א כי בשנת תשל"ג כשיצאו כל גדולי ההוראה בא"י ופרסמו גילוי דעת לפיו אסור לשמוע ולקבל הוראה מהר' גורן בשום נושא פרסם הרצי"ה  קוק מאמר תגובה לדברי גדולי הדור כשהוא מכנה את גילוי הדעת הדעת שלהם "גילוי חוסר דעת" [ותלמידיו רוצים ללמד אותנו כבוד חכמים מהו...]. וכשהביאו הדברים בפני הגר"ע יוסף כאב לו מאד כיצד מעז הרצי"ה קוק להתבטא כך על דעתם של גדולי הדור והשיבו הגרי"ש אלישיב שהיה נוכח שם: למה תתרגש? הרי הכל יודעים שלר' קוק היה בן מסכן והוא סבל ממנו ואין מה להתעצב מדבריו..


עוד מביאים עורכי העלון כי סבו של הגרי"ש אלישיב מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" היה בידידות גדולה עם מרן הראי"ה...[שוב, מבלי לציין שום מקור המעיד על ידידות זו].


ובכן ספר הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל [אביו של הגאון המפורסם רבי משה שפירא שליט"א] כי פעם השתתף בשיעור של הר' קוק ואח"כ הלך עם אברך נוסף שהיה עמו בשיעור אל בעל ה"לשם" ורצו לספר לו ממה  ששמעו מהר' קוק. מרן בעל ה"לשם" עצרם ואמר להם: "עוד  לא נברא הסבון שיכול לנקות מחשבות פסולות" [המעשה מובא גם בספרו של הגרש"ד פינקוס זצ"ל על ימים נוראים עמ'  כג' אלא ששם לא מובא מי האברכים ומי הרב בעל הדעות הכוזבות, אך ספר לי הרב י.ה. מתלמידי מרן ה"פחד יצחק" זצוק"ל וראש כולל בנתניה ת"ו כי שמע ספור זה אישית מפי הגרש"ד פינקוס זצ"ל אודות הר' קוק.]. ובבדיקה נוספת של אמיתות הספור עם אחד מבני משפחתו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אמר שהספור אמת והוסיף כי בעל ה"לשם" רצה לצאת במודעות נגד הר' קוק בחוצות ירושלים אך רבי אריה לוין ז"ל מנעו מכך מחמת חשש לחילול ה' שיצא מכך.


כמו כן חתם מרן בעל ה"לשם" יחד עם רבים מגדולי דורו על החובה לצאת מקהילת ה"ועד הלאומי" שמטעמה כיהן הר' קוק כרבה הראשי של א"י, דבר שהיה בניגוד מוחלט לדעת הר' קוק, ועל כולנה, מי שזכה לטעום ולו קצת מתורתו של מרן בעל ה"לשם" יראה משם דברים הנוגדים לגמרי את דיעותיו ומחשבותיו של הר' קוק (וכמו שהבאנו דוגמא לכך בחלק ב' של "דת הציונות"). ולגבי תארי השבח והכבוד של מרן בעל ה"לשם" המופיעים בשני מכתביו אליו אשר נדפסו ב"אגרות לראי"ה" כבר הסברנו בחלק ב' של דת הציונות שמתארי כבוד אין ללמוד ולהביא ראיה לשום דבר ובפרט לא כשמדובר בר' קוק אשר מעריציו מספרים אודותיו כי היה נוהג לעבור בעיון על תארי הכבוד שבמכתבים שנכתבו אליו כדי לדעת "מה שיש בי ומה שאין בי" (מלאכים כבני אדם, שמחה רז, עמ' 292)


לסיום מביאים עורכי העלון את העובדה שלפיה גער הגרי"ש אלישיב במהדירי ספר "עינים למשפט" של הרב יצחק אריאלי תוך כדי שהם מסתירים מקוראיהם את העובדה שה"מדפיסים הקנאים" הינם בניו של הר' אריאלי ושוב, מנפחים מעבר לכל פרופורציה את ההתרחשות.


בפועל, בני הרב אריאלי שאלו אם יכולים להשמיט דברים אלה ממהדורתם והגרי"ש אלישיב השיבם [בנחת ולא בגערה או נזיפה כלל] כי כיון שרצון אביהם היה להדפיס דברים אלה ישאירום על מקומם ולא ישמיטום).

אגב, עורכי העלון ממחזרים את עצמם. דברי הגרי"ש אלישיב וסבו בעל ה"לשם" הובאו כבר בעלון מס' 31 אך לעורכי העלון אין יותר מדי מקורות נוספים ולא נותר להם כי אם למחזר את החומר הישן ולחזור עליו שוב ושוב...


למאמר זה התפרסמו 13 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  מאמר יפה   כ"ט טבת
רק כדאי לציין האם בספרים של הגרי"ש אלישיב מוזכר פעם אחד הספרים של הראי"ה קוק, או שלא.
וכן דוגמאות נוספות לכך שעורכי שבת הראי"ה מתעלמים מהוראותיו של הגרי"ש אלישיב, (כמו למשל בתלמוד הר' שטינזלץ.)
 
2.  הם אפילו לא טרחו לבקש תגובה של הגרי"ש אלישיב   כ"ט טבת
עצם העובדה שהם נאלצים להישען על מקורות אלמוניים כאשר ניתן בקלות לאמת את הדברים דרך הגרי"ש אלישיב שליט"א עצמו מעידה כאלף עדים שהם דוברי שקר.
יהודי  
3.  מסתבר שלצה"ד אין בכלל מעצורים   א' שבט
לצערי, המאמר הזה מוכיח בצורה מכאיבה שהצה"ד איבדה לא רק את הדת אלא גם את ההגינות המינימלית שקיימת אצל רוב בני האדם, אפילו אצל האומות המושחתות ביותר. איפה בעולם הנאור נשמע דבר כזה שכל האמצעים כשרים למען הלאומיות - כולל מתן עדות שקר, זיוף מסמכים וראיונות, השמצה של גדולי תורה וכיוב' ?

תופעות מסוג זה היו נפוצות במשטרים האפלים ביותר שידע המין האנושי אי פעם, כמו גרמניה ההיטלראית וברית המועצות הסטליניסטית (מדינות רשע שלא קיימות יותר בחסדי ה'). אבל ממתי היה דבר כזה נפוץ אצל יהודים, רחמנא לצלן ?
צופה  
4.  רחמנות יהודית   ב' שבט
אפילו אם תימצי לומר שסוברים שצריך להכניס דברי הר' קוק באוצר מפרשי התלמוד, זה נראה בעיני קצת אכזריות וקנאות מוגזמת לומר לאברך בפניו: "בודאי שר' יוסף היה רשאי לפטור אותך אני הייתי עושה אותו דבר",ולהשאירו כך בלי מקור לפרנסה.

"אני" הייתי אומר לאברך שמכאן ואילך יכניס את דברי הר' קוק לאוצר, ולר' יוסף הייתי אומר שיחזירהו על משמרתו, והכל על מקומו יבא בשלום...
יונה  
5.  תשובות למאמר   ד' שבט
א.מסכים שהיו עדיפים מקורות אך מיכון שהיחס של כבוד מצד גדולי ישראל לגראי"ה אין זה מעכב
ב.אין פגם בכך,הרגשות בהחלט ניכרים על פני האדם
א-ג.הדבר דומה למחלוקת של הרמח"ל עם חכמי דורו,אע"פ שאנו קטנים בהרבה מהם אנו יודעים שלא הבינו אותו
ה.הגריש"א חולק על דרכו של הגראי"ה,אך מעריך אותו
ו.תמדי ישיבת ההסדר הולכים בעקבות רבותיהם שהולכים בעקבות גדולי עולם (לא פחות מהגיש"א),אך יש להם הערכה לגריש"א
מהסיפור על הגרע"י רואים שהיתה לו הערכה לגרצי"ה שהרי הצטער (אגב הדברים מוחכים בהספדו שלו על הגרצי"ה)גם שלגריש"א היתה יותר בעיה עם הגרצי"ה מאשר עם הגראי"ה,ואגב אחד מהרמי"ם שאל את הרצי"ה על החריפות שהרי הם גדולי הדור והרב השיבו שגם אלה שחתומים איתו הם גדולי הדור.אגב הרבה גדולים חלקו על דעת הגריש"א בהבנת היחס בין האב לבן ואכמ"ל
דוד  ממרכז
6.  שלום דוד!   ח' שבט
הנידון הוא לא אם היתה או לא היתה הערכה מסויימת מצד הגרי"ש אלישיב כלפי הר' קוק. ודברי "שבת הראי"ה" לא באים לומר כי היתה הערכה כזו אלא לבוא ולטעון שמחמת הערכה זו של הגרי"ש אלישיב אסור כלל לדבר כנגד הר' קוק. בהתאם לזה הוכחנו במאמר כי א. מדבריהם של "שבת הראי"ה" בהיותם בלתי מוסמכים כלל אין יסוד להערכה מופלגת מצד הגרי"ש אלישיב כלפי הר' קוק. ב. גם אם היתה הערכה כזו אין בה כדי לבטל דעתם של גדולים בחכמה ומנין מהגרי"ש אלישיב שהכירו את הר' קוק בהיותם זקני הדור ולא בהיותם נערים או בחורים צעירים ואין בה כדי לשלול את הלגיטימיות לביקורת נוקבת כלפי מחשבותיו דיבוריו ומעשיו של הר' קוק והוכחת החורבן הגדול שנגרם מהם לכלל ישראל בכלל ולהולכים אחריו בפרט. ג. כותבי עלון הראי"ה בכנותם את הגרי"ש אלישיב "פוסק הדור" בה בשעה שהם ורבותיהם לא רואים בו פוסק כלל, ומפנים עורף להנהגתו ולפסיקותיו מוכיחים על צביעותם (ומה שכתבת שנשענים על גדולי עולם אשמח אם תפרט לי שם של אחד מ"גדולי העולם" שהם נשענים עליו ומנין קבל את התואר "גדול עולם").
לאור דברים אלה, תראה שלא השבת ולו על חצי דבר מטענותינו.
ולגבי ההספד של הגר"ע יוסף על הרצי"ה אין ממנו שום ראיה כי הרצי"ה קוק היה דמות ממלכתית והגר"ע יוסף כרב ראשי מטעם המדינה היה חייב להספידו ולכבדו בהספדו. ואדרבה עצם העובדה שחוץ מהספד זה לא תמצא שום התיחסות של הגר"ע יוסף לגדלותו של הרצי"ה מוכיחה למי שלא טומן את ראשו בחול מה היה יחסו אליו (מלבד שהדברים ידועים שלא היה גדול בתורה וגם לא בינוני ואין רמז בכל כתבי תלמידיו לחכמתו לא במקצועות שבהם צריך ראש ישיבה לבטא את גדלותו (ש"ס ראשונים ואחרונים) וגם לא במקצועות שלִמֵד בפועל (שיעורי מחשבה למיניהם) והדבר היחיד שהתבטאויותיו הביאו אליו הוא הגדרתו כאדם מעורער בנפשו מצד כל גדולי הדור, ופוק חזי מי הם המתהדרים בתואר "תלמידיו" ותבין מי היה...
ולגבי מה שרצית להביא ראיה ממחלוקת הרמח"ל עם גדולי דורו כאן זה בדיוק להיפך. כי כאן העובדות מראות כי הטעות היתה עם אלה שכן העריכו את הר' קוק מחמת העדר מידע מדויק על אישיותו ומכיון שתקופת היכרותם עמו היתה בזמן שדעותיו הכפרניות עוד לא עשו פירות ע"י בנו ממשיך דרכו ותלמידיו ותלמידיהם. והרבה מדיעותיו הכוזבות עוד לא פורסמו בספרים (וגם באלה שפורסמו שלטה יד הצנזורה של תלמידיו כדי שלא לביישו ולביישם כמו שפרסמנו בשבוע שעבר כאן בפורום).

בברכה, יואל.
יואל אלחנן  
7.  צנזורה קפדנית   י"ב ניסן
אני מתקשה להאמין שנוכח המתקפה המרוכזת כנגד הציונות הדתית לא קם משיב ראוי. מדרך הטבע צריכות להימצא כאן תגובות רבות. חוששני שתגובה שאינה לטעם האתר אינה מועלית.
אם תבטיחו שתעלו תגובות (ענייניות כמובן, ובסגנון לא מתלהם) אכתוב.
יעקב  
8.  חוץ מלהתפלפל לא אמרת כלום   י"ד תמוז
אתה חוזר ומפלפל בדברים.
תפוס יוזמה גש לרב אלישיב ושאל אותו!
אלא שכנראה הסובבים אותו ידעו למה באת ולא יתנו לך להיכנס...
ישראל  מחיפה
9.  לישראל....   י"ד תמוז
מי שאומר דברים בשם הגרי"ש אלישיב הוא זה שצריך להכנס אליו ולשאול אותו אם הוא אכן עומד מאחרי דבריו אם אין לו שום עדות ברורה שאכן כך הוא.
אם אני מביא דברי גדולי ישראל שנאמרו על הר' קוק איני צריך (או יותר נכון גדולי ישראל אינם צריכים) אישור של הגרי"ש אלישיב לדבריהם.
ואגב, כבר נכנסו אל הגרי"ש אלישיב במטרה שיכתוב מכתב נגד ספר דת הציונות ויצאו ממנו בידים ריקות כלעומת שבאו. ובפחדנותם לא הזמינו אותנו להצטרף אליהם ואף לא עדכנו אותנו בצאתם אלא ששמרו זאת בינם לבין עצמם עד שבחוסר זהירותם הגיע הדבר גם אלינו ועוד חזון למועד לפרסם את מעלליהם של אלה שעשו מעשה זה והמניע העומד מאחרי מעשיהם ומאחרי פחדנותם.

בברכה, יואל.
יואל אלחנן  
10.  המקור לסיפור על הגריש"א   ט"ז אב
את הסיפור סיפר הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל בראיון שנערך כשנה לפני פטירתו בעיתון "בשבע" (http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/3142), ומאז הוא חוזר בוריאציות שונות בכתבי הצה"ד.

אשמח אם תפרסמו את תגובתי בהקדם.
למאי נ"מ?  מהמרכז
11.  תגובה למאי נ"מ   ח' אלול
העיתון בשבע אינו מקור מוסמך, הוא מכיל שקרים.
אתן דוגמא אחרת- לפני שנה בערך פרסם העיתון ראיון עם יוחנן פריד, בוגר ישיבת מרכז הרע, וראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, שמחטיא את בנות ישראל בכך ששולח אותם לצבא לשמש כמורות חילות, הוא טען בראיון שקיבל היתר לכך מהרב אברהם שפירא, בשעה שהיתר זה לא היה ולא נברא, הרב שפירא מתנגד בתוקף לגיוס בנות לצבא.
אריאל  מפ"ת
12.  שמואל חי ובית דינו קיים   כ"א כסלו
טענותיך אדירות, כל ילד מבין ששמו של הר' קוק לא עלה על פה מרן פוה"ד שליט"א שנים, ואם טוענים הם הפך הנראה לעניים, חובת הראיה עליהם.
 
13.  ראייה נוספת לטענות המאמר   ט' אדר
ברצוני להביא ראייה נוספת לטענות המופיעות במאמר.
כמעט בכל הספרים אודות הר' קוק, כמו הספרים של משה צבי נריה, שמחה רז, ועוד, לא מופיעה מילה וחצי מילה על הערצתו כביכול של מרן הרב אלישיב את הר' קוק, רק פתאום "נזכרו" עורכי עלון שבת הראי"ה שגם מרן הרב אלישיב נמנה כביכול עם עדת המעריצים.
וזו ראייה לכך שהם דוברי שקר וכזב.
שלא יבינו אותי לא נכון- ברור שגם הספרים של נריה, רז, ודומיהם מכילים סילופים רבים, אולם אפילו ספרים אילו לא הדרדרו לרמה נמוכה שכזו שכביכול מרן הרב אלישיב נמנה על מעריצי הר' קוק.
אריאל  מפ"ת