ג. ייתכן בהחלט (וזה יותר מסתבר) כי כוונת דברי הגרי"ז מבריסק מיוחסת דוקא אל תקופת מלחה"ע הראשונה שכן נאמר כי הגר"ח שמע שהראי"ה קוק "מחפש רבנות" ואילו רבנות זויעמל הוצעה לראי"ה קוק ע"י מרן החפץ חיים בזמן שחפץ לעסוק במסחר ולא רצה כלל לעסוק ברבנות. כנראה, שלמרן הגר"ח מבריסק היה מידע כי לראי"ה קוק יש כוונה להתקבל כרב באחת הקהילות החשובות בליטא כדי שדבריו ורעיונותיו יהיו נשמעים יותר [מסיבה זו רצה מלכתחילה להשתתף בועידה של אגו"י (שלא התקיימה לבסוף עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה) אליה יצא לדרכו מארץ ישראל ומסיבה זו גם רצה כנראה את כתר הרבנות בלונדון ולא חזר לתפקידו כרבה של העיר יפו, תפקיד שהשפעתו על עולם היהדות מזערית] ולכן כתב הגר"ח מבריסק לקהילות ליטא שלא יקבלוהו לרב, מה שאילץ אותו לקבל את הרבנות בלונדון על מנת שיוכל להשפיע כמה שיותר על הנעשה בעולם היהדות ובפרט שמרכז ההנהגה הציונית אז היה בלונדון.
בקיצור-לא הוכחת כלום!
באשר לדבריו של מלר בספרו "דחזיתיה לרבי מאיר מאחריו" לא השמטתי הרבה דברים אלא הבאתי את הנצרך כדי להראותך שלא מרן הגר"ח מבריסק ולא בנו מרן הגרי"ז ולא נכדיו הגרמ"ד והגר"מ ראו בר' קוק דמות חיובית ושני האחרונים הקפידו על שהודפסו מכתביו של הגרי"ז מבריסק שאפשר לטעות בהם ולחשוב שהיתה הערכה חיובית של מרן הגרי"ז כלפי הר' קוק וגם הר' מלר לא מנסה לטעון שהיתה למרן הגרי"ז הערכה חיובית כלפי הר' קוק וכל הצטדקותו (שאינה מתקבלת ע"י בניו של מרן הגרי"ז) הינה שהמכתבים כבר פורסו בספרים אחרים לפניו אבל גם הוא עצמו אומר וז"ל: אדרבה, רואים את המסירות נפש של הגרי"ז בכל המכתבים שכתב כאלו תארים בכדי להציל נפשות. ברור ופשוט שכתב כל זה בכדי להציל יתומה מרעב ובחור מן הצבא... ועל כך עונה לו הגר"מ: הגר"מ: "אלו סתם גיבובי דברים! הם לא היו צריכים להיות מוכנסים בספר של האבא..."
ולא הבנתי מדוע הדגשת את דברי מלר ואף הרחבת את הציטוט מדבריו-הרי לשיטתך סיפורי מעשיות של לבלר מפי עד אינם כלום...
כך שגם נסיונך להראות כי תארי כבוד שכתב מרן הגר"ח מבריסק לר' קוק מעידות כי הוא "לא בדיוק קייליקער" מופרך מיסודו שאם לא כן, מדוע כ"כ הקפידו על מלר שהביא מכתבים אלה מפי מרן הגרי"ז אם אכן כך חשב מרן הגר"ח אודות הר' קוק??
ובאשר למכתבו של הגר"א וסרמן ראה מכתבו בקובץ מאמרים ואגרות למרן הגר"א וסרמן ח"א ואת צילום כתב היד של מכתבו זה בספר ילקוט מכתבים למרן הגר"א וסרמן (והובא אצלי בקונטרס מרא"ה כהן על יחסו של מרן הח"ח לר' קוק ונדפס בתוך ספרי כהניה חמסו תורתי).