שמירת נגיעה אצל הדלי״ם
שלום
כשהר' מ"צ נריה התחיל את הדרכתו...
בבני עקיבא מטרתו הראשונית היתה להפסיק את ריקודי הזוגות שהיו נהוגים אז בבני עקיבא (את ריקודי ההורה המעורבים במעגלים הוא ידע שאין לו אפילו סיכוי למנוע) מאז המצב רק הלך והתדרדר. ופעם שאלה אותי מישהי מה דעתי על שמירת נגיעה והשבתי לה שהיום אתם שומרים נגיעה, מחר תשמרו חיבוק ונשיקה ובסוף תגיעו לשמירת הריון...
וכאן באתר אנחנו משתדלים להימנע מדוגמאות מסמרות שיער בנושאים אלה הן מחמת הכיעור שבהן והן מחמת החשש שיחשבו שהבעיה העיקרית של הצה"ד היא באי הקפדה על גדרי צניעות ושמירת מצוות ותיזנח הבעיה היותר שרשית שהיא דעותיהם הכפרניות ותפיסתם את המציאות כחילונים לכל דבר. ואין לך מה להעיר להם על כך כי מחנכיהם ומדריכיהם בבני עקיבא נוהגים כמותם ומגבים את מעשיהם ואדרבה הערתך להם תהיה 'בדיחת היום' בסניף בני עקיבא המקומי ולא יבינו מה בכלל אתה רוצה מהם... וכמו שאמר בזמנו מרן החזו"א להמחיש את חוסר השפה המשותפת שהיא בסיס לכל תוכחה ואמר כי "מה שאצלנו מוגדר כרת אצלם מוגדר אהבה" ואעפ"ישכיון דבריו כלפי החילונים הוא הדין בנערים ונערות מסכנים אלה. וזכורני כשהייתי בעוה"ר חניך בני עקיבא בשבט הרא"ה (סניף 'שיכון' בפ"ת) בגיל 14 אושפזתי בבי"ח לרגל ניתוח במעיים וכשיצאתי מביה"ח ערכו עבורי חבריי וחברותיי ל'שבט' מסיבת החלמה שחלק ממנה היה משחק שנקרא 'נשיקה-סתירה'. אינני זוכר מה היו כללי המשחק אבל הוא כלל נשיקות של בנות השבט לבני השבט ה' ירחם...
וכשסיפרנו למדריך שלנו (תלמיד ישיבת הסדר!!) שאנחנו רוצים ללכת עם בנות השבט לסרט בקולנוע וצריכים המלצתו לאיזה סרט ללכת המליץ לנו ללכת לראות את 'ריקוד מושחת' עם פטריק סוויזי (סרט המלא בפריצות ושאר מרעין בישין) והלכנו עם בנות השבט לראות אותו בקולנוע היכל בפ"ת.(שב"ה עומד היום שומם ונטוש אחרי שהיה פעם לאחד מהסמלים של עידוד חילול השבת בפרהסיא בארה"ק בכלל ובפ"ת בפרט.).
ה' יציל את בניו ובנותיו מרדת שחת ויפקח עיניהם לראות האמת.
בברכה, יואל.
דבר מעניין...
למדתי אז בבית ספר חילוני בת"א ואני זוכר כיצד פעם אחת ארגנו עבור הכיתה צפיה קולקטיבית בסרט "ריקוד מושחת", יחד עם מחנכת הכיתה. זה היה בשנות ה-80' זמן קצר אחרי שהסרט המדובר יצא אל מסכי הקולנוע. שכחתי כרגע את שמו של בית הקולנוע אולם זה היה באיזור רח' גורדון בת"א (במחשבה שניה, ייתכן וקראו לו "קולנוע גורדון"..). עכ"פ, אני זוכר שהופעל לחץ חברתי כבד וכל תלמיד הרגיש הכרח להגיע לשם מביתו וכלל לא משנה מה היו תכניותיו לאותו ערב (אגב, הם ארגנו ככה שההקרנה תהיה בשעות הערב). מעבר לסצינות של פריצות וזימה שיש בסרט זה העלילה עצמה עוסקת ב"רומן" בין תלמידת תיכון יהודיה (בת של רופא) וגבר לא-יהודי (פטריק סוויזי) בארה"ב של שנות ה-60' כשכל הסרט מתרחש במחנה נופש, ו"מוסר ההשכל" שכל צופה יכול ללמוד מסרט זה הוא שאין פסול להתבולל בגויים ולהיות פרוץ לגמרי בלי "לעשות חשבון" להורים ובסוף ההורים עוד יימחאו כפיים על ההחלטה ה"אמיצה"... ולכן הסרט הזה מתאים מאד לשיטת החינוך במדינת ישראל.