איך ישמר אדם מחברה רעה? ע"י שילעג על מלעיגיו.

ותחילה נביא את דברי הרמח"ל במסילת ישרים בפרק ה' וז"ל:

וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּא הַחֶבְרָה, דְּהַיְנוּ, חֶבְרַת הַטִּפְּשִׁים וְהַחוֹטְאִים, וְהוּא מַה שֶּׁהַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי יג, כ), "וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ", כִּי הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הָעֲבוֹדָה וְהַזְּהִירוּת בָּהּ, יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה אוֹ יַעֲבֹר עַל אֵיזֶה דְבָרִים מִמֶּנָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְעֲגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו אוֹ כְּדֵי לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם. וְהוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה מַזְהִיר וְאוֹמֵר (משלי כד, כא), "עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב". כִּי אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, "לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת" (כתובות יז, א), אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִֹים מַעֲשֵֹה אָדָם, אַךְ לֹא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִֹים מַעֲשֵֹה בְּהֵמָה. וּשְׁלֹמֹה מַזְהִיר עוֹד (משלי יד, ז), "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל", וְדָוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר (תהלים א, א), "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ" וגו', וּכְבָר פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יח, ב), "אִם הָלַךְ סוֹפוֹ לַעֲמֹד וְאִם עָמַד סוֹפוֹ לֵישֵׁב". וְאוֹמֵר, (שם כו, ד), "לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא וגו', שָֹנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים" וגו'. אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְטַהֵר וּלְנַקּוֹת עַצְמוֹ וְלִמְנֹעַ רַגְלָיו מִדַּרְכֵי הֶהָמוֹן הַשְּׁקוּעִים בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְיָשִׁיב רַגְלָיו אֶל חַצְרוֹת ה' וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתָיו. הוּא שֶׁדָּוִד עַצְמוֹ מְסַיֵּם וְאוֹמֵר (שם), "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'". וְאִם יֶאֱרַע לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בְּחֶבְרַת מִי שֶׁיִּלְעַג עָלָיו, לֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַלַּעַג הַהוּא. אַדְּרַבָּא יִלְעַג עַל מַלְעִיגָיו וִיבַזֵּם, וְיַחְשֹׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹ לְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה, אִם הָיָה מַנִּיחַ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָזֶה מִפְּנֵי חֲבֵרָיו שֶׁלֹּא יַלְעִיגוּ? כָּל - שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְאַבֵּד נִשְׁמָתוֹ מִפְּנֵי לַעַג. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, ב), "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶשֶׁר רָץ כַּצְבִי וְגִּבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם". וְדָוִד אָמַר (תהלים קיט, מו), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרֹב מַלְכֵי זְמַנּוֹ הָיָה עִסְקָם וְדִבּוּרָם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלוֹת וַהֲנָאוֹת, וְדָוִד שֶׁהָיָה גַם כֵּן מֶלֶךְ, לִכְאוֹרָה תִּהְיֶה לוֹ לְחֶרְפָּה אִם בִּהְיוֹתוֹ בְּחֶבְרָתָם יִהְיֶה הוּא מְדַבֵּר בְּדִבְרֵי מוּסָר וְתוֹרָה, תַּחַת סַפְּרוֹ מִן הַגְּדוֹלוֹת וּמִתַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם כְּמוֹהֶם, הִנֵּה לֹא חָשׁ לָזֶה כְּלָל, וְלֹא הָיָה לִבּוֹ נִפְתֶּה בַּהֲבָלִים הָאֵלֶּה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִשִּיג הָאֱמֶת, אֶלָּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר, "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד" וגו'. וִישַׁעְיָה כְּמוֹ כֵן אָמַר (ישעיה נ, ז), "עַל כֵּן שַֹמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ": ע"כ.

כלומר, הרמח"ל אומר (כמו גם הרמב"ם בריש פרק ו' מהלכות דעות) שהדרך להישמר מחברה רעה היא להתרחק ממנה ככל יכולתו, ואם נמצא מצב שיארע לו בכל זאת שימצא בחברת פחותים שמלעיגים עליו אז כדי שלא יושפע מהם וירד לפחיתותם ילעג על מלעיגיו ויבזם כדי להזכיר לעצמו כמה פחותים הם ממנו וכמה אין לשים לב ללעגם ולהבליהם, אבל לא אמר שיעשה זאת כדי להרים את עצמו או כדי להרגיש טוב עם עצמו אלא כדי להישמר מלתת חשיבות כלשהי לדבריהם ולהימשך אחריהם.