ברור שכשאין מה לומר על עדויות בע"פ שנבדקו ע"י גדולי ישראל ו/או נאמרו ע"י תלמידיהם אז הכי קל לומר שמדובר ב"סופר מפי לבלר", "מעשיות ריקניות" וכד' אבל את ההחלטה כיצד לברור את העדויות השונות, איזה מהן לקרב ואיזה לרחק אני מעדיף לקבל מתלמידי חכמים מובהקים ומוכרים ולא מאיזה מבקר בפורום שאיני מכירו.
בניגוד לר' קוק שדאג לשלוח את הבולשת הבריטית ולשים במאסר תלמידי חכמים כדי למנוע דברי חכמים כתובים וחתומים נגדו (מה שאילץ לא פעם להתבטא בע"פ כנגדו מבלי להעלות את הדברים על הכתב) אני לא מכריח אף אחד לקבל את דבריי אלא משתף במידע שאני הצלחתי להגיע אליו ואתה מוזמן להתייחס לעדויות שהגעתי אליהן ולבטלן באותה המידה אבל לבטל את הדברים במחי יד ללא שום ראיה או הסבר מדוע לא לסמוך עליהם לא מראה על רצינות כלשהי, אלא על פחד מבירור האמת, מה גם שההסתה להמשך אחרי דעותיו האפיקורסיות והכוזבות של הר' קוק מיוסדת כמעט לגמרי על סיפורי לבלרים שאפילו לא טרחו לספרם בצורה שתסתיר את שקריהם (כמו למשל הסיפור הבדוי שלא היה ולא נברא של הרמ"צ נריה על עזיבת מרן החפץ חיים זצ"ל את הכנסיה הגדולה בעקבות דברים שנאמרו שם כנגד הר' קוק) או לדאוג לכל הפחות להציג מקור מהימן לדבריהם.