הספר והאתר מוגשים באהבה לאחינו ואחיותינו בני ובנות
הצבור הדתי לאומי כחומר למחשבה בלבד, ואינם באים לפסוק
הלכה למעשה בשום ענין. בכל שאלה למעשה המתעוררת מקריאת
החומר בספר או באתר יש לפנות למורה הוראה שהוסמך ע"י גדולי הדור.
מאת:
פלוני
ב' ניסן
ה'תשפ"א
02:21
לשון הרע על מחטיאי הרבים
שמעתי רב גדול שבטח כולם מכירים אותו אבל משום כבודו לא אגיד את שמו שהוא אמר שאסור לדבר לשון הרע על זמרים שעושים ערבי שירה(אפילו במעורב).
לא צריך להתייחס לשום דבר שאומר ודבריו בטלים לעומת ההלכה הברורה לגבי היתר לשון הרע על חוטאים בקביעות ומחטיאי הרבים ובפרט כשהדבר הוא לתועלת כדי ליידע ולהזהיר את הציבור שלא יחטאו ללכת לערבי השירה של מחטיאי הרבים הללו ובפרט כהיום שגם יש נטיה של הצעירים לראות זמרים למיניהם דמויות חיוביות ויש גם שוטים ש"מעריצים" זמר פלוני או אלמוני ולומדים מהם ומהתנהגותם הקלוקלת (והרבה פעמים תחילת קלקולם של צעירים חרדים הוא מהחיבור לזמרים אלה ולשיריהם המטופשים שרק בדור שטחי שלנו כל שטות שיוצאת מפי זמר עם כיפה ופאות וכל שכן אם יש לו זקן מקבלת באופן אוטמטי הגדרה של מוסיקה חסידית גם אם היא זהה למוסיקה של מועדוני הלילה של לונדון ופריז ה"י) חובה להוקיעם ולבזותם בעיני צעירי הצאן כדי שלא יחפצו לחקותם ולהידמות להם.
פעם קראתי בשם אחד מגדולי ישראל שאמר שאין מדובר בעבירה ספציפית כזאת או אחרת שיש במדינה הזאת, אלא הכל בנוי ומיוסד על שיטה של כפירה כללית.
הדוגמה של הופעות זמרים וערבי שירה בציבור היא דוגמה טובה לרוח הכפירה הכללית שיש במדינה, תושביה, רבניה וכו' שאינם רוצים את הקב"ה כלל ומראים זאת בדיבוריהם ומעשיהם. ולכן, לא מספיק למחות על עבירה כזאת או אחרת שיש במדינה אלא חייבים למחות קודם כל נגד עצם קיומה של מלכות המינות שכל קיומה הוא מרד במלכות שמים וכפירה בהשגחה.