לדברך נוכל גם לקבל את "דעת התורה" של שבתי צבי... הלא כל גדולי הדור היו בצידו כמו שכותב ראשון הולחמים כנגדו רבי יעקב אבן ששפורטש זצ"ל, ואפילו רבן של ישראל הט"ז טעה אחריו אחרי ששלח את חתניו לש"צ. אולי הוא צדק?!
ואולי נחזור אחורה בהיסטורייה ונקבל את דעתם של צדוק ובייתוס, או נאמר לפחות שזו "מחלוקת בין גדולי הדור", ומי אנחנו לבחור ולהכריע ביניהם?!
אולי קרח שהיה בעל רוח הקודש והשתיתת את כל מחלקותו על סמך מה שראה ברוח קדשו - אולי הוא צדק?! אולי ודתן ואבירם שהיו נשיאי ישראל (עי' רמב"ן) צדקו?!
איך אנחנו מכנים את הנ"ל "רשעים" למרות שבדורם היו ענקים (והרבה יותר מהרב קוק...)?!
כולם קדושים כולם צדיקים, ואפילו אותו האיש ימ"ש אולי צדק וכפי שרבים טוענים ומאמינים, ואם כן נכון יותר להיות נוצרים... מי אנחנו שנכריע בין החכמים...
בקיצור, אם נלך במהלך שאתה מציע, לא נגיע לשום מקום!
לא אוכל להשיבך על כל השמות שהזכרת, אך כן אוכל להעיר כי חלקם מאושמים בטעות. כגון בעל "אם הבנים שמחה" שלאחרונה נכתב בירור מדוייק על ספרו הלזה של מי שהיה תלמידו של המנחת אלעזר ממונקאטש ובעצמו פירסם דברים חריפים ביותר כנגד הציונות ורעיון בניין הארץ שלהם (המאמר נדפס בגליון "על המלחמות").
רוב השמות שהזכרת שם, היו מחוקים אצל גדולי ישראל (החרדים לדבר ה'), וראוי להתבונן למה...
יש הלכה בשו"ע "כל ת"ח שיש בו קלות דעת אינו תלמיד חכם", זה הלכה למעשה ונוגע למספר שמות שהזכרת ברשימה.
ג' חשון היה יו"ד של הרה"ק מרוז'ין זי"ע, הוא אמר שבדור האחרון יהיו הרבה צדיקי שקר, והם יוכיחו את כל שקריהם מן התורה! הסימן להכיר בהם יהיה, שהם שונאים את יראי ה' ומקרבים את הרשעים. הרי לנו סימן ברור. (וכך מפורש כבר בפירוש בדברי רבינו יונה שהיה מן הראשונים).
רבנים מטעם המדינה הציונית שחרטה על דגלה מרידה בה', סליחה ומחילה, אבל זה לא נקרא רב על פי גדרי התורה, אלא "רב מטעם" - ליצנות מן התורה!
ואם תשאל לגבי הרב עובדיה, כבודו במקומו מונח, ואם כי כיבדו אותו על שהרים את קרן התורה אצל הספרדים, אך גדולי ישראל רבים הסתייגו מאוד ממנו ולא ראו את דעתו כדעת תורה אמיתית, משום שדרכו לא היתה בדרך מסורת אבותינו ורבותינו שבכל הדורות (כולל מה שהרהיב עוז לחלוק על הבן איש חי שהיה גדול ממנו פי עשרות ללא ספק!) ברור שאין שום מקום לפסיקת הלכה במצב כזה, כאשר הידיים כבולות תחת מגבלות הרבנות הכפופה לחוקי המדינה המנוגדים לתורה! ושוב, כבודו במקומו מונח, אבל מסורת התורה לא נמסרת בצורה כזו, ולכן אנו מסתייגים ולא יונקים משם.
מלבד זאת, אצלי בתורה כתוב שאסור לקבל שוחד, ובש"ס כתובות מבואר שאפילו דברים זוטים פוסלים את הדיין מלדון דין תורה. רב שמקבל משכורת מהמדינה, הרי הוא משוחד מכף רגל ועד ראש. שאלתי פעם את הר' יצחק יוסף איך מותר לו לדון בשאלות שהוא יודע מה המדינה רוצה (כגון סגירת בתי כנסת ומוסדות התורה ומתן חיסונים בקורונה). הוא כעס וטען שאסור להרהר אחרי אבא שלו וכל שאר הרבנים וכו', אבל לגוף השאלה הוא פשוט לא ידע מה לענות!!
אגב, אספר מה ששמעתי מתלמידי הרב עובדיה. לפני שהר"ע קיבל משרת דיינות ברבנות הרעשית, הוא הלך לשאול את גדול הדור החזון איש זי"ע, והוא אמר לו שלא יקבל את המשרה. היה רב אחד, התכוין כנראה לש"ש, והוא טען שכדי להציל הוא צריך כן להכנס לרבנות.
אודות מרן הגרי"ח זוננפעלד זי"ע, אם אתה רוצה לדעת את האמת, תברר אותה אצל אנשי ירושלים, הגרי"ח היה הרב שלהם ולא של המזרחי. הגרי"ח הקים את "העדה החרדית", הלך בדרך החתם סופר זי"ע, ושלח מכתבים לחו"ל כנגד הרב קוק שעושה צרות לאנשי ירושלים. כאשר הוקמה הרבנות הציונית הוא ובית דינו קרעו קריעה בבגדיהם.
כהיום כולם רואים מה זה הרבנות. אין אצלם איסור התחברות לרשעים. התורה מכורה לשלטונות שונאי התורה. שערוריית גיטי הכזב המרבה ממזרים בישראל רח"ל מדברת בעד עצמה, ועל שערוריית הכשרות הלא-כשרה כבר הודה בשעתו גם הרשל"צ הספרדי שזה עתה גמר את תפקידו, שהאכילו את הציבור נבילות וטריפות, ועוד ועוד...
כתבת "מדינה שקוראת בשם ה'": תאמין לגדולי ישראל שאמרו שזה לא יקרא אף פעם. הגה"ק רבי אלחנן וואסרמן זי"ע אמר שהמשיח לא יקבל את המדינה מידי הציונים, אלא מלכות הזלה תתבטל מישראל כמו שכתוב בגמרא ורק אחר כך תוקם מלכות משיח בן דוד. החזון איש זי"ע אמר, שהמדינה היא "גזירה" וקיי"ל ש"גזירה עבידי דבטלי". הגרי"ז מבריסק זי"ע אמר שהמדינה היא עבודה זרה, והתנאי לירושת ארץ ישראל היא לשרש אחרי ע"ז.
בכלל ליהודים אף פעם לא היתה "מדינה", אלא רק ארץ ומלכות, ולזה אנחנו שואפים.
עדויות וסיפורים של נוגעים בדבר כמאחז"ל "שאני מינות דמשכי", על פי גדרי התורה אין להם שום נאמנות! גם צריך להבין את כוונתם הנכונה, שזה תלוי מאוד לפי מצב הענינים ולפי תכונת וסגנון האדם. וכבר אמרו "אין למדים הלכה מפי מעשה".
(להפריד בין אשה לבעלה - זה סיפור מוזר בהחלט, לא מאמין שגדול בתורה ידבר כך)
את היהדות מקיימים על פי התורה הש"ס והפוסקים הראשונים, ולא כל מי שלקח או קיבל את התואר "הרב" הופך להיות דעה. וכן סיפורים נשארים סיפורים.
הדרך היחידה לבחור בין האמת לשקר הוא על ידי הבנת המסורה של עם ישראל, לדעת להבדיל בין קודש לחול, בין סטרא דקדושה לסטרא אחרא.
רבי פנחס מקוריץ זי"ע לימד את תלמידיו למסור את הנפש על מידת האמת. הוא אמר, בצד התמורות יש הכל, יש שם גם אברהם יצחק ויעקב ושבעה רועים - אבל זה סטרא אחרא.
השעיר לעזאזל היה דומה בדיוק לשעיר לה', בסוד עזאזאל - ר"ת "זה לעומת זה עשה אלקים".
בטוחני שאתה דורש אמת, ואת האמת ביררתי במשך שנים מתוך עשרות אלפי ספרים, ולכן טרחתי להשיבך למרות שאי אפשר על רגל אחת.
כדאי לך להתעמק בדרכים הנותנים יכולת להבחין בין אמת לשקר, כי בלי זה הכל סלט מעורבב ומבולבל, זה מכשיר וזה מטריף, זה צועק "צדיק" וזה צועק "רשע". השקר חוגג, אנחנו בדור האחרון בגלות, ואנחנו בעולם השקר. ועל כרחך יש דרך להבחין בין אמת לשקר.
באהבה ובברכה