ג' אלול ה'תשס"ו

האם חלק מגדולי ישראל ראו בראי"ה קוק אחד מגדולי הדור?



לרגל יום הזכרון לפטירת הראי"ה קוק (ג' באלול) אנו מפרסמים כאן שאלה שהגיעה אלינו אודות הראי"ה קוק ותשובתה בצדה (השאלה היא חלק מספר"ביאורים והוספות לספר דת הציונות" שיצא בעז"ה בל"נ בקרוב):


שאלה: ידוע על גדולי ישראל לא מעטים שפנו אל הראי"ה קוק בתוארי כבוד מופלגים כמו למשל מרן הח"ח ומרן הגר"ח מבריסק. האם אין בכך ללמד כי ראו בו גדול הדור והתבטלו כלפיו?


 תשובה:  ראשית, עיין בביאורים והוספות לפרק א' במאמר "כיצד נדע מי הוא גדול הדור".  עיון קצר במאמר יבהיר לך כי אין שום קשר בין תארי כבוד המופיעים בהתכתבויות שונות להגדרה "גדול הדור". הדבר היחיד המראה כי אדם נתגדל בתורה יותר משאר אנשי דורו היא התבטלות רוב הדור (היינו רוב עולם התורה שבדורו) כלפיו למעשה, והיותם של דברי תורתו נשמעים בקרב עולם התורה יותר משאר הגדולים שבדורו או בולטים ביותר ביחס לאחרים.
תארים המופיעים במכתבים של גדולי ישראל המתיחסים לנמענים שאליהם מיועד המכתב יכולים אומנם ללמד על הערכה אישית של הגדול לנמען אך יכולים גם להיות מטעמים אחרים (כמו למשל שרוצים לחזק את כוחו של הרב על מנת שיוקל עליו לפעול באותו ענין המדובר, או לפעמים מפני השלום על מנת למעט מחלוקת וכד') ולכן הינם ככל מעשה שאין למדין ממנו הלכה, ובפרט שבשאלתך הפרזת מדי במשמעויות של תארים. למשל במכתב מרן ה"חפץ חיים" ומרן הגר"ח מבריסק לראי"ה קוק ז"ל נכתב: אחרי דרישת שלום הדרת גאונו...מעלת כבוד תורתו...הוד כבוד מעלת כבוד תורתו.... תארים אלה הם שגרתיים ביותר בתכתובות בין רבנים ואילו אתה הגדרת אותם כראיה לכך ששני גדולי הדור ראו את הראי"ה קוק כ"אחד מגדולי הדור המיוחדים" (??).
כנ"ל לגבי התואר "הגאון הגדול" במכתב הנוסף של מרן ה"חפץ חיים" שציינת. (ואל תשכח שגדול תלמידיו וממשיך דרכו המובהק ביותר ביותר של מרן ה"חפץ חיים" מרן הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד שגם אליו פנה מרן החזו"א בתואר מרן הגדיר את הראי"ה קוק רשע גמור ומחטיא הרבים), וכן מרן ה"חפץ חיים" וכל שאר גדולי ישראל הורו לפרוש מעדת ה"ועד הלאומי" שהיא הקהילה שמטעמה כיהן הרב קוק כ"רבה הראשי של ארץ ישראל".
מועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה כי בכל עניני ארץ ישראל הדעה המכריעה תהיה זו של בית הדין של מרן הגרי"ח זוננפלד, וגם אחרי שנפטר מרן הגרי"ח זוננפלד התאמצו למצוא מחליף מתאים ואף לא אחד מגדולי ישראל סמך על כך שהראי"ה קוק נמצא בירושלים, ואפילו כשקָבְלוּ אנשי משרד הרבנות של הרב קוק על העובדה שמחפשים מחליף למרן הגרי"ח זוננפלד בזמן שהראי"ה קוק הוא ה"מרא דאתרא" המשיכו בחיפושים אחר מחליף מתאים בהוראת מרן הגר"ח עוזר זצוק"ל.
כמו כן גדולי תורה שאי אפשר כלל להתעלם מהם כמו מרן האדמו"ר מסאטמאר מרן הרוגוטשובער ועוד.. כתבו עליו שהוא אפיקורוס ואין לסמוך על הוראתו כלל, ומרן רבי מאיר אריק הגדירו כ"שבתי צבי בשעתו".
בנוסף אין בדבריך כל חידוש, כי בספר "דת הציונות" כתבנו במפורש כי לגבי אישיותו של הראי"ה קוק לא היו הדעות שוות ואם כי חלק מגדולי ישראל ראו בו אפיקורוס, חלק לא מבוטל גם הוא העריכוהו מאד. הנושא המרכזי שעליו דברנו ובו אנו מתרכזים הוא העובדה הפשוטה שאף לא אחד מגדולי ישראל הסכים עם שיטתו של הראי"ה קוק ולמרות זאת הוא פעל על דעת עצמו ולא שעה לדבריהם של גדולים ממנו בחכמה ובמנין ואעפ"י שניתן לומר שהיה לו רצון טוב לתקן, הביא חורבן על כל מֵאמְצי משנתו והעובדה כי שמו של הראי"ה קוק וציטוטים ממשנתו מוזכרים בעיקר ע"י הפוסחים על שתי הסעיפים והאומרים לאור חושך, ואילו בעולם התורה שפתותיו דוממות וספריו ומשנתו אין להם כמעט דריסת רגל בשום אכסניה של תורה, לא אצל תלמידי מרן רבי ירוחם ממיר, ולא אצל תלמידי מרן הרב מבריסק, ולא אצל תלמידי מרן הגרב"צ אבא שאול, ולא ע"י תלמידי מרן ה"פחד יצחק" ולא אצל תלמידי מרן הגרש"ז אויערבך, ולא אצל תלמידי הגרי"ש אלישיב או שאר הת"ח שציינת במכתבך..

אף לא מקור הלכתי (וגם לא חסידי או קבלי) אחד תומך בשיטתו של הראי"ה קוק בקשר למתן לגיטימציה לתנועה שהכריזה בגלוי מרד כנגד בורא עולם ושתוף פעולה עמה שלא מתוך מלחמה נגדה.
מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הראי"ה קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר  ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים לרוב כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

והשאלה הקשה ביותר עליה דברנו בספר היא : אם אכן הראי"ה קוק הוא גדול הדור מדוע כל אותם הדורות שטוענים זאת מאז מותו מפנים לו עורף ומשתמשים בו רק כ"מטהר טמאים" ותו לא??

מדוע מכריזים בפומבי כי ציונים הם בעוד שהראי"ה קוק אמר מפורשות כי איננו ציוני ואיננו "מזרחי"??
האם הרב קוק הלך עם גופית סיום מסלול של גולני, ג'ינס וסנדלים??
האם הרב קוק התיר או תמך בגיוס בני ישיבה לצבא בשילוב כזה או אחר?? (ועוד כזה המופקר בעבירות החמורות שבתורה)
האם הרב קוק התיר לבחור ישיבה להיות חבר ב"בני עקיבא" על כל המשתמע מתנועה זו?
האם הרב קוק התיר לימודי חול כמו ספרות גויים ומומרים בבתי ספר??
האם הרב קוק התיר החזקת טלויזיה בבית? (וכיו"ב קולנוע, מוסיקה "ישראלית"/לועזית, תיאטרון וכד')
האם הרב קוק התיר כניסה להר הבית?
האם הרב קוק התיר לבנות ללכת עם גופיות שאינן מכסות המרפקים או ללא גרביים ובפריצת כל גדרי הצניעות בעידוד מוסדות החינוך שלהן??
כמה אחוזים מבנות הציבור הדתי לאומי הולכים בתוקף אחרי פסק "ייהרג ואל יעבור" שניתן ע"י גדול תלמידיו הגרי"מ חרל"פ ז"ל לשרות לאומי אזרחי??
האם הישיבות התיכוניות הן שיטת לימוד שהראי"ה קוק ייסד או הסכים לה??


 האם הראי"ה קוק הפריד בין דת ל"פוליטיקה" בכל הקשור לחובת הציות לגדולי ישראל?? האם הרב קוק התיר לימוד ביקורת המקרא במכללות החמ"ד?? באוניברסיטה דתית, או במכוני ההוראה של ישיבות ההסדר??
האם יש פסק של הראי"ה קוק כי נוהג בזמן הזה כיבוש צבאי של הארץ תוך הכנסת ישראל בסכנת נפשות??

לסיכום: עולם התורה על לומדיו וקברניטיו מעולם לא התייחס לראי"ה קוק כ"גדול הדור", דרכו של הראי"ה קוק ביחסו לציונות היתה מנוגדת לדעת כל גדולי דורו וכן לדעת גדולי הדור שקדם לו וכן גם לדעת רבותיו ובסופו של דבר הביאה לחורבן גדול שככל שעובר הזמן מתברר יותר כי שורשו הוא טשטוש הגבולות בין חושך לאור, בין חיים למות, בין טוב לרע, בין צדיק לרשע, בין קודש לחול ובין ישראל לעמים, טשטוש שלכתביו של הראי"ה קוק, מעשיו, והתבטאויותיו יש חלק גדול מאד באחריות אליו.
ולסיכום, רוב ככל הציבור הדתי לאומי אינו רואה בראי"ה קוק דמות לחיקוי או מקור להדרכת בִּנְיָנוֹ הרוחני אלא משתמש בו כאסמכתא להצדקת רשעים וכמקור ללגיטימציה לעבירות ולחטאים. ולצערנו נתקיים בתלמידי הראי"ה קוק:
"וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל" וגם המעט שעוד מנסים ללכת בדרכו מקבלים אותה דרך הרצי"ה קוק ותלמידיו שהם למעשה מסלפי משנתו הגדולים ביותר ומהוווים דוגמא טובה ומוחשית ביותר לסכנות הרבות הטמונות בכתביו, בפירושיהם הנלוזים לדבריו ובמסקנות המעווותות והנוגדות את ההלכה אליהן הגיעו מ"עיון" בכתביו. ואם מישהו רואה עצמו באמת כתלמיד של הראי"ה קוק הרי צריך הוא לומר בראש מורם "אינני ציוני, ואינני "מזרחי"" כמו שאמר כתב וחתם הראי"ה קוק בעצמו בכתב ידו בפני מרן אדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" בהפגשם.


 





למאמר זה התפרסמו 2 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  מאמר יפה ומבוסס מאוד!   ו' שבט
המשך כך,יואל אלחנן!!
יעקב פאר  מתל אביב
2.  כל הכבוד לכותבים ולאתר   ב' טבת
סוף סוף יש מישהו שמחליט לחשוף את כל השקר של פורקי העול שעושים מעשי זימרי ומבקים שכר כפנחס, התחלת הגאולה היתה מגיעה אם תנועת המזרחי לא היתה קמה, תנועת המזרחי היא בעצם מחריבה את הדת בזה שאצל המזרוחניקים אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ולהשאר דתי ...
אליהו  מירושלים