מאת:
אלעזר פלקלס
ו' חשון
ה'תשפ"ה
12:47
אני חולם למות בקרב...!
אלפי פירסומים פרחו לכל עבר אודות מותם של חיילים ומסרים שכתבו או פתגמים שאמרו בחייהם. צוואות של חיילים נפתחו, ותוכנם פורסמו. בכל לוויה של חייל יש הספד ובו מספרים מה היתה משאת חייו. לא רק המתים, אלא גם החיילים החיים מדברים ומתבטאים.
מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שפתחו צוואה של חייל והיה כתוב שם שכל תשוקתו הוא למות על קידוש ה'. מעולם לא שמעתי חייל או מפקד השואף לעלות על המוקד למען כבוד שמו יתברך.
כן הזעזעתי כשראיתי צוואה של חייל הכותב שהוא לא מתחרט על מותו, ואילו היה יכול היה מבקש למות שוב בקרב. באותה צוואה הוא כותב גם, שהמלחמה הזאת אינה כדי להגן על העם, אלא כדי להגן על כבוד המדינה!! (חבל שלא שמרתי לשונו המדוייק)
כן שמעתי כאלו שנלחמו ופירסמו ברבים שהיו מאושרים למות לצד חבריהם בקרב.
כן שמעתי לא אחד ולא עשרה שאומרים שהם מוכנים למות בקרב, והעיקר שיהרוג מחבלים.
כן שמעתי מכאלו שהכניסו את עצמם למקום סכנה במקום לברוח, והעיקר לנקום במחבלים הארורים.
ואני שואל: האם זה נקרא "למות על קידוש ה'?!" הרי רבים מהם הם כופרים ואפיקורסים שגם כאשר היה כפתע בינם לבין המות לא העלו על דעתם לומר "שמע ישראל" או להרהר בתשובה, ויש מהם שהשאירו כדור אחד כדי לאבד את עצמם לדעת... האם אפשר להשוות זאת למה שעשו אבותינו בכל הדורות בעלותם הגרדומה להשרף חיים על קידוש ה' והעיקר לא לכפור ואפילו כלפי חוץ ביהדות?!
ונכון שיש גם אחרים, דתיים, שאולי כן אמרו "שמע ישראל", ואולי כן הרהרו בתשובה. אולם האם הם מתים על "קידוש ה'"?! בשעה שהם מחללים שם שמים ויוצאים למלחמה כנגד התורה הקדושה האוסרת לצאת במלחמה בזמן הגלות?!
ולא אכנס כעת לאריכות דברים אודות דעת התורה הקדושה בענין מלחמה על ידי צבא שיש בו כל מיני טומאה ועבירות החמורות ביותר. גם לא אטרח כעת להאריך בענין איסור מלחמות בזמן הגלות, ללא סנהדרין וללא אורים ותומים, שהציונות הדתית היא הראשונה שהמציאה תורה חדשה בענין זה, כנגד מה שהבינו כל גדולי ישראל בכל הדורות.
אבל כן אדבר על המציאות הברורה.
הנה צריך להיות טיפש כדי להאמין שהטבח בבוקרו של שמחת תורה היתה "הפתעה". צריך להיות תמים אלוף כדי להאמין שהשב"כ והמוסד באמת לא ידעו על כל היכולות והמנהרות שיש הן לחמאס והן לחיזבאללה ולאיראן.
ההפתעה היתה שמישהו השתיק את הצבא למשך 8 שעות. שמישהו השתיק את המשטרה למשך כל אותם שעות. שמישהו השתיק את מאות ההתראות מכל הכיוונים על הטבח המוכן שאפילו התפרסם גלויות בטלוויזיה, וההכנות אליו נצפו על ידי תושבי הגבול...
ובמילים אחרות, האוייב המסוכן ביותר הוא לא זה שפרץ את הגדר במשך רבע שעת עם טרקטור.. אלא זה שהשתיק את 17 שכבות ההגנה ואת כל הצבא והמשטרה וגם דאג להשאיר את כיתות הכוננות בלי נשק...
אז בשביל מה מלחמה? אם האוייב נמצא בפנים?!
מפקדים בכירים אומרים, שהיתה אפשרות לעשות עסקת שבויים על כל השבויים, ובדרך כזו היו כולם חוזרים בחיים. אבל ראשי השלטון של הערב-רב לא רצו, אלא הכריזו מלחמת "כוחי ועוצם ידי". וובכן, ההצלחה "המבריקה" של "שחרור כל חטופינו" ידועה ומפורסמת לכל...
במלחמת יום כיפור היה סיפור דומה.
ידעו שהמצרים מתכננים מלחמה, אבל קיסינג'ר מזכיר ארה"ב הורה לא להתחיל מלחמה כנגד מצרים, אלא לתת להם להכות בחיילי מדינת ישראל כדי שתהיה למדינה לגיטימיות ללחום מלחמה חרמה כנגד מצרים. ואכן כך עשו, והמחיר היה 1500 חיילים...
ברור שאותו סיפור קורא גם עכשיו. כל אחד רואה כמה המדינה ושלוחותיה נאלצו להסביר בכל העולם שהיה כאן טבח מחריד, ולכן אסור לגנות את תקיפת צה"ל בעזה, וכל מה שחיילי צה"ל יעשו בעזה יהיה מוצדק לאור הטבח הנאצי המזעזע שעשו...
ובכן, אם אלו הם ה"סנהדרין" וה"אורים ותומים" של מלחמה זו, אז לא נראה לי שמי שהוא טיפש ומשתף פעולה נחשב כמת בקרב על קידוש ה', ויעלה במעלות הקדושים... זה חילול ה' שאין כדוגמתו! ואין כאן שום "קדושים" כי אין כאן שום קדושה, אלא טומאת כפירת "כוחי ועוצם ידי" ומסירת דיני נפשות לשופכי דמים שהפולטיקיה וטקטיקת המלחמה מתירה להם ה-כ-ל!
יש גבול כמה אפשר להתרחץ בשטיפת המח התקשורתית ולאטום את השכל בתעמולה שקרית וטיפשית מכל המבואות המטונפות של הטלוויזיה ואתרי החדשות למיניהם. פתאים, עד מתי תאמינו כמו ילדים קטנים לכל סיפורי "קדושת" ו"נחיצות" מלחמות מטורפות אלו...