ראשית נביא את דברי ה"עשה לך
רב" כלשונם ואח"כ נתייחס אליהם. וז"ל: לעניות דעתי היה דבר זה
מחוייב המציאות בגאולה טבעית בחינת בעתה אשר לה זכה דורנו. בחזון בלעם נאמר אראנו
ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל
בני שת (במדבר כ"ד י"ז) מקרא זה מתייחס לגאולת ישראל העתידה באחרית
הימים וכתרגומו של יונתן בן עוזיאל וירוקן כל בנוי דשת משירייתיה דגוג דעתידין
למסדרא קרבא בישראל ויפלון פגריהון כולהון קדמהון (תרגום עברי: וירוקן כל בני שת
מחנותיו של גוג העתידים לערוך מלחמות בישראל ויפלו פגריהם כולם בפניהם) ו"אור
החיים "הקדוש כתב לפרש המקרא כך: כל הנבואה במלך המשיח נאמרה ויתבאר עפ"י
אמרם זכו אחישנה לא זכו בעתה והיא (ר"ל גאולת "בעתה" במידה שלא זכו)
רחוק מופלג וכנגד זכו אמר אראנו ויכול להיות שאינו רחוק וכמאמרם אם חוזרים בחשובה
מיד נגאלים ולא יעבור עליהם בגלות אפילו יום אחד וכנגד קץ בעתה אמר אשורנו כמי
שצופה למרחוק כי קץ בעתה ארוך עד מאד ואם תהיה הגאולה בזכות ישראל יהיה הדבר מופלא
במעלה ויתגלה הגואל לישראל מן השמים במופת ואות כמבואר בספר הזוהר משא"כ כשתהיה
הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תבוא בחינת עני ורוכב על חמור וקם שבט מישראל
פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע ע"ד אמרו ושפל אנשים
יקום עליה ויעשה מה שנאמר בסמוך (ר"ל ומחץ... וקרקר...)
הנה ברור היה לחכמי ישראל שגאולה בעתה
תבוא כדרך הקמים בעולם דרך טבע ואף גם זאת לא בידי בני בחירי האומה שומרי תורה
ומצוות.
בלעם ראה את שתי האפשרויות גאולת זכו
אחישנה וגאולת לא זכו בעתה אר רבותינו חכמי התלמוד כבר ידעו כנראה מתוך המציאות
שאין כל סיכוי לגאולת זכו אחישנה וציפו לגאולת בעתה והדבר מובע במדרש בצורה פיוטית
כוויכוח שבין ישראל לאביהם שבשמים: השיבנו ה' אליר ונשובה אמרה כנסת ישראל
רבש"ע שלך היא כלומר בידך הדבר השיבנו, אמר להם שלכם היא שנאמר שובו אלי
ואשובה אליכם אמרה לפניו רבש"ע שלך היא שנאמר ולכך נאמר השיבנו ה' אליך
ונשובה חדש ימינו נקדם מדרש רבה סוף איכה הויכוח נסתיים איפוא בנצחונה של כנסת
ישראל ובכך הביעו רבותינו את ייאושם המוחלט מן האפשרות שישראל יחזרו בתשובה ויזכו לגאולת
אחישנה וכנראה שגם חכמי האמת חשבו כך...מסיבה זאת סידרו רבותינו (בסנהדרין צז.) את
מערכת סדר הגאולה במשך שבע השנים שבסיומן יבוא משיח בן דוד שנות יסורין רעב
ומלחמות ולאותן מלחמות שיקדמו לגאולה קראו (במסכת מגילה יז:) אתחלתא דגאולה מכאן
שברור היה להם שיש לצפות לגאולה שתבוא דרך טבע ובמלחמות שאילו ציפו וקיוו לתשובת
ישראל ולגאולת אחישנה לא היה מקום לכל הנ"ל כי הלא אז היה הדבר מופלא במעלה
במופת ואות כדברי הרב אור החיים לעיל בשם ספר הזוהר.
הגלות הקשה והדוויה שבה סבל עם ישראל לא
סבל גופני בלבד אלא גם השפלה נפשית חמורה גירשה ממחשבתו כל שמץ של תקווה שתתאפשר
לו התנערות טבעית מן הגלות ושיבת שבותו כבתחילה כדרך הקמים בעולם דרך טבע ודין היה
לחשוב כך. שמא יכול היה עם דווי וסחוף מפוזר בכל קצווי תבל נאבק על קיומו במאמץ
עליון כשענפים רבים ממנו נכרתים בכל דור ודור מי בחרב ומי בשמד לחשוב על תחיה
לאומית, קיבוץ גלויות והקמת מדינה דרך טבע לכן נאלצו חכמיו וסופריו דרשניו ומגידיו
להשריש בקרבו את האמונה בגאולה שמיימית שכולה נס ופלא, לגאולה כזאת יכול היה לצפות
כי ממנו יתברך ודאי לא ייפלא כל דבר. אט אט הלכה והשתרשה באומה האמונה בגאולה
נסיית שמיימית ואכן היתה זאת עוגן הצלה לעם לבל תאבד אמונתו בגאולתו העתידה ולבל
ישקע בייאוש שבסופו אבדן אך מאידך הביאה אמונה זאת רפיון מוחלט באומה שישבה וציפתה
באפס מעשה לגאולה העתידה פרט לנסיונות סרק ידועים בהיסטוריה שנסתיימו באסון וכאשר
הגיעה עת דודים לגאולת ישראל בחינת בעתה ורצתה ההשגחה העליונה להתחיל בקיבוץ
גלויות כהכנה לקראת האתחלתא דגאולה והכל דרך טבע כראוי לגאולה מסוג זה אז היתה
אותה אמונה בת דורות רבים בגאולה נסיית שמיימית לרועץ ודווקא שלומי אמוני ישראל הם
שלחמו בשצף קצף נגד הציונות המדינית שעסקה ברצון הבורא בהכשרת הדרך לגאולת ישראל דרך
טבע מעתה מי היה מסוגל לזרז את הליכי הגאולה ברצון ההשגחה העליונה אם לא אלה שפרקו
מעליהם כבר את האמונה בגאולה מן השמים כל עיקר ולדעתם הם עסקו בתחיה הלאומית כדרך הקמים
בעולם דרך טבע מבלי שאף יחושו שבכך הם כלים בידי ההשגחה העליונה לקידום מטרותיה
ההיסטוריות אמנם זכו גם מעטים משלומי אמוני ישראל שומרי תורה ומצוות ובראשם גם
רבנים וגדולי תורה לתת יד לגאולת האומה אך בדרך כלל באה גאולה זאת ע"י אנשים
חילוניים כראוי לגאולת בעתה כך נראה לנו להסביר את מהלכיה של ההשגחה העליונה לאחר
מעשה כאשר נצטרפו הליכים רבים של הגאולה אחד לאחד ונצטיירה תמונה ברורה ומקיפה גם
לעיניו של בשר ודם התקווה והאמונה היא כי נמצאים אנו כבר בסיומה של האתחלתא דגאולה
ומהרה נזכה לראות אור חדש על ציון בגאולתנו השלימה". ע"כ.
סיכום דבריו בקצרה:
א.
האור החיים הקדוש מסביר שגאולת "בעתה" היא בדרך
הטבע. ולכן גם האתחלתא דגאולה צריכה להיות בדרך הטבע ע"י תחיה לאומית, הקמת
מדינה וכו'
ב. בתוקף הגלות הקשה של עם ישראל לא ניתן
היה להסביר להם כי הגאולה תהיה בדרך הטבע כי במצבם לא היו מאמינים שהדבר בכלל
אפשרי, ולכן החכמים והדרשנים, הסופרים והמגידים שיקרו להם שהגאולה תהיה בידי שמים
כי לכך יכלו לצפות...אך מרוב שנתפסו ב"שקר" הזה, כשהגיעה האתחלתא דגאולה
ע"י הציונים הכופרים הם לחמו נגד זה ולכן גאולת בעתה בדרך הטבע יכלה לבוא רק
ע"י הכופרים והרשעים שכופרים בגואל ובגאולה ומדמיינים שמעשיהם להיות ככל
הגויים הם תחיה לאומית וזכו לכוון לרצון ההשגחה העליונה...ואת כל ההבלים ודברי
הכפירה הנ"ל עוד ייחס לאור החיים הקדוש והאמת שאפשר היה למלא דפים שלמים של
ראיות להוכיח את דברי ההבל והכפירה שלו והאריך בזה מרן ה"ויואל משה" גם
ב"ויואל משה" וגם בתחילת הקונטרס "על הגאולה ועל התמורה" ומופיע
באין ספור מקורות וראה באריכות בספר "אפס בלתך גואלנו" (שיצא לאור
בהוצאת "נטרונא"). והאמת ששיטה זו שהכופרים והמורדים הם ממלאי רצון
ההשגחה העליונה במעשיהם והצדיקים וגדולי הדורות רק מפריעים לרצון ההשגחה העליונה
אינה חדשה וכבר קדם בזה הראי"ה קוק במאמריו הכפרניים כפי שהבאנו ב"כהניה
חמסו תורתי" ח"א, ונעתיק רק מילים ספורות מדרשה שדרש מרן ה"ויואל
משה" בהיותו בארה"ק בשנת התשכ"ה וז"ל: "והנה כאן
בא"י גרים יהודים שומרי תורה ומצוות, ואנו מחוייבים לעזור להם שיהיה להם מקום
וסביבה של יראי ה', וגם אני משתדל לעזור להם בזה, אבל אין לזה שום שייכות מאותם
הבונים את הארץ וחושבים שיש בזה איזה ענין של התקרבות הגאולה, כי זה כפירה ממש,
כמו שאנו אומרים אפס בלתך גואלנו לימות המשיח, ולכאורה היה לו לומר אין בלתך ומהו
הלשון אפס בלתך, אלא דידועים דברי הרמב"ן בפרשת שלח על הפסוק "אפס כי עז
העם הזה וגו'" דלכאורה אמרו המרגלים את האמת וא"כ במאי חטאו, ומבאר דחטאם
היה באמרם אפס, שזה משמע אין מוחלט שהוא בלתי אפשרי שיכבשו אותם, ולכן הכא גבי
האמונה בביאת המשיח אנו אומרים , אפס, שהוא אין מוחלט, שאין דבר בלתך גואלנו לימות
המשיח,שאין שום דבר בעולם יכול לקרב הגאולה, רק הוא יתברך לבד גואלנו, וכל השאר
הוא אפס ואין מוחלט, וכל המאמין שעושה מעשה המסייע לגאולה, או שיש שום דבר
שמסייע לזה הוא כופר, ואדרבה מעשים אלו עוד מעכבים את הגאולה וביאת המשיח, ואין
בידנו שום דבר ושמץ דבר לעזור להתקרב הגאולה, זולת דבר אחד שבידי כל אחד לסייע
ולהחיש הגאולה, והוא לעשות תשובה שלמה על מעשיו הרעים שעשה מימיו, ולקבל עליו
לקיים את ספר התורה הזה בכל פרטיה ודקדוקיה, זה יחיש את ביאת המשיח במהרה
בימינו אמן, אבל זולת זה הכל כפירה ורעות רוח..."
ורק כדי להסיר ספק גם ממי
שאין לו עדיין האומץ לעיין במקורות הנ"ל וחושב שיש ממש כלשהו בדברי ההבל
והכפירה של בעל ה"עשה לך רב" שדבק בגאולה ע"י הערב רב נביא מדברי
ה"אור החיים" עצמו באותו במקום עליו ניסה ה"עשה לך רב" לבנות
את הבנין נערים סתירה לשיטתו: ראשית, האור החיים כותב במפורש בתחילת דבריו שצוטטו
ע"י ה"עשה לך רב" וז"ל: "כל הנבואה במלך המשיח
נאמרה" דהיינו כל הענין של "אחישנה" או "בעתה" מדבר
על הגילוי הראשוני של מלך המשיח ואינו מדבר כלל על מעשה כזה או אחר שיעשו עם ישראל
בזמן זה אלא על הגילוי הראשוני של מלך המשיח עצמו, וגם המלחמות שעליהם אמרו חז"ל בגמ' במגילה שהן נמי אתחלתא
דגאולה כפי שמובא בתרגום יונתן שצוטט לעיל מדובר על מלחמות הקשורות למלך המשיח ולא
(להבדיל אלף אלפי הבדלות בין טהור לטמא) לצה"ל או לאצ"ל ולפלמ"ח
אבל על כולנה נסתר כל הבנין שבנה מדברי האור החיים הקדוש כי לפי דברי ה"עשה
לך רב" גאולת "בעתה" היא דוקא ע"י הרשעים מהסיבה שהצדיקים "נפלו
בשקר" של גאולה נסיית בגלל תוקף הגלות, ומלבד השטות והכפירה שבדברים הרי שהם
הפוכים לגמרי לדברי האור החיים הקדוש שכותב מפורשות וז"ל: "וטעם שיעד
גאולת אחישנה, שהיא ככוכב ליעקב, וגאולת בעתה שהיא עני וכו' לישראל, שהם כתות
הצדיקים, נתכוון לומר שהמושג לגדר זה של ביאת הגואל ככוכב הוא כשתהיה הגאולה מפאת
גדר הבינוני שבישראל, שיטיבו מעשיהם ויבא בזכותם והוא אומרו דרך כוכב מיעקב, אבל
ביאתו בדרך וקם שבט, זה יהיה כשלא יטיבו מעשיהם כת הבינונים, ולא יבא אלא מפאת כת
הצדיקים שבהם, והוא אומרו וקם שבט מישראל". ע"כ. הרי שה"עשה לך
רב שתלה גאולת "בעתה" כשהוא תולה עצמו באור החיים הקדוש היפך דברי אלקים
חיים של האור החיים הקדוש וקיים בעצמו:"מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם
שניהם" (משלי יז' טו') ומעתה תבין מדוע גזרו גדולי הדור תענית ציבור ביום
שהוקמה הרבנות החילונית הראשית ועד כמה גרם מוסד זה להפצת דעות כוזבות של מינות
וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ע"י מי שהציבור הרחב רואה בו "רב
ראשי" ומצפה שיפשוט ספיקותיו,וכמה נפשות הוסתו והודחו כשחשבו לתומם שבפנייתם
לבעלי דעות כוזבות ומסוכנות אלה הם מקיימים "עשה לך רב".