שאלות שמקננות בי כבר זמן רב:

• מדוע תהליך של כפירה וחילון נמצא בשיאו דווקא בזמן של גאולה וקיבוץ גלויות.
• כיצד בין המורדים בתורה והכופרים באלוהים ניתן למצוא צעירים בעלי אידאלים.
• מהו תפקיד החילון ומה היחס הראוי אליו.
• האם יש לתמוך בציונות, בפרט לאור חילוניותם של מנהיגיה שאינם שומרי תורה, או שמא יש להמתין לגאולה בידי שמים.

• תהיה מרידה ברוחניות ואידאליזם בארץ ישראל לאחר תחיית האומה, ואנשים יטו להתעסקות חומרית יתירה וישכחו את הרוח, כריאקציה לכך שפרקי זמן גדולים בגלות יהודים לא עסקו בענייני החומר. (עמ' פד)

• בשבח ההתעמלות מבחינה דתית, בכך שההתעמלות של צעירי ישראל שמתעמלים להיות בנים אמיצי כח לאומה, משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים והיא עבודת קודש שמעלה את השכינה מעלה מעלה כעלייתה על ידי שירות ותשבחות, שאמר דוד המלך ישראל בספר תהילים. (אורות התחיה, פסקה לה)
• מעלתם של החילוניים שמתחברים אל ענייני כלל ישראל, בהשוואה ליראי שמיים שמסתגרים בד' אמותיהם. הרב קוק מבחין בין צדדים שונים באישיותו של האדם: בבחינת הנפש - זו של החילונים מתוקנת יותר משל החרדים; בבחינת הרוח, זו של החרדים מתוקנת הרבה יותר.(אורות התחיה, פסקה מג)

• ארץ ישראל נחשבת כחלק ממהותו של עם ישראל ולא כאמצעי חיצוני, ולכן רק ארץ ישראל מהווה בסיס ליצירה ישראלית מקורית ולרוח קודש ונבואה ולכן אדם מישראל יכול להיות אותנטי באמת רק בארץ ישראל.(עמ' ט-יא)
• עם ישראל עזב את הפוליטיקה העולמית והלך לגלות, מאונס שיש בו רצון פנימי, בגלל אי רצונו לכונן ממלכה בתקופה מושחתת ואלילית.(עמ' יד)
• האומות נלחמות בישראל בגלל המעמד הרוחני הנמוך שלו שקשור לאלילות שהתבטאה בחטא העגל, ואם תפיסתו הייתה אידאלית יותר ולא לאומנית צרה, הן היו עוזרות לו לכונן ממלכה.(עמ' יד)
• הרצון לגאולה של העם והעולם, שהיא פעולה מתמשכת מאז הופעת עם ישראל על במת ההיסטוריה, הוא דבר שמוטבע בטבע ישראל. (עמ' מד)
• יהדות בגולה אין קיום ללא היניקה מהיהדות של ארץ ישראל וללא זיכרון העבר ותקוות העתיד. (עמ' סב)
• הנטייה הלאומית בישראל היא שדה אשר ברכו ד' ומי שדבק בה דבק בעצם באלוהים, אף שאיננו מתכוון לכך. (עמ' סה)
• עם ישראל זנח את הגבורה הגופנית, החיים המעשיים והתבררות החושים רק בגלל יראה נפולה, ושהוא נתבע לחזור לחיים טבעיים ונורמליים שהם הם הבסיס האיתן לרוח ישראל. (עמ' פ)

צר לי עליך ליאור היקר...

הצטערתי מאד לראות כי למרות שכבר לפני זמן רב אמרתי לך כי הדרך לברר את האמת בנוגע לדעת התורה בכל ענין צריכה בראש ובראשונה להישען על בירור במקורות מוסמכים שמקורם בדברי רבותינו גדולי הדורות, עדיין אתה נובר באשפתות (אתר ויקיפדיה) ולא רק שאינך מתקדם לשום מקום אתה רק נתקל ב"שאלות" חדשות שיצרו אותם כותבים מפוקפקים בויקיפדיה כדי שיתאימו לדברי הכפירה של רבם הראי"ה קוק ועוד מתפלא שלא מצאת התיחסות חרדית ל"שאלות" אלה (וכי מה לכהן בבית הקברות?! וכי את דברי גדולי ישראל אתה מחפש למצוא בויקיפדיה??).

ובכן ליאור היקר, דע לך כי ככל שתשוטט יותר בויקיפדיה תצבור רק עוד ועוד שאלות מפוקפקות יחד עם תשובות מפוקפקות עוד יותר מבלי שבכלל הנך יודע מה טיבם של העומדים מאחרי תשובות אלה ובמקום להתקדם בבירור האמת רק תהיה מבולבל יותר. אם בכל זאת הנך בוחר להמשיך לענות את עצמך ולנבור במקורות אלה הנח לנו לנפשנו כי לי יש דברים חשובים בהרבה מאשר להתייחס להבלים שבויקיפדיה או בשאר אתרים דומים.

וכבר  שראיתי את השאלות ידעתי שהן לא שאלות שהתעוררו אצלך וראית אותן בשדות זרים ובכל זאת כשהתקשרת שאלתי אותך אם מדובר בשאלות שלך ואמרת שכן (כי לא היה נעים לך כנראה להודות ששוב למרות בקשתי נברת בויקיפדיה) ולכן אמרתי שאתייחס אליהן אבל אח"כ ראיתי כי שוב הפילך יצרך באשפתות ויקיפדיה ולכן אין טעם בהשקעת הזמן במענה לשאלותיך כי כל עוד אתה נובר באשפתות אין קץ לשאלות (מה גם שבהיותך תלמיד של מוסד תיכוני דת"לי ללא שום רקע תורני בסוגיות אלה הנך כלי קיבול לכל ההבלים של ויקיפדיה) ועד שאתאמץ לענות על שאלותיך היום כבר תקבץ שאלות חדשות וגם מאה ועשרים שנה לא יסיימו את שאלותיך כי זוהמא ואשפה יש באינטרנט הרבה יותר ממה שיש לאדם זמן לקרוא ואם רוצה אתה לאבד עצמך לדעת עשה זאת לבדך כי מלבד מה שלא יועילו לך תשובותינו גם יתבזבז זמננו ויגדל צערנו לראותך מאבד עצמך וחייך לריק.

בקיצור, זאת הפעם האחרונה שאני משיב לשאלותיך.

אני רוצה רק להבהיר...

קודם כול, אני דווקא ברוך ה' כן מתקדם והראיה לכך היא שאני נכנס לישיבה ל"מתחרדים" בע"ה. אני לא נשאר באותו מקום וממשיך לשאול שאלות אלא זה חלק ממסע החיפוש שלי בתור מטרה לדבוק באמת ושתהיה לי השקפה נכונה מבחינה יהודית.

כשם שצערתני בראשונה כך שמחתני באחרונה...

אין דבר יותר משמח אותי מלשמוע שהיה לי חלק ולו הקטן ביותר בכוון מישהו מאחב"י לישיבה קדושה.

מכ"מ עלי להסביר את עצמי שוב: ודאי שאין להימנע משאלת שאלה כלשהי שאתה מסתפק בה ואתה יודע היטב משיחותינו שהיתה לי את מלא הסבלנות להשיב לשאלותיך. וכמי שבא מרקע חילוני (בטעות חשבתי כתוצאה מאחת השיחת שלנו לפני יום הזכרון שאמרת לי שאתה לומד בשמדמ"ד) זה מובן שאתה גם רוצה לשמוע מה יש לצד הדת"לי לומר (ולא מנעתי אותך מלעשות זאת)אבל ויקיפדיה הוא לא אתר מוגדר כלל וכותבים בו מכל הבא ליד וזה המקור האחרון שיכול לברר דברים בצורה מסודרת כי כל אחד כותב שם כפי שנראה לו ומעוות את העובדות כפי מחשבתו העקומה ולכן היה לי צער שעדיין אתה נכנס לאתר הזה וב"ה שהסברת שזו היתה פעם יחידה מאז שיעצתי לך לחדול מכך.

ומה שתמהת כיצד ידעתי שהשאלות הן לא שלך אין זה מן התימה כלל כי אנו כבר מכירים ודברנו הרבה בטלפון וגם כמו שהתחלתי כבר להסביר בתשובה הראשונה רואים שהשאלות מנוסחות כדי להתאים לתשובה מסויימת ולא מתוך רצון לברר האמת, ואדרבה מההיכרות של מספר חדשים שאני מכירך אתה יודע לנסח שאלות בעצמך יפה מאד ולא נזקק לזה לעזרת ויקיפדיה.

ובאשר לשאלתךאיזה שאלות אני רוצה שתשלח, כפי שכתבתי לעיל אתה מוזמן לשלוח כל שאלה שתרצה ושמטרידה אותך בין אם זה כתוצאה ממשהו המופיע באתר דת"ל או באחד מספריהם של רבני הצה"ד וכן מספרי הר' קוק. כל דאגתי היא רק מפני הצורה המבלבלת של הצגת שאלות ותשובות במקומות בסגנון ויקיפדיה. מה גם שחששתי שיש כאן עצת היצר להכניס בך עוד ועוד שאלות כדי לעכב את כניסתך לישיבה קדושה וב"ה שהתבדה חששי זה ואתה באמת מתכוון להכנס לישיבה קדושה ועוד לאחת הטובות והמשובחות שבהן, ושאלותיך הן לא במקום להתקדם אלא במקביל להתקדמות. אשריך!!

כ"כ אני מתנצל אם נפגעת מדברי ומבקש את סליחתך ובעז"ה אשמח להמשיך ולהיות אתך בקשר ולהיות לך לעזר בכל מה שרק אוכל.

בהצלחה רבה, יואל.

גם אני שמח שהדבר הובן

דבר נוסף...

ה' יהיה בעזרך, גיבור החיל !

תודה רבה אחי!

תשובה לשאלה בדויה ותשובה בדויה מס' 1

השאלה הראשונה: מדוע תהליך של כפירה וחילון נמצא בשיאו דוקא בזמן של גאולה וקיבוץ גלויות"?

ובכן, השואל קובע כהנחת יסוד כי אנו בזמן של גאולה וקיבוץ גלויות למרות שלא טרח להודיענו היכן בדברי רבותינו ראה זאת. קביעה זאת באה כדי להתאים לדברים ההזויים והבדויים מן הלב של הראי"ה קוק כי אנו במצב של "תחיית האומה" וז"ל המעורפלת בערפילי טוהר (עמ' פו'-פז'):

תשובה לשאלה בדויה מס' 2...

שאלה זו (כיצד בין המורדים בתורה והכופרים באלקים ניתן למצוא צעירים בעלי אידיאלים?) אין לה מקום כלל וכל מי שקיים ולו במקצת "זכור ימות עולם" יראה כי אידיאלים מעולם לא היו נחלתם הבלעדית של המאמינים וכבר בתחילת התורה אנחנו מוצאים את דור הפלגה ואנשי סדום שהיו להם אידיאלים וגםחטא העגל נעשה מתוך הרבה אידיאולוגיה וגם בעבר הלא רחוק מאיתנו מצינו אכזריות שאין כדוגמתה אצל הצורר הגרמני שכל כולה היתה מתוך מערכת מסודרת אידיאליסטית וגם לאל-קעידה ולחיזבאללה ולכל אירגוני הטרור בעולם יש אידיאולוגיה שבשמה ועבורה הם מוכנים למסור את נפשם אלא שנקודת המרכז היא מה מקור האידיאולוגיה וכאן  נפל גם אחד מגדולי האידיאליסטים הראשונים שהיה הראשון שאף הגדיר עצמו בתורה "צדיק"-הלא הוא אבימלך מלך גרר אבל בא אברהם אבינו ולמדו  כי "צדקות" שמקורה אינו ביראת שמים היא אכזריות שאין כדוגמתה ואם אין יראת אלקים במקום הזה אזי גם המחשיב עצמו לצדיק ולאידיאליסט אינו כי אם רוצח מסוכן בבחינת "והרגוני" וכתב המלבי"ם בפירושו על ספר שופטים (מלבי"ם שופטים יט' כב') במעשה דפילגש בגבעה (בתשובה לשאלה מדוע על מעשה פילגש בגבעה לא באה פורענות כפי שבאה על סדום?) וז"ל: "יש הבדל בין הרשע ובין החוטא, ר"ל כי אנשי סדום היה חטאם מצד השכל, כי חקקו להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם חיי המדיניות, וקבלו עליהם החוקים האלה למשפטים צדיקים, בל יעבר אורח דרך ארצם, והעובר ענוש יענש כפי נימוסיהם, ולא עשו מה שעשו מפני תאותם רק מפני נימוסיהם הנשחתות, לא כן אנשי הגבעה לא שכלם היה במעל הזה, ולא מפני חק ונימוס עשו זאת רק מפני תאותם..." . והרי לנו ברור מדבריו כי אדרבה פשעים מתוך אידיאולוגיה חמורים הרבה יותר        

וגם כאן פשע הר' קוק שהרי ידע היטב כי הבסיס האידיאולוגי של התנועה הציונית  הינו בדיוק אותו הבסיס של ההסכלה הארורה והרפורמה ושודאי אין מוצאה מ"יראת אלקים" שהרי נושאיה כפרו בו ובתורתו בפרהסיא, אלא שרצו להעתיק אידיאולוגיה זו לקרקע ושלטון משלהם ובמקום להזהיר את העם מפני מסיתים ומדיחים אלה הסית והדיח אותם להצטרף אליהם ולתמוך בהם בגופם ובכספם ולהיות חברים בארגוני הטרור שהקימו (מפקד ארגון הטרור אצ"ל ואח"כ לח"י היה תלמיד מרכז הרב בשם דוד רזיאל) עד שהיו ועדיין מוכנים למסור נפשם עליה הרבה יותר ממייסדיה וכמו שלצערנו הרב  ניתן לראות עד היום איך נערים רכים בשנים מסתובבים במדבריות בין פראי אדם באין פוצה פה ומצפצף, ובאין רב אחד מרבותיהם שיזהירם לבל יעשו זאת, ואדרבה מחזקים אותם ומדברים על לבם כי גבורים המה בכך שמסתובבים בכל מרחבי הארץ בעוז ובגבורה ועוד שאר סיסמאות הבל שבשום מקום בשלחן ערוך לא תמצא להן מקור היפך מאחת מהוראות התורה הבסיסיות ביותר להשמר מסכנה ועתידים לתת את הדין על כל צער של אמא שכולה , ועל כל צער של יתום ואלמנה, על כל חייל או אזרח שנשפך דמו ועל כל שניה של צער של אם הממתינה לדעת מה עלה בגורל בנה אשר נחטף ע"י פראי אדם ישמעאלים (שגם אבותיהם היו בעבר הלא רחוק פלחים פשוטים שעבדו בשדות היהודים עד שבאה הציונות הארורה והפכה גם אותם כמו גם את רבים מבניה (בעקרה אותם מהתורה הקדושה) לרוצחים צמאי דם ועשתה כל שביכולתה להוציא מרבבות אלפי ישמעאלים המקיפים אותנו את ה"פרא אדם" שבהם מן הכח אל הפעל.

ואת זה ראו אצלו גדולי הדור כבר אז למרות השטריימל והזקן ההדור והנה השבוע מצאתי מרגניתא טבא מהגאון הגדול רבי שאול בראך זצוק"ל מגדולי רבני אונגארין תלמיד המהר"ם שיק וה"חתן סופר" ואב"ד קאשוי  שנמסרה ע"י הגאון רבי שמואל בראך שליט"א וז"ל: "שמעתי משאר בשרי הר"ר בצלאל רובין ע"ה, מתלמידי הגה"צ רבי שאול בראך זצ"ל מקאשוי, שפעם בערב שבת קדש פרשת ראה, ירד הגאון הצדיק פתאם מביתו, ורץ לתוך בית מדרשו, שמה היו נאספים תלמידיו ולמדו, ואמר להם: ידוע שליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, אף דבר קטן מרומז בו והנה יש אחד מסית ומדיח, ומראהו כאיש צדיק, וזה זמן כביר שהנני מבקש עליו רמז בתורה, ועכשיו בשעה שעברתי על הסדרה [היינו הפרשה] מצאתי רמז עליו בפרשת השבוע שנאמר אצל עבודה זרה כי יסיתך וכו' בסתר לאמר, והנה "בסתר" עולה אות באות כמנין התיבות "אברהם יצחק קוק"!. (מתוך הספר הנפלא "מפיהם ומפי כתבם", חלק ב', מערכת מעיין הברכה, ברוקלין, תשס"ח).

אגב, השאלה השניה סותרת את התשובה הראשונה שהביאו שכן בתשובה הראשונה הסבירו שאין להם כלל אידיאולוגיה רוחנית ונטו אל החומר ועכשיו שואלים כיצד יש להם אידיאולוגיה אבל כשמדברים על "תורת" הראי"ה קוק, סתירות וניגודים הן מלות המפתח.

בברכה, יואל.

תשובה לשאלה בדויה מס' 3....

באשר לשאלה השלישית (מהו תפקיד החילון ומה היחס הראוי אליו?): ובכן, הדבר ברור כי אם היהדות בכללה היא תפקיד שנטל על כתפיו עם ישראל הרי שהחילוניות פירושה היחיד הינו: השתמטות ובריחה ממילוי התפקיד והנה אם ישנו חייל אשר ביום אשר היה עליו להתייצב לשירות צבאי הלך לרחוץ בים במקום להתייצב ונשאל עכשיו את מפקדו: מה תפקידו של הרוחץ בים בצבא? ודאי תהא התשובה שאינו ממלא שום תפקיד אלא אדרבה משתמט ממילוי תפקידו ומחליש בכך את הצבא כולו.

עד שבא הר' קוק והפך את המרידה הגלויה ופריקת העול ל"תפקיד" ולא סתם תפקיד זוטר אלא תפקיד נשגב לאפשר לבאר רזי התורה בגילוי גמור...(וז"ל באורות התחיה עמ' לט': "בְּלֹא הַחֻצְפָּא דְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָאֵר רָזֵי תוֹרָה בְּגִלּוּי גָּמוּר, רַק עַל-יְדֵי הִתְעַבּוּת הַהַרְגָּשׁוֹת שֶׁעַל-יְדֵי הַחֻצְפָּא, יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הֶאָרוֹת שִׂכְלִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת מְאד , וְסוֹף סוֹף שֶׁהַכּל יָשׁוּב לְתִקּוּן גָּמוּר"...) ולגבי היחס הראוי אליו (אל החילון) נפרט בעז"ה בקרוב בתגובה בפנ"ע.

בברכה, יואל.

תשובה לשאלה בדויה מס' 4

באשר לשאלה 3 (האם יש לתמוך בציונות, בפרט לאור חילוניותם של מנהיגיה שאינם שומרי תורה, או שמא יש להמתין לגאולה בידי שמים?) כשבשאלה עצמה מונח כביכול כי גם תמיכה זו היא תמיכה בגאולה אלא שזו ע"י אדם ולכן השאלה היא רק איזה גאולה עדיפה, זו של הרצל או זו של משיח בן דוד, גם כאן הדבר ברור ונפסק מפורשות ברמב"ם (הלכות מלכים פ"א ה"ז) באין חולק כי מי שאין בו יראת שמים אסור למנותו לשום מינוי בישראל וודאי שאין לתמוך בתנועה שהעומדים בראשה כופרים בעיקר או אפילו רשעים וכל שכן היכא שבתוך מטרותיהם ואפילו כמטרה עיקרית נישול התורה מן העם וביטול השפעת הרבנים על עניני הכלל כמו שהבאנו לעיל מ"מדינת היהודים" של הרצל שם כתב מפורשות שהרבנים לא יתערבו כלל בעניני המדינה ויהיו כלואים בבתיהכנ"ס. וראוי לדעת כי "המזרחי" עצמה ידעה זאת היטב ולכן טענה כי תמיכתה בהרצל היא רק כל זמן שהתנועה הציונית מתעסקת בפתרון בעיותיו הגשמיות של עם ישראל ואם חלילה תשנה מגמתה לפעול גם בכיוון הרוחני יחדלו מלתת בה אמון וכמו שכותב מפורשות הר' ריינס בספרו ("אור חדש על ציון", יצחק יעקב ריינעס, שער עשירי, עמ' 278, וילנא, תרס"ב.) כשהוא מסביר מדוע הצליחו הרצל ותנועתו במקום שנכשלו בעבר רבים וטובים שהתימרו להושיע את ישראל וכותב: "מודעת זאת כי עקרי האמצעים בימים מקדם מממציאי תנועות כאלה מהבטחת ישע ופורקן, היו קדוּשה, פרישות, הזדככות הגוף, קבלת סגופים וסבלות מכאובים ועינויים. כי כל מי שרצה להופיע לעיני העם בתור מושיע ראה להתבודד במדברות, ביערות, בנקרי צורים וטבל את בשרו כמה פעמים במי מקוה, והתעטף כל היום בטלית ותפילין והגה בתורת ה' וענה בצום נפשו וקבל עליו סגופים והתגלגל על השלג בימי החורף, ובימי הקיץ התגלגל בין נמלים והיה בשרו לברות למלתעותיהם, וגלה חידושי תורה שנתגלה לו וזקוקין דנורא יצא מפיו בעת שגילה לפני שומעיו רזא דרזין, וגלה כמה עתידות והראה אותות ומופתים לפקוד עקרות, לרפא חולים, ואחרי כל אלה החלו להאמין בו ובדבריו. ופה אנו רואים כי איש מדיני שלא התבודד במדברות וביערים ולא התקדש לטבול את בשרו, איננו מעוטר בטלית ותפילין, איננו הוגה בתורת ה', לא ענה בצום נפשו לא התגלגל בשלג ולא שכב בין הנמלים, ובכל זאת הצליח בידו לעשות רושם גדול להפנות אליו חלק גדול מבני עמנו ולתת אמון בדבריו ובהבטחותיו, האין זה דברי פלא, האין ראוי לשית לב לזה? ואולם באמת יש לראות שהדבר פשוט מאד, כל אלה שהופיעו בתור מושיעים בימים מקדם ובשרו ישועות ונחמות לישראל כוונו על ישועה רוחנית, כי הם בקדושתם ישפכו שיחם להקב"ה ויעוררו רחמים על ישראל לעשות על ידם נסים ונפלאות לשלוח להם גואל ומושיע או שהם בעצמם ברוב דביקותם להקב"ה ובשפע קדושתם וטהרתם יזכו שעל ידם תבוא הישועה. ולזאת להגיע למטרתם נוטל עליהם להראות הצטיינותם בקדושה ובטהרה ואיך שהם קשורים ודבוקים בהקב"ה ועל כן עשו כל הדברים המסוגלים להעיד על קדושתם וטהרתם ועל דביקותם להקב"ה. אולם פה בא אלינו האיש הזה לבשר ישועה פשוטה, איננו מכוון על הגאולה הכללית ורק שהראה כי יש דרך להטיב מצב ישראל ולהרים קרנו בכבוד להשתדל לחפש מקום מקלט בטוח באהל הורים, וכל זה הראה בדברים הבנויים על על יסודי ידיעת חכמת המדינה ואשר נחשוב כי בזה שמן חלקו, וע"כ מצאו דבריו מסילות בלב העם הנענה והנדכא השואף לישועה ובשרו כמה לחצרות בית ה' לראות שם באור החיים! ולזאת, אחרי שהאמונה הנוכחית שיאמין העם בדברי המושיע החומרי, היא רק חמרית ואין בה אף שמץ מן הרוחניות, אם כן כל עוד שתהיה רק חומרית, חשבונית ומדינית יש לתת אמון בה ואולם אם תשנה פעולת האיש הזה צורתה ללבש צורה רוחנית אשר בזה אין כחו גדול הלא אז יועיל הדבר הזה להות הענין שהוא נושא אליו את נפשו ויחדל העם לתת אמון גם בדבריו אשר בחומר ובדברי המדינה יסודם כי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה"

 אך בפועל גם כשבטלה הוכחשה והוזמה העדות והוברר בוודאות כי פניה של הציונות להתעסקות מסיבית בקולטורה (תרבות) וחינוך ברוח ההסכלה לא פרשה המזרחי מחברות בתנועה ולא חדלה מלתת אמון מלא במנהיגיה אלא הפכה צורתה ואמרה כי דוקא שהציונות נטפלת גם לנושאים רוחניים צריך "מזרחי" חזקה שתשמור עליה...

תגובה לדברי הר' קוק בשבח ההתעמלות...

תחילה נביא את דבריו כפי שהם במקורם: "הַהִתְעַמְּלוּת, שֶׁצְּעִירֵי יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בָּהּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לְחַזֵּק אֶת גּוּפָם בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת בָּנִים אַמִּיצֵי כּחַ לָאֻמָּה, הִיא מְשַׁכְלֶלֶת אֶת הַכּחַ הָרוּחָנִי שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעֶלְיוֹנִים, הָעוֹסְקִים בְּיִחוּדִים שֶׁל שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, לְהַרְבּוֹת הַבְלָטַת הָאוֹר הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם, וְאֵין גִּלּוּי אוֹר אֶחָד עוֹמֵד בְּלֹא חֲבֵרוֹ כְּלָל. "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם", – וְ"דָוִד עשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ", – "וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא", "וְלֹא נֶעֱנַשׁ אַבְנֵר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק". אֲבָל שֶׁיְּצַחֲקוּ הַנְּעָרִים לְחַזֵּק כּחָם וְרוּחָם, בִּשְׁבִיל גְּבוּרַת הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, עֲבוֹדַת הַקּדֶשׁ הַזּאת מַעֲלָה אֶת הַשְּׁכִינָה מַעְלָה מַעְלָה, כַּעֲלִיָּתָהּ עַל-יְדֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, אֶלָּא שֶׁעַל-יְדֵי הַכַּוָּנוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עוֹלָה הַנְּשָׁמָה הַפְּנִימִית, וְעַל-יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הַמְאַמְּצִים אֶת גּוּף הַיְחִידִים לְשֵׁם הַכְּלָל עוֹלָה הָרוּחָנִיּוּת הַחִיצוֹנִית. וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מְשַׁכְלְלִים אֶת סִדְרֵי הַקְּדֻשּׁוֹת כֻּלָּם, בְּהַבְלָטַת אָפְיָהּ שֶׁל הָאֻמָּה בַּפָּרָשָׁה הַקְּטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ. וְאַל יִפָּלֵא אִם יֵשׁ חֶסְרוֹנוֹת בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים שֶׁל הָעוֹסְקִים בָּאִמּוּץ הַגּוּפָנִי וּבְכָל הַחִזּוּקִים הָאַרְצִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אֲפִלּוּ הוֹפָעַת רוּחַ הַקּדֶשׁ צְרִיכָה בֵּרוּר מִתַּעֲרוֹבוֹת צִחְצוּחֵי טֻמְאָה שֶׁמִּתְעָרְבִים בָּהּ, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמִטַּהֶרֶת, מִתְקַדֶּשֶׁת וּמִתְבָּרֶרֶת, פּוֹדָה אֶת עַצְמָהּ מִגָּלוּתָהּ, עַד שֶׁבָּאָה לִכְלַל דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְאוֹר נגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם". ע"כ.  

בטרם נתייחס לדברי השגעון של  הר' קוק נציין כי גם הוא וגם תלמידיו וידידיו נבוכו מאד מדבריו אלה והתאמצו מאד לפרשם אם כי פירושיהם רק העצימו את הגיחוך שבדבריו והוסיפו להם את הגיחוך שבדבריהם עצמם כ"יהודה ועוד לקרא". ובספר אוצרות הראי"ה חלק רכז הר' משה צוריאל את דבריהם והביא עשרה תירוצים שונים לדבריו שגם הוא עצמו לא נחה דעתו מתשעה מהם (לא הארכנו להביא את כולם מהטעם הפשוט שיבואר להלן המשמיט את הקרקע מכל תירוצי ההבל לדבריו אפילו אליבא דשיטתו) עד שהביא את התירוץ העשירי וז"ל: (אוצרות הראי"ה, חלק ב' ביאורים לשיטותיו-שינויי הבנה בבטויי הרב אות כג'): "אבל הביאור הנכון ביותר בענין זה נאמר ע"י דר. יהושע בארי (בספרו "אוהב ישראל בקדושה", ח"ג עמ' 124-130) המוכיח כי כינוי "התעמלות" היה מלת צופן בשביל אימונים גופנים שעשו הבחורים כדי להתכונן לשמור על נפשות היהודים מפני הערבים הפורעים. הוא מביא ראיה לכך מהעתון "הפועל הצעיר" (כסלו, תרס"ט). ויש לזכור כי דברי הרב ב"אורות" נלקחו מן ח' קבצים (קו"א סי' תשט"ז) שנרשמו כשהיה הרב בתקופת יפו (תרס"ד-תרע"ד), כלומר בימים שהשתמשו בסיסמה זו. וכך העיד יצחק טבנקין בספרו "דברים" (ח"א דף 489) כי "התעמלות הוא שם סתר ל"הגנה". וגם הסופר אורי ברנר, בספרו "הקיבוץ המאוחד בהגנה, 1923-1939" (עמ' 9) מפרש תקנות ההסתדרות (המצוטטות שם) "התעמלות, שם הסוואה לפעילות הגנתית בלתי ליגלית (בלתי חוקית) שהיה מקובל אז". ודר. בארי מביא עוד כמה הוכחות. בזה מבוארת כוונת הראי"ה, שהוא התכוון לפעילות הבחורים "להיות בנים אמיצי כח לאומה" כלומר להגן על האומה. ולכן הביא מאמר חז"ל הנ"ל (סנהדרין מט ע"א) שם מוזכר ענין יואב שהיה מגן על עמו. וזה כמעט מפורש בסוף דבריו "על ידי המעשים המאמצים את גוף היחידים לשם הכלל" כלומר כדי להציל ולהושיע את הכלל. והרי זה מפורש למי שיש לו לב מבין. ואם אמנם הרב עצמו לא ביאר דבריו, הוא מפני שבימים ההם היה תחת שלטון המנדט האנגלי, ולא היה יכול להודות שהיה מעודד פעילות בלתי חוקית. ע"כ.

והמתבונן בדברי הר' צוריאל יראה בנקל את הסתירה שבדבריו שבסיפא מבאר כי דברי הר' קוק היו מכוונים כלפי אנשי ה"הגנה" המחזקים את גופם לשם הכלל והסיבה שהר' קוק לא ביאר דבריו היתה מפני ש"בימים ההם היה תחת שלטון המנדט הבריטי ולא היה יכול להודות שהיה מעודד פעילות בלתי חוקית" ואילו ברישא ציין בעצמו כי "יש לזכור כי דברי הרב ב"אורות" נלקחו מן ח' קבצים (קו"א סי' תשט"ז) שנרשמו כשהיה הרב בתקופת יפו (תרס"ד-תרע"ד)" שזה בזמן שעוד לא היה כלל ארגון ההגנה והבריטים עוד לא נכנסו כלל לא"י (ואם התירוץ הכי טוב הוא שקר גלוי אשר תחילתו סותרת את סופו מה נאמר על התירוצים הגרועים...) ומכ"מ עצם העובדה שהר' צוריאל מודה (והודאתו זו מקבלת חיזוק גם מדברי הרמ"צ נריה תלמידו של הראי"ה קוק המובאים בספרה של בתו "שחר אורו") שהר' קוק תמך בטרור הציוני ועודד את פעילות ההגנה (פעילות שבעטיה נרצחו ע"י ארגון זה לא מעט יהודים שהשבוע (כ"ט בסיון) יחול יום פטירתו (הירצחו) של אחד מהם ר' יעקב ישראל דה-האן שנרצח ע"י ארגון ההגנה בשל החטא הנוראי שהעז לעמוד לימין היהדות החרדית ולייצגה בהצלחה קבל עם ועולם בהיותו בקיא בדרכי הפוליטיקה, התקשורת והמשפטים) יש בה כדי להאשים את הר' קוק גם בשותפות לשפיכת דם יהודי (ובמקרה של יעקב ישראל דה-האן גם היה שותף להסתה נגדו שקדמה לרצח באמצעות בטאון הרבנות הראשית "קול יעקב").

המשך התגובה הקודמת (בענין ההתעמלות)

 מעבר לכך, כל ילד יודע כי משחקי הספורט וההתעמלות לא היו כלל חלק מאימוני ארגון ה"הגנה" או שאר ארגוני הטרור הציוניים אלא חלק מהתרבות החדשה שייסדה הציונות בארץ הקדש להשתעבד לפלחן הגוף במקום לעבודת האדם על רוחניותו, ומעבר לכך הרי משחקים אלו היו תמיד בלויית קהל רב שבא לצפות בהם וא"כ גם אם הספורטאים עצמם גרמו בהתעמלותם ל"העלאת השכינה" הרי ע"י ביטול התעמלות  של עשרות ומאות צופים שהיו למשחקים אלה שלא התעמלו כלל ולא חזקו את גבורת האומה נגרמה החטאת הרבים ע"י הספורטאים כך שממה נפשך גם לשיטתו הבדויה מלבו של הר' קוק היו משחקי ספורט אלה החטאת הרבים בביטול התעמלות (ועוד גבו מהם על כך תשלום בנוסף למה שהחטיאו אותם).

ומעבר לליצנותא דעבודה זרה הנ"ל כבר הבאנו בחלק ב' של "דת הציונות" את דברי מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" בספר הכללים (חלק א' כלל ח' ענף ה' ו') אחר שהביא שכל עניני העולם [דהיינו כל המאורעות והתהליכים העוברים על כל באי עולם ועל כל חלקי הדצח"מ (דומם, צומח, חי, מדבֵּר)] הם תיקונים וז"ל: "אמנם לא ניתן להאדם להתחקות עליהם ולהתבונן בזה כלל כי הם כולם מכבשונו של עולם ומסדרי כוונתו הנעלמה של יוצר בראשית ית"ש אשר לא ברא ולא יסד בהטבע שום ענין לבטלה ולו לבד נתכנו עלילות..אך לא ניתן להאדם להתחקות ולהתבונן אלא רק מה שנוגע להתורה והמצוה לבד. אבל זולתם אין להתבונן בזה כלל אלא רק לדעת בידיעה כללית שהכל ברא לכבודו ית"ש וכל הנברא לכבודו ברא ונעשה כל מה שנעשה רק בכוונה ורצון ממנו ית"ש..". ע"כ. והרי לנו ברור כי אי אפשר לדבר על שום "תיקון" שנעשה במלאכה כלשהי או לתתה ערכיות כלשהי ובטח לא להשוותה לדברים נעלים הנשגבים מהשגתנו (והלואי והיינו יכולים להשיג אפילו שיחת חולין של דוד המלך).

תגובה לגבי נפשם של פושעי ישראל...

ראשית, כבר האריך בזה רבי יוסף ידיד הלוי בתשובתו הארוכה עיין כאן באתר בקונטרס "שארית יוסף" עמ' 15. ו"כיהודה ועוד לקרא" נסיף עוד שתי הערות:

א. בזוה"ק (בסבא דמשפטים צ"ד ע"ב) מובא בפירוש וז"ל: "תא חזי, בר נש כד אתיליד יהבין ליה נפשא, מסטרא דבעירא מסטרא דדכיו, מסטרא דאלין דאתקרון אופני הקודש, זכה יתיר יהבין ליה רוחא מסטרא דחיות הקודש, זכה יתיר יהבין ליה נשמתא מסטרא דכרסייא, ותלת אלין אינון, אמה עבד ושפחה דברתא דמלכא". וביאר מרן בעל ה"לשם" דברי הזוה"ק וז"ל: "הנה אי אפשר לשום אדם שיזכה למדרגה העליונה מהנרנח"י [ראשי תיבות: נפש רוח נשמה חיה יחידה] עד שמתקן את כל מה שלמטה הימנה. כל מה שנוגע אליו". ע"כ. כלומר, לא ייתכן שיזכו הצדיקים לרוח אם לא שהשלימו  לגמרי בחינת הנפש, ויתרון אור הרוח של הצדיקים מלמד בקל וחומר על יתרון אור הנפש שלהם, מה גם שלא ייתכן שנפשם של הפושעים מתוקנת יותר מזו של הצדיקים כל זמן שחוטאים ועוברים על כל מצוות התורה אשר זהו פוגע בראש ובראשונה באור הנפש [נפש כי תחטא עיי"ש בדברי הלשם] וגם אם באמת היו "חפצים בטובת האומה" לא היה זה מסייע לנפשם מאומה אם מלוכלכת היא בכל העבירות שבתורה.

ב. מפורסמת המחלוקת האם מצוות צריכות כוונה ולהלכה נפסק שצריכות כוונה ובמשנה ברורה בביאור הלכה [סי' ס' ד"ה י"א] כתב מרן ה"חפץ חיים" שגם לדעת הסוברים כי מצוות אינן צריכות כוונה [וז"ל:] "אם הוא מתעסק בעלמא וממילא עלה המצוה בידו כגון שנופח בשופר ועלה תקיעה בידו וכה"ג בשאר המצות לכו"ע לא יצא. רמב"ן במלחמות בר"ה וש"מ ברכות י"ג ע"א. וכה"ג מוכח מתר"י במ"ש בענין קורא להגיה עי"ש. ודע עוד דדוקא אם הוא יודע שהוא חייב עדיין במצוה זו שהוא עושה אבל אם הוא סבור שהוא פטור ממנה כגון שנטל לולב ביום א' דסוכות וקסבר שהוא ערב סוכות או שקסבר שלולב זה פסול הוא לכו"ע לא יצא. וראיה ממ"ש בסימן תע"ה ס"ד דאם היה סבור שהוא חול או שאין זו מצה לא יצא ידי חובתו והרי במידי דאכילה שאין מתכוין כמתכוין דמי כמ"ש המ"א שם ואעפ"כ לא יצא". ע"כ. והרי לנו שגם כשעושה מעשה של מצוה בצורה השלמה ביותר מבחינה מעשית אלא שבדעתו סבור כרגע בטעות שאין זה זמן המצוה או שהחפצא של המצוה פסול אין במעשהו כלום!! ועל אחת כמה וכמה אם סבור שהוא פטור בכלל ממצוות או שכופר ח"ו בתורה או במציאות הבורא ודאי שמעשיו אינם כלום ו"חפצו בטובת האומה" כשכופר בתורה"ק אשר רק בה מפורש מה טוב לאומה ובה מפורש כי העבירות וכל שכן הכפירה מסכנות את האומה [וכמו שהבאנו בחלק ב' מדת הציונות דברי הנצי"ב מוולאז'ין רבו של הראי"ה קוק שלמומר יש דין רודף כלפי כלל ישראל מחמת מומרותו] הוא בדיוק כמו חפצו של היטלר ב"טובת האומה" שגם הוא סבר שמיטיב עם האומה היהודית לפי שיטתו ואף לפתרון הסופי שלו קרא "המתת חסד" ובשלמא שהציונים עצמם לפי כפירתם היו מפטפטים שרוצים בטובת האומה אבל שרב בישראל יגיד על הכופר בכל התורה כולה כי הוא חפץ בטובת האומה?! ועוד יותר מרבותינו גדולי ישראל?! היש לך דעות כוזבות מזה??!!

בברכה, יואל.

תגובה לרב יואל אלחנן

א. מדוע הינך קורא לזה צביעות?

ואולי כאן הראי"ה קוק זצ"ל ביאר את כוונתו למה שכתב לפני כן, והרי דבר זה ידוע בכמה מקומות בדברי חז"ל ובספרים הקדושים, שאדם שמכווין שכל מעשיו שעוסק בגשמיות בעוה"ז שהוא עושה זאת לצורך חיזוק לעבודתו יתברך, וכגון: הוא אוכל לצורך חיזוק גופו ללימוד התורה וכד', אז כך גם כוונת הראי"ה שכאשר הם מתעמלים לצורך הגנת יושבי ארץ ישראל, זהו עשייה לצורך קיום מצווה.

ב. אגב, הרב משאש זצ"ל שהינך מציין שכאילו הראי"ה קוק חשש מתגובותיהם של הרבנים עד  שהוא הסביר את עצמו, אז דע שהרב משאש זצ"ל כותב מפורש בספרו שצריך לומר הלל ביום העצמאות ???

ג. ועוד, מדוע שלא תדון אותו לכף זכות ותסנגר על הראי"ה קוק זצ"ל שבמקום אחר הוא ביאר את כוונתו? וכי לא מצאנו בחז"ל הרבה פעמים שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר ובכך מבוארים שני המקומות היטב וכו'?

ד. יש להעיר - ששמתי לב שכאן באתר הינכם מרבים לדחות את דברי הראי"ה קוק זצ"ל מדבריו של בעל ה"לשם שבו ואחלמה" סבו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אבל אינני מבין מה הטעם לפסול את דברי הראי"ה ע"פ דברי בעל הלשם, שהרי שניהם ת"ח עצומים שחיו באותו תקופה, ומה  ראית לדחות דברי זה בזה? בשביל לפרוך את דברי הראי"ה קוק זצ"ל היה עליכם להוכיח ע"פ גדולי המקובלים או הרבנים שחיו כמה דורות קודם לכן?

ה. בקרוב בעז"ה אף אשיב לנסיון לפרוך את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעניין ההתעמלות ובעניין הקודש והחול, ולבאר את דבריו ע"פ דברי חז"ל, ובכך יראו שאין דבריו נאמרו סתם מליבו ח"ו.

יהי רצון שה' יאיר את עינינו,

בברכה מוטי.