איני יודע מאיפה הוכחת שחז"ל לא הצטערו על חורבן עיירות ארץ ישראל, זה נשמע הזוי לקרוא דבר כזה, הגמרא רק מסבירה למה העונש הזה קרה אבל ברור שזה צער גדול ועל זה אנו אבלים בתיקון חצות וארבע צומות, 

גם לגבי הסיפור על חרובי קרתא וכו' המפרשים שם (מזכרוני) כותבים שכינו את השומרים חרובי קרתא רק בגלל שלא חשו לתקן ולהעמיד את לימוד התורה ולא החשיבו את לימוד התורה כהצלה. כבר המדרש אומר אף לבני אפרים שדחקו את הקץ ונאמר עליהם "לא האמינו באלוקים ולא בטחו בישועתו" ואעפ"כ כתב המדרש שאמר הקב"ה שלא ינחם עד שינקום נקמתם. מצפה מיואל אלחנן להעיר על כך.

איני יודע למה לזלזל ביהודי (שאולי אף הוא ת"ח גדול וירא שמים,איני מכירו) שמצטער על ההרוגים והחטופים שסובלים בגלל המלחמה, לא הבנתי מה הקשר גם לעתירות לבג"ץ? כבר כתבו רבותינו שאפילו רשע שסובל מצוה להצטער בצערו (ויש שכתבו שאף על גוי זה נאמר אך צ"ע מה הדין לגבי גוים שאינם שומרים 7 מצות בני נח) ודברי רבי מאיר בזה ידועים שהשכינה צועקת "קלני מראשי קלני מזרועי" וזה על רשעים שסנהדרין דנו אותו למיתה, ואף שכתוב באבוד רשעים רינה כבר הסביר המהר"ל שהוא בענין שמת על חטאיו ואף שאמרו על אחאב מלך ישראל "באבד רשעים רינה" אך כתוב ג"כ שאף הצדיקים השתתפו בהספידו וזכריה הנביא מביא שההספד על משיח בן יוסף יהיה כמו ההספד על אחאב, ודורשי רשומות אף שיבחו שעליו אמר המקום "לי גלעד" זה אחאב שמת ברמות גלעד. 

מה שרציתי לומר בזה שגם לקנאות יש גבול וידוע מה שצעק רבינו על כך בפרשת נשא על אלו שאומרים ש"עדיף שימותו" ח"ו שהם מקלקלים בזה מאוד. כמובן שאני דן אותך לכף זכות שכוונתך לטובה. 

רציתי גם להעיר שהחזו"א כותב שאין היום דין מומר להכעיס ואנו צריכים לקרב אף אותם באהבה וכנראה שזה כולל גם מחלל שבת בפהרסיא, כך שצריך ללמד עליהם זכות (כמובן בינו לבין קונו) ולהתפלל שינצלו ישראל בגשמיות ורוחניות.

כמובן שאיני אומר קבלו דעתי ואני כותב רק מה שאני יודע ומתפלל שאכוון לאמת .