---

תנוק שנשבה

---

כתבת באיזה מקום שאין לכופר במציאותו של בורא כל עולמים ממ"ה הקב"ה תינוק שנשבה כי זה דבר פשוט (או הסבר אחר איני זוכר בדיוק).

---

אכן דין תינוק שנשבה...

---

הוא רק לגבי דברים שתלויים בקבלת אבותיו ולכן כיון שלא קיבל מאבותיו את דרך האמת הרי הוא כתינוק שנשבה ולכן נחשב כשוגג או כאנוס לגבי זה שלא הלך בדרך האמת אבל לגבי הכרה במציאות בורא לא צריך לזה קבלת אבות אלא הוא מושכל בסיסי של כל בר דעת שמתבונן בעולם וכדאיתא במדרש תמורה פרק ה' וז"ל: "ומעשה באחד שבא מין אחד ואמר לרבי עקיבא העולם הזה מי בראו אמר לו הקדוש ברוך הוא אמר לו הראני דבר ברור אמר לו למחר תבא למחר בא אצלו אמר לו מה אתה לובש אמר לו בגד אמר לו מי עשאו אמר לו האורג אמר לו איני מאמינך הראני דבר ברור אמר לו ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשהו אמר לו ואתה אינך יודע שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו נפטר אותו המין אמרו לו תלמידיו מהו הדבר ברור אמר להם בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת מודיע על הנגר כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו אשרי האיש אשר לבו מלאו להתבונן במעשיו להכיר את בוראו כי מוצאו מצא חיים ויפק רצון מה' (משלי ח לה):" וכן עיין ברמב"ם בריש הלכות יסודי התורה כתב שם: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא. הרי שכתב שהוא יסוד היסודות ועמוד החכמות ולא ענין של אמונה מכח מה שקיבל מאבותיו וקבלת אבותיו היא רק לענין מה רוצה ה' מאתו שלזה צריך שאבותיו ילמדוהו אבל עצם מציאות הבורא היא המושכל הבסיסי ביותר של כל בר דעת ועובדה שגם בני נח מצווים על אמונה במציאות ה' למרות שלא קבלו תורה מאבותיהם (ואם תשאל מדוע אם כן אמונה בה' היא משלשה עשר עיקרי האמונה אם היא מושכל בסיסי הכוונה היא שגילוי שם אלקים שהוא הגילוי שבא לידי ביטוי בכל מעשה בראשית הוא הגילוי שכל בר דעת רואה בעיניו ומחוייב להכיר בו אך הגילוי של שם הוי"ה שהיה במתן תורה התגלה רק לכלל ישראל והוא הגילוי שאנו מצווים בו במסגרת יג' עיקרי האמונה כי הוא נעלם בהנהגה הטבעית של העולם ומופקע מעכו"ם.